בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
כשבועיים לפני הבחירות לכנסת, לא ברור אם פניה של ישראל למבצע צבאי נרחב בעזה בעקבות פגיעת הרקטה בבית במושב בשרון. הירי המפתיע מעזה הוביל לקיצור ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, ולהערכות מצב בצה"ל ובמערכת הביטחון שהובילו בינתיים לגיוס מילואים מצומצם ליחידות מודיעין ולמערך ההגנה האווירית, ולעיבוי כוחות באזור עזה באמצעות חטיבת חי"ר וחטיבת שריון שהוקפצו לגזרה הלוהטת מאימון.
נתניהו כבר הודיע כי מיד בגמר פגישתו המתוכננת עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ישוב לישראל "כדי לנהל את הפעולות שלנו מקרוב". את הירי לעבר השרון הוא הגדיר כ"התקפה נפשעת על מדינת ישראל", והוסיף כי, "אנחנו נגיב עליה בעוצמה". לצד איומים אלה, גם ארגוני הטרור בעזה הצהירו כי יגיבו בתקיפות על תקיפה ישראלית.
אם כל אלה יובילו להתגלגלות מבצע צבאי נרחב בעזה, זאת לא תהיה הפעם הראשונה שישראל מנהלת לחימה בעיצומה של מערכת בחירות, ובעבר אף דחתה את הבחירות כתוצאה מכך: הבחירות לכנסת השמינית, שהיו אמורות להיערך באוקטובר 1973 נדחו בחודשיים בעקבות מלחמת יום הכיפורים וזאת לאחר שהכנסת דאז חוקקה לשם כך חוק מיוחד. בהמשך, עודכן חוק יסוד הכנסת באופן שקובע כי ניתן לדחות בחירות מתוכננות בתרחיש של "נסיבות מיוחדות", כמו מלחמה.
מאז עוד מערכות בחירות התקיימו בישראל כשברקע נישבו רוחות מלחמה. בבחירות 1996, מבצע מלחמתי עלה למועמד מפלגת העבודה דאז לראשות הממשלה, שמעון פרס, בניצחון: פגז שירה צה"ל במסגרת המבצע "ענבי זעם" פגע בטעות במבנה שבו חסו אזרחים לבנוניים בכפר כנא שבדרום לבנון ויותר מ-100 מהם נהרגו. רבים מערביי ישראל הגיבו זמן קצר לאחר מכן בקלפיות, כשלא באו לבחור - בטח לא בפרס. באותה מערכת בחירות נבחר נתניהו בפעם הראשונה לראשות הממשלה.
החוק בישראל אינו מגביל באופן מפורש את סמכויותיה של "ממשלת מעבר", אך פסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים הצרו במידה רבה את מרחב פעולתה של ממשלה הפועלת בין פיזור הכנסת לבחירות.
לדברי פרופ' ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית "לפי ההלכה של העליון, ממשלה כזאת, שאינה נהנית מאמון הכנסת, מחויבת להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית רבה, שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר".
במהלך השנים האחרונות דן העליון מספר פעמים בסמכותה של ממשלת מעבר. אחד המקרים הבולטים היה ב-2009, אז אשררו שופטי בג"ץ את החלטת נשיאת העליון דאז, דורית בייניש, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ראוי למנות שופטים בתקופת ממשלת מעבר. מי שהתנגד לכך היה שר המשפטים בממשלת נתניהו הקודמת, דניאל פרידמן. לעומת זאת, כאשר נדונה השאלה הגורלית הרבה יותר למדינה, האם מותר לממשלה לנהל משא ומתן מדיני בתקופה של ממשלת מעבר - קבע מזוז כי ניתן לעשות זאת. בעתירה שהוגשה בנושא לבג"ץ קבעו שופטי העליון כי אכן מותר לנהל משא ומתן מדיני, אך אסור לחתום על הסכם מדיני.
כאשר השאלה היא, האם ממשלת מעבר רשאית לצאת למבצע צבאי גדול שנדרש כדי להגן את תושבי המדינה נראה שמרחב התמרון של הממשלה גדול יותר.