גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי מטפל בך? כך הולכים החולים לאיבוד בין בתי החולים לרופא המשפחה

אשפוזים חוזרים, רישומי תרופות מתנגשות ובדיקות שלא מבוצעות בזמן - הנזקים של העדר תקשורת ורצף טיפולי בין הרופאים בבתי החולים לרופאים בקהילה מגיעים למיליארדי דולרים בשנה ● כך חברות טכנולוגיה מתמודדות עם הבעיה

חדר מיון / צילום: תמר מצפי
חדר מיון / צילום: תמר מצפי

הסיפור של א"ד התחיל באופן אופטימי, ככל שסיפור על שבץ מוחי יכול להיות אופטימי. בגיל 55 הוא הגיע למיון עם סימנים ברורים לשבץ - הפרעה בדיבור וחולשה בצד ימין. הודות לסימנים הברורים, הוא קיבל טיפול בתוך פחות מ-6 שעות, הזמן הדרוש כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי. למחרת הוא כבר כמעט חזר לעצמו. בניסיון להבין מה הוביל לשבץ בגיל צעיר יחסית, א"ד נשלח לסדרת בדיקות בבית החולים. לאחר שהתגלה שיש אצלו הפרעה בהתכווצות הלב, הוחלט שהוא יטופל במדללי דם ויישלח לבדיקות נוספות בהמשך. ברשימה: אקו לב חוזר בתוך חודש, סריקת MRI של המוח, חזרה על בדיקות דם ומעקב נוירולוגי. 

רשימת הבדיקות אמנם ארוכה ומטרטרת, אך בן ה-55 היה בכל זאת אחראי מספיק והלך לרופאת המשפחה שלו כדי לקבל את ההפניות הדרושות. מאחר שלא הוסברה לו המשמעות של כל בדיקה ולא נאמר לו דבר על סדר החשיבות שלהן, הוא הניח שמאחר שמדובר בשבץ, עדיף קודם כול לעשות את בדיקת ה-MRI. הוא קבע תור מהיר באופן פרטי, ואת יתר הבדיקות ניסה לקבוע דרך הקופה שבה הוא חבר. בדיקת ה-MRI תפסה את כל תשומת לבו. בתור שקבע, הוא נתקף קלאוסטרופוביה ולא הצליח לעבור את הסריקה, אז הוא פנה לארגון טיסה דחופה לחו"ל לשם ביצוע בדיקה במכשיר פתוח. את בדיקת האקו-לב שמר לאחר כך. 

כדי לתאם את התור בחו"ל במהירות, פנה לחברת מדיקס, המעניקה שירותי ניהול מחלה וחוות דעת שנייה. צוות החברה, בניהולה של סיגל עצמון, הביט ברשימת הבדיקות וגילה את בדיקת הלב המוזנחת. "כשקיבלתי את החומר הרפואי חשכו עיניי", אומרת עצמון. "ראיתי שמדובר בצעיר שעל פי הבדיקות יש לו טרשת עורקים מפושטת, כלומר עורקים רבים שלו חסומים, וזו כנראה הסיבה לפגיעה בלב, שהובילה לשבץ ועלולה להוביל להתקף לב במהירות". אנשי החברה הסבירו לא"ד שדווקא ה-MRI פחות חשוב כרגע, ויש לבצע בדיקת לב מקיפה. הוא ביצע אותה ונמצא שהוא זקוק לניתוח מעקפים או לסדרה דחופה של צנתורים. בסופו של דבר, נערכו לו הצנתורים וכרגע הוא בריא, אם כי טרם הצליח לבצע את בדיקת ה-MRI.

עצמון לא ממהרת ליחס את הבעיה לבית החולים או לרופא המשפחה, אף ששניהם היו יכולים להסביר לא"ד טוב יותר את מצבו. לדבריה, מדובר בתופעה. "במערכת הבריאות הישראלית ישנה קטיעה ברצף הטיפולי-אבחנתי במעברים בין מוסדות האשפוז (בתי החולים) לבין הטיפול בקהילה (הטיפול במסגרת קופת החולים, כאשר המטופל נמצא בבית). הקושי הזה ידוע ונפוץ בעולם כולו, ולפי הערכות הוא גורם ל-40% מהטעויות בטיפול התרופתי בקהילה לאחר שחרור מאשפוז. 20% מהטעויות האלה הן מהסוג שצפוי לגרום נזק ממשי למטופל".

סיגל עצמון, מייסדת "מדיקס" שירותים רפואיים / צילום: אדן רחמינוב

לדברי עצמון, מחקר נוסף בספרות הרפואית הראה ש-27% מהתרופות שהופסקו בחולים קשישים במהלך האשפוז בשל אירוע תרופתי חריג נרשמו לחולים מחדש על ידי רופאים בקהילה בתוך שישה חודשים. כלומר, בית החולים שביצע סדרה מקיפה של בדיקות וניתח את מצבו של החולה לעומק החליט להפסיק את התרופות אך הן נרשמו אחר כך שוב, משום שהן מתאימות לפרוטוקול הקלאסי והשטחי יותר של המחלה. "זוהי עדות מדאיגה ביותר לכך שמידע חיוני אינו עובר בין הגופים", אומרת עצמון ומוסיפה כי לפערים הללו בין בתי החולים למסגרות הקהילתיות יש גם השלכות כלכליות כבדות. בארה"ב, לדוגמה, הם אחראים לבזבוז של כ-25-50 מיליארד דולר בשנה. אם הייתה תקשורת טובה יותר, ניתן היה למנוע אשפוזים חוזרים רבים.

בעיה חמורה בדור הצעיר

הבעיה הזאת הייתה אחת הסיבות להקמת מערכת אופק, שנועדה לקשר בין בתי החולים לבין קופות החולים, אולם המערכת עדיין אינה נותנת מענה מלא. היא מאפשרת לרופא לראות מה נעשה בטיפול בבית החולים, אך לא כל המידע רשום ולא תמיד הרופא מביט בו. הוא אינו מקבל התראות כאשר הוא פועל באופן שסותר את המידע שנאסף.

גם כאשר החולה מגיע אל בית החולים מקופת החולים, הוא לא מגיע עם כל המידע. יש בידיו מכתב הפניה, אך לרוב הוא לקוני ואינו כולל כתובת למענה על שאלות. ההבדלים בין שיטות הטיפול בקהילה לבין שיטות הטיפול בבתי החולים (לדוגמה, במטופלים עם בעיות קרישת דם) עשוי ליצור בלבול אצל המטופלים. 

מכתב השחרור מבית החולים, שהוא חוליה חיונית בשרשרת המידע בין בית החולים לקהילה, מגיע אל הרופא לרוב באמצעות המטופל או בני משפחתו, ולא בהכרח סמוך לשחרור מהאשפוז. מכתבי השחרור כוללים לעתים קרובות הפניות לבדיקות נוספות, אך אם המטופל לא ניגש עם המכתב מיד לרופא, הוא לא תמיד יידע עד כמה ההמלצות הן דחופות. לפעמים מכתב השחרור לא נפתח כלל על ידי רופא. הוא כמעט אף פעם אינו מחויב לעשות זאת.

לדברי רן שאול, מייסד ומנהל מוצר בחברת K-HEALTH המפתחת פתרון טכנולוגי בתחום הרצף הטיפולי, הבעיה מחריפה בדור הצעיר. "אני שוהה בארה"ב, ואני רואה כיצד תפקיד רופא המשפחה בעצם מתמוסס, כי התור הוא בממוצע לעוד 11 יום. בני דור המילניום בוחרים שוב ושוב בזמינות על פני הקשר האנושי, במקרה הזה עם הרופא, והם בוחרים בכל מיני חלופות כמו רפואת חירום זמינה או רפואה בבתי המרקחת, על פני רופא משפחה ספציפי שהוקצה להם על ידי מערכת הבריאות שלהם", הוא אומר. "גם במקרים האלה וגם בשימוש בטלה-רפואה, הרופא לא בהכרח מחזיר את המידע עליך לרשומה המרכזית. בחלק מהמדינות הוא אינו חייב לעשות זאת. אתה, הצרכן המודע שבחר לעשות שופינג מכמה מקורות שונים, אמור לעשות זאת בעצמך. אבל הרשומות מבתי החולים וממוקדי החירום לא נגישות לך, והמאגרים שנוצרים כשמורידים את המידע למגוון אתרי שמירת מידע, הוא לא תמיד קריא. גם אם שמרת את כל המידע, אין תקציר - הרופא ודאי לא יישב ויקרא עכשיו את כל התיק הרפואי שלך".

הפתרון - לא רק טכנולוגי

הפתרון לבעיית הרצף הטיפולי עשוי להיות טכנולוגי, אבל לא רק. גם נהלים ופרוטוקולי טיפול ושירות יכולים לעזור. כיום הם מיושמים עבור אוכלוסיות טיפול מיוחדות. כך, לדוגמה, קבע משרד הבריאות שבמכתב שחרור של מטופל סיעודי יפורטו כל האירועים המיוחדים שהתרחשו במהלך האשפוז, סטטוס סיעודי בעת השחרור, תוצאות בדיקות שנעשו במהלך האשפוז והמלצות להמשך טיפול. כל אלה ירוכזו במקום אחד. אין מניעה עקרונית להחיל את התקנה הזאת על כל המשתחררים.

במדינות אחרות ישנו פרוטוקול מיוחד לחולה כרוני בסיכון, הקובע בין השאר כי על צוות הטיפול בקהילה לפנות באופן יזום למטופל כדי לברר מה שלומו וכדי לוודא שהוא הגיע לבדיקות או לטיפולים מתוכננים. כמו כן, יש בקרה מרוכזת על בדיקות שכבר בוצעו. מודל זה ממליץ על שיח רציף בין כל המוסדות המטפלים בחולה הכרוני.

בבית החולים מאיו קליניק בארה"ב פתרו את הבעיה בדרך אחרת: המוסד הקים מערך טיפול בקהילה תחת הפיקוח של בית החולים, עבור חולים כרוניים או כאלה הזקוקים לפיקוח.

פתרון לא טכנולוגי נוסף הוא מינוי "אחראי מקרה" או "מנהל מחלה". כיום, ניהול התהליך הביורוקרטי הקשור במחלה נופל בדרך כלל על החולה עצמו או על בני משפחתו. המטרה היא להעבירו לאדם בריא, ניטרלי, שמכיר את המערכת הרפואית. 

המכונה תנהל את המחלה

הפתרון הטכנולוגי המוביל הדרוש כדי לאפשר רצף טיפולי הוא פלטפורמה ליצירת תיק רפואי אחוד בשפה אחת, הכולל את כל המידע שנאסף על החולה בכל מפגש שלו עם כל גורם במערכת הבריאות.

טכנולוגיה נוספת חשובה היא מערכת בינה מלאכותית המתריעה כאשר רופא בקהילה פועל בניגוד להיגיון הנובע מהמידע שנאסף על מה שקרה למטופל בתקופה שבה היה מאושפז, וכן מתריעה על שבירת הרצף, כלומר, על כך שהמטופל לא יזם את קבלת הטיפול הרפואי ההמשכי המגיע לו והחיוני לו אחרי שעזב את בית החולים.

גם לניטור המטופל בבית ומתן התראה כאשר עליו לשוב לבית החולים יש חלק משמעותי בשמירה על הרצף הטיפולי. ניטור מוצלח מאפשר לשחרר חולים הביתה במהירות רבה יותר, בלי להעמיס עליהם בדיקות רבות ותדירות בקהילה.

כמו כן, טכנולוגיות שמסייעות למטופל או למטפל העיקרי בניהול המחלה יכולות לשפר את המצב. לדוגמה, טכנולוגיות להתראות על בדיקות, לתיעוד ופידבק על תהליך השיקום, לדיגיטציה של השיקום ולהעברת בדיקות חיוניות מהקהילה אל הבית. מערכת של התראות יכולה להיות מכוונת גם לרופא או לאחראי על החולה מטעם הקליניקה בקהילה, כדי שהמטופל לא ייעלם לו בנבכי הביורוקרטיה.

בארה"ב, פועלות כמה חברות בתחום השמירה על הרצף הטיפולי (ראו בנפרד). בישראל, לצד Khealth בולטת ביוביט, שהוקמה ב-2014 ופיתחה מעין מדבקה למדידת סימנים חיוניים (קצב לב, רוויון חמצן בדם, קצב נשימה ולחץ דם). מדביקים אותה על המטופל עם הגעתו למיון או עם הגעת מד"א, והיא אוספת מידע עליו מהרגע הראשון, מתעדפת אותו בתור בבית החולים ומספקת מידע לרופא המטפל. בהמשך, כל בדיקה או החלטה מוזנים אליה. המדבקה יכולה להישאר על המטופל במשך כמה שבועות אחרי השחרור מבית החולים, עד העברת השרביט לרופא בקהילה, וכך לאותת לצוות הרפואי בבית החולים אם המטופל מפתח תסמינים מסוכנים אחרי השחרור.

Khealth פיתחה מוצר המאפשר למטופל להגיע לרופא זמין ולשמור את תקציר המידע ברשומה רפואית אחודה. "המטופל קודם כול מדווח למערכת על תסמינים. אם הם לא נותנים תמונה ברורה, עולה מולו רופא בצ'ט כבידיו כבר מצוי המידע שהזין. כל מה ששיתפת אי פעם עם המכונה זמין לאדם", אומר שאול. "זאת לעומת פגישה עם רופא משפחה, שבה הרופא מאבחן אחרי שהמטופל שיתף 3-4 סימפטומים. אחרי תשאול של המכונה, הרופא רואה עד 20 סימפטומים ולפעמים זה משנה את כל התמונה".

והרופאים רוצים לראות 20 סימפטומים?

"כן, הרופאים רוצים לראות מול העיניים את כל המחלות שאפשר לשלול, הם רוצים למצוא את ה'זברות', את המקרים החריגים, והם כמובן לא רוצים להיתבע אם הם מפספסים אותם".

ומה הקשר לרצף הטיפולי? המטרה של KHealth היא להפוך לרשומה רפואית אחודה, שניתן יהיה להזין אליה מידע מכל מערכת רפואית בקלות ובאופן אוטומטי, והיא תשתמש בכלים של ניתוח שפה אוטומטי כדי להציג לרופא את עיקרי הדברים מיד בתחילת הפגישה: היסטוריה רפואית וסימפטומים מדווחים, הכול בעמוד אחד. כיום למוצר כבר יש 500 אלף משתמשים. החברה גייסה 39 מיליון דולר ומעסיקה 60 מהנדסים בישראל.

יש אפשרות שהמערכת תפנה אותך תמיד לאותו רופא, וכך יהיה יתרון גם להיכרות?

"זה כמו להזמין נהג קבוע באובר - יקר ולא פרקטי. מי שרוצה יכול היום לרכוש רפואת קונסיירז' באלפי דולרים בחודש. אני כן רוצה לראות את מקצוע ניהול המחלה. אבי נפטר השנה, ואף שקיבל טיפול ממיטב הרופאים בישראל ואף שאני מכיר את המערכת ומקושר אליה, היה חסר לי 'רכז משחק'. המקרה היה מסובך והייתה הסתבכות נוספת תוך כדי הטיפול, ואפילו שלושת הרופאים שלי לא הצליחו לשוחח זה עם זה. ניהול מחלה בתמיכה של מכונה יכול להיות זול משמעותית מרפואת קונסיירז'. אבל גם כך ודאי יהיו אי-הסכמות כי רפואה היום היא כמו דת - כל אחד תומך באסכולה אחרת". 

עוד כתבות

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

הפועלים ממשיך להפריש בגין הפסדי אשראי והרווח צנח בכ-85%

המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה ממשיכים לטלטל את תוצאות בנק הפועלים ● בנטרול ספיחי הפרשות שבהן היה מעורב הבנק בארה"ב ההיפרדות הסופית מישראכרט ועוד היבטים "חריגים", רשם הבנק ברבעון השני רווח נקי של 161 מיליון שקל ●  תיק האשראי לציבור של הבנק קטן ברבעון השני ב-2%

מלון דוד המלך. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: יורם אשהיים

למה חודש יוני היה מצוין לקבלנים, וה"מכה" של המשקיעים. כותרות הנדל"ן

נתונים שפרסם האוצר לרבעון הראשון מספקים תמונה עגומה עבור משקיעי הנדל"ן ● את מי מינה השבוע השר דרעי לעמוד באחת מוועדות התכנון החשובות בישראל, איך במלון המלך דוד הירושלמי מתמודדים עם הקורונה, וב"כסף בקיר" קיימנו דיון סביב השאלה האם זה הזמן הנכון להשקיע בחנות

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

ה"בן-אריסטים" מאמצים את השיטות של ה"ביביסטים"

הם טוענים שהיא לא עשתה שום עבירה וסתם מתנכלים אליה, שהסיפור האמיתי הוא לא המעשה שלה אלא האינטרסים של מתנגדיה, ומזדעזעים מההפגנות נגדה ● כל הטענות שמחנה לוחמי השחיתות לעגו להן עד לפני רגע, מאומצות שם עכשיו בחום רב

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

ניסוי בחיסון לקורונה של חברת מודרנה בניו יורק   / צילום: Hans Pennink, Associated Press

קורונה זה התרופה שלהן: הנפקות הביוטק בארה"ב גייסו סכום שיא של 9.4 מיליארד דולר מתחילת השנה

הנפקות הביוטק שוברות את השיא של 2018, שבכולה גויסו 6.5 מיליארד דולר ● העלייה הממוצעת במניות ביום המסחר הראשון שלהן, בשיעור של 34% - הזינוק החד ביותר מאז ההייפ של מניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשנת 2000

דני רופ בקמפיין משרד האוצר / צילום: צילום מסך

על מה הולך הכסף? משרד האוצר - הקמפיין המושקע ביותר מבחינה תקציבית בשבוע החולף

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת האהודה ביותר בשבוע החולף היא של משרד הבריאות עם ישראל קטורזה ● מזגני טורנדו נותרת הזכורה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 12 באוגוסט 2020

אמש באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הלמ"ס: היקף רכישת הדירות החדשות בחודש יוני זינק לנתוני הימים שלפני הקורונה

רבע מהדירות החדשות בחודש זה נמכרו במחוז הדרום ● בסך הכל כמות רכישת הדירות החדשות במחצית השנה נמוכה ב-2.5% מזו של המחצית הראשונה של 2019

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

פורטנייט / צילום: shutterstock

"פורטנייט" נגד אפל וגוגל: תובעת את ענקיות הטק על שהסירו את המשחק מהחנויות שלהן

פורטנייט הציעה למשתמשיה שירות שיאפשר להם לשלם ישירות לחברה, תוך כדי מעקף של גוגל ואפל, ובתגובה החברות הורידו את המשחק מחנויות האפליקציות ● בתגובה, החברה יצאה לקמפיין ברשתות החברתיות ותובעת את ענקיות הטק