קופת חולים כללית / צילום: בר אל
במשרד האוצר בודקים אפשרות לחריגות שכר משמעותיות בקופת-חולים כללית ("כללית שירותי בריאות"), כך נודע ל"גלובס". מדובר בחריגות בשכר הרופאים, שעלולות אף להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. ל"כללית" נשלח מכתב שימוע, והיא צריכה להשיב עליו בתוך כמה שבועות; כך לפי גורמים במערכת הבריאות. "כללית" היא קופת-החולים הגדולה בישראל, עם 4.5 מיליון מבוטחים (נתח שוק של יותר מ-50%). בבעלותה גם 14 בתי-חולים.
בשבוע שעבר פירסם אגף הממונה על השכר באוצר את דוח שיאני השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים בישראל, הכוללים בין היתר את "כללית שירותי בריאות" והסתדרות מדיצינית הדסה. שניים מרופאי ה"כללית" הגיעו לפסגת שיאני השכר: רופא עיניים מומחה, העובד גם בקהילה (מרפאות קופ"ח) וגם בבתי חולים, ושכרו כ-170 אלף שקל ברוטו בחודש. אחריו ברשימה, מנהל יחידה כירורגית ששכרו החודשי מגיע לכ-160 אלף שקל (בראש הטבלה רופא מומחה בהדסה ששכרו 253 אלף שקל בחודש, תוצאה של שילוב בין רפואה ציבורית לפרטית, במסגרת שר"פ הדסה).
בדיקת האוצר תבחן את הרכיבים בשכר רופאי "כללית", שמגיעים לרמות השתכרות כה גבוהות. לפי אותם גורמים במערכת הבריאות, רמות השכר נראות על פניהן כחריגות, ולכן טעונות בדיקה.
לדבריהם, גם אם מביאים בחשבון שאותם רופאים קיבלו תוספות שכר עבור עבודות נוספות, הן בבתי חולים (מה שמכונה "ססיות"), והן בקהילה (תוספות עבור "פעולות כירורגיות" - למשל, הסרת שומות ונגעים מהעור), ואף משילוב בין השניים, נראה לא סביר ששכרם יהיה כה גבוה, שכן הוא לא אמור לחרוג מכ-80-90 אלף שקל בחודש לכל היותר. ב"כללית" מצדם אומרים שרכיבי השכר תקינים וסבירים.
שכר רופאי הקהילה של "כללית" מפוקח בידי הממונה על השכר, שכן רוב רופאי כללית (כ-80%) הם שכירים. לעומתם, מרבית רופאי הקהילה בקופות האחרות מועסקים כעצמאים (נתוני שכרם כעצמאים מדווחים לאוצר ומפורסמים ברשת, אך אינם מפוקחים). בנוגע לרופאי משפחה ב"כללית", נבדקת האפשרות שבחלק מהמקרים, שכרם מוגדל בזכות שימוש באמצעים לא תקינים ותרגילים חשבונאיים.
כל רופא משפחה בכללית אחראי על מספר מסוים של "נפשות רשומות", ומעבר לרף מסוים של "נפשות" (900 איש), הרופאים מקבלים תוספת לשכר. כעת נבחנת האפשרות שמספר הנפשות הרשומות שסונף לחלק מהרופאים, נופח באופן מלאכותי כדי להגדיל את שכרם.
ייתכן אפילו שכאשר סוכמים את סך הנפשות הרשומות, המספר המתקבל בפועל גדול יותר מהמספר הכולל של מבוטחי "כללית". הדבר עשוי להעיד על כך שישנם מבוטחים שרשומים אצל כמה רופאים במקביל. ייתכן שתרגילים דומים מתרחשים גם בקופות חולים אחרות, על רקע מלחמות שמנהלות ביניהן הקופות על רופאים, והרצון לגייס רופאים מקופה אחרת או להשאירם אצלן.
אם אכן יימצאו חריגות שכר, ייתכן שהרופאים יידרשו להחזיר את התוספות שניתנו להם שלא כשורה - תוספות שיכולות להגיע לעשרות-אלפי שקלים לרופא בשנה, ולמאות מיליוני שקלים בסך-הכול (ב"כללית" כ-2,500 רופאי משפחה).
כך או כך, ובהתאם לממצאי הבדיקה, מדובר במנוף השפעה ומיקוח בעבור משרדי הבריאות והאוצר, בהתחשב בכך שבעוד כשנה ייפתחו שוב הסכמי השכר עם הרופאים, ויחל המשא ומתן על תוספות השכר לשנים קדימה. על הסכמי השכר של הרופאים חתומה ההסתדרות הרפואית (הר"י) כנציגת הרופאים, אל מול המדינה (משרדי הבריאות והאוצר, ונציבות שירות המדינה), "כללית שירותי בריאות" - רופאי קהילה ובתי חולים - ו"הדסה".
מ"כללית" נמסר בתגובה: "מדינת ישראל התברכה ברופאים מסורים ומקצועיים, במרכז ובפריפריה, שעובדים במקביל בבתי-החולים של הכללית המשרתים את כלל האזרחים. במקביל, הם עובדים גם במרפאות הקהילה. הם מביאים רפואה איכותית לכל יישוב, גדול וקטן, ומקדישים את מרב זמנם לעבודה בשירות הציבורי. שכרם של הרופאים נקבע על פי הסכמים קיבוציים אשר נחתמו במהלך השנים, ומפוקח באופן שוטף על-ידי הממונה על השכר באוצר. לגבי השימוע המוזכר, אנו לומדים את הדוח המסכם".