פאנל עסק ברפואה ומדע בעידן הדיגיטלי בכנס DIGIT לעיתונות דיגיטלית / צילום: עדי כהן צדק
"סרטון של אמא שמספרת כיצד ומדוע לא חיסנה את הילד שלה, מעורר כל כך תגובות תומכות ברשת - שאין ספק שהיא השפיעה מאוד על ריבוי מקרי החצבת בישראל", כך אמר אחר הצהריים פרופ' יהודה אדלר - יו״ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, ולשעבר מנהל בית החולים משגב לדרך. אדלר אמר את הדברים אחר-הצהריים במסגרת כנס DIGIT לעיתונות דיגיטלית, שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה והוא שיתוף פעולה בין המרכז לבין גוגל. לצד אדלר השתתפו בפאנל, שעסק ברפואה ומדע בעידן הדיגיטלי, מיכל שרייבר, מנכ"לית משרד הפרסום "Webdone"; רותם אליזרע, כתב הבריאות של "ידיעות אחרונות"; ופרופ' יאיר עמיחי המבורגר, מבית ספר סמי עופר לתקשורת, במרכז הבינתחומי. ב-2018 נרשמו כ-3,500 מקרי חצבת - פי 100 בהשוואה לשנה קודם לכן.
עוד בנושא החיסונים והשפעת הרשת על התפשטות המגיפה, הזכירה שרייבר את סרטון האם המתנגדת לחיסונים, אושרה בלפולסקי, שהזכיינית "רשת" העלתה בקיץ לאתר האינטרנט שלה ולעמוד הפייסבוק, אך הוסר מהם בהמשך. מדובר בסרטון שבו בלפולסקי מציגה עצמה כמהנדסת בטכניון, "ריאלית, לוגית", שפועלת על סמך ידע ומשום כך החליטה לא לחסן את ילדיה. "יש למסרים האלה קהל, אלה לא רק 'כיסים' של ערבים וחרדים שבהם לא מחסנים", אמרה שרייבר, והוסיפה שבסופו של דבר הסרטון הוסר בגלל לחצי הציבור. "הציבור הרחב נלחם ב'אמא המדענית'", אמרה. "הוא זה שהגיש תלונות לרשות השנייה, וקבל על זה שתוכן לא ראוי". "מה שמדהים", אמר מנגד אדלר, "הוא שהרופא מסביר, והאמא מסבירה, והרשת הפכה אותם לשווי מעמד".
עם זאת, אליזרע חשב ש"קולות של מתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות הם המיעוט של המיעוט, וההיייפ שם הוא הרבה יותר גדול ממה שקורה במציאות. שיעורי ההתחסנות לחצבת הם 98%, ויש ציבור קטן בלבד שלא מחסן. מדובר בעיקר בכיסים בירושלים וסביבותיה".
הקהל בפאנל, ובו גם נציגי משרד הבריאות, הזכיר שבחודש שעבר המשרד העמיד לשימוע 5 רופאים שהמליצו למטופליהם שלא להתחסן. "רופא לא צריך להתנגד לחיסונים, כי זו הרפואה הנכונה", אמר אדלר. "לאזרח הבודד מותר להחליט מה שהוא רוצה לגבי עצמו, אלא אם הוא מסכן את הציבור".
שרייבר אמרה שמשרד הבריאות מנסה להילחם בהפצת מידע כוזב ומסוכן בעניין חיסונים ובסוגיות אחרות דרך עמוד הפייסבוק שלו, שמגיע למיליוני אנשים. מנחה הפאנל, דרור גלוברמן, ושרייבר הסכימו שקשה לנהל כיום דיון מושכל ומתון שדן ביתרונות ובחסרונות של חיסונים, "כי מתנגדי החיסונים חטפו את השאלה". שרייבר אמרה ש"הבעיה הזו לא הייתה קיימת לפני 30 שנה, כי אמא שלי לא חשבה 8 פעמים אם לחסן אותי או לא. היא פשוט חיסנה, כי זה מה שעשו".
פרופ' המבורגר הציע לייצר "תו תקן איכותי לאתרי בריאות", שיסמן לצרכנים "אם אפשר לסמוך על האתר הזה. אני רוצה תו תקן למידע", אמר. עוד הוא הוסיף ש"אנשים ללא ידע רפואי של ממש מצליחים להסתנן לתוכניות בוקר בטלוויזיה כי הם משלמים כדי להגיע לשם. ואז פרופ' לרפואה מקבל את אותו המשקל בתוכנית כמו רופאת אלילים".
חברי הפאנל טענו שהציבור עלול להיתקל באתרים המציגים מידע רפואי ולהסיק שהוא מהימן כביכול, רק מכיוון שהוא נראה מרשים ויזואלית וכולל מידע רב ו"תמונות של רופאים". "הגולשים ממש לא בודקים בציציות", אמרה שרייבר. אליזרע טען שהעיתונות היא זרוע שמתווכת היטב ובאופן אחראי את המידע הרפואי. "כתבי הבריאות הם אחראיים ומביעים דעה נחרצת כנגד מתנגדי החיסונים. עיתונאים לא צריכים לתת במה לאנשים שאין להם הבנה או כלים מקצועיים בתחום".