סרטון הבושם של איילת שקד/ צילום מסך מתוך YouTube
עורכי דין בכירים מהמגזר הפרטי, ובהם עו"ד פנחס רובין, שמייצג בימים אלה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוצאים בגילוי דעת חריף נגד המתקפות של נתניהו ושל שרת המשפטים, איילת שקד, על מערכת המשפט במסגרת מערכת הבחירות.
על גילוי הדעת שפורסם הבוקר (ג') כהודעה ממומנת בעיתונים שונים, חתומים 81 עורכי דין פרטיים שעומדים בראש המשרדים הגדולים במרכז, בהם אלי זהר עורך דינו וחברו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט; אביגדור (דורי) קלגסבלד שייצג לאחרונה, בין היתר, את שלדון אדלסון; אייל רוזובסקי, שגם הוא ייצג בעבר את אולמרט; בעז בן צור, שמייצג את ארנון מילצ'ן ואת עו"ד אפי נוה; נדב ויסמן, שהיה התובע במשפט החייל היורה, אלאור אזריה; רחל בן-ארי שהייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים; אלקס הרטמן, דני גבע, צבי אגמון, ישראל (רלי) לשם, שרון אמיר, עמית פינס, אופיר נאור, אהוד סול, ורבים נוספים.
"השתלחות במערכת המשפט"
בגילוי הדעת כתבו עוה"ד, בין היתר: "אנו מודאגים לנוכח ההשתלחות במערכת המשפט והאיומים הנשמעים במסגרת מערכת הבחירות, לכרסם בסמכויות מערכת המשפט, להילחם בה (משל הייתה אויב) ולהכפיף אותה למרותו של הדרג הפוליטי". לדברי עוה"ד, "איומים והבטחות אלו, הפכו, כך נדמה, לחלק לגיטימי של קמפיין הבחירות של חלק מהפוליטיקאים, המבטיחים לקהל בוחריהם כי הם אלו העתידים לשלוט במערכת המשפטית ולהכתיב את החלטותיה".
עוה"ד מבקרים את נתניהו באופן אישי, על כך שהוא מתחייב, במסגרת הסכמים פוליטיים, למנות לוועדת לבחירת שופטים גורמים קיצוניים שאינם מתאימים מכל בחינה שהיא (הכוונה היא להסכם הפוליטי בין מפלגות הימין הקיצוני לבין הליכוד, שבו סוכם שהליכוד תאפשר ל"עוצמה יהודית" של איתמר בן-גביר, לקבל נציגות בוועדה לבחירת שופטים. ח',מ').
עוד כתבו עוה"ד בגילוי הדעת, כשהם יותר מרומזים לכיוונה של שרת המשפטים כי "אנו רואים בחומרה את התערבות הדרג הפוליטי במינוי שופטים המותנה בהשקפת עולמם או באמצעות דילים".
ולסיום, עוה"ד הוקיעו את לשכת עורכי הדין, אשר לגישתם יושבת מהצד ולא ממלאת את תפקידה, להגן על מערכת המשפט. "אנו מוקיעים את 'אי זעקתה' של לשכת עורכי הדין נגד תופעות אלו", כתבו עוה"ד שהדגישו כי גילוי הדעת אינו פוליטי בשום מובן ואופן. "הוא נועד אך ורק כדי לשמור על המערכת המשפטית היקרה לליבנו ולמנוע מתן לגיטימציה כלשהי לבחינת השקפותיהם הפוליטיות של שופטים, כתנאי למינויים, או בכלל".
מודעה תמיכה בעליון
יצוין כי גילוי הדעת הוא יוזמה משותפת של עוה"ד רונן קנטור, עמית פינס, אופיר נאור וגיא גיסין.
עורכי הדין מהמגזר הפרטי ממעטים על-פי רוב להתאחד ולהביע עמדות בנושאים שעל סדר היום הציבורי. הפעם האחרונה שדבר דומה קרה הייתה במאי 2018, אז כ-150 עורכי דין, שרבים מהם חתומים גם על גילוי הדעת הנוכחי, פרסמו מודעה גדולה בעיתונות שבה הם קראו לממשלה ולכנסת להגן על הדמוקרטיה הישראלית ועל עצמאות בית המשפט העליון ולהימנע מחקיקת פסקת ההתגברות.
המודעה הקודמת התפרסמה ביוזמת עו"ד נדב ויסמן, שותף במשרד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', שגם הוא שותף לגילוי הדעת מהיום.
"הכוונה לפגוע בבית המשפט העליון באמצעות הגבלת כוחו וסמכותו מדאיגה, מטרידה ומקוממת. מאז קום המדינה פעל בית המשפט העליון ללא ליאות להגנת זכויות האזרח והפרט בישראל. כל אדם בישראל נהנה מהגנת בית המשפט כרשות עצמאית ובלתי תלויה. בהגנת זכויות האזרח והפרט נהג ונוהג בית המשפט העליון במתינות, בזהירות, בשיקול-דעת ובחוכמה. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, אך דמוקרטיה מתאפיינת גם בהגנה על זכויות המיעוט", כתבו אז עורכי הדין.
נוכח מגמות ההקצנה של חלק מהפוליטיקאים ביחסם למערכת המשפט, יש להניח שבעתיד הקרוב נראה עוד גילויי דעת, ואולי גם פעולות נוספות, של עורכי הדין שהמנסים להגן על המערכת שבתוכה הם פועלים ושבה הם מאמינים.
שרת משפטים שקד מסרה: "במרבית הדמוקרטיות נבחרי ציבור מעורבים בבחירת שופטי הערכאה החוקתית העליונה בלי שהדבר נתפס כפגיעה בעצמאותם השיפוטית. הצעתי לשינוי שיטת בחירת השופטים היא תגובה טבעית למהפכה שיזםהעליון, אשר הפך את עצמו לגורם פוליטי בעל כוח לא מרוסן. הבחירה של השופטים להפוך את בית המשפט לפוליטי באמצעות הכרעות ערכיות, במקום על סמך החוק והכרעת המחוקק, מחייבת שינוי של שיטת מינוי השופטים כדי לשמור על הדמוקרטיה ועל איזון ראוי בין רשויות השלטון".