חסרי אונים מול פני הרוע / צילום : Shutterstock
בשנים האחרונות נחשפנו כמה וכמה פעמים לתופעה חריגה כנראה, אבל קשה, של התעמרות בקשישים חסרי ישע. אלו, שנתנו את מיטב שנותיהם למעננו - דור ההמשך, מוצאים לעיתים את עצמם חסרי אונים מול פני הרוע. העושק והתעללויות בקשישים, רק בשל העובדה כי הם חלשים, מתחילים לעלות סוף סוף בסדר היום האזרחי והפוליטי. לנוכח המציאות הזו נדרש עלינו להקפיד על מעגלי ביטחון נוספים שיבטיחו את שלומם של היקרים לנו מכל.
אין ספק כי החברה הישראלית, לרבות רשויות החוק והאכיפה, נדרשים לטפל בתופעה. עם זאת, לא פחות חשוב מכך, הילדים - דור ההמשך של אותם חסרי האונים, צריכים לגלות אחריות ותושייה ולהקפיד כי יקיריהם חוסים במקום מוגן ובטוח עבורם. כפי שאנחנו, ההורים, מקפידים באופן אובססיבי על כל פרט, בבואנו לבחור מוסד חינוכי לילדינו, כך עלינו לבחון את המוסד שאליו אנחנו מתעדים לשלוח את מי שהגיעו לעת זקנה.
העידן הנוכחי הביא הרבה פיתוחים טכנולוגיים, ששינו דרמטית את פני המציאות והפכו את חיינו מחד לעמוסים יותר ומאידך לפחות מסובכים. בעזרת הסמארטפון ושאר האמצעים הטכנולוגיים, כולנו הפכנו להיות זמינים בכל יום ולאורך כל היום. הזמינות הזאת לעיתים גם בעוכרינו, אך אם כבר הטכנולוגיה קיימת מדוע שלא ננצל אותה גם לדברים חיוביים ונחוצים מאוד כמו - לפקח על היקר לנו מכל - ההורים שלנו.
למשל, רשת מצלמות בבתי אבות, שיאוישו על ידי תצפיתנים שמדווחים על כל חשש שעולה לגבי ביטחונו של דייר. מהיכרותי את התחום בלא מעט שנים, אני יכולה להעיד כי רשת הביטחון הזו היא האפקטיבית ביותר ומקנה שקט נפשי לבני המשפחה המודאגים ולאלו ששוהים בין כותלי בתי האבות.
לא זו בלבד שהקשישים מוגנים מפני החריגים המעטים שמבקשים להוציא את תסכולם, הם גם מוגנים מפני תאונות שעשויות לקרות בשגרה. המצלמות משמשות גם לפיקוח 24/7 והיו כבר מקרים שהם הוזעקו מטפלים כדי למנוע נפילה או פציעה של אחד הדיירים. המצלמות גם משמשות להדרכה של אנשי צוות כדי שיעניקו את הטיפול הטוב, המסור והאחראי ביותר, לשוהים בבתי האבות.
המעקב המצולם, כמו גם אמצעי הביטחון הנוספים הקיימים בשוק, לא יחליפו את החינוך והמוסר שאותו המטפלים וכל האוכלוסייה מקבלים מינקות.
ולכן, בראש ובראשונה על המדינה לדאוג כי המטפלים יעברו מבחני אישיות בסיסיים גם אם מדובר בעובדים זרים. יש מקום גם לעודד את הדרישה לאישור הבאתם של 6,000 עובדים זרים לארץ, ולשיפור התנאים הניתנים על ידי משרד הבריאות לבתי האבות. לצד אלו, מוטלת על ילדי הקשישים האחריות לדרוש בשלום יקיריהם ולהבטיח להם, עד כמה שניתן, תנאי שהייה נאותים ובטוחים בשארית חייהם.
הכותבת היא מנהלת רשת המרכזים הגריאטריים מקבוצת עמל