בית חולים איכילוב/ צילום: תמר מצפי
באחרונה אנו עדים לשורה ארוכה של כותרות מאיימות על מצבה הקשה של מערכת הבריאות בישראל. לכאורה, הבחירות שבאופק אמורות להוות הזדמנות עבור הפוליטיקאים, הנאבקים על אהדת הציבור, להיות קשובים לצרכי הציבור. אלא שלא כך הוא המצב במקרה של מערכת הבריאות בישראל. עד כה נראה שהפוליטיקאים מתעלמים בצורה מופגנת מרצונו של הציבור לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. מחאת הרופאים במחלקות הפנימיות והתמיכה הציבורית הרחבה לה זוכה כל מאבקם - כל אלה, לפי שעה, נופלים על אוזניים מאוד לא קשובות ולעיתים אף עוינות מצד הפוליטיקאים.
באופן אבסורדי, ככל שהזעקה של הציבור ושל הקהילה הרפואית הולכת וגדלה כך גדלה אטימות הפוליטיקאים, ממש כאילו לא מדובר באנשי ונשות מקצוע הזועקים את זעקת מטופליהם. במקום זאת מתהדרים הפוליטיקאים בנימוקים שונים ומשונים שמצב מערכת הבריאות טוב. ראש הממשלה, המחזיק בתיק הבריאות, הגדיל לעשות ואמר שההשקעה שלנו בבריאות - מהנמוכות בעולם המערבי - היא "בסדר גמור", "אומרים לי 'זה נמוך מדי'. מי קבע את זה? אין דבר כזה מבחינתי, אני לא מסתכל על תשומות. אני מסתכל על תפוקות, מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל", אמר באחד מנאומיו.
אלא שלכולם ברור שמערכת הבריאות הציבורית הולכת ומתדרדרת. התהליך היה כל כך איטי והדרגתי שקשה להגיד שלא ניתן היה לצפותו מראש. במשך כשני עשורים מייבשות ממשלות ישראל את מערכת הבריאות. תחילה בביטול המקורות התקציביים שיועדו לה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - כמו המס המקביל (הידוע גם כמס המעסיקים), ובהמשך במניעה מכוונת של הגדלת המקורות הקיימים בכלל זה העלאת תקציב הבריאות והעלאה של מס הבריאות, שנותר גם הוא מהנמוכים בעולם המערבי.
במקום זאת, התירה הממשלה למערכת הבריאות למצוא מקורות מימון חלופיים, כמו הביטוחים המשלימים, שרק חיזקו את הרפואה הפרטית, הגדילו את הכסף שאנו מוציאים עבור בריאות והרחיבו את אי השוויון.
סקר שערכה לאחרונה עמותת רופאים לזכויות אדם הראה כי הציבור עצמו מבין כי אין מנוס מהגדלת תקציב מערכת הבריאות גם אם בחלקה תמומן ההגדלה מהעלאת מסים. 73% מהמשיבים הסכימו לשלם אחוז נוסף במס הבריאות על מנת שמערכת הבריאות תוכל לספק את כלל השירותים הנדרשים, כולל אלו הניתנים כיום במסגרת הביטוח המשלים שאינו נגיש לכולם.
88% מהנשאלים ייחסו חשיבות לכך שמערכת הבריאות הציבורית תהיה שוויונית. אפילו בכירי משרד הבריאות יצאו בגלוי נגד עמדת הממשלה וקראו להגדיל את תקציב מערכת הבריאות לפני שתגיע הקריסה. כך שהמילים העלאת מס הבריאות ואפילו החזרת המס המקביל אינן מילים גסות עוד.
אלא שהפוליטיקאים עומדים בסירובם להעלות מיסים. הם לא רוצים להיתפס כאלו שמעלים מיסים מחשש להתנגדות בציבור, גם כשהציבור שולח להם מסר ברור. אבל גרוע מכך, אצל רובם נובעת ההתנגדות מאמונה עיוורת במודל הניאו-ליברלי, שגורס שמס זה דבר רע. בפועל אי-העלאת המס היא אשליה, שהרי ההוצאה הפרטית על בריאות ממילא הולכת וגדלה. כך שאנו משלמים יותר - עבור הביטוחים המשלימים והפרטיים, ובפועל שמי שמרוויח במקרה זה אלו הן חברות הביטוח הפרטיות ומוסדות פרטיים במערכת הבריאות.
רצוי לומר: העלאת מיסים לא תכסה את כל המחסור ולכן היא רק שלב אחד בהבראת מערכת הבריאות הציבורית בישראל. צריך להיות ברור שלא ניתן עוד למנוע ממערכת הבריאות את התקציבים שהיא צריכה. הציבור אמר את שלו. עכשיו רק נותר שהעם יגיד את שלו גם בקלפי ויצביע עבור מי שיבטיח להגדיל את תקציב מערכת הבריאות ויתמוך בהעלאת מס בריאות.
הכותבת מנהלת את מחלקת תושבי ישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם