שירות הטלויזיה של אפל / צילום: רויטרס, Stephen Lam
ההכרזה השבוע של אפל על שירות הטלוויזיה החדש שלה, אפל טי וי פלוס, ממשיכה לתדלק את הוויכוח סביב עתיד הטלוויזיה ועתידן של חברות הטלוויזיה המסורתיות. השירות החדש מאפשר לצפות בסרטים, בסדרות ובערוצי ברודקאסט, אך הדובדבן שבקצפת הוא שאפל גם תשיק תוכני מקור.
בהשקה מרשימה, כמו שאפל יודעת לעשות, הוצג השירות החדש בנוכחות יוצרים, שחקנים ומפיקים מהמובילים בהוליווד, שהתחייבו לכך שיפיקו תוכן בלעדי לשירות החדש. מה יעשה המהלך לשוק הטלוויזיה? "גלובס" מנסה לעשות סדר.
1. השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע כניסתה של ענקית הטכנולוגיה על שוק הטלוויזיה ועל תעשיית הבידור כולה. אפל היא לא עוד שחקן. היא חברה שמכתיבה מגמות. מרגע שהיא בחרה גם לשדר תוכן קיים וגם להפיק תוכן עצמאי, היא מטילה צל כבד על שוק היצירה כולו. היא עומדת להשפיע על כל החוליות בשרשרת, מה שצפוי לטלטל את שוק הפקות המקור ואת הרגולציה הקיימת על השידורים ברחבי העולם כולו.
מעל הכול, אפל החליטה לעשות סדר. היא בחרה במודל היברידי - גם ערוצים ליניאריים וגם שירותי סטרימינג חיצוניים - מודל שחברות רבות כבר אימצו. גם אצלנו למשל, פרטנר מציעה ממיר אינטרנטי שכולל את השירותים הללו. גם את ערוצי הברודקאסט המוכרים וגם שירותים כמו נטפליקס. המשמעות היא שאפל מציעה בממיר החדש שלה שירותים שרובם קיימים, אבל היא השכילה להציע אותם באריזה הייחודית שלה.
2. שחקני הסטרימינג הגדולים בעולם (נטפליקס, אמזון פריים, הולו ודומיהם) מבינים שהם צריכים לחבור למפיצים מקומיים - כפי שעשתה נטפליקס עם פרטנר בישראל וכפי שעומדת לעשות yes עם אפל.
כפי שפרסמנו ב"גלובס", yes עומדת להשיק בחודשים הקרובים את האפל טי וי, כך שהתוכן שלה יונגש דרך אפליקציה וישולב עם התכנים של אפל. לא ברור עדיין איך ייראה המוצר באופן סופי ואיך אפל תאפשר ל-yes להביא את עצמה לידי ביטוי, בעיקר את התוכן שלה, אבל ברור שאפל גם מבינה שיש צורך בעבודה מקומית עם מפיצים שישווקו את התוכן שלה, כמו שנטפליקס עושה עם פרטנר.
לשחקנים היברידיים יש תפקיד מרכזי בעולם הצפייה החדש שמתהווה. הצופים כבר לא מסתפקים רק בטלוויזיה המסורתית, הכבלים והלוויין, וגם לא רק בשירותים האינטרנטיים. הם רוצים גם וגם. זו המגמה בעולם, וגם בישראל. הנתונים מלמדים שהחברות המסורתיות, הוט ו-yes אצלנו, מתקשות לשמור על המנויים שלהן. לעומת זאת, השירותים האינטרנטיים ההיברידיים, כמו פרטנר TV, צומחים.
אחת המרוויחות הגדולות מהמגמה העולמית היא גוגל, שיותר ויותר שחקנים בעולם מאמצים את אנדרואיד TV שלה, שמציעה מערכת היברידית.
3. מי שהספיד את הטלוויזיה ניצב היום מול מציאות הפוכה - זמן הצפייה בטלוויזיה בעולם עולה בזכות השפע האדיר של תוכן מושקע. אם הן רוצות לשרוד, חברות הטלוויזיה המסורתיות ייאלצו להתאים את הממירים שלהן לעולם החדש. זה מחייב השקעות גדולות. גם את הממיר מוקדם היה להספיד. הוא כאן כדי להישאר, רק עם שידרוגים ושיפורים.
כל השוק ממתין לסיבים של בזק
גם בתקופות בחירות קודמות נכנס משרד התקשורת לעמדת המתנה, שלא לומר קיפאון. בלא מעט מקרים משמשות הבחירות כתירוץ לדחיית החלטות, וגם עכשיו נדמה שמשרד התקשורת מעדיף מבחירה להמתין לכניסת שר חדש. אך במצב שבו שוק התקשורת בישראל נמצא, ההמתנה לשר חדש מעניקה למשרד מרחב נשימה בעיתוי בעייתי מאוד. לא כל החלטה ולא כל סוגיה מחייבת המתנה לאישור השר, יש דברים שאפשר לעשות עכשיו ומיד.
כך למשל בכל הקשור להחלטה הלא ברורה של המשרד למנוע מבזק את שדרוג הרשת שלה למהירות של 200 מגה. הסירוב נובע מכיוון שהמשרד חושש שבזק רוקמת "מזימה" שנועדה לתפוס את מתחרותיה לא מוכנות עם נתבים תומכים. בנוסף, המשרד רוצה להאיץ בבזק לפרוס סיבים אופטיים, ולכן הוא חושש שמהירות של 200 מגה תהווה תחליף לפריסת סיבים. אלו שתי הסיבות העיקריות שבגינן המשרד תוקע את מהלך שידרוג המהירות של בזק.
כדי להתמודד עם הטענות של המשרד, נזכיר שאחד היסודות שהנחו את המשרד בעבודתו היו שלא להתערב בניטרליות הטכנולוגית של החברות. זה המגרש של החברות שבו הן יודעות הכי טוב מה הן רוצות לעשות לטובתן. האם המשרד התערב כשהוט השיקה מהירות של 200 מגה? התשובה היא שלילית. האם המשרד התערב כשהחברות הסלולריות שדרגו מהירות בדור הרביעי? שלילי. האם כאשר בזק שדרגה מהירות מ-15 מגה ל-40 מגה המשרד התערב? גם לא.
מדוע הוא מתערב הפעם? אין לזה תשובה מקצועית אמיתית. גם אם אנשי המשרד לא יודו בכך בפומבי, כשיושבים כמה ממעצבי המדיניות של המשרד בחדרי חדרים, כמו למשל עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה, ושמילה מימון, המשנה למנכ"ל, הם לוחשים על אוזנו של המנכ"ל נתי כהן את מה שהם שומעים ממתחרותיה של בזק, פרטנר וסלקום. והן מתנגדות לשדרוג של בזק.
ההתנגדות המוזרה של סלקום ופרטנר
העמדה של שתיהן היא תעלומה אחת גדולה. יותר משיש בה היגיון כלכלי, יש בה רצון לפגוע בבזק. לטעמי, על משרד התקשורת להעניק לפרטנר וסלקום את השהות הסבירה להיערך לשירות, אבל כל החלטה מעבר לכך מקורה ככל הנראה בהחלטה פוליטית ולא מקצועית.
קשה לראות הצדקה אמיתית לעכב שדרוג טכנולוגי של חברה שכל השוק מרוויח ממנו, גם השחקנים האחרים וגם הציבור שמשווע למהירויות גבוהות יותר. אי-אפשר שלא להגיע למסקנה שההחלטה שלא לאפשר את השדרוג מטילה צל גדול על האינטרסים שעומדים מאחורי מדיניות המשרד. משרד שמעכב את הקידמה הטכנולוגית של המדינה, זה עוד לא היה לנו.
ההשלכה המיידית של המשרד היא הפיכתו לגורם הקובע מי ירוויח ומי יפסיד בשוק התקשורת. המשרד מבצע התערבות גסה בהתפתחות של השוק ובעצם שם את עצמו כמי שאמון על הקצאת העושר בשוק.
תגובת המשרד: "משרד התקשורת פועל במרץ לקדם תשתיות אינטרנט מתקדמות באמצעות עידוד החברות להאצת פרישת סיבים אופטיים. חברת בזק כבר פרסה בשנים האחרונות סיבים אופטיים ב-60% ממשקי הבית. לא ברור מדוע החברה לא מפעילה את הרשת כך שתוכל לספק שירותי תקשורת מתקדמים לאזרחי מדינת ישראל.
"אם חברת בזק מעוניינת להשקיע בטכנולוגיית v35b כשלב משלים לפריסת סיבים אופטיים ולהדלקת רשת הסיבים שפרסה, המשרד אינו מתכוון למנוע זאת, אך לא לפני שיוודא שחברת בזק עושה את ההתאמות הנדרשות, זאת ללא פגיעה בתחרות או סיכול המהלך לקפיצת מדרגה טכנולוגית".