גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפל הוכיחה שמוקדם להספיד את הטלוויזיה המסורתית

שירות הטלוויזיה שאפל השיקה השבוע מסמן את המגמה הבולטת בשוק הטלוויזיה: שילוב של ערוצי הברודקאסט המוכרים לצד תוכן אינטרנטי ובלעדי, והכול באריזה ידידותית ● וגם: למה בחסות הבחירות משרד התקשורת מונע מבזק להציע אינטרנט במהירות משודרגת ללקוחותיה

שירות הטלויזיה של אפל / צילום: רויטרס, Stephen Lam
שירות הטלויזיה של אפל / צילום: רויטרס, Stephen Lam

ההכרזה השבוע של אפל על שירות הטלוויזיה החדש שלה, אפל טי וי פלוס, ממשיכה לתדלק את הוויכוח סביב עתיד הטלוויזיה ועתידן של חברות הטלוויזיה המסורתיות. השירות החדש מאפשר לצפות בסרטים, בסדרות ובערוצי ברודקאסט, אך הדובדבן שבקצפת הוא שאפל גם תשיק תוכני מקור.

בהשקה מרשימה, כמו שאפל יודעת לעשות, הוצג השירות החדש בנוכחות יוצרים, שחקנים ומפיקים מהמובילים בהוליווד, שהתחייבו לכך שיפיקו תוכן בלעדי לשירות החדש. מה יעשה המהלך לשוק הטלוויזיה? "גלובס" מנסה לעשות סדר.

1. השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע כניסתה של ענקית הטכנולוגיה על שוק הטלוויזיה ועל תעשיית הבידור כולה. אפל היא לא עוד שחקן. היא חברה שמכתיבה מגמות. מרגע שהיא בחרה גם לשדר תוכן קיים וגם להפיק תוכן עצמאי, היא מטילה צל כבד על שוק היצירה כולו. היא עומדת להשפיע על כל החוליות בשרשרת, מה שצפוי לטלטל את שוק הפקות המקור ואת הרגולציה הקיימת על השידורים ברחבי העולם כולו.

מעל הכול, אפל החליטה לעשות סדר. היא בחרה במודל היברידי - גם ערוצים ליניאריים וגם שירותי סטרימינג חיצוניים - מודל שחברות רבות כבר אימצו. גם אצלנו למשל, פרטנר מציעה ממיר אינטרנטי שכולל את השירותים הללו. גם את ערוצי הברודקאסט המוכרים וגם שירותים כמו נטפליקס. המשמעות היא שאפל מציעה בממיר החדש שלה שירותים שרובם קיימים, אבל היא השכילה להציע אותם באריזה הייחודית שלה.

2. שחקני הסטרימינג הגדולים בעולם (נטפליקס, אמזון פריים, הולו ודומיהם) מבינים שהם צריכים לחבור למפיצים מקומיים - כפי שעשתה נטפליקס עם פרטנר בישראל וכפי שעומדת לעשות yes עם אפל.

כפי שפרסמנו ב"גלובס", yes עומדת להשיק בחודשים הקרובים את האפל טי וי, כך שהתוכן שלה יונגש דרך אפליקציה וישולב עם התכנים של אפל. לא ברור עדיין איך ייראה המוצר באופן סופי ואיך אפל תאפשר ל-yes להביא את עצמה לידי ביטוי, בעיקר את התוכן שלה, אבל ברור שאפל גם מבינה שיש צורך בעבודה מקומית עם מפיצים שישווקו את התוכן שלה, כמו שנטפליקס עושה עם פרטנר.

 

לשחקנים היברידיים יש תפקיד מרכזי בעולם הצפייה החדש שמתהווה. הצופים כבר לא מסתפקים רק בטלוויזיה המסורתית, הכבלים והלוויין, וגם לא רק בשירותים האינטרנטיים. הם רוצים גם וגם. זו המגמה בעולם, וגם בישראל. הנתונים מלמדים שהחברות המסורתיות, הוט ו-yes אצלנו, מתקשות לשמור על המנויים שלהן. לעומת זאת, השירותים האינטרנטיים ההיברידיים, כמו פרטנר TV, צומחים.

אחת המרוויחות הגדולות מהמגמה העולמית היא גוגל, שיותר ויותר שחקנים בעולם מאמצים את אנדרואיד TV שלה, שמציעה מערכת היברידית.

3. מי שהספיד את הטלוויזיה ניצב היום מול מציאות הפוכה - זמן הצפייה בטלוויזיה בעולם עולה בזכות השפע האדיר של תוכן מושקע. אם הן רוצות לשרוד, חברות הטלוויזיה המסורתיות ייאלצו להתאים את הממירים שלהן לעולם החדש. זה מחייב השקעות גדולות. גם את הממיר מוקדם היה להספיד. הוא כאן כדי להישאר, רק עם שידרוגים ושיפורים.

כל השוק ממתין לסיבים של בזק

גם בתקופות בחירות קודמות נכנס משרד התקשורת לעמדת המתנה, שלא לומר קיפאון. בלא מעט מקרים משמשות הבחירות כתירוץ לדחיית החלטות, וגם עכשיו נדמה שמשרד התקשורת מעדיף מבחירה להמתין לכניסת שר חדש. אך במצב שבו שוק התקשורת בישראל נמצא, ההמתנה לשר חדש מעניקה למשרד מרחב נשימה בעיתוי בעייתי מאוד. לא כל החלטה ולא כל סוגיה מחייבת המתנה לאישור השר, יש דברים שאפשר לעשות עכשיו ומיד.

כך למשל בכל הקשור להחלטה הלא ברורה של המשרד למנוע מבזק את שדרוג הרשת שלה למהירות של 200 מגה. הסירוב נובע מכיוון שהמשרד חושש שבזק רוקמת "מזימה" שנועדה לתפוס את מתחרותיה לא מוכנות עם נתבים תומכים. בנוסף, המשרד רוצה להאיץ בבזק לפרוס סיבים אופטיים, ולכן הוא חושש שמהירות של 200 מגה תהווה תחליף לפריסת סיבים. אלו שתי הסיבות העיקריות שבגינן המשרד תוקע את מהלך שידרוג המהירות של בזק.

כדי להתמודד עם הטענות של המשרד, נזכיר שאחד היסודות שהנחו את המשרד בעבודתו היו שלא להתערב בניטרליות הטכנולוגית של החברות. זה המגרש של החברות שבו הן יודעות הכי טוב מה הן רוצות לעשות לטובתן. האם המשרד התערב כשהוט השיקה מהירות של 200 מגה? התשובה היא שלילית. האם המשרד התערב כשהחברות הסלולריות שדרגו מהירות בדור הרביעי? שלילי. האם כאשר בזק שדרגה מהירות מ-15 מגה ל-40 מגה המשרד התערב? גם לא.

מדוע הוא מתערב הפעם? אין לזה תשובה מקצועית אמיתית. גם אם אנשי המשרד לא יודו בכך בפומבי, כשיושבים כמה ממעצבי המדיניות של המשרד בחדרי חדרים, כמו למשל עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה, ושמילה מימון, המשנה למנכ"ל, הם לוחשים על אוזנו של המנכ"ל נתי כהן את מה שהם שומעים ממתחרותיה של בזק, פרטנר וסלקום. והן מתנגדות לשדרוג של בזק.

ההתנגדות המוזרה של סלקום ופרטנר

העמדה של שתיהן היא תעלומה אחת גדולה. יותר משיש בה היגיון כלכלי, יש בה רצון לפגוע בבזק. לטעמי, על משרד התקשורת להעניק לפרטנר וסלקום את השהות הסבירה להיערך לשירות, אבל כל החלטה מעבר לכך מקורה ככל הנראה בהחלטה פוליטית ולא מקצועית.

קשה לראות הצדקה אמיתית לעכב שדרוג טכנולוגי של חברה שכל השוק מרוויח ממנו, גם השחקנים האחרים וגם הציבור שמשווע למהירויות גבוהות יותר. אי-אפשר שלא להגיע למסקנה שההחלטה שלא לאפשר את השדרוג מטילה צל גדול על האינטרסים שעומדים מאחורי מדיניות המשרד. משרד שמעכב את הקידמה הטכנולוגית של המדינה, זה עוד לא היה לנו.

ההשלכה המיידית של המשרד היא הפיכתו לגורם הקובע מי ירוויח ומי יפסיד בשוק התקשורת. המשרד מבצע התערבות גסה בהתפתחות של השוק ובעצם שם את עצמו כמי שאמון על הקצאת העושר בשוק.

תגובת המשרד: "משרד התקשורת פועל במרץ לקדם תשתיות אינטרנט מתקדמות באמצעות עידוד החברות להאצת פרישת סיבים אופטיים. חברת בזק כבר פרסה בשנים האחרונות סיבים אופטיים ב-60% ממשקי הבית. לא ברור מדוע החברה לא מפעילה את הרשת כך שתוכל לספק שירותי תקשורת מתקדמים לאזרחי מדינת ישראל.

"אם חברת בזק מעוניינת להשקיע בטכנולוגיית v35b כשלב משלים לפריסת סיבים אופטיים ולהדלקת רשת הסיבים שפרסה, המשרד אינו מתכוון למנוע זאת, אך לא לפני שיוודא שחברת בזק עושה את ההתאמות הנדרשות, זאת ללא פגיעה בתחרות או סיכול המהלך לקפיצת מדרגה טכנולוגית". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל