נשיא הפרלמנט האירופי אנטוניו טג'ני / צילום: Francois Lenoir, רויטרס
הפרלמנט של האיחוד האירופי אישר אמש (ג') סופית רפורמה שנויה במחלוקת בחוקי זכויות היוצרים שעוררה התנגדות בקרב ענקיות הטכנולוגיה. הרפורמה, שהדיונים אודותיה החלו לפני כשנתיים, נועדה כדי להתאים את החקיקה לעידן האינטרנט. זהו השינוי הראשון בחקיקת זכויות היוצרים באירופה מזה שני עשורים.
ברפורמה החדשה יש שני סעיפים מעוררי מחלוקת: הסעיף הראשון (סעיף 13) קובע כי פלטפורמות כמו יוטיוב ופייסבוק יהיו הגורם האחראי מבחינה חוקית על זכויות היוצרים של התכנים שמפורסמים על גביהן. הפיתרון הנדרש הוא שאותם אתרים יידרשו להוציא רשיונות בכסף מול בעלי הזכויות, למשל דיסני או ערוצי טלוויזיה, כדי שתכנים שלהם יופיעו בפלטפורמות. הם גם יהיו אחראים לחסום תכנים שמשתמשים מעלים תול הפרת זכויות יוצרים, אם לא קיימים רשיונות כאלו. המשמעות היא חלוקה בהכנסות בין הפלטפורמות לספקיות התוכן. הסעיף השני (סעיף 11) נוגע לתכנים חדשותיים ולשירותים כמו גוגל ניוז או חיפוש גוגל, והוא קובע כי עבור הצגת חלקים קטנים מטקסט של כתבה או קישור אליו, הפלטפורמות יהיו מחויבות לקבל רישיון מהמוציאים לאור.
תומכי הרפורמה, בהם מוזיקאים ומוציאים לאור, טענו כי היא נחוצה בעידן האינטרנט כדי להגן עליהם משימוש ביצירה שלהם בחינם, ולהבטיח שהם מקבלים תשלום הוגן עבור התכנים שיצרו. מתנגדי החוק, בהם ענקיות האינטרנט ואף ארגוני חברה אזרחית המעודדים אינטרנט חופשי, טענו כי החקיקה תפגע בחופש הביטוי והיצירה באינטרנט וכי יהיו לה השפעות מרחיקות לכת.
ההתנגדות לסעיף 13 נובעת מכך שחברות יצטרכו ככל הנראה להשתמש במערכות בינה מלאכותית כדי לנטר תכנים שמפרים זכויות יוצרים. עובדה זו מעלה חשש שרק חברות גדולות יוכלו להרשות לעצמן לבנות ולתחזק מערכות כאלה, מה שדווקא יחזק את ענקיות האינטרנט על חשבון שחקנים קטנים יותר. חשש נוסף הוא שמערכות כאלו לא יוכלו להיות מדויקות לחלוטין, וכך יימחקו לעתים גם תכנים שלא מפרים זכויות יוצרים. בנוסף, המבקרים טוענים כי נוסח החוק רחב מדי ויכול להוביל לצנזורה של ציטוטים ופרודיה. סעיף 11 עלול להוביל לדעת המבקרים להגבלת היכולת של משתמשים לשתף תכנים ברשת.
בחודש האחרון מחו עשרות אלפי אנשים בגרמניה נגד החקיקה, לפי דיווחים, ומעל 5 מיליון אנשים חתמו על עצומה אונליין בניסיון למנוע מהחקיקה לעבור, בטענה כי היא תביא לצנזורה לא הוגנת באינטרנט. ויקיפדיה אף החשיכה כמה מהאתרים האירופיים שלה במחאה. בנוסף, להקה צרפתית ניגנה מוזיקה מחוץ לפרלמנט בזמן ההצבעה כדי להוכיח שאמנים צריכים לקבל תשלום גבוה יותר על היצירה שלהם, והגנה טובה יותר על קניינם הרוחני.
גוגל: "החקיקה תוביל לאי ודאות בכלכלה הדיגיטלית"
ההצעה הראשונה לרפורמה הנוכחית הועלתה ב-2016 ע"י הנציבות האירופאית. אמש, היא עברה ברוב של 348 שהצביעו בעדה לעומת 274 מתנגדים. המשמעות היא שכעת נדרש רק אישור של המועצה האירופית, שכבר אמרה שתאשר אותה, וכל מדינות האיחוד יחויבו להחיל את החקיקה עד 2021. אך למדינות השונות יהיה חופש מסוים באופן ההחלה של החקיקה ובפרשנות שלה.
גוגל הייתה מהמתנגדות הראשיות לרפורמה, הפעילה מאמצי לובי אינטנסיביים נגדה, ואף איימה כי אם היא תעבור היא תיאלץ להפסיק לחלוטין את פעילות גוגל ניוז באירופה. אמש המשיכה גוגל באותו קו והצהירה כי החקיקה תוביל ל"אי ודאות מבחינה חוקית ותפגע בכלכלה הדיגיטלית והיצירתית באירופה", אך בחברה גם הביעו שביעות רצון מסויימת מהעובדה שכל מדינה תבחר איך בדיוק ליישם אותה, "הפרטים חשובים, ואנחנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה עם קובעי מדיניות, מוציאים לאור, יוצרים ובעלי זכויות יוצרים כשהמדינות באירופה יחילו את החוקים החדשים", נמסר מגוגל.
נשיא הפרלמנט האירופאי אנטוניו טג'ני הצהיר כי "עד היום ענקיות האינטרנט היו יכולות להרוויח מתוכן שמיוצר באירופה בעוד שהן שילמו באירופה מיסים מגוחכים, והעבירו רווחי ענק לארה"ב או סין. הפרלמנט החליט לשים סוף למערב הפרוע הדיגיטלי". המפיק המוזיקלי הצרפתי וולי בדרו אמר ל-USA TODAY: "אין כמו ארוחות חינם, ואני לא חושב שענקיות הטכנולוגיה צריכות להמשיך לקבל ארוחות חינם על חשבוננו".
באיגוד חברות טכנולוגיה אירופאיות בשם EDiMa ציינו כי אמנם הגרסה שאושרה אמש מהווה שיפור לעומת טיוטות מוקדמות יותר, אך הדגישו כי "אנחנו עדיין מתנגדים לה באופן עמוק, היא חותרת תחת החוק האירופי, מנסה לכפות מודל שמחייב הוצאת רשיונות על פלטפורמות פתוחות, ומחלישה את זכויות הפרטיות וחופש הביטוי הבסיסיות של אזרחי אירופה".
בגרמניה התחלקה הממשלה בין תומכים ומתנגדים בחקיקה: קתרינה ברלי, שרת המשפטים של גרמניה, אמרה לפייננשל טיימס כי היא מצטערת שהנוסח הסופי כלל את סעיף 13. "הרפורמה הנחוצה בחוקי זכויות יוצרים לא צריכה לבוא על חשבון חופש הביטוי. נצטרך ליישם את החקיקה באופן בו אמנים באמת ירוויחו ממנה וכך שגם יישמרו חופש הביטוי והמגוון באינטרנט".
החקיקה מהווה דוגמה נוספת לרגולציה האירופאית כלפי ענקיות הטכנולוגיה, שנוקשה בהרבה מהרגולציה בארה"ב, ומצטרפת לחקיקת הפרטיות הנרחבת GDPR ולשלושת קנסות הענק שהוטלו על גוגל על ידי האיחוד האירופי בשנתיים האחרונות על מעבר על חוקי הגבלים עסקיים, שמסתכמים בסכום של מעל 8 מיליארד דולר, כשהאחרון מביניהם הוטל עליה בשבוע שעבר.