למרות שיפור של כ-5% בהכנסותיה השנתיות של התעשייה האווירית ב-2018, להיקף שהתקרב ל-3.7 מיליארד דולר, עלייה בהוצאותיה, חלק ניכר מהן קשורות לשכר, הובילו אותה שוב לסכם שנה שלילית, עם הפסד של 47 מיליון דולר, אחרי רווח נקי של 79 מיליון דולר שרשמה ב-2017.
ההפסד ברבעון הרביעי של השנה החולפת הצטבר ל-49 מיליון דולר, והחריף את המגמה מהרבעון השלישי, בסיכומו הפסדיה עמדו על 21 מיליון דולר - הפסדים שבסיכום שנתי קוזזו בחלקם ברווח שנרשם במחצית הראשונה של 2018.
בסיכום שנתי, בשורה העליונה התעשייה האווירית מייחסת את השיפור בהכנסותיה בעיקר לפעילות חטיבת בדק מטוסים וחטיבת מערכות טילים וחלל, שיפור שלפי החברה, מביא לידי ביטוי "את העלייה המשמעותית בצבר ההזמנות החל מסוף שנת 2016".
אולם, לצד זאת, הרווח הגולמי השנתי של החברה ירד ב-8% ל-494 מיליון דולר, תוך שחיקת שיעורו מהמכירות, וזאת בעיקר בשל עלייה בהוצאות שכר בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל.
מלבד העלייה בהוצאות השכר, התעשייה האווירית מדווחת על שלל אירועים שהשפיעו לשלילה על תוצאותיה, ובהן "רישום הוצאות בגין הפחתת מלאי בתהליך בחטיבת אלתא", וכן מדווחת על "הפסד בגין גריעת נכס בלתי מוחשי".
עוד מזכירה התעשייה האווירית "מחויבות לתשלום שנקבעה בהסכם הבנות שנחתם עם חברת בואינג, בחטיבת בדק מטוסים, והפרשה לחובות מסופקים בחטיבת מערכות טילים וחלל", וכן סבלה החברה מעלייה בהוצאות פרישה מוקדמת של עובדים.
כך, בשורה התפעולית הציגה התעשייה האווירית צניחה של 90%, לרווח תפעולי שנתי של 12 מיליון דולר בלבד - המהווה פחות מ-0.5% מההכנסות, ויחד עם הוצאות מימון שגדלו בצורה משמעותית בשל שינויי מט"ח, עברה להפסד המשמעותי בסיכום שנתי. ב-2016 הפסדי החברה הצטברו ל-111 מיליון דולר.
מפילוח פעילויותיה למגזרים, בולט לשלילה הפסד תפעולי שנתי של 44 מיליון דולר שרשם מגזר בדק מטוסים, והפסד תפעולי שנתי של 6 מיליון דולר במגזר כלי טיס אזרחיים. רווחי יתר המגזרים - מערכות טילים וחלל, כלי טיס צבאיים ואלקטרוניקה צבאית, ירדו בצורה ניכרת.
עוד מציגה התעשייה האווירית בדוחות הכספיים ל-2018 הוצאות של כ-13 מיליון דולר בגין עדכון הפרשה לפרישה מוקדמת של עובדים "בעקבות הסכם בין החברה לארגון העובדים בעניין חטיבת התעופה".
עלות העסקת חמשת שיאני השכר של התעשייה האווירית אשתקד הצטברה לכ-2.5 מיליון דולר (כ-9 מיליון שקל), בראשם עמד אריק טורטון, לשעבר מנכ"ל חברה בת ( Elta NA ) שעלות העסקתו הצטברה לכ-860 אלף דולר, ואילו עלות העסקתו של יוסף וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית עד ספטמבר 2018 הגיעה לכ-430 אלף דולר.
מחליפו, נמרוד שפר, הסתפק בשנה החולפת בכ-270 אלף דולר, ואילו יו"ר החברה, הראל לוקר קיבל קרוב ל-170 אלף דולר.
לפי נתוני הדוחות, בסיומה של 2018 התעשייה האווירית הנסחרת בבורסה באמצעות אג"ח, העסיקה 14,917 עובדים.
מנכ"ל התע"א, שפר שנכנס לתפקיד בספטמבר האחרון מסר בהתייחס לדוחות ולהפסדים שרשמה כי "ההפסד השנה נובע ממספר אירועים בעלי אופי חד פעמי ובכללם הפרשה לפרישה מוקדמת של עובדים, הפרשה להפסד ממחיקת מלאי לאור מהתארכות תהליך בפרויקט מהותי ומחיקת נכס בלתי מוחשי בתחום ההסבות לתדלוק".
לדברי שפר "במחצית השנה האחרונה הנהלת החברה השלימה את בנייתה של אסטרטגיה עדכנית לפעילותה כאשר במקביל בוצעה שורה של מהלכים משמעותיים הכוללים שינויים מבניים, ארגוניים ועסקיים מהותיים".
בין המהלכים הארגוניים המרכזיים שנעשו בחברה בתקופה האחרונה, איחוד של החטיבות האזרחיות שלה לחטיבה אחת וזאת בשל הפסדיהן הכבדים במהלך השנים האחרונות.