העיתונאי שנרצח ג'מאל חאשוקג'י / צילום: רויטרס
למרות תמיכתם של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וחתנו, ג'ארד קושנר, במוחמד בין סלמאן, יורש העצר הסעודי, חוששים פקידי ממשל אמריקאים שבין סלמאן נעשה הגרסה הסעודית של סדאם חוסיין בעקבות רציחתו של העיתונאי האמריקאי-סעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, לפני חצי שנה. התוצאה: עסקות המודיעין הסעודיות בין וושינגטון לריאד הוקפאו כליל ויחסי יורש העצר הסעודי עם הממשל נהרסו. כך מוסר בעל הטור דיוויד איגניישץ ב"וושינגטון פוסט".
השורה התחתונה היא שעד שבין סלמאן לא יקבל על עצמו את האשם בחיסול חאשוקוג'י, יחסיו עם ארה"ב יוסיפו להיות הרוסים", כתב בעל הטור.
אם הדיווח נכון, להידרדרות היחסים בין ארה"ב לסעודיה עלולות להיות השלכות הרסניות על התוכנית האמריקאית לשלום בין ישראל לפלסטינים, שמושתתת על תמיכה מדינית ופיננסית חזקה של ריאד. התוכנית הזו, מיסודם של קושנר וג'ייסון גרינבלאט, אמורה להתפרסם אחרי הבחירות בישראל, אך בהעדר תשומה סעודית משמעותית לתוכנית, לא ברור אם היא תהיה בת-קיום והאם הממשל יוכל לתת לה פומבי אחר הבחירות.
להסתבכות סעודיה ברצח חאשוקג'י יש גם השלכה מיידית על החברה הישראלית NSO שמספקת תוכנות מתוחכמות לפריצה למכשירי טלפון ניידים למדינות ברחבי תבל, בכפוף לאישור של משרד הביטחון. על פי מקור סעודי, שמצוטט במאמר של איגניישץ, בחנה החברה את יחסיה עם סעודיה בעקבות חיסול העיתונאי ושינתה את אופיים.
החברה, שנרכשה באחרונה ע"י חברת האחזקות הפרטית Novalpina Captal LLP מלונדון, הגיעה למסקנה, בעקבות חקירה פנימית, שהטכנולוגיה שלה לא תרמה במישרין למעקב אחרי חאשוקג'י בדרכו לקונסוליה הסעודית באיטסנבול, שם נרצח באכזריות וגופו בותר במסור חשמלי. אך, לדברי המקור הסעודי, החליטה NSO להקפיא את כל בקשות הרכש של הסעודים למוצריה בגלל חשש שסעודיה תשתמש בהם לרעה. החברה נמנעה מלדון על לקוחות ספציפיים שלה ולא אישרה - אך גם לא הכחישה - את הדיווח הזה.
בטור קודם, בדצמבר אשתקד, מסר בעל הטור איגניישץ כי הרשויות בישראל נתנו ל-NSO אישור למכירת תוכנות הפריצה שלהם לסעודיה למרות חששות של פקידים ישראליים מסוימים מפני מתן גישה למשטרים ערביים לטכנולוגיות רגישות כאלה. מבחינת ישראל היה לכך יתרון כפול: רכישת בעלת ברית סונית למאבק נגד איראן והזדמנות ללקט מידע אלקטרוני על סעודיה. לדברי בעל הטור, גילה בין סלמאן עניין בטכנולוגיה הישראלית בגלל יכולת המעקב שלה.
סעודיה ניהלה את המו"מ לרכישת הטכנולוגיה של NSO, הידועה בשם פגאסוס, באמצעות חברת Q Cyber Technologies מלוקסמבורג, הקשורה לחברה הישראלית. איגניישץ כתב בטורו הקודם כי עורך דין המייצג את NSO ואת Q Cyber סירב להגיב על לקוחות ספציפיים של החברות אך אמר: "הלקוח מצהיר לפני החברה שבמוצר שלה ייעשה שימוש על פי החוק במדינה שבה הוא פועל. ברור, שלפעמים יש מקרים של ניצול לרעה" (של הטכנולוגיה).
שלו חוליו, אחד ממייסדי NSO, אמר בראיון לתוכנית "60 דקות" ב-CBS, ב-24 במארס: "אני יכול לומר, שבשמונה שנות פעילותה של החברה, נתקלנו רק בשלושה מקרים של ניצול לרעה (של טכנולוגיית החברה) והאנשים או הארגונים שהיו אחראים לכך שוב אינם לקוחות של החברה ולעולם לא יהיו לקוחותיה".
במכתבים לארגונים לזכויות האדם, הבטיחה NSO כי היא מוכרת את זכות השימוש בטכנולוגיה שלה רק למדינות שיש להן רקורד קביל בתחום זכויות האדם, ורק למטרות מודיעיניות לגיטימיות, כלכידת טרוריסטים או סוחרי סמים.
אך Citizen Lab, ארגון לחקר האינטרנט בטורונטו, קנדה, טען בכמה דיווחים כי סעודיה, האמירויות הערביות המאוחדות ומקסיקו ניצלו את הטכנולוגיה של NSO למעקב אחר חולקים על המשטר. מכל מקום, החברה הישראלית טוענת כי היא מיסדה הליך בדיקה פנימי שבו "ועדה לאתיקה עסקית" בודקת כל פניה לרכוש את מוצרי החברה, חוקרת הפרות של משתמשים וממליצה על שינויים במדיניות החברה, כפי שמתבקש מאירועים בשטח.
מקור ששוחח עם פקידי ממשלה ישראליים לשעבר, שייצגו את NSO אחרי פרישתם מהשירות הממשלתי, אמר כי בעקבות רצח חאשוקג'י "החליטה החברה להקפיא כל בקשות עתידיות של סעודיה". פקידי הממשלה לשעבר נפגשו עם בכיר סעודי, סעוד אל קטאני (שלימים יהיה מעורב ברצח חשוקג'י), כדי למכור לו את הטכנולוגיה של NSO.
מכירת תכנות מעקב ישראליות למדינות סוניות גדולות מראה כיצד השוק הגלובלי למוצרי ריגול נעשה חלק ממדיניות החוץ של מדינות מסוימות, כותב בעל הטור. לישראל יש יחסים מודיעיניים רחבים עם סעודיה, האמירויות הערביות המאוחדות, מצרים ירדן ומדינות אחרות. כאמור, ממשלת ישראל מאשרת כל עסקה למכירת טכנולוגיה של NSO למדינה זרה, אך החברה רשאית להקפיא את הרישיון אם מתברר שהלקוחה הזרה מפרה זכויות אדם.
ישראל רואה את הקשרים המודיעיניים שלה עם מדינות המפרץ כפריצת דרך, שעשויה להוביל לשלום פוטנציאלי, מציין איגניישץ. אך מדיניות כזו עלולה להיות גלישה במדרון חלקלק, כאשר הממשלה מתירה לחברות פרטיות למכור תכנות ריגול למשטרים שאינם מיזמים ערכים מערביים על זכויות האדם.