גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על סף מכירה: אירונאוטיקס מסכמת שנה הפכפכה עם רווח נקי של 5.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי

בעלי המניות של החברה יתכנסו ביום חמישי הקרוב בכדי לאשר או לדחות את הסכם הרכישה שלה בידי רפאל ואביחי סטולרו ● עסקי אירונאוטיקס נפגעו בשנה שחלפה בעקבות התפוצצות פרשה שבה הייתה מעורבת, ושבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח מהותי במדינה זרה עד לפברואר השנה

עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר
עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר

שנה מטלטלת עברה על חברת המל"טים אירונאוטיקס , שבעלי המניות שלה יתכנסו ביום חמישי הקרוב (4 באפריל), בכדי לאשר  את הסכם הרכישה שלה בידי החברה הממשלתית רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו.

אירונאוטיקס, שאותה מוביל המנכ"ל עמוס מתן, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מוטסות לא מאוישות (מל"טים), מערכות אלקטרואופטיות (החזקה של 50% בחברת קונטרופ) ומערכות תקשורת. החברה רשמה ב-2018 הפסד תפעולי של כ-1 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 16 מיליון דולר ב-2017. בשורה העליונה הציגה החברה ירידה של 5% בהכנסות לרמה של כ-141 מיליון דולר, ובשורה התחתונה היא דיווחה על הפסד נקי של 1.5 מיליון דולר אשתקד - לעומת רווח של 5.7 מיליון דולר ב-2017.

מכירות המל"טים הצטמקו אשתקד ב-17.5 מיליון דולר לעומת 2017, לרמה של כ-86 מיליון דולר, על רקע "עיכובים במימוש הזמנות קיימות ובקבלת הזמנות חדשות". נזכיר כי עסקי אירונאוטיקס נפגעו בשנה שחלפה בעקבות התפוצצות פרשה שבה הייתה מעורבת, ושבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח מהותי במדינה זרה עד לחודש פברואר השנה (פרשה שעל פרטיה מוטל עדיין צו איסור פרסום). מנגד, ההכנסות ממכירת מערכות אלקטרואופטיות גדלו ב-9.7% לכ-90 מיליון דולר (חלקה של החברה כ-45 מיליון דולר) וההכנסות מתחום התקשורת גדלו ב-21% ל-20.6 מיליון דולר.

את הרבעון הרביעי של 2018 סיימה אירונאוטיקס עם הכנסות של כ-50 מיליון דולר, גידול של 25% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. הרווח התפעולי מנגד התכווץ ב-16% לכ-4.7 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשמה ירידה של 5.5% ברווח הנקי לרמה של 5.2 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף 2018 בכ-227 מיליון דולר, גבוה בכ-35% מצבר ההזמנות בסוף 2017.

תוצאות אירונאוטיקס

רפאל וסטולרו החליטו בפברואר על רכישת מלוא הבעלות באירונאוטיקס, בחלקים שווים, לפי שווי חברה של 850 מיליון שקל. זאת, לעומת שווי נוכחי של כ-800 מיליון שקל לאחר זינוק של יותר מ-120% במניה מאז תחילת דצמבר האחרון. עם זאת גם השווי הנוכחי נמוך ב-22% ממחיר ההנפקה של החברה בקיץ 2017 בבורסה בת"א.

מי שצפוי להרוויח ובגדול ממכירת החברה יהיה איש העסקים אהרון פרנקל, שיצא למסע רכש אגרסיבי של מניית החברה בשלהי 2018 והגיע להחזקה של 30.3% בחברה. פרנקל (61), שעיקר פעילותו בתחומי הנדל"ן והתעופה, החל באיסוף מניות אירונאוטיקס בשבוע האחרון של דצמבר, עת הגיעה המניה לשפל לאחר שצנחה ביותר מ-60% מההנפקה. עד היום השקיע פרנקל כ-160 מיליון שקל ברכישת מניות אירונאוטיקס, ששווי השוק הנוכחי שלהן הוא כ-240 מיליון שקל, כך שהוא מרווח "על הנייר" כ-80 מיליון שקל על החזקתו בחברה.

אירונאוטיקס נשלטת בידי הקרנות KCPS, בראשית וויולה, המחזיקות בסה"כ כ-36% מהמניות (לאחר שמכרו בהנפקה במסגרת הצעת מכר מניות בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל). מנורה מבטחים היא כיום הגוף המוסדי היחיד עם החזקה משמעותית בחברה (9.6%) לאחר שבנק לאומי מכר את החזקתו (5.3%) לפרנקל בפברואר. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו להסכם סופי שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022