מארק צוקרברג/צילום: רויטרס ReutersTV
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, פירסם בסוף השבוע מאמר דעה ב"וושינגטון פוסט", שבבעלותו של ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צוקרברג לרגולטורים לפעול באופן יותר אקטיבי, כדי לקבוע סטנדרטים אחידים לאינטרנט. את הסטנדרטים הללו הוא קרא לקבוע בארבעה תחומים הנוגעים לחירויות האזרחיות ולשמירה על המערכת הדמוקרטית: תוכן פוגעני, טוהר הבחירות, פרטיות וניידות נתונים.
לאורך הטור, צוקרברג חוזר על המילה "אחריותיות" (Accountability), ועל כך שפייסבוק לוקחת אחריות על התכנים שמתפרסמים בפלטפורמה. מאחורי הדברים עומד ניסיון להכשיר את התנהלותה של החברה, שפעם אחר פעם נכשלת בשמירה על מידע אישי של משתמשים, אם מרשלנות ואם כדי לא לפגוע ברווחיה. גם היכולת ליכולת של החברה להתמודד עם התכנים הרבים שמופצים על גבי הפלטפורמה (למשל הסרטונים מהטבח בניו זילנד לפני כשבועיים) נמצאת במוקד. אך למי שקורא את הטור במנותק מהקשרו, הרושם שנוצר הוא שהרגולטורים עוצמים עיניים ופייסבוק היא "המבוגר האחראי" שמוביל את הדיון בנושאים הדחופים הללו.
בשנה האחרונה עוסקים רגולטורים ברחבי העולם בנושאים של פרטיות ברשת. לפייסבוק היה תפקיד מרכזי בדיונים, אך לא מהצד של "מבוגר אחראי", אלא בגלל שורה של שערוריות וחשיפות הנוגעות לפרטיות משתמשיה, שהחלו לזרום לאחר הפרסום כי מידע על 87 מיליון משתמשי פייסבוק דלף לחברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה. החשש הוא שמידע זה שימש להשפעה על הבחירות בארצות הברית.
בעיצומה של הפרשה, צוקרברג אמר למספר גופי תקשורת, בהם הניו יורק טיימס, Recode ואחרים, כי הוא מרגיש שתפקיד הרגולטורים צריך להיות כזה שיתמקד ברגולציה ה"נכונה": רגולציה שתתבסס על קווים מנחים ולא כזאת שתקבע כללים לתהליכים מסויימים. כעת, צוקרברג ממשיך את הקו עם קריאה למהלכים רגולטוריים מהסוג שהוא רואה לנכון: רגולציה שתמצב אותו כמגן הפרטיות ולא כאיום עליה.
כבר בתחילת החודש, צוקרברג הדגים שהוא יודע להשתמש בסוגיות הפרטיות ככלי להכשרת מהלכים של הרשת החברתית. הניו-יורק טיימס חשף מהלך של איחוד בין פלטפורמות המסרים המידיים בבעלות פייסבוק: וואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק מסנג'ר. הדיווח עורר דאגות בנוגע להשפעה הרבה של פייסבוק על אנשים ועל המידע שהם מפרסמים ונחשפים אליו. מחוקקים וגופי תקשורת הביעו חשש מפני הסכנה של מהלך כזה, ויש כאלו שקראו לפרק את החברה. צוקרברג שמע את הביקורת, אך ניסה למסגר את המהלך בצורה הפוכה - כמהלך שנועד לשמור על פרטיות המשתמשים ולתת להם יותר חופש בחירה.
"לפייסבוק יש לעיתים יותר מדי כוח"
"מחוקקים אומרים לי לעיתים קרובות שיש לפייסבוק יותר מדי כוח בכל הנוגע לחופש הביטוי, ואני בכנות מסכים", כתב צוקרברג. לדבריו, סטנדרטים רגולטוריים אחידים יאפשרו לשמר את מה שטוב באינטרנט - חופש ביטוי לאנשים וחופש ליזמים לבנות דברים חדשים - ובאותו הזמן, להגן על החברה מפני פגיעות רחבות.
בנוגע לתוכן פוגעני, צוקרברג הזכיר את דוחות השקיפות של פייסבוק, בהם היא מפרסמת את פעילותה בתחום הסרת התכנים הפוגעניים, וכתב כי הם חשובים בדיוק כמו דוחות כספיים. הוא אף כתב שפייסבוק עובדת על יצירה של גוף עצמאי שיאפשר לאנשים לערער על ההחלטות שהיא מקבלת. כיצד פייסבוק מתכוונת להקים גוף שגם יצליח להיות עצמאי ממנה? על השאלה הזו הוא לא סיפק תשובה.
נושא שני אליו התייחס הוא הגנה על הבחירות, וסיפר על שינויים שפייסבוק ערכה במדיניות המודעות הפוליטיות שלה. המדיניות החדשה שנכנסה לתוקף החודש, מחייבת את מפרסמי המודעות לחשוף את זהותם המלאה בפני פייסבוק. בישראל, הרגולציה נכנסה לתוקף כחודש לפני מועד הבחירות לכנסת, ובמסגרתה מאפשרת פייסבוק רק לאזרחים ישראלים לעבור את תהליך האישור ולפרסם מודעות פוליטיות.
הנושא השלישי אליו התייחס צוקרברג היה צורך ברגולציה עולמית שתישען על תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי, ה-GDPR, והטענה שלו שהגנה יעילה על פרטיות דורשת מסגרת עבודה גלובלית. זו אינה הפעם הראשונה בה צוקרברג מביע תמיכה בתקנות הללו, אך בפועל הוא פועל לעקוף אותן: עוד לפני כניסת התקנות האירופיות לתוקף, החברה הודיעה על שינוי תנאי השימוש שלה, כך שגם משתמשים באירופה יפלו תחת חוקי הפרטיות האמריקאים המקלים יותר.
הנושא הרביעי הוא עקרון ניידות הנתונים, שנועד לשמור על חופש הבחירה של משתמשים ועל יכולתם לעבור בין פלטפורמות ושירותים. אך שיתוף המידע שצוקרברג קורא לו, נשאר במסגרת השליטה של פייסבוק: "ניידות נתונים אמיתית צריכה להיראות יותר כמו הדרך בה אנשים משתמשים בפלטפורמה שלנו כדי להירשם ולהתחבר לאפליקציות, מאשר הדרכים הקיימות בהן ניתן להוריד את ארכיון המידע שלך", הוא כתב. הדרך הזו להעביר מידע הובילה לא פעם לדליפה של מידע אישי מחשבונות של משתמשי פייסבוק שנתנו לצדדים שלישיים הרשאות לגשת למידע פרטי לצורך התחברות דרך החשבון שלהם. אלא שכמו במקרה של התוכנית לאיחוד הפלטפורמות של פייסבוק, צוקרברג ממהר לספר שהוא פועל לטובת החופש והפרטיות של משתמשים, גם לאור חששות מהותיים מכך שהמהלך יוביל לתוצאה ההפוכה.
בכך שהוא קורא להגברת הרגולציה על האינטרנט כולו, צוקרברג מבקש להסיט את הדיון מפייסבוק ומהמחדלים הרבים שהיא נקשרה בהם, לדיון רחב בשאלות הקשורות לגבולות חופש הביטוי ולכוחן של כל ענקיות הטכנולוגיה. חשוב מכך, הוא ממצב את פייסבוק מחדש מול הרגולטורים, במקום כחשודה הנמצאת תחת חקירה - כשותפה ואף כמובילה של מהלך גלובלי משמעותי.