גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השליטים האמיתיים של תפיסת המציאות שלנו: הגיע הזמן לדבר על הצד הנסתר של מנועי החיפוש

מנועי החיפוש הופכים בשנים האחרונות ליותר ויותר משפיעים על חיינו ● הציפיות שלנו מהם גבוהות, אך התוצאות לא בהכרח רלוונטיות ● הם משפיעים על מערכות הבחירות, אך הטענות על הטיה ליברלית לא בהכרח נכונות ● מה שבטוח, מאחורי כל אחד מהם עומד אלגוריתם עלום שהגיע הזמן לחשוף

סונדאר פיצ'אי,.מנכ"ל גוגל / Stephen Lam , צילום: רויטרס
סונדאר פיצ'אי,.מנכ"ל גוגל / Stephen Lam , צילום: רויטרס

מנועי חיפוש לא קיימים כל-כך הרבה שנים, אבל היום הם מגלמים את המינימום אותו אנו מבקשים. כאילו מנוע יעיל הוא זכות טבעית, תיקון ודיוק השאילתה היא סטנדרט בינלאומי והשלמה אוטומטית של שם מסעדה איזוטרית בשפלה באמצעות תיאור מנת דג ים וצבע מפות השולחן היא צפייה סבירה.

מי שהרגילה אותנו לסטנדרט הזה היא גוגל, ששולטת היום על 90% מהחיפוש בעולם המערבי וסך הכל ב-75% מהשוק העולמי. רק מגוגל לבדה נדרשים 3.5 מיליארד שאילתות ביום ו-1.2 טריליון בשנה (פייסבוק, הענקית השנייה מתמודדת עם "רק" 1.5 מיליארד שאילתות ביום). על מנוע החיפוש המופתי שלה היא עומלת כבר שני עשורים, והוא כולל בתיאור פשטני שלושה רכיבים: ממערכת מתוחכמת במיוחד שמקטלגת כל דף חדש שנוצר ברשת העולמית, קטלוג כמעט כל מילה שנמצאת בכל דף, כולל מעקב ספציפי היכן אלו ממוקמות בדף, ולבסוף שיטת הדירוג המפורסמת של גוגל את הדפים והאתרים לפי מספרי קישורים ומוניטין.

חיפוש בגוגל מצליח היום לאתר הרבה יותר מאתר שאנו מחפשים, והוא יכול להציע תשובות מפורטות לשאלות מהותיות כמו מה מזג האוויר בניו-יורק, כמה סנטימטר יש באינצ' וכמה זה 122 פאונד בקילו. את הסטנדרט שהיא יצרה (וגם עליו יש לדבר) ומבוסס על רוח אלגוריתם מ-1972 שכתבה מדענית המחשב קרן שפרק ג'ונס, משליכים משתמשים על כל מנוע חיפוש באשר הוא. הבעיה של מנועי החיפוש שהם מבנים ארכיטקטוניים מורכבים שצורתם לא ידועה, וזאת כולם עושים בכוונה.

גוגל שולטת בחיפוש העולמי

האם מנועי החיפוש באמת רלוונטיים?

הסיפור של מנועי החיפוש לא מתחיל ונגמר בגוגל. הם נמצאים בכל אתר ופלטפורמה ותמיד הם ממלאים תפקיד דומה: לשמש שומר הסף של האינטרנט והמידע עליו. להיות המפה, לא רק המפתח, כדי לגשת ביעילות למידע - כל מידע - שנמצא ברשת. חלק מהמידע הוא לגמרי שלנו וחלקו של אחרים. בלי מנועי החיפוש לא נוכל להגיע לאן שאנו צריכים ולא נדע איך להימנע מאתרים או מדפים מיותרים.

עבור המשתמשים הפעילות נראית מאוד פשוטה: מקלידים כמה מילים בסרגל החיפוש, לוחצים על זכוכית המקלדת ותוצאות זורמות באופן מיידי. אומנם פעמים רבות אנו לא מוצאים את מה שאנחנו מחפשים, אבל במקרים רבים אנחנו כן, וזה לכשעצמו מרהיב בהתחשב בכמויות המידע העצומות הקיימות.

אבל כמה פעמים הרגשתם שמנועי החיפוש מעלים תוצאות שהן אולי אובייקטיבית "רלוונטיות", אך סובייקטיבית אינן "אטרקטיביות"? כמה פעמים חשתם תסכול עמוק ממציאת פריט מידע איזוטרי בשיחת וואטסאפ? כמה חידודי מילים נדרשו מכם כדי למצוא את שמה של רופאת המשפחה המומלצת שדיברו עליה בקבוצה ספציפית בפייסבוק או למצוא סרטים מקטגוריית דוקו פשע באמזון פריים? שלא בכלל נדבר על הניסיון למצוא משהו במנוע החיפוש של טוויטר, לאתר מידע חשוב באתר רשות המיסים או אפילו למצוא אפליקציית רשמקול ספציפית בגוגל פליי.

לפעמים זה מרגיש כאילו קיים מתח מבלבל בין המיומנות של ענקיות הטכנולוגיה ומנוע החיפוש אותן הן פיתחו. לפעמים זה מרגיש כאילו הן ממש בחרו להתעצל, לפעמים כאילו הן מחפשות דרכים לאמלל את חיינו. האמת רחוקה מכך. חיפוש הוא גביע קדוש של חברות טכנולוגיה שצריכות לא רק להצליח למיין, לסדר ולשלוף את המידע הנכון בזמן הנכון, אלא גם להצליח לעמוד בקצב החיים המודרניים בהם מידע משתנה ומתעדכן ללא הרף, וככל שהפלטפורמה גדולה יותר, כך מדוקדקים יותר צריכים להיות החישובים, גדושים בניואנסים גיאוגרפיים ותרבותיים. אך למצער הם גם מתובלים בהעדפות עסקיות וכלכליות. אלו כולם יכולים לייצר עבורנו חוויה כושלת, בו בזמן שהם משרתים היטב את אדריכלי המנועים.

מנועי חיפוש עובדים בהכוונת אלגוריתם. אלגוריתם הוא לא נוסחה, אלא מערכת כללים שמנחה חישובים, פעולות ופתרון בעיות באמצעות מחשב. כעיקרון יש אינסוף נוסחאות של אלגוריתם, ובכל פעם שהאדריכל האחראי על בנייתו מוסיף או מחסיר משהו, הוא ישפיע על התוצאה הסופית. האלגוריתם, למשל, יקבע אילו נתונים ייאספו ומהיכן, איזה הקשר ייחשב כמספיק על מנת להגדיר את היקף החיפוש ואיזו תוצאה תקבל איזה דירוג או קדימות. זאת אומרת, הרבה פעמים מה שנראה כמו מנוע חיפוש איום ונורא הוא בעצם מנוע חיפוש שמגשים היטב את הצרכים של בעליו.

האינטרסים מאחורי המנוע מגוונים במיוחד מנטיות פוליטיות ותרבותיות, לרצון לרתק אותנו כמה שיותר באתר ועד אינטרסים צולבים עסקיים וכלכליים. זה כמובן בלי לבטל את העובדה כי קיימים אתרים עם מנועי חיפוש גרועים לחלוטין בשל היעדר משאבים, מיומנות או שאלת של תיעדוף. בקטגוריה זו ראויים לציון כמעט כל האתרים המקוונים של עיתונים בארץ ובעולם כולו.

מנועי חיפוש משפיעים על הבחירות הפוליטיות

אם תשאלו את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפעמים האינטרס פוליטי. "תוצאות חיפושי גוגל ל"חדשות טראמפ" מראים רק תוצאות / דיווח של תקשורת החדשות המזויפות. במילים אחרות, הם מטים את זה עבורי ואחרים כך שכל הסיפורים והחדשות הם רעים", צייץ בקנטרנות הנשיא באוגוסט האחרון. "CNN המזוייף בולט במיוחד. התקשורת הרפובליקאית / שמרנית וההוגנת נותרת בחוץ. לא חוקי? 96% מהתוצאות על 'חדשות טראמפ' הם מהמדיה השמאלנית, מאוד מסוכן. גוגל ואחרים מדכאים קולות של שמרנים ומסתירים מידע וחדשות טובות. הם שולטים במה שאנחנו יכולים ולא יכולים לראות. זה מצב חמור מאוד - יטופל!".

הציוץ היה מפתיע במיוחד משום שרק חודש לפני כן הטילה הנציבות האירופית על גוגל קנס בגובה 5.1 מיליארד דולר על שימוש בטקטיקות מונופוליסטיות "לבסס את הדומיננטיות שלה כמנוע חיפוש ולחנוק חדשנות באופן לא חוקי", טראמפ עצמו יצא להגנתה של גוגל. "אמרתי לכם! האיחוד האירופי הכה בקנס של 5 מיליארד דולר על אחת החברות הגדולות ביותר שלנו, גוגל. הם באמת ניצלו את ארה"ב, אבל לא לאורך זמן!".

מנוע חיפוש כמו גוגל מעניק, לכאורה, גישה למידע קיים, כל מידע באשר הוא. זו נראית כמו משוואה מאוד פשוטה של חיפוש ומציאה, אך מחקרים רבים הראו שמנועי חיפוש משפיעים על עיצוב הבחירות הפוליטיות שצרכנים עושים בגלל האמון הגדול שהם מייחסים לדירוג התוצאות. צמד חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון אף מצאו כי הטיה שיטתית בתוצאות החיפוש יכולה לשנות את דעתם של עד 20% מהמצביעים המתלבטים ויכול להיות גבוה הרבה יותר בקבוצות דמוגרפיות ספציפיות. "לחברת מנועי חיפוש יש את הכוח להשפיע על תוצאות של מספר ניכר של מערכות בחירות", הם קובעים במחקר שנעשה עוד ב-2015 ולפני האיום הרוסי, "ההשפעה תהיה משמעותית במיוחד במדינות שנשלטות על ידי מנוע חיפוש אחד". האם באמת תוצאות החיפוש של טראמפ נדחקות מטה בגלל כיוונון מכוון של גוגל? סביר להניח שהתשובה מעט יותר מורכבת מכך וכוללת את העובדה כי אמצעי תקשורת עם המוניטין החזק ביותר נתפסים כליברליים בשילוב השיטה של גוגל ליצירת רווחים.

בשנים החולפות משקיעות חברות יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה כדי לעלות בתוצאות הדירוג במנוע החיפוש של גוגל. דרך עיקרית אחת לכך היא פשוט לשלם לאנשי מקצוע שייצרו מראית עין של מותג חזק (לא חלילה לחזק את המותג עצמו) ודרך עיקרית נוספת היא פשוט לשלם לגוגל כדי לעלות בדירוג אם מדובר על מכירת מודעות או מכירת מילות חיפוש ספציפיות למפרסמים. על כל מקרה מדובר בתעשייה שלמה שמייצרת מציאות מעוותת של סידור מידע.

לצד המניפולציה החיצונית על תוצאות החיפוש, מחקרים אחרים הראו כי מנועי חיפוש הם קטגורית לא נייטרלים וכי מוטמע בעיצובם העדפות של ערכים ומילים על פני אחרים. זיהוי הערכים האנושיים המוטבעים באותם מוצרים טכנולוגיים היא פעילות כמעט בלתי אפשרית משום שגוגל ואחרות שומרות על מבנה האלוגריתם שלהן כסוד מסחרי.

גם פייסבוק וטוויטר סבלו מהאשמות על כתיבת אלגוריתם חיפוש ליברלי. האשמות שהביאו את מנכ"לי-מייסדי שתי החברות להתייצב לשימוע בפני בית הנבחרים האמריקאי בשנה האחרונה. אבל הבעיה של פייסבוק, טוויטר וכל הרשתות החברתיות היא לא בעיקרה פוליטית, אלא בעיית רלוונטיות. בפשטות, יש לציין, כי עבור טוויטר, פייסבוק, רדיט וכל היתר יש לעקוב אחר הכסף, ואם החיפוש איום סביר להניח שאין שם כסף עבורן.

פייסבוק, שמנהלת מידע של 2 מיליארד משתמשים, יודעת שככל שהיא גדלה ומעוניינת להגיע לאוכלוסיות נוספות בעולם, היא חייבת להעמיד כלי חיפוש ראוי יותר משל הרשתות המתחרות הקטנות שמנהלות הרבה פחות מידע. את מנוע החיפוש הבעייתי שהשיקה עוד אי-שם ב-2013 היא שיפרה ממש לאחרונה והשיקה אותו מחדש. "בזמן ההקלדה", כתבו בפייסבוק עם ההשקה, "נתמקד בדברים שקורים עכשיו כך שתוכלו לעקוב אחרי סיפורים פופולריים בעודם הם מתפתחים". התוצאות עצמן מבוססות היום על העדפות והרגלים של אותו המשתמש, בפייסבוק לא מנסים לתקן את החיפוש ומציגים תוצאות מונחות מיקום. פילוסופיה זו אומרת דה פקטו כי עבור המשתמשים זה חיפוש שמוצא את דרכו בגסות דרך הררי המידע שהחברה מנהלת, מתרכז יותר במשתמש וקצת פחות בשאילתה עצמה.

עדיין מוקדם כדי להבין אם השינוי יתקבל בחום אצל המשתמשים, מה שברור כי פתרונות אלגנטיים ופשוטים תמיד עדיפים אצל ההמונים. היטיב לתאר זאת משתמש אחד שהגיב על פוסט אלפי המילים האחרון של מארק צוקרברג בו פירט מייסד החברה על השינוי המהותי שהחברה שלו מתכוונת לעבור: ממפלצת חברתית לפלטפורמה מוצפנת מבוססת על קשרים קרובים בין משתמשים. "כל מה שרצינו בסך הכל זה כפתור דיסלייק".

הרגולטורים רוצים לחשוף את אלגוריתם החיפוש

רבים מחזיקים היום בהנחה כי נקודת המפתח ברגולציית הענקיות מצוי בשאלת אלגוריתם מנוע החיפוש שטיבו עד כה הוא סוד כמוס עליו מגנות החברות בחרפת נפש. העניין הפך בוער במיוחד בחודשים האחרונים כשגורמים בנציבות האירופית ורגלטורים אירופיים נוספים החלו במאמצי חקיקה לחייב את החברות לחשוף את אלגוריתם החיפוש שלהן, גילוי שסופו אמור להעמיד עבור החברה הגלובלית סטנדרטיים אתיים מחמירים לארגון המידע שמוצג על ידי מנועי החיפוש והצגתו בספריות ציבוריות דיגיטליות שההיגיון המסדר מאחוריו שקוף למשתמשים.

זו הדרך היחידה על הפרק שנועדה להפיג מעט את המתח במצב הנוכחי בו מציאות חיים פלורליסטית, מרובת דעות, תרבויות ונטיות, נשלטת על ידי קומץ חברות אמריקאיות פרטיות למטרות רווח ששולטות בזרימת המידע העולמי. כלים כאלו ישרתו את הציבור הרחב לא רק בעת הצגת תוצאות חיפוש בגוגל, אלא גם יסייעו לו להבין מדוע הוא רואה קודם לכן מוצר מסוים באמזון לעומת מוצר אחר, יבהירו מדוע פוסטים מסוימים של אנשים או ארגונים מסוימים מקבלים עדיפות על פני אחרים בתוצאות של פייסבוק או טוויטר ואולי יושיעו מתהום הלא רלוונטיות מנועים חשובים אך נשכחים כמו של עיתונים ואתרים ממשלתיים.

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?