קנאביס / אילוסטרציה: Shutterstock
באחד הימים במחצית השנייה של אפריל, אחרי שוך המולת הבחירות וככל הנראה אחרי חג הפסח, יוכרז "היום הקובע" לכניסתה של רפורמת הקנאביס החדשה לתוקף בלעדי. פוטנציאל השוק הישראלי עומד על לא פחות מ-600 מיליון שקל ואת מוצרי הקנאביס צורכים כ-46 אלף מטופלים, אבל למרות מאמצי משרד הבריאות להסביר מהי בדיוק אותה רפורמה, כיצד היא צפויה להשפיע על איכות הטיפול ועל הכיס של המטופלים ובאיזה אופן תשנה את השוק, מספר המגדלים ואופן הצריכה, הציבור עדיין מבולבל. "גלובס" דיבר עם מגוון גורמים העוסקים בתחום ועושה סדר בבלגן.
"הקשר מטופל-מגדל - אם כל חטאת"
האיש שקבע איך ייראה "היום שאחרי", הוא יובל לנדשפט, ראש יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (יק"ר) ואדריכל הרפורמה. לנדשפט, שאינו מרבה להתראיין, הסכים לשוחח עם "גלובס" על הרפורמה כדי להבהיר את מה שהוא רואה כ"בורות" של הציבור.
לנדשפט, רוקח בהשכלתו, נכנס לתפקידו כראש היק"ר ב-2013, ומאז נכנס לתפקיד הוא עמד במוקד סערות רבות ואף זכה לאיומים על חייו. בין היתר הואשם בניגוד עניינים בשל קשרים עסקיים עם בתי מרקחת. "אני מרגיש כמו מרתוניסט שרץ ורץ עם קבוצה קטנה במשך שנים והנה עכשיו אנחנו נכנסים לאיצטדיון", אומר לנדפשט. "כמה דקות ריצה אחרונות לפני קו הסיום, ורק עכשיו מריעים לנו וצועקים לנו ויש רעש גדול. מי שמתלהב מאוד אולי גם זורק עלינו איזו פחית של קינלי בטעות". אבל נראה שלנדפשט אוהב את הדרמה, ולכן הוא לא מהסס להזהיר שהרפורמה הייתה חיונית "כדי לנתק את הקשר בין המטופל למגדל, שהוא אם כל חטאת של חוסר הדיוק".
הכוונה היא שהמטופלים קיבלו עד היום מרשם ובו מינון של כמה גרמים של קנאביס מותר להם לצרוך, ושויכו למגדל שעליו הוטלה המשימה לספק להם את המוצר על פי הבנתו. לרוב סיפק לו המגדל זן מסוים של צמח - 'אבידקל', 'רומא', 'אדום קרנפים'. "אבל מינון של קנאביס לא צריך להימדד בגרמים של צמח", אומר לנדשפט, "אלא בגרמים של חומר פעיל".
אילו מוצרים ניתן יהיה למכור תחת הרפורמה החדשה?
"בקנאביס יש כ-40 חומרים פעילים. אנחנו מפתחים סולם שנקרא Estimate potency) EP), אשר יגדיר לצרכן את הריכוזים במוצר של כמה שיותר חומרים כאלה. בשלב הראשון התמקדנו בעיקר בשניים, ה-THC וה-CBD. אנחנו מדרגים את רמות ה-THC וה-CBD בחומר לפי 12 מדרגות, כדי לאפיין את המוצר".
אחד הנושאים שעליו זעמו המטופלים והמגדלים בתחילת הרפורמה היה כי ריכוזי ה-THC וה-CBD שהוגדרו למוצרים אינם תואמים את הריכוזים בצמחים הפופולריים של המגדלים. כך למשל אם מטופל היה משויך לחברת תיקון עולם וצרך זן אבידקל "טהור", הרי שכדי להשיג את הריכוזים המותרים לפי הרפורמה החדשה, היה צורך לערבב אבידקל עם צמח נוסף.
לנדשפט טוען כי שיטת הזנים כלל לא סותרת את שיטת מדרגות הרכיבים: "סייג לבורות הוא לימוד, וכל הטרוניות לגבי זנים נובעות מחוסר לימוד. בתקנות החדשות אין מטופל שלא יכול להשיג את הזן שלו. בנינו טבלת המרה, ואם המטופל יגיד 'כיום אני מקבל אבידקל', הרופא ירשום לו אחת מ-12 הקטגוריות שהאבידקל לרוב נופל לתוכה". לנדשפט צפוי להתיר למשווקים לסמן על המוצר גם את הזן, בנוסף למרכיבים.
שיטת המדרגות היא התפתחות יחסית חדשה ברפורמה; בעבר התוכנית הייתה לסמן רק הרכבים, ולא את כל הטווחים, כך שיש זנים שבגישה זו נפלטים מן השוק. לדברי דנה בראון, יו"ר עמותת מטופלי הקנאביס, הטענה כי כל הזנים נכללים בתוך מדרגות ההרכבים אינה מדויקת, ולדבריה דווקא המעבר מזנים להרכבים איננו מבוסס על המדע. "אני למשל צורכת זן שיש בו 21% THC, אבל אסור לי בכלל לצרוך CBD כי הוא משתק אותי לחלוטין. אחרי שנים שהייתי שפן ניסיונות, הזן המתאים לי זוהה, אולם הזן הזה אינו שייך לשום מדרגה של הרפורמה (זאת בניגוד למה שאומר לנדשפט ששום זן לא יישאר בחוץ, ג"ו). מעבר לכך, כל מדרגת ההרכבים ברפורמה מאפשרת טווח של רכיבים, למשל בין 4%-0% CBD. אני לא יכולה לצרוך טווח. הפוקוס על 2 רכיבים ואפילו 40 רכיבים בעתיד, אינו מדעי. כי כל זן מכיל אלפי רכיבים שונים".
לדברי ירון ברגר, מנכ"ל בית המרקחת המקוון אי-פארמה, אשר הקים פעילות קנאביס בשם גרין פארמה: "כאשר מטופלים לא הצליחו לקבל את הזן שהם היו רגילים אליו, הם המשיכו לצרוך זנים אחרים ממגדלים אחרים, כלומר כל הסוגיה הזו של הזנים לא מחזיקה מים. למגדלים חשוב שהמטופל יבקש זן קנאביס מסוים, כי הם רוצים לאחוז בלקוחות שלהם". ברגר מאמין כי הלקוחות יתרגלו די מהר לבקש את המוצר לפי יחסי THC ל-CBD, ולא לפי זנים.
בהמשך צפויה עוד התפתחות: סולם ה-EP למדידה ולסימון של 40 חומרים פעילים בקנאביס, בתקווה כי הרופאים ירשמו הרכב המתאים למטופל באופן עוד יותר מדויק. הסולם הוא המצאה ישראלית, כמו הרפורמה כולה. ישראל היא סטארטאפ ניישן בקנאביס הרפואי, וללנדשפט חשוב מאוד שישראל תשמור על החלוציות שלה, גם אם זה אומר שבכל תחום יש לפתח הן את הידע והן את מנגנוני הרגולציה מאפס.
נדב גיל, המוביל את תחום טכנולוגיית הקנאביס ב-Deloitte ישראל, מאשר: "העולם כולו מסתכל על התקינה שלנו".
איך ייראה תהליך רישום מרשם תחת הרפורמה?
"אנחנו לא חותמת גומי", מדגיש לנדשפט. "בעולם רופאים רושמים רבים גראס כדי להתפרנס. קוראים לרופאים האלה Kush Doctor (קוש זו מילת סלנג לקנאביס ברמה גבוהה - ג"ו), ורוב הרופאים לא רוצים לרשום משהו שאיזו ציפור עשתה עליו פעילות מעיים ועכשיו אתה נותן אותו ישר לריאות של חולה בלי מערכת חיסונית.
"500 רופאים הוכשרו לרשום קנאביס ללא אישור היק"ר. במרשם כתוב איזה הרכב חומרים פעילים החולה צריך לקבל. אם רופא שלא עבר הדרכה רוצה לרשום קנאביס, הוא יכול, אבל מרשם כזה חייב לקבל גם את אישור היק"ר". במציאות הנוכחית, כמה מן הרופאים הנחשבים למובילים בתחום הקנאביס, לא עברו את הקורס של היק"ר.
לדברי בראון: "מתוך 100 או 500 הרופאים המובטחים, נכון לדצמבר פועלים רק 30 מהם. היק"ר מפקח על הרישום דרך המחשב המרכזי שלו. זו מערכת של אח גדול שמאפשרת לבוירוקרטים להחליט בניגוד להחלטת רופא. זו לא דמוקרטיה".
לדברי עו"פ רוני בן שפרוט, שותף בכיר במשרד הקניין הרוחני "ריינהולד כהן" ומומחה בתחום הקנאביס: "תחת הרפורמה אין הרבה חופש פעולה לרופא או לרוקח; משרד הבריאות מגדיר איזה הרכב מתאים לאיזו מחלה. אבל היום בתחום הקנאביס, בגלל פערי ידע אמיתיים במדע, דווקא המטופל יודע הכי טוב מה עובד בשבילו. ההקשבה למטופלים היא חלק חסר בתקנות הקיימות".
על בסיס מה יודע הרופא מה לרשום?
לנדשפט: "הוצאנו לאור את 'הספר הירוק', שבו כל הידע המדעי הקיים. ידוע איזה הרכב הוא אנטי דלקתי ואיזה הרכב אסור, למשל, אם יש מחלות כבד. אנחנו מבקשים מהרופאים להתחיל במינון נמוך ולהגביר בזהירות. מצד שני, אנחנו לא רוצים לטעות גם בזהירות יתר. אז בנינו גשר, שהוא אולי לא בנוי מרפואה מבוססת הוכחות מוצקות לכל אורכו, אך הוא חזק מספיק כדי לאפשר ל-46 אלף איש את הטיפול. רגולטור הוא לא בירוקרטור".
עד 800 שקל לחודש במקום 370 שקל
לאחר רישום המרשם, אמור המטופל להגיע לבית המרקחת ולהציג לרוקח את ההרכב שהומלץ לו, ולבחור מבין כמה מותגים. כיום כבר קיימים כחמישה מותגים בשוק, אולם לא בכל בתי המרקחת מחזיקים את כל המותגים - ובעצם ההחלטה מה יהיה על המדף תקבע בפועל מה המטופל יקבל. "מבחינתי תחרות על מקום במדף היא תחרות על איכות", אומר לנדשפט.
המטופלים חוששים שהמחיר יכול לעלות לאלפי שקלים בחודש.
"לפי האסדרה הישנה, כל מטופל רכש ב-370 שקל כל כמות שהרופא רשם לו. אחרי הרפורמה, בתי המרקחת רשאים לקבוע כל מחיר, ויש תחרות ביניהם. בדיקה שעשינו הראתה כי הרופאים צפויים לרשום ל-82% מהמטופלים עד 40 גרם, כלומר לאלה המוצר בקושי יתייקר, ולעוד 15% הוא יתייקר במעט. ל-3% המוצר יתייקר, ואנחנו מקווים כי סל הבריאות או קופות החולים יממנו עבורם".
עם זאת, גורמים אחרים בשוק מעריכים כי המחיר יהיה כ-150 שקל ל-10 גרם תפרחת, ומחיר גבוה יותר לשמנים ולמוצרים מרוכזים. כלומר, למטופל של 40 גרם יכול המחיר גם להגיע ל-800 שקל בחודש למוצר מעובד בריכוז גבוה.
בן שפרוט מזהיר שייתכן שיהיה מחסור זמני בחומר, אולם אפילו החל מסוף השנה, ייתכן דווקא עודף היצע בשוק. לדברי עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק זהבי, צפויות לקום עד סוף השנה כ-15 חוות ובטווח הרחוק יותר כ-50-40 חוות. "אני מאמינה שיהיו מרשמים ל-100 אלף חולים בארץ, כפול מהיום. עם זאת, כל אחד יצרוך כמות פחותה - כבר לא ייקחו 50 גרם ויחלקו לכל השכונה".
בתחילת השבוע הוגש בג"ץ נגד הרפורמה ע"י עורכות הדין מרים בריינין ויסמין מזרחי המייצגות את העמותה, ובו טענות קשות של החולים בעניין מדעיות הגישה של הספר הירוק, המחירים הגבוהים, המחסור הצפוי בצמח והגישה הצפויה לזנים. לדברי לנדשפט, "לצערנו הרב גופים אינטרסנטים לא מתעניינים בעשיה ובעובדות, או מתייחסים לנקודות קיצון שהן היוצא מן הכלל".