גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון? המידע מחשבון הבנק שלכם בדרך לחו"ל

ישראל הצטרפה לאחרונה למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס ● התקנות החדשות משפיעות גם על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל וגם על ישראלים המחזיקים כסף בחו"ל ● איזה מידע יועבר ומתי, כיצד ניתן להשיג על החלטת הבנק להעביר מידע, והאם יש טעם לסגור את החשבון?

אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

הבנקים החלו לשלוח מכתבים ללקוחות (חברות, שותפויות, נאמנויות ויחידים) המודיעים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח אודות חשבונות שקיים חשש שהבעלים שלהם תושבי חוץ ולא תושבי ישראל כהצהרתם. הודעת הבנק נמסרת בהתאם לתקנות מס הכנסה שעוסקות ביישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים.

ברקע להודעת הבנקים עומדת העובדת שלאחרונה, לאחר עיכובים רבים, אושרו התקנות המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד (CRS - Common Reporting Standard), המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ.

CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. מטרות ה-CRS הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. יותר מ-100 מדינות שותפות ל-CRS (רוב המדינות ה-OECD), ובהן ישראל. התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת 2019, מאמצות את תקן CRS ודורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.

במסגרת התקן נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות שלהם זיקה לתושבי חוץ. את המידע על הזיקה לתושבות חוץ בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. בקשר עם חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר, נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור בתיעוד כתוב.

החלת CRS מעוררת לא מעט שאלות. נתייחס לשאלות העיקריות המתעוררות:

האם הבנק נדרש להעביר מידע לגבי יחיד שיש לו אזרחויות נוספות? האזרחות אינה מבחן רלוונטי לעניין CRS. הבדיקות שמבצע המוסד פיננסי הן לשם זיהוי תושבות זרה לצורכי מס בלבד, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס) שמחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה.

מתי תתחיל העברת המידע? המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות במהלך 2019. גם הדיווח לרשות המסים לגבי שנת 2018 צפוי להיעשות עוד השנה.

איזה מידע צפוי להיות מועבר? הציפייה היא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בו בסוף שנה וכספים שהתקבלו בו.

מקבלים התראה? לצורך קיום חובת העברת המידע, על הבנקים לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על-מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

האם ניתן להשיג על החלטת הבנק? בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור, ולצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי הבנק או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה. אם הבנק דחה את ההשגה, הוא יכלול את מלוא הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.

רשויות המס בישראל כבר קיבלו בפועל מידע ממדינות ספורות, כאשר מדינות רבות נוספות יעבירו דיווחים השנה. יש לציין כי ברשות המסים מייחסים חשיבות רבה למידע זה והתאמצו לפתח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על-מנת שאלה יבדקו אותו ויבצעו צעדים מינהליים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

האם כדאי לסגור את החשבון? סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס, זאת מאחר שהדיווחים צפויים לכלול מידע על מצב החשבון החל ב-31 בדצמבר 2017 או 2018 (תלוי במדינה), זאת גם אם החשבון אינו פעיל כעת. אין ספק כי לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס, ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות לא מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם. נזכיר בהקשר זה כי נוהל גילוי מרצון הוא בתוקף עד ליום 31/12/2019. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'. עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד. 

עוד כתבות

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; ICL צונחת במעל 6%, דוראל בכ-5%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודית"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"