גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון? המידע מחשבון הבנק שלכם בדרך לחו"ל

ישראל הצטרפה לאחרונה למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס ● התקנות החדשות משפיעות גם על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל וגם על ישראלים המחזיקים כסף בחו"ל ● איזה מידע יועבר ומתי, כיצד ניתן להשיג על החלטת הבנק להעביר מידע, והאם יש טעם לסגור את החשבון?

אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

הבנקים החלו לשלוח מכתבים ללקוחות (חברות, שותפויות, נאמנויות ויחידים) המודיעים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח אודות חשבונות שקיים חשש שהבעלים שלהם תושבי חוץ ולא תושבי ישראל כהצהרתם. הודעת הבנק נמסרת בהתאם לתקנות מס הכנסה שעוסקות ביישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים.

ברקע להודעת הבנקים עומדת העובדת שלאחרונה, לאחר עיכובים רבים, אושרו התקנות המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד (CRS - Common Reporting Standard), המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ.

CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. מטרות ה-CRS הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. יותר מ-100 מדינות שותפות ל-CRS (רוב המדינות ה-OECD), ובהן ישראל. התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת 2019, מאמצות את תקן CRS ודורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.

במסגרת התקן נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות שלהם זיקה לתושבי חוץ. את המידע על הזיקה לתושבות חוץ בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. בקשר עם חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר, נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור בתיעוד כתוב.

החלת CRS מעוררת לא מעט שאלות. נתייחס לשאלות העיקריות המתעוררות:

האם הבנק נדרש להעביר מידע לגבי יחיד שיש לו אזרחויות נוספות? האזרחות אינה מבחן רלוונטי לעניין CRS. הבדיקות שמבצע המוסד פיננסי הן לשם זיהוי תושבות זרה לצורכי מס בלבד, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס) שמחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה.

מתי תתחיל העברת המידע? המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות במהלך 2019. גם הדיווח לרשות המסים לגבי שנת 2018 צפוי להיעשות עוד השנה.

איזה מידע צפוי להיות מועבר? הציפייה היא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בו בסוף שנה וכספים שהתקבלו בו.

מקבלים התראה? לצורך קיום חובת העברת המידע, על הבנקים לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על-מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

האם ניתן להשיג על החלטת הבנק? בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור, ולצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי הבנק או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה. אם הבנק דחה את ההשגה, הוא יכלול את מלוא הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.

רשויות המס בישראל כבר קיבלו בפועל מידע ממדינות ספורות, כאשר מדינות רבות נוספות יעבירו דיווחים השנה. יש לציין כי ברשות המסים מייחסים חשיבות רבה למידע זה והתאמצו לפתח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על-מנת שאלה יבדקו אותו ויבצעו צעדים מינהליים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

האם כדאי לסגור את החשבון? סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס, זאת מאחר שהדיווחים צפויים לכלול מידע על מצב החשבון החל ב-31 בדצמבר 2017 או 2018 (תלוי במדינה), זאת גם אם החשבון אינו פעיל כעת. אין ספק כי לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס, ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות לא מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם. נזכיר בהקשר זה כי נוהל גילוי מרצון הוא בתוקף עד ליום 31/12/2019. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'. עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

כבר מכרה כרטיסים והתחרטה: ענקית התעופה שוב דוחה את חזרתה לישראל

חברת התעופה ההונגרית וויזאייר, שתכננה לחזור לפעילות בישראל כבר ב-25 באפריל, הודיעה על הארכת הביטולים עד 4 במאי ● איתיחאד איירווייז ואתיופיאן איירליינס מתכננות לשוב לפעילות כבר בימים הקרובים ● ביטול משמעותי נוסף נרשם בקו לארה"ב, לאחר שחברת התעופה אמריקן אירליינס הודיעה כי לא תשוב לפעילות בישראל לפחות עד ה-8 בספטמבר

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסל של המדינה או של ברקת? הוזלות של עשרות מוצרים עם שלל כוכביות

השבוע יוצא לדרך מהלך המחירים של שר הכלכלה וקרפור, ובשוק מותחים ביקורת על הכשלים ● מהמכרז שניגשה אליו רק מתמודדת אחת, דרך ההחלטה לקיים את המהלך רק בשליש מסניפי קרפור ובמיקומים פחות נגישים ועד הגבלות הרכישה והמיתוג מחדש שנעשה ברגע האחרון

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי, טוען כי התפתחויות המאקרו הפכו את תחזיות האנליסטים ללא רלוונטיות ● הוא מציע להתמקד באג"ח הקצרות, ועדיין מזהה "יהלומים" בשוק המניות: "מעדיף ללכת עם החברות שמצליחות, גם אם הן כבר נחשבות יקרות יותר"

פרופ' אלי בן ששון, מייסד שותף ומנכ''ל STARKWARE / צילום: ניב קנטור

סטארקוויר מפטרת עשרות עובדים: "תשתית לבדה לא מנצחת את המשחק"

יוניקורן הבלוקצ'יין סטארקוויר מפטר כ-30% מכוח העבודה שלו, כך לפי גורמים ● דבר הפיטורים פורסם ע"י מנכ"ל החברה אלי בן ששון, אם כי לא צוין מספר העובדים ● כיום יש בחברה כ-200 עובדים

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר: באיזו מניה הוא בחר?

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

מימין: שי-לי עטרי ונעמה שחר / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר-ערוץ 12, אולפן שישי של חדשות 12

העבירה חמורה, השם ממילא ברשת: למה ביהמ"ש עדיין נאחז בצווי איסור פרסום

בית המשפט העליון מעכב את פרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי, לאחר שטען כי נקלע למצב אובדני ● אך ברשתות החברתיות הגולשים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את האיסור ולפרסם את שמו ● מומחית: "צווי איסור פרסום הפכו למשחק חתול ועכבר"

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100

הדמיה של 845 Third Avenue. בעיגול: עידן עופר / צילום: סיון פרג'

ההשקעה החדשה של הישראלי העשיר בעולם

בסכום המוערך בכ-350 מיליון דולר ועם הלוואה מבנק הפועלים, עידן עופר מתקדם לרכישת מגדל משרדים בניו יורק שיוסב ל־529 דירות להשכרה ● משרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ממזג לתוכו משרד בוטיק ומקים מחלקת תקשורת וקניין רוחני ● וגם: חברת ההדפסה הדיגיטלית לופה רוכבת על משימת Artemis 2 בקמפיין על מגדלי עזריאלי ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

העליון קבע: מחירן של תביעות סרק ייצוגיות יעלה

עלותן של תביעות ייצוגיות בהן לא נמצאו עילות מוצדקות תעלה - כך נקבע בבית המשפט העליון ● בית המשפט בחר, באמצעות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד יצרנית הרכבים רנו שנמשכה ע"י התובע - לעסוק בסוגייה של היתרבות תביעות ייצוגיות בהן הסיכון הכלכלי של המבקש הוא נמוך

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר

חברת דסטפוטוניקס הישראלית נמכרה השבוע לענקית השבבים האמריקאית קרדו בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר ● מי שחתום על האקזיט הוא אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר וכמשקיע העיקרי של החברה ● בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת את שמו של וילנץ

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

שיא חדש בת"א; מדד הביטוח זינק במעל 4%, מדד הבנקים ב-3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1.2% ● מדד הנפט והגז מאבד גובה, המניות הביטחוניות נופלות ● השקל מתחזק מול הדולר ● עליות נרשמות גם באירופה ובחוזים בארה"ב; מחירי הנפט יורדים ● וול סטריט עברה אמש מירידות לעליות חדות, אחרי שטראמפ אמר: "האיראנים התקשרו אלינו ורוצים עסקה"