גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון? המידע מחשבון הבנק שלכם בדרך לחו"ל

ישראל הצטרפה לאחרונה למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס ● התקנות החדשות משפיעות גם על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל וגם על ישראלים המחזיקים כסף בחו"ל ● איזה מידע יועבר ומתי, כיצד ניתן להשיג על החלטת הבנק להעביר מידע, והאם יש טעם לסגור את החשבון?

אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

הבנקים החלו לשלוח מכתבים ללקוחות (חברות, שותפויות, נאמנויות ויחידים) המודיעים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח אודות חשבונות שקיים חשש שהבעלים שלהם תושבי חוץ ולא תושבי ישראל כהצהרתם. הודעת הבנק נמסרת בהתאם לתקנות מס הכנסה שעוסקות ביישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים.

ברקע להודעת הבנקים עומדת העובדת שלאחרונה, לאחר עיכובים רבים, אושרו התקנות המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד (CRS - Common Reporting Standard), המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ.

CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. מטרות ה-CRS הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. יותר מ-100 מדינות שותפות ל-CRS (רוב המדינות ה-OECD), ובהן ישראל. התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת 2019, מאמצות את תקן CRS ודורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.

במסגרת התקן נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות שלהם זיקה לתושבי חוץ. את המידע על הזיקה לתושבות חוץ בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. בקשר עם חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר, נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור בתיעוד כתוב.

החלת CRS מעוררת לא מעט שאלות. נתייחס לשאלות העיקריות המתעוררות:

האם הבנק נדרש להעביר מידע לגבי יחיד שיש לו אזרחויות נוספות? האזרחות אינה מבחן רלוונטי לעניין CRS. הבדיקות שמבצע המוסד פיננסי הן לשם זיהוי תושבות זרה לצורכי מס בלבד, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס) שמחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה.

מתי תתחיל העברת המידע? המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות במהלך 2019. גם הדיווח לרשות המסים לגבי שנת 2018 צפוי להיעשות עוד השנה.

איזה מידע צפוי להיות מועבר? הציפייה היא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בו בסוף שנה וכספים שהתקבלו בו.

מקבלים התראה? לצורך קיום חובת העברת המידע, על הבנקים לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על-מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

האם ניתן להשיג על החלטת הבנק? בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור, ולצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי הבנק או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה. אם הבנק דחה את ההשגה, הוא יכלול את מלוא הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.

רשויות המס בישראל כבר קיבלו בפועל מידע ממדינות ספורות, כאשר מדינות רבות נוספות יעבירו דיווחים השנה. יש לציין כי ברשות המסים מייחסים חשיבות רבה למידע זה והתאמצו לפתח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על-מנת שאלה יבדקו אותו ויבצעו צעדים מינהליים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

האם כדאי לסגור את החשבון? סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס, זאת מאחר שהדיווחים צפויים לכלול מידע על מצב החשבון החל ב-31 בדצמבר 2017 או 2018 (תלוי במדינה), זאת גם אם החשבון אינו פעיל כעת. אין ספק כי לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס, ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות לא מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם. נזכיר בהקשר זה כי נוהל גילוי מרצון הוא בתוקף עד ליום 31/12/2019. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'. עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד. 

עוד כתבות

הונדה ZR-V / צילום: יח''צ

עד לפני 15 שנים הוא היה מותג מוביל בשוק הרכב הישראלי. עכשיו הוא חוזר

הונדה ZR-V, הקרוס־אובר ההיברידי של הונדה, הוא לא הזול, המרווח והחדשני ביותר בפלח שלו ● אבל יש לו מערכת הנעה נמרצת וחסכונית, התנהגות כביש רהוטה ומוניטין שמירת ערך סולידי ● האם הוא מבשר את הקאמבק של המותג בישראל?

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

שאלנו את בכירי אלטשולר שחם למה התשואות לא משתפרות: "להיות ב'אובר' על ישראל זה לקחת סיכון ולקחת פינה"

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור

פנקייקים / צילום: Shutterstock

מייפל אמיתי? בתי המשפט צריכים להתמודד עם "הטרמפיסטים" של הייצוגיות

יומיים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" נחתה על שולחנה של רשת "בית הפנקייק" תביעת ענק: האם המייפל שלה הוא אכן מייפל? ● הצצה לתעשיית התביעות הייצוגיות שהפכה סכסוכי שוקולד ו"אובדן נוחות" בשל נוזל שמשות למרדף אחר הון - והשופטים שמחזירים את השכל הישר למדף

מקבוק ניאו הירו של אפל / צילום: יח''צ

מקבוק בחצי מחיר: המחשב החדש של אפל שובר את השוק

אפל השיקה את המחשב הזול ביותר שלה, MacBook Neo, שמתאפיין ביכולות פחותות מזה של ה-Air - מזמן הסוללה ועד איכות הביצועים ● עם זאת, היא שמרה על העיצוב היוקרתי ועל המשקל הנוח לנשיאה

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

שוקי ניר, יגאל זמיר וראסל אלוונגר / צילום: דורון לצטר, תאת טכנולוגיות, ענבל מרמרי

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר זינקה במעל 30%, בעקבות שני מהלכים חדשים עליהם הודיעה בתחום התשתיות ל-AI ● תאת טכנולוגיות נפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי הדוחות, אך האנליסטים עדיין חיוביים לגביה ● וסולאראדג' קפצה בעקבות העלאת המלצה מבנק ההשקעות ג'פריז, על רקע התנודתיות במחירי הנפט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שבוע רביעי רצוף של ירידות חדות - ואף אפיק אינו חסין

נעילה אדומה באירופה ● ג'פריס מעלה את ההמלצה ומחיר היעד לסולאראדג': ההמלצה עולה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ומחיר היעד מ-30 ל-49 דולר ●  מחיר נפט מסוג ברנט עולה ב-2.8% ומחיר חבית עומד על יותר מ-106 דולר, נפט WTI עולה ב-2.8% ונסחר בכ-98.2 דולר.

תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא

"הצלחה יוצאת דופן": הפרשן הכלכלי המוביל מדבר על המשק הישראלי, המלחמה ושער הדולר

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? ● בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור ● והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האזהרה של משקיע העל – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

המניות הביטחוניות של הבורסה המקומית לא מפסיקות לזנק, ומשקפות לחלקן מכפילי רווח דמיוניים ויותר ● משקיע העל מזהיר מפני נפילה חדה בוול סטריט ● שינוי המשטר באיראן עשוי לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● וגם: תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Toby Melville

באירופה מופתעים: האם אנחנו בעצם בטווח הטילים האיראנים?

שיגור הטילים האיראניים לעבר דייגו גרסיה והסימנים להארכת טווחם מעבר ל-3,000 ק"מ מתחילים לערער את תחושת החסינות האירופית ● כלי תקשורת בגרמניה ובבריטניה בוחנים תרחישי פגיעה בבסיסים ובערים - בעוד גורמים רשמיים מנסים להציג את האיום כבלתי סביר בשלב זה ● בינתיים מתחדד פער ההגנה: גרמניה מסתמכת על מערכת "חץ 3", בעוד בריטניה נותרת תלויה במטריית ההגנה האמריקאית

הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר

"קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"

שיחה עם פרופ' צחי חייט, ראש תחום מידע בבית הספר לתקשורת ברייכמן ● על היעדר הרגולציה בפולימרקט וההשלכות, למה רק מיעוט נהנה מהכסף, ואיך תשפיע הפלטפורמה על הבחירות בישראל

כותרות העיתונים בעולם

"אף אחד לא האמין": איך טיל איראני הצליח להגיע לבסיס בדייגו גרסיה?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד מהירי של איראן על הבסיס האמריקאי שנמצא כמעט 4,000 קילומטרים ממנה, לאן נעלם מוג'תבא חמינאי, והאם טראמפ משאיר את ישראל לבד במערכה על דעת הקהל בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%