גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון? המידע מחשבון הבנק שלכם בדרך לחו"ל

ישראל הצטרפה לאחרונה למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס ● התקנות החדשות משפיעות גם על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל וגם על ישראלים המחזיקים כסף בחו"ל ● איזה מידע יועבר ומתי, כיצד ניתן להשיג על החלטת הבנק להעביר מידע, והאם יש טעם לסגור את החשבון?

אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

הבנקים החלו לשלוח מכתבים ללקוחות (חברות, שותפויות, נאמנויות ויחידים) המודיעים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח אודות חשבונות שקיים חשש שהבעלים שלהם תושבי חוץ ולא תושבי ישראל כהצהרתם. הודעת הבנק נמסרת בהתאם לתקנות מס הכנסה שעוסקות ביישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים.

ברקע להודעת הבנקים עומדת העובדת שלאחרונה, לאחר עיכובים רבים, אושרו התקנות המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד (CRS - Common Reporting Standard), המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ.

CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. מטרות ה-CRS הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. יותר מ-100 מדינות שותפות ל-CRS (רוב המדינות ה-OECD), ובהן ישראל. התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת 2019, מאמצות את תקן CRS ודורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.

במסגרת התקן נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות שלהם זיקה לתושבי חוץ. את המידע על הזיקה לתושבות חוץ בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. בקשר עם חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר, נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור בתיעוד כתוב.

החלת CRS מעוררת לא מעט שאלות. נתייחס לשאלות העיקריות המתעוררות:

האם הבנק נדרש להעביר מידע לגבי יחיד שיש לו אזרחויות נוספות? האזרחות אינה מבחן רלוונטי לעניין CRS. הבדיקות שמבצע המוסד פיננסי הן לשם זיהוי תושבות זרה לצורכי מס בלבד, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס) שמחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה.

מתי תתחיל העברת המידע? המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות במהלך 2019. גם הדיווח לרשות המסים לגבי שנת 2018 צפוי להיעשות עוד השנה.

איזה מידע צפוי להיות מועבר? הציפייה היא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בו בסוף שנה וכספים שהתקבלו בו.

מקבלים התראה? לצורך קיום חובת העברת המידע, על הבנקים לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על-מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

האם ניתן להשיג על החלטת הבנק? בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור, ולצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי הבנק או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה. אם הבנק דחה את ההשגה, הוא יכלול את מלוא הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.

רשויות המס בישראל כבר קיבלו בפועל מידע ממדינות ספורות, כאשר מדינות רבות נוספות יעבירו דיווחים השנה. יש לציין כי ברשות המסים מייחסים חשיבות רבה למידע זה והתאמצו לפתח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על-מנת שאלה יבדקו אותו ויבצעו צעדים מינהליים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

האם כדאי לסגור את החשבון? סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס, זאת מאחר שהדיווחים צפויים לכלול מידע על מצב החשבון החל ב-31 בדצמבר 2017 או 2018 (תלוי במדינה), זאת גם אם החשבון אינו פעיל כעת. אין ספק כי לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס, ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות לא מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם. נזכיר בהקשר זה כי נוהל גילוי מרצון הוא בתוקף עד ליום 31/12/2019. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'. עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד. 

עוד כתבות

אבי מגידו, מנכ''ל סונול / צילום: דרור סיתהכל

מיחידת סילוק המוקשים ועד לימודי המשפטים: הדרך של מנכ"ל סונול

"מכלי הדלק בתחנות מוטמנים באדמה, לכן אין חשש לנזק היקפי בתרחיש של פגיעת טיל. אנחנו גם לא פועלים רק עם בית זיקוק אחד ויכולים לייבא דלקים מזוקקים לארץ" ● שיחה קצרה עם אבי מגידו, מנכ"ל סונול

הדקלים 73 במרכז פרדס חנה / צילום: שלומי יוסף

יותר מ-50% בחמש שנים: בכמה נמכר קוטג' בפרדס חנה?

האזור נחשב חסין יחסית לטילים ומחיר הבית מעט נמוך מהמקובל, ככל הנראה מכיוון ששטח המגרש קטן יחסית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?

התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על חוזה פינוי־בינוי - אינו סביר • אח ואחיינית נאבקו על ירושתה של קשישה, שכתבה שתי צוואות שונות • ומורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות לא הצליח להתכחש לרווחיו • 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך תקראו את אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר? ● הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● וגם: האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

כותרות העיתונים בעולם

שבעת האיים שמחזקים את השליטה האיראנית בהורמוז

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הדלפה של מודל AI אחד של אנתרופיק הפילה את כל מניות הסייבר?

המודל החדש של אנתרופיק שנחשף בטעות הציג יכולות פנומנליות בכתיבת קוד מורכב ובאיתור חולשות אבטחה, מה שגרם לחששות מפני שינוי דרמטי במאזן הכוחות המסורתי לטובת האקרים ● אנתרופיק מיהרה לחסום את הגישה למאגר הקבצים הפתוח ולהבהיר כי מדובר בכשל נקודתי אבל התגובה בשווקים הייתה מיידית: מניות סייבר מובילות רשמו צניחה חדה

שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי

"יש תור לשירותים כמו בצבא": כששלושה דורות גרים סביב ממ"ד אחד

כשאין ממ"ד, המסגרות של הילדים מושבתות והמשק עובד כרגיל - יותר ויותר אנשים עוזבים להורים, כדי לקבל הגנה, עזרה וגם תמיכה נפשית ● כך, בבתים רבים בישראל גרות היום משפחות כמו בקומונה, בשלושה דורות לפחות ● איך חולקים בנטל הכלכלי, מהן ההשלכות הרגשיות ומה זה עושה לנו כחברה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב-סרן במיל' בחיל האוויר

"הנאשם נחשף באופן שוטף לידיעות רגישות וסודיות מטבען, שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד", נכתב בכתב האישום ● בעקבות אותו מידע סודי ומקדים, המליץ לנאשם נוסף להמר על מועד התקיפה באיראן - והשניים התחלקו בכספי הזכייה

BYD ATTO2 פלאג-אין / צילום: יח''צ

במחיר של 150 אלף שקל בלבד, הרכב שמציג חבילה אטרקטיבית

BYD ATTO2, גרסת הפלאג–אין הייבריד החדשה של הקרוס-אובר הקומפקטי של BYD,  היא הזולה בפלח, ועדיין משלבת מערכת הנעה בוגרת, שמעניקה חיסון ממחירי הדלק ● הדינמיות לא מושלמת, אבל עם ביצועים זריזים ושימושיות משפחתית מדובר בחבילה אטרקטיבית

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דיללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יצירת אמנות שיוחסה לבנקסי והושחתה בטענה כי מדובר בזיוף. מרדף אובססיבי / צילום: Reuters, Vuk Valcic

המרדף האובססיבי אחר רוח הרפאים של עולם האומנות

ברויטרס בטוחים כי לאחר מרדף עיתונאי ממושך הצליחו לחשוף את האדם שמאחורי אמן הגרפיטי בנקסי ● מעבר לפתרון התעלומה, הסיפור חושף תופעה רחבה יותר: הקרע העמוק בין האפשרות של אמנות להתקיים כקול אוניברסלי וחסר פנים, לבין הדחף של עידן הרשתות להצמיד לכל יצירה זהות, סיפור וביוגרפיה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

היום הגרוע ביותר מזה שנה: המסחר בתל אביב ננעל בירידות חדות

מגמה שלילית בת"א: מדד ת"א 35 צלל ב-3.8%, ת"א 90 איבד 2.5% ● גם המדדים המרכזיים באירופה נסחרים באדום ● מנכ"ל בלקרוק סבור כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים מהמשבר, ומחיר חבית נפט יכול להגיע ל־150 דולר ● חוסר הוודאות בנוגע למלחמה משפיע על שוקי החוב בעולם ● חברת המחקר Renaissance מעריכה שהמצב הגיאופוליטי יעורר את שוק ההנפקות הביטחוניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

כריך קרואסון ב''מטרלו'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

מרמת הגולן לבודפשט ושוב ארצה: מקדש הקרואסונים חזר מטרלו

מטרלו שיגע את הפודיז אבל נסגר בחרבות ברזל, גם היעד הבא בהונגריה לא צלח: "אנשים אוכלים קרואסון בסכין ומזלג. זה לא בשבילי", אומר עדי פרץ ● השבוע הוא פתח מחדש בבנימינה: "פחד אלוהים כל ההייפ"

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ חשף: המתנה שקיבלתי מאיראן

נשיא ארה״ב סיפר כי איראן אפשרה ל-10 מיכליות נפט לעבור במצרי הורמוז כמחווה של רצון טוב כחלק מהשיחות בין המדינות ● בכך סתר את ההכחשה המתמשכת של איראן בנוגע למגעים

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא יהיה לכם כסף לאפיקומן לילדים": המכתב שצפויים לקבל מאות אלפי שכירים בשבוע הבא

מתווה החל"ת שאושר מותיר עובדים רבים ללא מענה, מעכב תשלומים ומעמיק את הפער בין המגזר הציבורי לפרטי ● באיגוד לשכות המסחר מחריפים את המאבק עם מכתב שיצורף לתלושי השכר: "לא יהיה כסף לאפיקומן לילדים – בגלל ההחלטות בירושלים"