גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון? המידע מחשבון הבנק שלכם בדרך לחו"ל

ישראל הצטרפה לאחרונה למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס ● התקנות החדשות משפיעות גם על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל וגם על ישראלים המחזיקים כסף בחו"ל ● איזה מידע יועבר ומתי, כיצד ניתן להשיג על החלטת הבנק להעביר מידע, והאם יש טעם לסגור את החשבון?

אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

הבנקים החלו לשלוח מכתבים ללקוחות (חברות, שותפויות, נאמנויות ויחידים) המודיעים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח אודות חשבונות שקיים חשש שהבעלים שלהם תושבי חוץ ולא תושבי ישראל כהצהרתם. הודעת הבנק נמסרת בהתאם לתקנות מס הכנסה שעוסקות ביישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים.

ברקע להודעת הבנקים עומדת העובדת שלאחרונה, לאחר עיכובים רבים, אושרו התקנות המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד (CRS - Common Reporting Standard), המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ.

CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. מטרות ה-CRS הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. יותר מ-100 מדינות שותפות ל-CRS (רוב המדינות ה-OECD), ובהן ישראל. התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת 2019, מאמצות את תקן CRS ודורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.

במסגרת התקן נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות שלהם זיקה לתושבי חוץ. את המידע על הזיקה לתושבות חוץ בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. בקשר עם חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר, נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור בתיעוד כתוב.

החלת CRS מעוררת לא מעט שאלות. נתייחס לשאלות העיקריות המתעוררות:

האם הבנק נדרש להעביר מידע לגבי יחיד שיש לו אזרחויות נוספות? האזרחות אינה מבחן רלוונטי לעניין CRS. הבדיקות שמבצע המוסד פיננסי הן לשם זיהוי תושבות זרה לצורכי מס בלבד, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס) שמחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה.

מתי תתחיל העברת המידע? המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות במהלך 2019. גם הדיווח לרשות המסים לגבי שנת 2018 צפוי להיעשות עוד השנה.

איזה מידע צפוי להיות מועבר? הציפייה היא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בו בסוף שנה וכספים שהתקבלו בו.

מקבלים התראה? לצורך קיום חובת העברת המידע, על הבנקים לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על-מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

האם ניתן להשיג על החלטת הבנק? בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור, ולצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי הבנק או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה. אם הבנק דחה את ההשגה, הוא יכלול את מלוא הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.

רשויות המס בישראל כבר קיבלו בפועל מידע ממדינות ספורות, כאשר מדינות רבות נוספות יעבירו דיווחים השנה. יש לציין כי ברשות המסים מייחסים חשיבות רבה למידע זה והתאמצו לפתח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על-מנת שאלה יבדקו אותו ויבצעו צעדים מינהליים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

האם כדאי לסגור את החשבון? סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס, זאת מאחר שהדיווחים צפויים לכלול מידע על מצב החשבון החל ב-31 בדצמבר 2017 או 2018 (תלוי במדינה), זאת גם אם החשבון אינו פעיל כעת. אין ספק כי לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס, ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות לא מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם. נזכיר בהקשר זה כי נוהל גילוי מרצון הוא בתוקף עד ליום 31/12/2019. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'. עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד. 

עוד כתבות

באי הכנס

עושים לונג על ישראל: הרגעים מאחורי כנס ההשקעות של גלובס

מאות אורחים השתתפו היום בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, והמליצו איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

המשכנתא הממוצעת בשיא כל הזמנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המשכנתא הממוצעת שברה שיאים, אך הלווים מתקשים לעמוד בהחזרים

מנתוני בנק ישראל עולה כי ציבור רוכשי הדירות לקח בחודש שעבר את המשכנתא הממוצעת הגבוהה ביותר אי פעם ● זאת, בין היתר, כתוצאה מהחשש להעלאת הריבית ומבצעי היזמים ● במקביל, ובמגמה סותרת לכאורה - רמות הפיגורים במשכנתאות דווקא עולות

קרן כהן-חזון, מנכ''לית תורפז, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

קרן כהן-חזון: "נבנה את אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום. כבוד הוא לי שזה יוצא מישראל"

קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז, סיפרה בכנס "עושים לונג על ישראל" על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית: "אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו" ● עוד שיתפה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, את ההנהלה ואת המטה של החברה בישראל

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ החליט: שונאי ישראל לא יקבלו גרין קארד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הנשיא טראמפ בהנחיות חדשות לפקידי ההגירה בארה"ב, סעודיה בוחרת לשבת על הגדר בזמן שהאזור מתלקח, ולמה המלחמה באה בזמן טוב לאיראן? • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"

הפגנת חרדים נגד הגיוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

בית המשפט העליון מורה לשורת גורמים לפעול כדי להתנות הטבות כלכליות בגיוס חרדים לצה"ל ● חלק מההטבות: סבסוד שכר לימוד במעונות יום, הנחה בתחבורה ציבורית והנחה ברכישת דירה ● "אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים", נכתב בהחלטה

ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב, בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"המכפילים של החברות הישראליות גבוהים באופן מוצדק"

"השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן" - כך אמרה מנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, בכנס "עושים לונג על ישראל" ● הפאנל, שעסק בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, העלה את סוגיית המט"ח, המכפילים הגבוהים, המשקיעים הזרים ושוק החוב המקומי ● בכל הסוגיות, כך נראה, נרשמה אופטימיות בקרב המשתתפים

ברק בנסקי, אורי פז ורונית אשד לוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

נדל"ן באי ודאות: בחירה סלקטיבית של פרויקטים, יתרון דווקא לפריפריה

המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ברק בנסקי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים רונית אשד-לוי ומייסד מכלול מימון אורי פז התכנסו לדון בעתיד שוק הדיור בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח ● להערכתם, הפריפריה צפויה להוביל את הביקושים, מחירי הדירות יחזרו לעלות בקרוב, והמדינה חייבת לדאוג לתחום השכירות לטווח ארוך

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

נפתלי בנט ויאיר לפיד הודיעו על איחוד בין מפלגותיהם

לקראת הבחירות הקרובות שעתידות להתקיים בסוף אוקטובר, צפוי נפתלי בנט לעמוד בראש הרשימה המאוחדת עם יאיר לפיד ● "המהלך מביא לאיחוד גוש התיקון ושם סוף לקרבות הפנימיים", צוין בהודעה של השניים

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בדרך למיזוג עם מרכנתיל? דיסקונט מקפיא בונוסים ורומז על קיצוצים

מכתב ששיגר מנכ"ל דיסקונט, אבי לוי, לשני ועדי העובדים העיקריים בבנק, חוזר שוב על רצון ההנהלה להגביר את מהלכי ההתייעלות, לנוכח כניסת גופים מתחרים ובנקים צרים

שווי האופציות והמניות - סכום בלתי נתפס / צילום: Shutterstock

"הכסף זורם גם לבורסה בת"א": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית

שווי האופציות והמניות החסומות שמחזיקים עובדי ההייטק מישראל עומד כיום על סכום בלתי נתפס ● מה זה עושה למשק? מודי שפריר, הפועלים: "זה תומך בצריכה הפרטית ובצמיחת הכלכלה, וגם מגדיל את אי־השוויון" ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "להערכתי, רוב הסכום הולך לחיסכון ולהשקעות"

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

הקיצוצים במטא מגיעים לישראל. הערכה: 100 עובדים יפוטרו

לפי גורמים, מתווה פיצויי הפיטורים במטא ישראל צפוי להיות דומה לזה האמריקאי ● ההודעות צפויות להישלח סביב 20 במאי במסגרת קיצוץ של כ-10% מכוח-האדם הגלובלי

רובע 3, תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי שכונות בתל אביב שבהן מחירי הדירות עלו במיוחד

ניתוח נתוני הלמ"ס מגלה כי פערי המחיר בין תל אביב לערים השכנות הולכים וקטנים מאז 2023 ● בדיקה שערכה לשכת השמאים מלמדת שהמחירים בדרום העיר מתקרבים לאלו שבצפון, וכי ברובע 4 המחירים מדשדשים

רן פוליאקין ז''ל / צילום: איל יצהר

תביעה של 50 מיליון שקל נגד יורשיו של יזם ההייטק: "מכל החלומות - לא נשאר דבר"

67 בעלי מניות מיעוט בחברת סיקס AI הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד יורשי בעל השליטה בחברה, רן פוליאקין ז"ל ● לטענת התובעים הם השקיעו בחברה סכום מצטבר של כ-50 מיליון שקל, אך חודש לאחר מותו של פוליאקין הם עודכנו שקופת החברה התרוקנה: "שורה של מעשי הטעיה וגזל חמורים" ● עו"ד אלון פומרנץ, המייצג את יורשי פוליאקין: "תביעה מופרכת וחסרת שחר"

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס / צילום: אוריה תדמור

ההטבות שיבוטלו והפגיעה הכלכלית בחרדים: המשמעות של פסק הדין הדרמטי של בג"ץ

בג"ץ קבע היום כי רשויות המדינה צריכות לפעול להגבלת הטבות למי שמשתמט משירות צבאי ● מה הרקע להחלטה, מה שווי ההטבות, ומה הפגיעה הקשה ביותר הצפויה? ● גלובס עושה סדר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

לראשונה מאז 2011: רשות התחרות מחמירה את ההנחיות למיזוגים

רשות התחרות מפרסמת להערות הציבור טיוטת הנחיות למיזוגים בשוק, כאשר לראשונה מפורסמות הנחיות למיזוגים לא אופקיים לצד החמרת הגישה למיזוגים אופקיים ● ההנחיות גם מעגנות התנהלות שכבר קיימת לגבי מקרים מיוחדים כגון רכישות סדרתיות

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט וגלעד יעבץ, היו''ר; רונן ויוני אסיא, מייסדי איטורו; נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: טל שחר, יח''צ, מנש כהן

עובדי אלביט התעשרו, בצ'ק פוינט חטפו מכה: תמונת האופציות נחשפת

בדיקת גלובס את תגמולי האופציות של עובדים בחברות ישראליות בוול סטריט, מלמדת כי הללו מימשו הטבה של 1.4 מיליארד דולר בשנה החולפת, ומחזיקים אופציות "בתוך הכסף" בשווי יותר מכפול ● אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מקבוצת הפניקס: "בחברות הטכנולוגיה הגלובליות העובדים התעשרו 'על הנייר' בצורה מאוד מרשימה, חלק הכפילו את השווי, וחלק הרבה מעבר לזה" ● באילו חברות העובדים הרוויחו, והיכן פחות?