בורסות סין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
במונחים של תמ"ג נומינלי, כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם, והיא מפגרת אך במעט אחר כלכלת ארה"ב. לאחר שבמאה החולפת כלכלת סין הייתה חלשה מאוד, ובתחילת שנות ה-90 היא הייתה בקושי הכלכלה העשירית בגודלה בעולם, היא הפכה במהלך 25 השנים האחרונות למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המואצת ביותר בעולם.
בשלושת העשורים האחרונים גדלה ההכנסה הממוצעת לנפש בסין בשיעור שנתי ממוצע של יותר מ-8%. למרות גודלה העצום של סין, משנות ה-90 של המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 היא מילאה תפקיד שולי יחסית בכלכלה העולמית. בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות ובמעבר משיטה כלכלית ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. כלכלת סין המודרנית היא כיום שחקנית משמעותית בזירה הכלכלית הבינלאומית וגורם מרכזי בהתפתחותה.
לסין השפעה מהותית וישירה על הכלכלה העולמית, והיא אחראית על כ-15% מהתוצר העולמי. בשנת 2010 הפכה סין למדינה היצרנית הגדולה בעולם מבחינת היקף התפוקה (19.8% מהייצור העולמי), לאחר שעקפה את ארה"ב, שהובילה את הייצור העולמי במשך למעלה מ-100 שנה.
למרות שהיא נחשבת למדינה קומוניסטית, מצליחה סין לשלב בין מעורבות ממשלתית לבין כלכלה חופשית בצורה מעוררת ההערצה. הממסד הכלכלי אמנם מגלה עדיין מעורבות עמוקה בשוק הסיני, ופעילותו אינה נגזרת משיקולים מסחריים טהורים, אך למרות זאת עוברות הבורסות בסין תהליכי הבראה והגברת מסחריות ושקיפות, כדי שההתנהלות והאכיפה יהיו בקנה המידה הנהוג בבורסות בעולם המפותח.
כחלק מההתמודדות עם קשיי הבורסות בסין ניכרת גם נכונות מצד הממשל להרחיב - בהדרגה ובזהירות - את מעורבותם של משקיעים זרים בבורסה הסינית. כך נכנס לתוקף בנובמבר 2014 חיבור ראשון בין הבורסה בשנחאי לזו שבהונג-קונג, שמאפשר למשקיעים זרים גישה ישירה להשקעה במניות ובאג"ח בסין, ויאפשר במקביל לאזרחי סין להשקיע בבורסה של הונג-קונג.
מגמה זו מתחזקת מאז ראשית שנת 2018, והרשויות מדגישות את הכוונה להרחיב עוד יותר את פתיחת שוק ההון הסיני לפעילות זרה. מגבלות שוק ההון הסיני, בדגש על חוסר השקיפות ועל סוגיות המטבע, לצד הפעילות הבינלאומית המוגברת של החברות הסיניות, מחזקות את יציאתן של חברות אלה להנפקות בחו"ל. כיום נסחרות קרוב ל-100 חברות סיניות בנאסד"ק.
שינוי נוסף שאנו עדים לו הוא המעבר מייצור מוצרי אלקטרוניקה והייטק באיכות נמוכה, המבוססים על מוצרים וטכנולוגיות זרות, להובלה בהייטק העולמי לצד ארה"ב. תהליך השינוי בעולם ההייטק הסיני התאפשר בזכות כניסתן בשנים האחרונות של חברות הייטק בינלאומיות מובילות לפעילות בסין. אלה הביאו עימן ידע טכנולוגי אשר אומץ בצורה מרשימה על-ידי החברות הסיניות.
תוכנית להשתלטות על עולם ההייטק?
הקמת מערכי ייצור של היצרניות הבינלאומיות הגדולות בסין הביאה להתפתחותם של השחקנים המקומיים. בהקשר זה הכריז ראש הממשלה הסיני ב-2015 על התוכנית האסטרטגית MADE IN CHINA 2025. את ההד הגדול ביותר לתוכנית יצר, ככל הנראה, דווקא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, והיא עומדת במרכזה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין.
לא מעט בכירים בכלכלת ארה"ב חוששים כי התוכנית נועדה להשתלט על עולם ההייטק. הטענה המרכזית כלפי התוכנית היא, שהיא דורסנית במהותה, ואף מחזקת תופעות כגון גניבת קניין רוחני בסין. הסינים הודפים האשמה זו, וטוענים כי התוכנית נועדה להעלות את תחום הייצור הסיני לרמה גלובלית, וכי היא עולה בקנה אחד עם כללי ארגון הסחר העולמי.
כדי שהתוכנית תצליח, הגדילה ממשלת סין את ההשקעות הסיניות במגזרים הטכנולוגיים שנשלטים היום על-ידי ארה"ב, כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטום, רובוטיקה, חלל, רכבים אוטונומיים ומוצרים רפואיים מתקדמים.
מטרת התוכנית השאפתנית היא להפוך את סין למעצמה תעשייתית מסוג אחר ושונה לגמרי ממה שהתרגלנו אליו. ממשלת סין הקציבה מיליארדים להשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מתקדמות, אבל גם ברכישת ידע וטכנולוגיה מחו"ל.
הפחד של טראמפ מתוכנית זו אינו בלתי מבוסס: היא מהווה איום על תעשיות אמריקאיות. השאיפה של סין להיות מעצמה חדשנית טכנולוגית, שתוביל את העולם, באה לידי ביטוי גם ברכישה של חברות זרות, בהטמעת הטכנולוגיות של השוק הסיני וביצירת מקור ידע סיני שלא יהיה תלוי בחברות מערביות. גם מועמד דמוקרטי בארה"ב, ככל הנראה, לא היה מצליח להימנע ממלחמת סחר.
למרות כל זאת, אנו מאמינים כי ארה"ב וסין פועלות לקראת פשרה בתחום הסחר, דבר אשר ישפיע לטובה באופן חד וברור על שוק המניות הסיני, שספג ירידות חדות בשנת 2018. מלחמת הסחר הובילה למצב שבו המניות הסיניות אינן יקרות, בהשוואה למניות ברוב העולם ובפרט בארה"ב.
הירידות ב-2018 נרשמו למרות שבשנה זו MSCI החלה לכלול במדדיה את מניות A Shares הסיניות, כגון מדד MSCI Emerging Markets. סביר מאוד כי הקצאה מחדש של המניות הללו עוד תביא להשפעה חיובית על מחירי המניות הסיניות. הדבר יגביר גם את ההשפעה של המשקיעים המוסדיים, אשר בדרך כלל מהווים בסיס יציב יותר לבעלי המניות.
מדד רחב, או התמקדות באינטרנט
עבור משקיעים פרטיים שמחפשים דרך להיחשף למניות ה-A Shares, ובצורה רחבה ככל שניתן, קיימת אפשרות לרכוש את קרן הסל MSCI China All Shares ETF - המדד הרחב ביותר הנגיש למשקיעים הפרטיים.
מי שמחפש להיות מתוחכם יותר, ומעוניין לקטוף את פירות תוכנית MADE IN CHINA 2025, יכול להשקיע בצורה ממוקדת יותר במדד מניות האינטרנט הסיניות ( KWEB ) CSI China Internet ETF ), שעל פניו נראה בנקודת כניסה נוחה, לאחר ירידה של כ-35% בשנת 2018.
KWEB מאפשר למשקיעים להיחשף לחברות כגון באידו, עליבאבא, Tenset ורבות אחרות אשר אינן ראש החץ של עולם האינטרנט. מדד זה ירד בצורה חדה בזמן שחברות האינטרנט האמריקאיות עלו, והוא מתאים למשקיעים שמרגישים נוח עם רמת תנודתיות גבוהה, ורוצים להיות חשופים לשאיפות הסיניות. המדד מאפשר חשיפה לצמיחת מגזר האינטרנט בסין בכללותו, תוך צמצום התנודתיות הכרוכה בדרך כלל בהחזקת מניות של חברה אחת בלבד.
דרך נוספת, ולא פחות מעניינת, היא רכישה של חוב סיני, אשר מאז ומעולם נסחר בפרמיות גבוהות על פני מקביליו בשאר העולם. ב-2018, על רקע החששות ממלחמת הסחר והמימוש הכללי בשווקים המתעוררים, נפתחו פרמיות אלה עוד יותר, והגיעו לרמות שיא.
אג"ח בדירוגים נמוכים נסחרות ברמת תשואות דו-ספרתית גבוהה. לרוב מצב זה משקף חששות משמעותיים מפני אירועי חדלות פירעון באותן חברות. אם נסתכל על שיעור החברות האסייתיות בדירוגי HY המגיעות למצב של חדלות פירעון, נראה שאסיה נהנית משיעורי חדלות הפירעון הנמוכים ביותר בהשוואה לשווקים מקבילים, ואפילו ביחס לארה"ב.
כמו כן, מאז שנת 2016 נרשמה ירידה משמעותית ברמות המינוף של החברות בסין. ניתן לייחס עובדה זו גם למעורבות הבלתי פוסקת של הממשל בסין. חשיפה לאיגרות חוב סיניות בדירוג נמוך תספק תשואה דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה, גם אם שיעורי חדלות הפירעון יעלו. ישנן כמה אפשרויות חשיפה באפיק זה - ואנו ממליצים על בחירת קרן אקטיבית מגודרת-שקל.
לסיכום, אנו מאמינים שמשקיע אשר רוצה להשיג תשואה גבוהה בשנים הבאות לא יכול להתעלם מחשיפה לשוק הסיני. יותר מכל אנו חושבים שלא ייתכן שתיק השקעות מפוזר לא יהיה חשוף לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שהיא גם הכלכלה השאפתנית ביותר שניתן למצוא כיום ברחבי העולם.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בקבוצת פיוניר. לפיוניר אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.