הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס, Thomas Peter
מלחמת הסחר המתמשכת בין ארה"ב לסין, שמשפיעה בצורה משמעותית על הכלכלה הריאלית, על שוקי ההון ועל המאזן האסטרטגי והפוליטי העולמי, הגיעה לישורת האחרונה - לפחות לעת עתה. ב-24 בפברואר 2019 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על דחיית הטלת המכסים המתוכננת על יבוא סיני, בהיקף של כ-200 מיליארד דולר, וכתוצאה מכך גברו הסיכויים להסכם סחר חדש בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם - והדבר בא לידי ביטוי גם ברגיעה בשוקי ההון.
הסכם סחר חדש בין שתי המעצמות יקטין סיכון מרכזי עבור הצמיחה הגלובלית, ויתמוך בשוקי ההון בשנתיים הקרובות. ואולם, גם אם יגובש הסכם שכזה, האי-ודאות והמתח ימשיכו לשרור להערכתנו, כתוצאה מאינטרסים מנוגדים במגוון רחב של נושאים, ובפרט נוכח מגמת הבדלנות, המאפיינת את מדיניות ארה"ב מאז בחירתו של טראמפ.
מגמה זו מתבטאת, בין היתר, ביציאה מהסכמים בינלאומיים, בצמצום מעורבותה ותמיכתה של ארה"ב במדינות ובגופים זרים - לרבות הקטנת היקפי המימון למדינות אלה - ואף בבחינה מחדש של הסכמי סחר קיימים, כולל עם בנות בריתה, וביניהן גם ישראל. זאת, בניגוד למדיניות של סין בשנים האחרונות, המרחיבה את פעילותה ואת השפעתה הגלובלית במגוון רחב של נושאים, גם מעבר להיבט הכלכלי.
השפעת האי-ודאות במלחמת הסחר בין המדינות ניכרה היטב בשנת 2018, עם עדכון תחזית הצמיחה העולמית כלפי מטה עבור השנים 2020-2019, היקפי סחר מתונים, האטה בייצור התעשייתי העולמי ותנודתיות בשוקי ההון.
במקביל התאפיינה 2018 בשחיקה בסנטימנט המשקיעים, אשר התעצמה ככל שעבר הזמן, ובדצמבר 2018 הגיעה לשיא, בין היתר נוכח האי-ודאות בנוגע למלחמת הסחר בין שתי המדינות. להערכתנו מוקד סיכון גלובלי זה ימשיך, כאמור, ללוות אותנו בשנים הקרובות, ויש לו השלכה מהותית על מאזן הכוחות העולמי.
שתי המדינות - סין וארה"ב - חזקות מכדי להתקפל במו"מ, למרות שסין משמיעה קולות מתונים יותר לעת עתה. עם זאת, הן קשורות מדי מכדי להתנתק, כך שאנו צפויים לתקופה של תנודות בין פשרה לעימות, שצפויה לקבל ביטוי בתנודתיות השווקים הפיננסים. פערי הגישות נוגעים לארבעה מוקדים מרכזיים, שיפורטו בהמשך: סחר; טכנולוגיה; השקעות; ויחסים בינלאומיים.
הדבר היחיד הבטוח הוא, שמלחמת סחר ממושכת תפגע לאורך זמן בשתי הכלכלות, וכתוצאה מכך גם בכלכלה העולמית.
ואיך כל זה קשור לישראל?
היצוא, המהווה אחד ממנועי הצמיחה בשוק המקומי, עלול להיות מושפע הן מהדשדוש בסחר העולמי והן מרצונו של טראמפ לייצר תנאי סחר טובים יותר עבור ארצו - כולל פתיחת הסכמי סחר מול בנות בריתו, כאמור. כך, ממשלת ארה"ב מנהלת מגעים עם ישראל בדבר הורדת חסמי יבוא על תוצרת חקלאית אמריקאית. אנו מעריכים, בסבירות גבוהה יחסית, שיחול שינוי מסוים בהסכם הסחר מול ישראל, גם נוכח מגמת שינויי הסכמי הסחר הקיימים של ארה"ב מול בנות בריתה.
ואולם, מרבית הסחורות המיוצאות לארה"ב מישראל הן מענפי הפארמה והשבבים האלקטרוניים, בעוד שיתר יצוא הסחורות לארה"ב הסתכם בכ-11.2 מיליארד דולר בשנת 2017. ענף החקלאות, לעומת זאת, שולי יחסית בתמהיל יצוא הסחורות, ומוערך בכ-370 מיליון דולר לאותה התקופה, ולישראל גירעון בסגמנט זה מול ארה"ב.
להערכתנו, מוקד הסיכון הגדול ביותר אינו נובע ממלחמת הסחר ו/או מפתיחת הסכם הסחר מול ארה"ב, כי אם מריכוזיות היצוא המקומי; עשרת היצואנים הגדולים מהווים יותר ממחצית מהיצוא המקומי. ריכוזיות זו, שצפויה להעמיק בעתיד הקרוב, מהווה להערכתנו את מוקד הסיכון הגדול ביותר ליצוא הישראלי, ואתגר למודל הצמיחה המקומי.
ארבעה היבטים להשפעות מלחמת הסחר
השפעות מלחמת הסחר נוגעות, כאמור, לארבעה היבטים מרכזיים.
מסחר - מתיחות הסחר בין שתי המדינות שוררת כבר מספר שנים, באמצעות תביעות סחר רבות והדדיות לארגון הסחר העולמי. המתיחות נובעת מגישות הסחר השונות של שתי המדינות לאורך השנים, כפי שעולה מהמגמה המנוגדת בחשבון השוטף של שתיהן - עודף בחשבון הסחר הסיני, לעומת גירעון מתמשך בזה האמריקאי.
טכנולוגיה - היבט נוסף המשפיע על המתיחות הוא שאיפותיה של סין לעצמאות טכנולוגית, תוך שיפור מעמדה בשרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה העולמית. מטרה זו כלולה באסטרטגיה הטכנולוגית של סין, אשר נקראת Made in China 2025.
כחלק מהאסטרטגיה שואפת סין ליצור חברות סיניות מובילות בתחומי הטכנולוגיה השונים, ובפרט ברובוטיקה, בביו-רפואה ובמכוניות חשמליות, ובאופן זה להתקרב לעוצמתה הטכנולוגית של ארה"ב, ולשפר את הגמישות הכלכלית ואת מודל הצמיחה העתידי.
השקעות - הגידול בביקושים להשקעה זרה בסין לאורך השנים הוא היבט נוסף למתיחות בין שתי המדינות. ארה"ב שואפת להשפיע על הביקושים באמצעות שינוי מדיניות הסחר שלה מול סין, ובפרט להשפיע על הליברליזציה בשוק הסיני, ועל פוטנציאל ההשקעה עבור חברות ומשקיעים מארה"ב בכלכלה הסינית.
גיאופוליטיות - לאחר עשורים של בדלנות מצד סין התהפכה המגמה, וסין הופכת מעורבת יותר בנעשה בעולם. ביטוי לכך הוא עלייה בנוכחותה הצבאית באזור אסיה, גידול בהוצאות הביטחון וגידול בסיוע הכספי למדינות שונות, מתוך כוונה לבסס את השפעתה במדינות אלה. זאת בניגוד למגמת הבדלנות המאפיינת את ארה"ב מאז בחירתו של טראמפ.
כתוצאה מהמתיחות ומהאי-ודאות, חלה האטה מסוימת בכלכלה הריאלית הגלובלית ונוצרה פאניקה בשוקי ההון. כך, תחזית שפורסמה על-ידי ה-CPB הצביעה על האטה בצמיחה העולמית לשנים 2019-2020, כתוצאה מדשדוש בהיקף הסחר העולמי, כפי שמתבטא במדד הסחר העולמי.
ביטוי נוסף לכך ניתן בעדכון תחזיות הצמיחה של קרן המטבע מחודש ינואר 2019, שלפיו הצמיחה העולמית צפויה לנוע בטווח של 3.5%-3.6% עבור השנים 2019-2020, שיעורים הנמוכים ב-0.1%-0.2% מהצפי הקודם, ונמוכים גם ביחס לנתונים בפועל בשנתיים האחרונות. עדכון התחזית נבע מהחשש העולמי מפני התגברות סיכון הסחר בעולם, ובפרט מההשלכות על שרשרת האספקה הגלובלית ומפתיחת חוזי הסחר הקיימים העתידיים כתוצאה ממלחמת הסחר בין שתי המעצמות.
הירידה בהיקף הסחר העולמי מתבטאת גם בירידה בהיקף הרכישות של חוזים עתידיים על סחורות. השחיקה בביקושים לחוזים עתידיים נובעת מהאי-ודאות בשווקים, ומצפי העסקים להתפתחות המסחר העולמי, ובפרט בתעשיות עם חשיפה גבוהה לקומודיטיס. כלומר, מלחמת הסחר פגעה בשווי המשקל בשוק, הגדילה תנודתיות ועלולה הייתה לפגום ביציבות הפיננסית של ענפים רבים.
עדות להשפעת מלחמת הסחר ניתן לראות בשני מדדים שמציגים האטה דווקא בשוק הסיני, המהווה את המוקד התעשייתי הגדול בעולם, ומכאן שהאטה בסין מבטאת האטה עולמית. כך, מדד מחירי היצרן נמצא במגמת ירידה ברורה במחצית השנייה של שנת 2018, ובפרט כאשר משווים אותו אל מול התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, מדד PMI (מדד מנהלי הרכש), המהווה מדד סנטימנט בנוגע להתרחבות או התכווצות הפעילות התעשייתית של סין, מציג מגמת ירידה אף הוא במחצית השנייה של שנת 2018, והוא אף ירד אל מתחת לרף של 50 בסוף שנת 2018 ואל שנת 2019, אל רמה המגלמת צפי להתכווצות תעשיתיית.
שיבוש בשרשרת האספקה הגלובלית
היבט שלילי נוסף של מלחמת סחר הוא שיבוש שרשרת האספקה הגלובלית, בפרט בתעשיות עם מרכיבי יבוא ויצוא משמעותיים, החשופים לאי-ודאות בנוגע למכסים עתידיים. תעשיות אלה עלולות להסיט ולהקטין בתקופה הנוכחית את השקעותיהן במפעלים ובמרכזי הפצה עתידיים המתוכננים בסין, אל מדינות מתפתחות אחרות.
החרפה נוספת במלחמת הסחר עלולה להסיט מפעלים ומרכזי הפצה קיימים, מהלך אשר טומן בחובו עלויות כבדות והשפעה על התעסוקה בסין. ההיגיון מאחורי זה הוא רצון המשקיעים להקטין את האי-ודאות כתוצאה ממלחמת הסחר. ההערכה היא, כי התעשיות החשופות במיוחד לשינויי שרשרת האספקה הן הרכב, האלקטרוניקה והטכנולוגיה. לצורך ההמחשה, מוצרי אלקטרוניקה ומכשירים מהווים קצת יותר ממחצית יצוא המוצרים הסיניים לארה"ב, ואלו הן שתי קטגוריות שהוטלו עליהן מכסי מגן על-ידי ארה"ב, והן מהוות תשומות משמעותיות לתעשיות ייצור נוספות אשר מייצאות את מוצריהן לעולם.
בהסתכלות מנקודת מבט מקומית, היקף יצוא הסחורות והשירותים ברבעון הרביעי של שנת 2018 עמד על כ-100 מיליארד דולר, שהם כ-30% מהתמ"ג באותה השנה ולאורך זמן. תמהיל היצוא עודנו מוטה לסחורות (כ-55%) ולשירותים (45%). כ-85% מיצוא הסחורות הם בסגמנט של יצוא תעשייתי, והענפים הדומיננטיים הם כימיקלים, תרופות ושבבים אלקטרוניים, עם ריכוזיות גבוהה בענפי היצוא.
כ-52% מיצוא השירותים מהווים שירותי ההייטק, סקטור המהווה מנוע צמיחה מרכזי של היצוא הישראלי בשנים האחרונות. נוסף על כך, ריכוזיות היצואנים גבוהה אף היא ביחס למדינות ה-OECD, ועשר מהחברות הגדולות במשק מחזיקות יותר ממחצית היצוא בשנים האחרונות.
יעדי הסחר העיקריים ביצוא הסחורות הישראליות הם אירופה, ארה"ב ואסיה, שמשקלן עמד על כ-32%, 23% ו-22%, בהתאמה, ב-2018. מגמת היצוא לארה"ב נמצאת בירידה, ואילו היצוא לאסיה נמצא במגמת עלייה, ומושפע לחיוב בשנים האחרונות מענף הרכיבים האלקטרוניים, בעוד שסין מהווה כמחצית מהיקף היצוא לאסיה.
בבחינת ההשפעה של מלחמת הסחר על ישראל, אנו מעריכים כי למרות היותנו משק קטן ופתוח, ולמרות היותו של היצוא מנוע צמיחה מרכזי, למלחמת הסחר השפעה ישירה נמוכה יחסית על ישראל, גם בגלל מרכיב השירותים המשמעותי וגם בגלל עוגן היצוא לאירופה.
האי-ודאות בעולם, והדשדוש בהיקף הסחר העולמי, עלולים להוות אתגר ולהשפיע לשלילה על היקף היצוא בטווחי הזמן הקצר והבינוני. שיבוש שרשרת האספקה העולמית יכול דווקא ליצור הזדמנויות סחר חדשות עבור ישראל, ולפתוח אותה למוקדי סחר חדשים. דווקא ריכוזיות היצוא הישראלי, שצפויה עוד להעמיק בעתיד הקרוב, מהווה להערכתנו את מוקד הסיכון הגדול ביותר ליצוא הישראלי, ולמודל הצמיחה של המשק המקומי.
הכותבים הם סמנכ"ל, ראש תחום מוסדות פיננסיים בחברת מידרוג, ואנליסטית בחברה. מידרוג מפרסמת מעת לעת דוחות מיוחדים הנוגעים לענפים או מנפיקים מסוגים מסוימים. הדוחות המיוחדים אינם מהווים דוחות דירוג ו/או מתודולוגיות דירוג מבחינת תוכנם או כוונתם ואין בהם כדי לשנות את שיטות ההערכה המתוארות במסגרת הדוחות המתודולוגיים.