גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם הסכם סחר חדש לא ישים סוף למתיחות בין סין לארה"ב ולתנודתיות שהיא גורמת

הודעת הנשיא טראמפ מפברואר על דחיית הטלת המכסים על יבוא מסין ב-200 מיליארד דולר הביאה לרגיעה מסוימת בשווקים, מתוך תקווה שבקרוב גם ייחתם הסכם בין השתיים ● הסכם כזה אמנם יקטין חלק מהסיכונים גלובליים, אבל האינטרסים המנוגדים של שתי המדינות צפויים להמשיך להזין בעתיד את המתיחות ביניהן וכתוצאה מכך גם את הפגיעה בכלכלה העולמית

הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס, Thomas Peter
הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס, Thomas Peter

מלחמת הסחר המתמשכת בין ארה"ב לסין, שמשפיעה בצורה משמעותית על הכלכלה הריאלית, על שוקי ההון ועל המאזן האסטרטגי והפוליטי העולמי, הגיעה לישורת האחרונה - לפחות לעת עתה. ב-24 בפברואר 2019 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על דחיית הטלת המכסים המתוכננת על יבוא סיני, בהיקף של כ-200 מיליארד דולר, וכתוצאה מכך גברו הסיכויים להסכם סחר חדש בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם - והדבר בא לידי ביטוי גם ברגיעה בשוקי ההון.

הסכם סחר חדש בין שתי המעצמות יקטין סיכון מרכזי עבור הצמיחה הגלובלית, ויתמוך בשוקי ההון בשנתיים הקרובות. ואולם, גם אם יגובש הסכם שכזה, האי-ודאות והמתח ימשיכו לשרור להערכתנו, כתוצאה מאינטרסים מנוגדים במגוון רחב של נושאים, ובפרט נוכח מגמת הבדלנות, המאפיינת את מדיניות ארה"ב מאז בחירתו של טראמפ.

מגמה זו מתבטאת, בין היתר, ביציאה מהסכמים בינלאומיים, בצמצום מעורבותה ותמיכתה של ארה"ב במדינות ובגופים זרים - לרבות הקטנת היקפי המימון למדינות אלה - ואף בבחינה מחדש של הסכמי סחר קיימים, כולל עם בנות בריתה, וביניהן גם ישראל. זאת, בניגוד למדיניות של סין בשנים האחרונות, המרחיבה את פעילותה ואת השפעתה הגלובלית במגוון רחב של נושאים, גם מעבר להיבט הכלכלי.

השפעת האי-ודאות במלחמת הסחר בין המדינות ניכרה היטב בשנת 2018, עם עדכון תחזית הצמיחה העולמית כלפי מטה עבור השנים 2020-2019, היקפי סחר מתונים, האטה בייצור התעשייתי העולמי ותנודתיות בשוקי ההון.

במקביל התאפיינה 2018 בשחיקה בסנטימנט המשקיעים, אשר התעצמה ככל שעבר הזמן, ובדצמבר 2018 הגיעה לשיא, בין היתר נוכח האי-ודאות בנוגע למלחמת הסחר בין שתי המדינות. להערכתנו מוקד סיכון גלובלי זה ימשיך, כאמור, ללוות אותנו בשנים הקרובות, ויש לו השלכה מהותית על מאזן הכוחות העולמי.

שתי המדינות - סין וארה"ב - חזקות מכדי להתקפל במו"מ, למרות שסין משמיעה קולות מתונים יותר לעת עתה. עם זאת, הן קשורות מדי מכדי להתנתק, כך שאנו צפויים לתקופה של תנודות בין פשרה לעימות, שצפויה לקבל ביטוי בתנודתיות השווקים הפיננסים. פערי הגישות נוגעים לארבעה מוקדים מרכזיים, שיפורטו בהמשך: סחר; טכנולוגיה; השקעות; ויחסים בינלאומיים.

הדבר היחיד הבטוח הוא, שמלחמת סחר ממושכת תפגע לאורך זמן בשתי הכלכלות, וכתוצאה מכך גם בכלכלה העולמית.

תחזית הצמיחה העולמית

ואיך כל זה קשור לישראל?

היצוא, המהווה אחד ממנועי הצמיחה בשוק המקומי, עלול להיות מושפע הן מהדשדוש בסחר העולמי והן מרצונו של טראמפ לייצר תנאי סחר טובים יותר עבור ארצו - כולל פתיחת הסכמי סחר מול בנות בריתו, כאמור. כך, ממשלת ארה"ב מנהלת מגעים עם ישראל בדבר הורדת חסמי יבוא על תוצרת חקלאית אמריקאית. אנו מעריכים, בסבירות גבוהה יחסית, שיחול שינוי מסוים בהסכם הסחר מול ישראל, גם נוכח מגמת שינויי הסכמי הסחר הקיימים של ארה"ב מול בנות בריתה.

ואולם, מרבית הסחורות המיוצאות לארה"ב מישראל הן מענפי הפארמה והשבבים האלקטרוניים, בעוד שיתר יצוא הסחורות לארה"ב הסתכם בכ-11.2 מיליארד דולר בשנת 2017. ענף החקלאות, לעומת זאת, שולי יחסית בתמהיל יצוא הסחורות, ומוערך בכ-370 מיליון דולר לאותה התקופה, ולישראל גירעון בסגמנט זה מול ארה"ב.

להערכתנו, מוקד הסיכון הגדול ביותר אינו נובע ממלחמת הסחר ו/או מפתיחת הסכם הסחר מול ארה"ב, כי אם מריכוזיות היצוא המקומי; עשרת היצואנים הגדולים מהווים יותר ממחצית מהיצוא המקומי. ריכוזיות זו, שצפויה להעמיק בעתיד הקרוב, מהווה להערכתנו את מוקד הסיכון הגדול ביותר ליצוא הישראלי, ואתגר למודל הצמיחה המקומי.

צפי להתכווצות הפעילות התעשייתית של סין

ארבעה היבטים להשפעות מלחמת הסחר

השפעות מלחמת הסחר נוגעות, כאמור, לארבעה היבטים מרכזיים.

מסחר - מתיחות הסחר בין שתי המדינות שוררת כבר מספר שנים, באמצעות תביעות סחר רבות והדדיות לארגון הסחר העולמי. המתיחות נובעת מגישות הסחר השונות של שתי המדינות לאורך השנים, כפי שעולה מהמגמה המנוגדת בחשבון השוטף של שתיהן - עודף בחשבון הסחר הסיני, לעומת גירעון מתמשך בזה האמריקאי.

טכנולוגיה - היבט נוסף המשפיע על המתיחות הוא שאיפותיה של סין לעצמאות טכנולוגית, תוך שיפור מעמדה בשרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה העולמית. מטרה זו כלולה באסטרטגיה הטכנולוגית של סין, אשר נקראת Made in China 2025.

כחלק מהאסטרטגיה שואפת סין ליצור חברות סיניות מובילות בתחומי הטכנולוגיה השונים, ובפרט ברובוטיקה, בביו-רפואה ובמכוניות חשמליות, ובאופן זה להתקרב לעוצמתה הטכנולוגית של ארה"ב, ולשפר את הגמישות הכלכלית ואת מודל הצמיחה העתידי.

השקעות - הגידול בביקושים להשקעה זרה בסין לאורך השנים הוא היבט נוסף למתיחות בין שתי המדינות. ארה"ב שואפת להשפיע על הביקושים באמצעות שינוי מדיניות הסחר שלה מול סין, ובפרט להשפיע על הליברליזציה בשוק הסיני, ועל פוטנציאל ההשקעה עבור חברות ומשקיעים מארה"ב בכלכלה הסינית.

גיאופוליטיות - לאחר עשורים של בדלנות מצד סין התהפכה המגמה, וסין הופכת מעורבת יותר בנעשה בעולם. ביטוי לכך הוא עלייה בנוכחותה הצבאית באזור אסיה, גידול בהוצאות הביטחון וגידול בסיוע הכספי למדינות שונות, מתוך כוונה לבסס את השפעתה במדינות אלה. זאת בניגוד למגמת הבדלנות המאפיינת את ארה"ב מאז בחירתו של טראמפ.

כתוצאה מהמתיחות ומהאי-ודאות, חלה האטה מסוימת בכלכלה הריאלית הגלובלית ונוצרה פאניקה בשוקי ההון. כך, תחזית שפורסמה על-ידי ה-CPB הצביעה על האטה בצמיחה העולמית לשנים 2019-2020, כתוצאה מדשדוש בהיקף הסחר העולמי, כפי שמתבטא במדד הסחר העולמי.

ביטוי נוסף לכך ניתן בעדכון תחזיות הצמיחה של קרן המטבע מחודש ינואר 2019, שלפיו הצמיחה העולמית צפויה לנוע בטווח של 3.5%-3.6% עבור השנים 2019-2020, שיעורים הנמוכים ב-0.1%-0.2% מהצפי הקודם, ונמוכים גם ביחס לנתונים בפועל בשנתיים האחרונות. עדכון התחזית נבע מהחשש העולמי מפני התגברות סיכון הסחר בעולם, ובפרט מההשלכות על שרשרת האספקה הגלובלית ומפתיחת חוזי הסחר הקיימים העתידיים כתוצאה ממלחמת הסחר בין שתי המעצמות.

הירידה בהיקף הסחר העולמי מתבטאת גם בירידה בהיקף הרכישות של חוזים עתידיים על סחורות. השחיקה בביקושים לחוזים עתידיים נובעת מהאי-ודאות בשווקים, ומצפי העסקים להתפתחות המסחר העולמי, ובפרט בתעשיות עם חשיפה גבוהה לקומודיטיס. כלומר, מלחמת הסחר פגעה בשווי המשקל בשוק, הגדילה תנודתיות ועלולה הייתה לפגום ביציבות הפיננסית של ענפים רבים.

עדות להשפעת מלחמת הסחר ניתן לראות בשני מדדים שמציגים האטה דווקא בשוק הסיני, המהווה את המוקד התעשייתי הגדול בעולם, ומכאן שהאטה בסין מבטאת האטה עולמית. כך, מדד מחירי היצרן נמצא במגמת ירידה ברורה במחצית השנייה של שנת 2018, ובפרט כאשר משווים אותו אל מול התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, מדד PMI (מדד מנהלי הרכש), המהווה מדד סנטימנט בנוגע להתרחבות או התכווצות הפעילות התעשייתית של סין, מציג מגמת ירידה אף הוא במחצית השנייה של שנת 2018, והוא אף ירד אל מתחת לרף של 50 בסוף שנת 2018 ואל שנת 2019, אל רמה המגלמת צפי להתכווצות תעשיתיית.

סין שואפת לעצמאות טכנולוגית

שיבוש בשרשרת האספקה הגלובלית

היבט שלילי נוסף של מלחמת סחר הוא שיבוש שרשרת האספקה הגלובלית, בפרט בתעשיות עם מרכיבי יבוא ויצוא משמעותיים, החשופים לאי-ודאות בנוגע למכסים עתידיים. תעשיות אלה עלולות להסיט ולהקטין בתקופה הנוכחית את השקעותיהן במפעלים ובמרכזי הפצה עתידיים המתוכננים בסין, אל מדינות מתפתחות אחרות.

החרפה נוספת במלחמת הסחר עלולה להסיט מפעלים ומרכזי הפצה קיימים, מהלך אשר טומן בחובו עלויות כבדות והשפעה על התעסוקה בסין. ההיגיון מאחורי זה הוא רצון המשקיעים להקטין את האי-ודאות כתוצאה ממלחמת הסחר. ההערכה היא, כי התעשיות החשופות במיוחד לשינויי שרשרת האספקה הן הרכב, האלקטרוניקה והטכנולוגיה. לצורך ההמחשה, מוצרי אלקטרוניקה ומכשירים מהווים קצת יותר ממחצית יצוא המוצרים הסיניים לארה"ב, ואלו הן שתי קטגוריות שהוטלו עליהן מכסי מגן על-ידי ארה"ב, והן מהוות תשומות משמעותיות לתעשיות ייצור נוספות אשר מייצאות את מוצריהן לעולם.

בהסתכלות מנקודת מבט מקומית, היקף יצוא הסחורות והשירותים ברבעון הרביעי של שנת 2018 עמד על כ-100 מיליארד דולר, שהם כ-30% מהתמ"ג באותה השנה ולאורך זמן. תמהיל היצוא עודנו מוטה לסחורות (כ-55%) ולשירותים (45%). כ-85% מיצוא הסחורות הם בסגמנט של יצוא תעשייתי, והענפים הדומיננטיים הם כימיקלים, תרופות ושבבים אלקטרוניים, עם ריכוזיות גבוהה בענפי היצוא.

כ-52% מיצוא השירותים מהווים שירותי ההייטק, סקטור המהווה מנוע צמיחה מרכזי של היצוא הישראלי בשנים האחרונות. נוסף על כך, ריכוזיות היצואנים גבוהה אף היא ביחס למדינות ה-OECD, ועשר מהחברות הגדולות במשק מחזיקות יותר ממחצית היצוא בשנים האחרונות.

בדלנות ומעורבות

יעדי הסחר העיקריים ביצוא הסחורות הישראליות הם אירופה, ארה"ב ואסיה, שמשקלן עמד על כ-32%, 23% ו-22%, בהתאמה, ב-2018. מגמת היצוא לארה"ב נמצאת בירידה, ואילו היצוא לאסיה נמצא במגמת עלייה, ומושפע לחיוב בשנים האחרונות מענף הרכיבים האלקטרוניים, בעוד שסין מהווה כמחצית מהיקף היצוא לאסיה.

בבחינת ההשפעה של מלחמת הסחר על ישראל, אנו מעריכים כי למרות היותנו משק קטן ופתוח, ולמרות היותו של היצוא מנוע צמיחה מרכזי, למלחמת הסחר השפעה ישירה נמוכה יחסית על ישראל, גם בגלל מרכיב השירותים המשמעותי וגם בגלל עוגן היצוא לאירופה.

האי-ודאות בעולם, והדשדוש בהיקף הסחר העולמי, עלולים להוות אתגר ולהשפיע לשלילה על היקף היצוא בטווחי הזמן הקצר והבינוני. שיבוש שרשרת האספקה העולמית יכול דווקא ליצור הזדמנויות סחר חדשות עבור ישראל, ולפתוח אותה למוקדי סחר חדשים. דווקא ריכוזיות היצוא הישראלי, שצפויה עוד להעמיק בעתיד הקרוב, מהווה להערכתנו את מוקד הסיכון הגדול ביותר ליצוא הישראלי, ולמודל הצמיחה של המשק המקומי. 

הכותבים הם סמנכ"ל, ראש תחום מוסדות פיננסיים בחברת מידרוג, ואנליסטית בחברה. מידרוג מפרסמת מעת לעת דוחות מיוחדים הנוגעים לענפים או מנפיקים מסוגים מסוימים. הדוחות המיוחדים אינם מהווים דוחות דירוג ו/או מתודולוגיות דירוג מבחינת תוכנם או כוונתם ואין בהם כדי לשנות את שיטות ההערכה המתוארות במסגרת הדוחות המתודולוגיים. 

עוד כתבות

שיחות טלפון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

חושבים שהעתיד הוא תקשורת בהודעות טקסט? קבלו את הקאמבק המפתיע של שיחות הטלפון

צעירים מנהלים שיחות וידאו כשהטלפון מופנה לתקרה, משוחחים בצ'טים קוליים באתרי גיימינג מבלי לשחק כלל ומשתמשים באפליקציות קוליות מתוחכמות ● השיחות פינו את מקומן לטובת הודעות וגלישה באינטרנט, אך האם הן בדרך לקאמבק מפתיע?

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

בין המורה שמגר לתלמיד ברק: שיעור על גבולות האקטיביזם השיפוטי

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, על נשיא העליון המנוח: "מאיר שמגר היה אקטיביסט שיפוטי מובהק, ואולם הנשיא שהחליפו בתפקיד, אהרן ברק, היה תאורטיקן מקיף יותר של המשפט החוקתי, והיסודות התאורטיים שהניח אפשרו להרחיק לכת בהתערבות השיפוטית"

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

הרשת השישית בדרך לבורסה: יוחננוף מבקשת לגייס כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות

רשת קמעונות המזון מציגה צמיחה מהירה ועלייה ברווחיות בשנים האחרונות, גם הודות לרכישת סניפים מרשת מגה שקרסה ● עם זאת, ספק האם תקבל את השווי שלו היא שואפת - כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף ● ברשת מועסקים עשרה בני משפחת יוחננוף ● במחצית הראשונה של 2019 קפצו הכנסות הרשת ב-26%, ל-1.4 מיליארד שקל

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

מכה לג'ונסון: הפרלמנט עיכב הליך אישור הסכם הברקזיט

הפרלמנט הצביע, לראשונה אי-פעם, בעד הסכם ברקזיט כלשהו, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק ● המשמעות: ככל הנראה מועד הברקזיט יידחה אחרי 31 באוקטובר ● הליש"ט ירדה ב-0.7% מול הדולר לאחר ההפסד בהצבעת לוח הזמנים

מלון שרונה העתידי / הדמיה: חברת נצבא

טרנד הבוטיק חלף? נצבא תקים מלון ענק סמוך לנתב"ג - וזו רק הסנונית הראשונה

"יש לנו אמון בענף התיירות בישראל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל משותף בחברת איירפורט סיטי נצבא, פריאל אטיאס, לאור כוונת החברה לפתוח 2,200 חדרים ב-6 בתי מלון ברחבי הארץ בשנים הקרובות ● המהלך מצטרף לכניסת של חברות נדל"ן נוספות כמו ישראל קנדה לתחום

מארק צוקרברג/צילום: רויטרס ReutersTV

פייסבוק ממשיכה לדחוף את ליברה: צוקרברג יעיד היום בקונגרס האמריקאי

בשימוע בקונגרס יתבקש מנכ"ל פייסבוק להשיב על שאלות בנוגע להשפעת החברה על שירותים פיננסיים ומגזר הדיור ותוכנית המטבע הדיגיטלי ליברה ● "אם אמריקה לא תהיה חדשנית, המנהיגות שלנו בתחום הפיננסי אינה מובטחת"

אילן רביב

מיצובישי מצטרף למיטב דש בקרן לרכישת תיקי הכנסות של חברות טכנולוגיה

קרן ההון סיכון התאגידית של קונצרן הענק היפני תשקיע בשלב ראשון 500 אלף דולר עבור 20% ממניות ליקווידיטי, ובעתיד היא תגדיל את השקעתה עד לסכום כולל של 4 מיליון דולר

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages

שריל סנדברג רומזת: ייתכן שאתמוך באליזבת וורן במרוץ לנשיאות ארה"ב

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, נמנעה מלהשיב בראיון לעיתונאית קייטי קוריק תשובה ישירה בנוגע לתמיכתה בסנאטורית וורן, אך חזרה על כך שהיא דמוקרטית בעמדותיה

סנאפ / צילום: רויטרס

תחזית חלשה לרבעון הבא: סנאפ דיווחה על תוצאות לרבעון השלישי

החברה דיווחה על הפסד של 4 סנט דולר למניה, לעומת ציפיות האנליסטים להפסד של 5 סנט למניה ● ההכנסה הממוצעת למשתמש עמדה על 2.12 דולר, מעט מעל ציפיות האנליסטים להכנסות של 2.1 דולר למשתמש

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני ● החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין ● ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

מאזדה MX-30, הרכב החשמלי הראשון של החברה / צילום: יח"צ

חשמלית ושמה מאזדה: הושק דגם חשמלי לענקית הרכב היפנית

הרכב, MX-30, מגיע בתצורה של ג'יפון ומציע טווח נסיעה של כ-200 קילומטר בין טעינות

סניף של איל מקיאג בדיזנגוף סנטר / צילום: יח"צ

מניקור עד הבית: איל מקיאג' רוכשת סטארט-אפ להזמנת שירותי קוסמטיקה לבית הלקוח

מחיר העסקה לא פורסם ● הסטארט-אפ מיסביז, שהוקם לפני ארבע שנים, פיתח זירת מסחר מקוונת המאפשר הזמנת שירותי טיפוח, והוא פעיל בישראל ובבריטניה ● עד כה הושקעו בסטארט-אפ מעל 5 מיליון דולר

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

האם ועד עובדי "ידיעות אחרונות" ישבית את העיתון?

המאבק בין העיתונאים בקבוצת "ידיעות אחרונות" להנהלה מסלים, והוועד מאיים לנקוט צעדים ארגוניים חריפים יותר מאלה שננקטו עד כה ● בהודעה לעובדים ששוגרה הבוקר ע"י הוועד, עודכנו העיתונאים כי ההנהלה מתבצרת בעמדתה, וכי המו"מ תקוע

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

גיל שויד, מאחוריך: פאלו אלטו וניר צוק עקפו את צ'ק פוינט גם בשכר

האופציות הזניקו את השכר של צוק ל-36 מיליון דולר ב-2019 ● פאלו אלטו, המספקת פתרונות לאבטחת מידע, כבר נסחרת בשווי של 20 מיליארד דולר, אף שאינה רווחית לפי כללי החשבונאות המקובלים

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

ונציה/ צילום:רויטרס

חוששים? בואו לפה: כך מדינות אירופה מנצלות את סחבת הברקזיט כדי לפתות את עשירי בריטניה

איטליה ומדינות אחרות באירופה חותכות מסים ומציעות תמריצים כדי לשכנע את העשירים לעבור לגור אצלן ● האי-ודאות סביב פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי והחשש שמא ממשלה סוציאליסטית תחליף את השמרנים מחזקים את הפיתוי

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

עמוס לוזון, מגדלי יו / צילום: איל יצהר

ירידה חדה בפעילות או ריקון החברה ע"י עמוס לוזון – מה הוביל לקריסתה של דורי בנייה?

לטענת חברת הבנייה של עמוס לוזון בבקשת הקפאת ההליכים, היא נקלעה למצבה הקשה בשל ירידה חדה בפעילות ופגיעה קשה במוניטין ● ל-81 דיירי מגדלי ת"א יש הסבר אחר, ובמרכזו הטענה כי בשנים האחרונות הוביל לוזון מהלכים מתוחכמים ושיטתיים להברחת נכסים בעשרות מיליוני שקלים ● דורי בנייה: "טענות מופרכות"

המהומות בברצלונה, ספרד / צילום:  REUTERS/Albert Gea

רכשתם כרטיס לקלאסיקו? כנראה שהפסדתם אלפי אירו

בעקבות המהומות בספרד בוטל המשחק הנחשק בין ברצלונה לריאל מדריד שאמור היה להתקיים ביום שבת ● כ-2,000 ישראלים ועוד 20 אלף תיירים מרחבי העולם ייאלצו לחשוב כיצד למזער את ההפסדים של עלות כרטיס הכניסה למשחק, הטיסות והמלונות - שעלולים להגיע לסך של למעלה מ-2,000 אירו