רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי
"זו מערכת הבחירות שהיה לי הכי קשה לסקר, והיא עדיין לא הסתיימה. המאמצים שאתה עושה כדי לשמור על היותך עיתונאי לפני כל יצר אחר, שואבים ממך הכי הרבה אנרגיה", מצהיר בטון עייף-משהו העיתונאי רביב דרוקר בראיון למגזין "פירמה" (הראיון המלא - במגזין "פירמה" שיתפרסם מחר).
והוא ממהר להסביר: "תמיד המעטתי בקטע הזה של ממשלת ימין, אבל עכשיו אתה אומר, ממשלה של נתניהו, פייגלין וסמוטריץ' היא באמת מפחידה. מעולם לא דיברתי על קץ הדמוקרטיה או על פאשיזם. אני חושב שזו הגזמה פראית וכיוון לא נכון, אנחנו לא ארדואן או פוטין. אבל עכשיו אתה אומר, זה הדבר האמיתי, ואין שום גורם ממתן. מישהו כמו כחלון, הוא לא ממתן", הוא ממשיך ומבקש להדגים: "אתה רואה את הסיפור של הפלאפון (חשיפתו של עמית סגל על כך שהאיראנים פרצו לנייד של בני גנץ - ג.ל), זה 'סמיר קמפיין' (קמפיין הטלת רפש - ג.ל) ברמות הכי קשות, שאתה לא מאמין שראש ממשלה ישראלי יעז. אני לא אומר שראשי ממשלה לא בחשו מאחורי הקלעים, אבל שראש ממשלה, בקולו, פעם אחר פעם, יעשה 'סמיר קמפיין'? זה בלתי נתפס.
"אם האיראנים מחזיקים חומר סודי על גנץ, נתניהו אמור להיות ראש הממשלה שאומר 'חבר'ה, איך דואגים שהם לא יוכלו לעשות לו כלום, כי הוא אזרח ישראלי ורמטכ"ל לשעבר, ואנחנו באותו צד'?, הוא כמעט אומר לאיראנים 'בואו תתחילו לעבוד, יש עוד מעט בחירות'".
מהליכוד נמסר בתגובה כי "ראש הממשלה נתניהו לא קשור בשום צורה שהיא לעניין הטלפון של בני גנץ".
מבחינת דרוקר, זה רק חלק אחד מהקושי בסיקור מערכת הבחירות הנוכחית. "אתה רואה את העיתונאים של הצד השני, וזה כמו לשחק פינג-פונג עם הקיר. אתה מנסה להיות עיתונאי, לא מאוהדי נתניהו אבל בכל זאת, ובצד השני, שהוא מיעוט לא שולי בקצה המחנה, הברדוגואים, הסג"לים והריקלינים מקבלים מקום מאוד מרכזי.
"הם לא עושים את העבודה של ליבסקינד (העיתונאי קלמן ליבסקינד - ג.ל) ועיתונות - הם תועמלנים. אני משחק אותה יפה-נפש, עושה תחקירים על בני גנץ, מחפש עליו מידע, מנסה להיות הכי הגון. חופר על כחול לבן, יורד על אבי גבאי ועל לבני, והצד השני כאילו מצופף שורות ויאללה למלחמה. הכול עובר". נציין כי תוכנית "המקור" ששודרה אמש ועסקה בבני גנץ הניבה רייטינג נאה של 10%.
ככל שזה נוגע לנתניהו ולימין, דרוקר, הפרשן הפוליטי של רשת 13 ומוביל תוכנית התחקירים המוערכת "המקור", הוא לא עוד עיתונאי אלא סדין אדום של ממש. במסגרת עבודתו הוא פרסם שלל תחקירים וחשיפות שביקרו את התנהלות ראש הממשלה וסביבתו, בין היתר בנוגע לקשריו של נתניהו עם בעלי הון על רקע מימון נסיעותיו לחו"ל - מה שהפך בסופו של דבר ל"פרשת ביביטורס". בשלהי 2016 נחשפה ב"המקור" פרשת הצוללות, שהדיה טרם נדמו גם בימים אלה.
העובדה שכבר הצהיר בעבר כי דעותיו הפוליטיות נוטות שמאלה ("אני שמאלן מניאק", הוא אומר בציניות שמלווה בחיוך גדול), לצד מעמדו כעיתונאי בכיר בתקשורת שמסומנת גם כך כשמאלנית, הפכו אותו למטרה ברורה לחיצי גורמים רבים בצד הימני של המפה. לפני כמה שבועות דמותו, לצד כמה עיתונאים בכירים אחרים, התנוססה על שלט חוצות ענק שעליו נכתב "הם לא יחליטו".
דרוקר דווקא מפתיע כשהוא מסביר כי הצעד השנוי במחלוקת הזה, שבמפלגת הליכוד קיבלו עליו אחריות, נמצא בגבולות המשחק העכשווי. "זה לגיטימי בעיניי. זה פייר פלי. בתוך הגבולות הללו, האם זה מה שאתה מצפה מראש ממשלה? זאת המכובדות? יש בזה משהו שהוא לא-לא לגיטימי, הוא פשוט מגעיל. אתה אמור להיות מעל זה. אתה אמור להתווכח עם היריבים הפוליטיים שלך, עם מנהיגים של מדינות. להתווכח עם עיתונאים? זה לא לכבוד שלו".
אם היו מפרסמים שלט כזה לפני 5 שנים, טרם עידן טראמפ וההתנגחויות של נתניהו בתקשורת, גם אז היית אומר שזה לגיטימי?
"יכול להיות שהתרגלנו, אבל אני חייב להגיד שעמדתי תמיד הייתה שהתקשורת היא גוף מאוד משפיע שאנחנו לא מתעסקים איתו מספיק. אני כן חושב שלעיתונאים יש אחריות, ושזה לא מגונה לבקר עיתונאים ולתקוף אותם, אבל אני חושב שלראש ממשלה צריך להיות אינטרס בתקשורת חופשית, וכל הדברים האלה שכבר לא מעניינים אף אחד.
"דבר שני - אני חושב שזה לא לכבוד שלו, לא לרמה שלו. בסדרה שעשינו על 'הקברניטים' קראתי הרבה מאוד טקסטים של ראשי ממשלה, ואני לא חושב שנתקלתי בדוגמה אחת שראש ממשלה הזכיר בפומבי שם של עיתונאי".
הראיון המלא יתפרסם בגיליון המשפיעים בתקשורת של "פירמה" שיופץ מחר