שמרית הילל / צילום: רמי זרנגר
את שמרית הילל אתם מכירים. או שלא באמת מכירים. כי תוכניות הריאליטי מתמחות בבניית סטריאוטיפים. תכונה אחת או מאפיין אחד נרתמים ליצירת מה שנקרא 'טייפקאסט'. ועל פי רוב, אותו מאפיין דומיננטי הוא רק קצה קצהו של משהו מורכב הרבה יותר. במקרה של הילל, הלהטוטנות הקולינרית שהביאה אותה עד לגמר התוכנית 'המטבח המנצח MKR', היא רק צלע אחת באוקטגון של מפעלותיה. הסטנדרט של התוכנית עורר בנו ציפיות מרקיעות שחקים, ושלח את שמרית למטבח ליומיים של בישולים. למעשה, כשכבר הייתה כמעט בסוף, כמו מרתוניסט ב-200 המטרים האחרונים, הגיעה יחידת החילוץ של רותי ברודו כדי להשמיע קריאות עידוד ולוודא שאף חציל לא יצא משליטה, ומעצבת האופנה והחברה רימה רומנו עשתה טאצ'-אפים לשולחן.
פורמט האירוח של הילל הוא מהז'אנר הכל-ישראלי: מניחים את הכול על השולחן, ואז בודקים אילו קשרים יש לך בצד הרחוק ליד הסלמון, ואת מי אתה מכיר ליד הסלט. אין ברירה אלא להסתחבק. וזו הדרך האמתית, והמהירה ביותר, להפוך את עצמך לרלוונטי. כמו שאומרים מומחי הנדל"ן: לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. מקם את עצמך בצומת שבין שני צדי השולחן, והשגת לך חתיכה מהקרפצ'ו.
ההתמחות של הילל היא מנטורינג והעצמה אישית. כבר חמש שנים שהיא עוסקת בתחום, אחרי שלמדה קואוצ'ינג, ייעוץ זוגי וגישור. היא נתקלת במגוון אנשים, שלמרות שהם שונים זה מזה בסטטוס האישי, בגיל או ברקע, לכולם יש מכנה משותף: כל אחד מהם היה רוצה לשנות משהו בחיים שלו. "המון אנשים לא עושים את הצעד להגשמת החלומות שלהם. חלקם מפחד של מה יגידו, אחרים פוחדים מכישלון או שלא יצליחו כמו שקיוו. אז הם משותקים וסוחבים איתם את המשקולת הכבדה הזאת של דברים שרצו לעשות", היא אומרת.
איפה בעיקר זיהית את המצוקה הזו?
"בקרב נשים בגיל מבוגר יותר, שרק עשו למען אחרים ולא ידעו לתעדף את עצמן, וזה יצר אצלן ואקום. היום הן ממשיכות לטגן שניצלים בצהריים, אבל בסוף אף אחד לא בא לאכול. אני פוגשת נשים במקום הזה שהן מבינות שמימוש עצמי שווה סיפוק, ואדם יותר מסופק הוא אדם עם רגעים רבים יותר של אושר. אין מישהו שמאושר כל הזמן, אבל אני מאמינה שכשאנחנו מוצאים את המשמעות שלנו בחיים, ומגלים את החוזקות שלנו ואיך אנחנו תורמות לנו ולאחרים, זה מייצר סיפוק, ומעלה את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך, וכשאלה מתחזקים יותר קל לנו לנתח מצבים, לראות דברים בפרופורציה ולהתמודד עם אתגרים. ביטחון עצמי הוא לא מטרה, הוא נבנה מעשייה".
למה כל כך חשוב להגשים את עצמך?
"מדברים על זה שב-2030 המחלה הכי נפוצה תהיה דיכאון. לדעתי זאת הייתה תחזית אופטימית. הפחד למצוא את עצמך בגיל מבוגר בריק, ובלי משמעות, זה מקום שמאוד קשה להיות בו. אישה שקמה בבוקר ואין לה סדר יום ואין לה עבודה או התנדבות או לימודים או עשייה, תוכן שבו היא משמעותית ומתפתחת, הופכת להיות אישה ממורמרת, עצובה, מדוכאת. ומעבר להרגשה האישית הלא טובה, זה משפיע גם על המשפחה הקרובה וברדיוס היותר רחב, זה מושך אלייך אנשים שנמצאים ברמת האנרגיה שלך, נמוכה. וככל שאנחנו מגדלים את הוואקום הזה ולא בונים עתיד עם משמעות, אנחנו בסכנת נפילה לסטטיסטיקה העגומה".
אבל זה לא רק עניין של גיל, יש הרבה נשים שלקחו הפסקה בשביל גידול ילדים, ומתקשות לחזור למעגל העבודה, או העשייה.
"עבורן זו באמת משימה מאוד מורכבת. אבל הכרחית. כי עשייה היא דבר חשוב, מרגש, טוב, כשהיא נעשית נכון. לא תמיד נהיה בגיל 40 מה שרצינו להיות בגיל 20 או 30. צריך לעשות כל הזמן פיין טיונינג. האם יש לנו את החברות הנכונות, או האנשים הנכונים סביבנו? בהרצאות שלי אני שואלת למי יש מספר טלפון שכשהיא רואה אותו על הצג, היא מקבלת כיווץ בבטן, ולא בא לה לענות. חצי מהנשים מרימות את היד. החצי השני מתביישות. אז אני מסבירה להן שטלפון כזה, שמרוקן להן את הבטרייה, זה על חשבונן. האנרגיה לא נעלמת, היא הולכת למקום אחר".
אז חברות נשית, בעירבון מוגבל?
"לא, אבל הרבה פעמים אנחנו חוטאות בלחשוב שלחברות שלנו יש יותר ושאנחנו לא מספיק טובות, לא סולחות לעצמנו על העבר, וטועות לחשוב שאנחנו יודעות יותר טוב מכולם. אנחנו מכניסות את עצמנו לסרטים על דברים שאולי יקרו ומתעסקות המון ברכילות וברחמים עצמיים. זה אנושי, אבל צריך גם את הדברים האלו לעשות במינון, משום שברוב המקרים הם יעצרו אותנו מלעסוק במה שחשוב באמת".
"אחד הכלים שלי להסתכלות פרופורציונלית על החיים זה חוק 10 הדקות: הרבה פעמים אנחנו נתקלות בקושי מסוים, או בבעיה, ומדברות על זה במשך עשר דקות. ההבדל הוא, שבסוף עשר הדקות הבעיה התעצמה לאין שיעור. הפכנו עכבר קטן לפיל. אני מבקשת מלקוחות שלי לקחת את אותן עשר דקות, לדבר על הבעיה 2 דקות, ובשאר 8 הדקות לדבר רק על פתרונות. מכל זווית, מכל כיוון, הכול מהכול, לעשות רשימה. באופן הזה, בסוף 10 הדקות אנחנו לא מרוקנות אנרגטית, אלא מרוויחות את היכולת שלנו לנהל את זה. ולא בזבזנו 8 דקות לריק".
לבחור על מה להתווכח
אל תתנו לחזות הבשלנית להטעות אתכם. השורשים שלה? במקום אחר לגמרי. את שירותה הצבאי עשתה בממר"ם, ולפני שהשתחררה הציעו לה להמשיך באותו תפקיד, מטעם המדינה, בניו יורק. חמש שנים חיה בניו יורק, ובמהלכן השלימה תואר ראשון ושני. כשחזרה לארץ פרצה בקריירה ספרותית, ופרסמה עד היום ארבעה רומנים. הספר החמישי בדרך.
מה למדת על עצמך בתוכנית?
"'המטבח המנצח' שיקף לי בהמון קטעים את העובדה שאני מסוגלת גם במצבי לחץ להתנהל באותה צורה. זוגיות במטבח, שזאת הרצאה שיצרתי אחרי התוכנית, כי זה מאוד דומה. היכולת להתנהל במרחב קטן, לתת מקום. זה מיקרוקוסמוס. צריך לבחור על מה להתווכח. אי אפשר להתווכח על הכול כל הזמן. כל אחד צריך להשתמש בחוזקות שלו ובן הזוג צריך לתת לזה מקום. אצלנו אני הייתי על הפחמימות והקינוחים וללי הייתה על התיבול. הדבר השני הוא הקשבה. ההקשבה אחד לשני מאוד חשובה. גם בחיים ובמטבח. אי אפשר להתעלם ממשהו שמישהו אומר. התיאום צריך להיות כמה שיותר טוב כדי שהמנות יצאו בזמן ובחיים, כדי שהזוגיות תהיה יותר טובה. השלישי זה כבוד. לתת כבוד. לא לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ. טוהר המילה ודיבור מכובד חשובים מאוד כדי לשמור על זוגיות ארוכת טווח".
יש הרבה רפליקות שחוזרות על עצמן בתוכניות בישול: אוכל מנחם, אוכל כסמן של אתוסים. עד כמה את מאמינה בזה?
"כשאנשים אוכלים ושותים ומרגישים שנעים להם והם במקום בטוח - הסיפורים האישיים יוצאים החוצה, וממקום נקי, ואז נהיה שיח אינטימי יותר. כמו בארוחה שלנו כאן. לא כולן מכירות אחת את השנייה. אבל משהו באווירה, בהתכנסות האינטימית סביב השולחן, ייצר הרבה חיבורים. בנות הרשו לעצמן להיפתח מול בנות אחרות שפגשו לראשונה רק לפני שעה.
"אוכל הוא דרך לתקשר ולהיות יצירתי. המחשבה שמישהו אוכל את האוכל שלך ונהנה, מסבה עונג. עוברים הרבה מסרים באוכל. המשפחתיות, ישיבה סביב שולחן לשיחה עם אנשים שמתעניינים במה שעבר עלייך. כשיושבים לארוחת ערב עם כוס יין מרגישים בבית. זה אומר המון כשאת מרגישה נוח, שטעים לך ונעים לך. זה פותח ערוצי תקשורת שבמסעדה לא היו נפתחים. זה מאפשר להראות אהבה, אכפתיות, התרגשות. כשהכרתי את אורן חייתי על קורנפלקס עשר שנים. לא ידעתי לבשל. בניתי את זה".
מתכונים
קרפצ'ו סלמון
מרכיבים: 300 גר' סלמון טרי פרוס לפרוסות דקות / 1/4 כוס מיץ לימון / 5 כפות שמן זית / 3 כפות רוטב סויה / 1 פלפל צ'ילי חתוך לפרוסות דקיקות / 2 בצל ירוק קצוץ דק או עירית קצוצה / מלח גס
אופן ההכנה: מסדרים את פרוסות הסלמון על צלחת הגשה גדולה ורחבה, מזלפים מעל את שמן הזית, מיץ הלימון והסויה, מפזרים בצל ירוק, פלפל צ'ילי ומעט מלח גס, ומגישים.
קרפצ'ו סלק
מרכיבים: 3 סלקים / 3 כפות שמן זית / 4 כפות חומץ בלסמי / 1 כף סילאן / מלח ופלפל / חופן עלי בזיליקום שלמים
מעט גרעינים / שקדים פרוסים או אגוזי מלך / גבינת בולגרית מפוררת
אופן ההכנה: מבשלים את הסלקים עם הקליפה בסיר עם מים רותחים כחצי שעה עד לריכוך. מקלפים ומעבירים במנדולינה לפריסה דקה. מסדרים על צלחת שטוחה ומזלפים שמן זית, חומץ בלסמי, סילאן, מלח ופלפל. מפזרים עלי בזיליקום, גבינה ואגוזים ומגישים.
סלט טבולה כרובית
מרכיבים: 1 כרובית קצוצה / 1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה / 1/2 צרור רוקט קצוץ /
1/2 צרור בזיליקום קצוץ / 1/2 צרור נענע קצוצה / 5 מקלות סלרי קצוצים / 5 גבעולי בצל ירוק קצוצים / אופציה - פיסטוקים שבורים גס / גרעיני רימון בעונה
לרוטב: 1/4 כוס מיץ לימון / 1/4 כוס שמן זית / 2 שיני שום קצוצות / מלח ופלפל
מערבבים את כל המרכיבים, טועמים תיבול ומגישים.
ברוקולי בג'ינג'ר ומייפל
מרכיבים: 2 ברוקולי חתוך לתפרחות / 3 כפות שמן זית / 2 כפות שמן שומשום / מעט צ'ילי קצוץ - אופציה / 2 שיני שום פרוסות / 3 כפות מייפל / 1 כף ג'ינג'ר קצוץ / מלח / אגוזי מלך שבורים גס לקישוט
אופן ההכנה: מבשלים את הברוקולי כ-10 דקות בסיר עם מים רותחים, עד לריכוך קל. מחממים ווק או מחבת גדולה, מוסיפים את שני סוגי השמן, צ'ילי, שום, מייפל וג'ינג'ר. מוסיפים את הברוקולי ומקפיצים כ-5 דקות על להבה גדולה. זורים מלח, מפזרים אגוזי מלך ומגישים.
תבשיל עדשים ודלעת
מרכיבים: 300 גרם עדשים שחורות / 1 גזר קלוף וחתוך לקוביות קטנות / 1 בצל קלוף וחתוך לקוביות קטנות / 4 שיני שום פרוסות / 2 שורש פטרוזיליה קלוף וחתוך לקוביות קטנות / 1 ליטר מים / ציר ירקות / 1/3 כוס שמן זית / מלח ופלפל / כמה ענפי תימין/ 2 חתיכות דלעת יפה / 1 בטטה / 3 כפות סילאן / דבש / 1 כפית אורגנו טרי / 3 שיני שום כתושות / עלי כוסברה / עלי מיקרו לקישוט
אופן ההכנה: מבשלים את העדשים בסיר עם מים עד לריכוך (שימו הרבה מים. העדשים שותות אותם מהר). מחממים סיר רחב עם מעט שמן זית, מטגנים את הבצל, הגזר ושורש הפטרוזיליה כ-5 דקות להזהבה. מוסיפים את המים / הציר, התימין והמלח ומבשלים על אש בינונית כעשר דקות.
מוסיפים את העדשים אחרי שסיננו מהם את הנוזלים ומכבים את האש. מקלפים את הדלעת / בטטה וחותכים לפרוסות בעובי 1 ס"מ. מחממים תנור ל-220 מעלות, מערבבים את שמן הזית, האורגנו, הסילאן / דבש והשום ומורחים את הפרוסות. מכניסים לתנור ל 20 דקות עד לריכוך. מניחים על העדשים ומגישים עם עלי כוסברה או עלי מיקרו לקישוט.
עוגת גבינה ושוקולד לבן עם פירות יער
מרכיבים: 1 שרוול ביסקוויטים (אפשר כשרים לפסח) טחונים במעבד מזון / 120 גרם חמאה מומסת / 750 גרם גבינה לבנה 9% שומן / 100 גרם סוכר / 6 ביצים / 1/2 קופסת שמנת מתוקה להקצפה (32 או 38 אחוז) / 320 גרם שוקולד לבן
לקישוט: 200 גרם שוקולד לבן / 1/2 קופסת שמנת מתוקה/ תותים ופירות יער, אבקת סוכר
אופן ההכנה: מחממים תנור ל-150 מעלות ושמים תבנית חד פעמית מלאה מים בתחתית התנור ליצירת אדים. מערבבים את הביסקוויטים הטחונים והחמאה המומסת בקערה. מהדקים לתחתית של תבנית עוגה עם נייר אפייה ומכניסים למקפיא.
טורפים במטרפה ידנית גבינה, ביצים וסוכר, ממיסים במיקרוגל את השוקולד הלבן והשמנת, מערבבים את שתי התערובות ויוצקים על התחתית הקפואה. אופים אופים כשעה ורבע עד שהעוגה יציבה בשוליים ומעט רוטטת במרכז. משאירים בחוץ כשעה ומעבירים לקירור של 4 שעות לפחות.
לגנאש שוקולד לבן: ממיסים במיקרו את השוקולד הלבן והשמנת ויוצקים על העוגה כשהיא קרה.
מקשטים בפירות אדומים ובוזקים מעל אבקת סוכר.
טראפלס שוקולד
מרכיבים: 1 מיכל שמנת מתוקה / 400 גרם שוקולד מריר / קורט מלח גס / פקאנים סיניים / 25 גרם חמאה / אבקת קקאו לקישוט
אופן ההכנה: מחממים בסיר את השמנת לסף רתיחה ושוברים לתוכה את השוקולד המריר והחמאה. מוסיפים מעט מלח גס. משטחים בתבנית עם נייר אפייה ומעבירים למקרר למינימום ארבע שעות. חותכים ריבועים שווים עם סכין, בכל קובייה טומנים פקאן סיני ויוצרים עיגולים. מעבירים למקרר. מגלגלים באבקת קקאו לפני ההגשה.
פופקורן מתוק
מרכיבים: 1 שקית פופקורן למיקרוגל / 70 גרם חמאה / 75 גרם סוכר לבן / 75 גרם סוכר דמררה / 75 גרם דבש / קורט מלח גס / מדחום
אופן ההכנה: מכינים את הפופקורן במיקרוגל לפי הוראות היצרן, מערבבים את שני סוגי הסוכר, החמאה והדבש בסיר על אש קטנה תוך כדי בחישה עם כף עץ עד להמסה מוחלטת. אם יש מדחום - מחכים לטמפרטורה של 155 מעלות ואם אין - מחכים שהתערובת תבעבע ותהפוך מעט סמיכה.
מניחים נייר אפייה על תבנית רחבה ומפזרים את הפופקורן. יוצקים את התערובת על הפופקורן ומערבבים מעט עם כף העץ. מפזרים מעט מלח גס ומכניסים לתנור לשעה על חום של 120 מעלות.