ניר שטרן, מנכ"ל סלקום / צילום: תמר מצפי
הדוחות האחרונים של חברות התקשורת חשפו את עומק המשבר שבו מצוי השוק. בשורה התחתונה, כל החברות מפסידות כסף אם מנטרלים כל מיני תרגילים חשבונאיים. אלו לא רק בשורות רעות עבור החברות. גם המשקיעים, משרד התקשורת והציבור כולו צריכים להיות מודאגים.
שלשום (ב') פרסמנו כי משרד התקשורת מבין את עומק המשבר וכבר החל להיערך למצב של משבר עמוק בשוק, שיכול להגיע עד לקריסה של אחת החברות. הדאגה של משרד התקשורת בהחלט במקומה, כי העובדה שהוא מנהל רגולציה של שוק שנמצא במשבר מעמידה אותו כל הזמן בפני הדילמה: כיצד יושפעו ההחלטות שיקבל על המפעיל שמפסיד כסף.
כשמשווים את התוצאות של פרטנר לסלקום ב-2018 רק בפעילות הסלולרית, מבינים מדוע פרטנר הצליחה לייצר נראות - חשובה מאוד יש לומר - שסלקום, בניהולו של ניר שטרן, נמצאת במצב קשה יותר. גם אם מנטרלים כל מיני משחקים חשבונאיים, ובפרטנר בניהולו של איציק בנבנישתי יש לא מעט כאלה.
בשורה התחתונה, הפעילות הסלולרית בפרטנר פשוט נשחקה פחות. הנתונים מלמדים שפרטנר במונחים שנתיים נשחקה בפעילות הסלולר (הכנסות משירותים והכנסות מציוד קצה) ב-4% לכ-2.5 מיליארד שקל, וסלקום נשחקה ב-12% לכ-2.4 מיליארד שקל. פלאפון גם נשחקה באותו שיעור כמו בפרטנר, והפעילות אצלה הסתכמה ב-2.4 מיליארד שקל.
למרות העובדה שהאינדיקציות מראות שסלקום נשחקה יותר, הרי שבשורה התחתונה צריך להבין שההשוואה בין החברות הסלולריות הפכה לכמעט בלתי אפשרית. מדוע? ראשית, צריך להוציא את פלאפון מהמשוואה, כי היא היחידה שיש לה רווחי מימון, ולכן אין לה החובות של סלקום ופרטנר. שנית, הרווח הנקי של פרטנר וסלקום משקלל את נתוני הפעילות הקווית ואת האינטרנט - שירותים שאין לפלאפון, ולכן עוד יותר קשה להשוות בין החברות. ולבסוף, פלאפון נמנית עם קבוצת בזק, והחיים בצלה נוחים יותר.
ההשוואה הופכת למורכבת יותר כשמבינים שכל חברה מסווגת את הציוד קצה בסעיפים אחרים. לדוגמה, חברה אחת מוכרת טלוויזיות ומסווגת אותן כציוד קצה סלולרי, וחברה אחרת מסווגת אותן בתור ציוד קצה נייח.
השיעור שאפשר ללמוד מגולן טלקום
לצורך התרגיל המחשבתי, למרות הקושי והתרגילים הפיננסיים של כל חברה וחברה, בואו נשווה את הרווח התפעולי בסלולר בלבד של החברות הוותיקות לרווח התפעולי של גולן טלקום, שהיא חברת סלולר נטו שמוכרת רק שירותי זמן אוויר. אין לה מכירה של ציוד קצה.
הרווח התפעולי של גולן טלקום הסתכם בשנה שעברה ב-92 מיליון שקל. החברות הוותיקות? הן נותרו הרחק מאחור. פלאפון הפסידה 2 מיליון שקל, פרטנר הרוויחה 68 מיליון שקל וסלקום הרוויחה 46 מיליון שקל.
המספרים האלה מספרים את הסיפור כולו. גולן טלקום, חברה עם עלויות אפסיות בהשוואה למתחרותיה הוותיקות, מייצרת רווח תפעולי גדול יותר. וזה מעלה את השאלה הגדולה, היכן הדירקטורים של פרטנר וסלקום ולמה קולם לא נשמע? יכול להיות שהם מחכים לנס שיציל את החברות, כי ללא שינויים משמעותיים וללא התייעלות משמעותית, העתיד שלהן לוט בערפל.
מי החברה שנשארה מתחת לרדאר
בעוד שהדוחות חשפו תמונה עגומה ברוב החברות, חברה אחת נותרה מתחת לרדאר - חברת הוט. מאחר שהאג"ח שלה הפסיק להיסחר בבורסה בישראל, הדוחות של הוט מוטמנים בתוך הדוחות של החברה האם אלטיס, ולכן הם חסרים מאוד מבחינת נתונים.
ואולם גם מה שניתן לחלץ מהדיווח המצומצם של אלטיס מספיק כדי להבין שהמשבר בשוק התקשורת אינו פוסח על הוט. ברבעון האחרון של 2018 הכנסות החברה נשחקו ב-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכמיליארד שקל. ה-EBITDA (רווח לפני הפחתות ומסים) נשחק ב-20% לעומת אשתקד והסתכם ב-495 מיליון שקל, ירידה של 99 מיליון שקל.
גם הלקוחות הצביעו ברגליים. ב-2018 הוט איבדה 11 אלף מנויים, שאותם היא מגדירה כמנויים בטלוויזיה, באינטרנט ובטלפוניה, כולל מנויי טריפל. עם זאת צריך לסייג ולומר כי ישנם סימנים מעודדים לרבעון הראשון 2019 והתמתנות בשחיקה ברבעון הרביעי.
הדוחות של הוט תמיד היו מורכבים יותר לפיענוח, גם כאשר החברה נסחרה בישראל. אבל הפעם לא צריך לנבור יותר מדי בדוחות של בעלת השליטה הצרפתית כדי להבין את גודל השחיקה במגזרי הפעילות השונים: הסלולר, הטלפוניה, הטלוויזיה והאינטרנט.
ב-2018 איבדה הקבוצה 212 מיליון שקל בהכנסות הכוללות, שירדו מ-4.2 מיליארד שקל לכ-4 מיליארד שקל. עיקר השחיקה היא בפעילות הנייחת, שכאמור כוללת את הטלוויזיה והאינטרנט והטלפוניה כולל במגזר העסקי. בפעילות זו לבד החברה איבדה בתוך שנה 201 מיליון שקל, וזאת בזמן שהיא מצליחה להגדיל את ההכנסות בפעילות הסלולר ב-48 מיליון שקל, למרות הצמצום בגיוסים שצמחו מעט מאוד. המשמעות היא שטיוב הפעילות בסלולר והפסקת המבצעים המטורפים הניבו את התוצאה המיוחלת.
במונחים רבעוניים, השחיקה בהכנסות ברמת הקבוצה מראה שמרבעון שלישי לרבעון רביעי איבדה הוט 20 מיליון שקל שהסתכמו ב-959 מיליון שקל. הסלולר והשוק העסקי, שצמחו בהכנסות ברבעון האחרון, מיתנו את השחיקה.
למרות ההתאוששות, הוט עדיין נשחקת
בטלוויזיה הכוללת את הפעילות הקווית של הוט, איבדה הקבוצה כאמור 11 אלף מנויים, אך ברבעון האחרון היא איבדה 2,000 מנויים בלבד. ונראה גם שמגמת הנטישה נעצרה. על פי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", החברה חזרה לצמוח ברבעון הראשון של השנה ב-2,000 מנויים, אך חשוב להדגיש שהמספרים שמדווחות החברות מוטים בצורות שונות. כמעט בלתי אפשרי כיום לדעת איך כל חברה רושמת את מנוייה, והאם היא כוללת מנויים באפליקציות בספירה כפולה וכו'.
מה שחשוב זו השורה התחתונה, והיא שהוט נשחקת כמו כולן. לשם השלמת התמונה בסלולר, הוט כמעט וקפאה בגידול במנויים ב-2018 והוסיפה 2,000 מנויים בלבד. תזרים המזומנים החופשי של הקבוצה נשחק ב-215 מיליון שקל ל-728 מיליון שקל.
הקלפים בידיים של משרד התקשורת
השחיקה הזו מובילה אותנו לשאלה החשובה באמת - מה הסיכוי שהוט תפתח את הכיס ותיכנס לפרויקט הסיבים האופטיים. על פניו הסיכוי הזה נראה נמוך מאוד. אם הוט תישאר מאחור, זה ישנה את כל תפיסת ההשקעות בשוק הקווי בישראל, כי הוט למעשה שוברת את התפיסה שיש בישראל שתי רשתות נייחות מתחרות בפריסה אוניברסלית, היא ובזק.
ולמשרד התקשורת שנאלץ לנהוג ברגישות כלפי החברות בגלל מצבן הקשה, לא תישאר ברירה אלא לפטור את הוט מחובת הפריסה האוניברסלית של סיבים אופטיים בגלל מצבה. בקיצור, המשרד היום אוכל את פירות הבאושים שהוא בעצמו יצר, אך הבעיה היא שגם הוא לא יודע כיצד לתקן את המצב. אולי כניסת שר חדש תשנה את התמונה.
השנה הנוכחית היא שנת מבחן לענף התקשורת כולו, והכתובת כבר על הקיר. השאלה שתישאל היא מי מהחברות תפסיד יותר ומה יהיו ההשלכות של הפסדים אלו.