גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבחירות הקרובות אצביע חד"ש־תע"ל, וזה אישי

זו לא החלטה אסטרטגית, ואני לא כאן כדי לשכנע, אבל נפגעתי עד עמקי נשמתי מהדיבור ומהיחס שהופנה בבחירות האלה למפלגות ולציבור הערבי ● הטור של דרור פויר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

זו מערכת בחירות גורלית, אולי הגורלית ביותר, לבטח הכי גורלית שהייתה מאז... - משפטים כאלה נאמרים ונכתבים על כל מערכת בחירות בישראל. נכון או לא נכון זה כבר עניין להיסטוריונים, אבל אנחנו הרי פילוסופים ומשוררים וככאלה עלינו להציב בפני הציבור נקודת מבט הפוכה ולומר באומץ: מערכת הבחירות המתקרבת לכנסת ה־21 שתתקיים בשבוע הבא היא מערכת הבחירות הכי פחות גורלית!

איך? פשוט מאוד: אם כל מערכת בחירות היא הכי גורלית, או לכל הפחות יותר גורלית מקודמתה, הרי שמערכת הבחירות הבאה תהיה גורלית מהנוכחית, זו שאחריה כבר תהיה ממש, אבל ממש גורלית, זו שאחריה גורלית לאללה, אחר כך תבוא מערכת בחירות גורלית שאין לשער וכן הלאה. מאחר שהזמן, כמונו, מתקדם בכיוון אחד בלבד - את הנעשה אין להשיב ואין לנו עיניים בגב - הרי שאנחנו מחויבים, על־פי כללי האתיקה של הלוגיקה, האבסורד והפרדוקס, להגיע למסקנה החותכת: בנקודה הזו שאנו עומדים עליה בזמן, מערכת הבחירות שתיערך ב־9 באפריל 2019 היא מערכת הבחירות הכי פחות גורלית שתהיה במדינת ישראל מעכשיו ועד הנצח! תנו למחשבה הזו לחלחל מטה דרך עמוד השדרה ועד כפות הרגליים, עניין של נשימה עמוקה אחת בעיניים עצומות או פקוחות, לבחירתכם.

ואם זה ככה - וככה זה באמת - אז למה כולם מתרגשים כל־כך? בואו נתענג על תחושת הריחוף הקלילה שמעניק חוסר החשיבות היחסי של יום שלישי הקרוב, עוד יום שלישי, אחד ממיליארדי מיליארדים של ימי שלישי שבאו והלכו כמו עננים. בכל ימי הרביעי שאחריהם זרחה השמש, וזו עובדה. אז בואו ננסה לגעת בשלווה הנצחית הנובעת מההבנה שההווה זו תמיד הנקודה הכי מאוזנת להיות בה; בדיוק בין מה שהיה למה שיהיה.

אני האחרון שיטען נגד לקחת דברים ללב או לחשוב עליהם לעומק, אבל לא בסוף כל חקירה מאומצת של הרגש והמוח צריכה לבוא מסקנה מדכדכת וכבדה כמשקולת. להגיד שקשה זה קל. אבל להגיד שקל, זה הרבה יותר קשה.

נסו ותיווכחו בעצמכם: תגידו שקשה, ולרוב יסכימו איתכם מיד. תגידו שקל, ואנשים ישר יחקרו אתכם שתי וערב, אינקוויזיציה סטייל, יציגו ראיות מנוגדות והוכחות חותכות ולא ירפו מכם - למה אתה אומר שקל? מה כל־כך קל? מה עם המחירים? הפקקים? התורים? המיטות? בבתי החולים? הפנסיות? השחיתות? וכך הלאה - עד שתתנערו מדברי הכפירה ותודו שקשה, קשה מאוד.

ב.

ואם כבר עוסקים בנקודה שעליה אנחנו עומדים בזמן - רגע לפני הבחירות המתקרבות, נדמה שאפשר ואפילו ראוי להתריס: דרור, הרי הבחירות לא "מתקרבות" אלינו, אלה אנחנו שמתקרבים לבחירות, מתקדמים במעלה הזמן יום ועוד יום עד שנגיע אל 9 באפריל.

זה אכן תיאור מדויק יותר של הדברים ברמה העובדתית, אבל אנחנו הרי פילוסופים ומשוררים שרואים את הדברים אחרת: הזמן הוא לא תמיד שביל במעלה ההר, הרבה פעמים הוא דומה יותר לגלי ים המתנפצים על צוק. הצוק הוא את, אתה, אני, והזמן מוטח בנו ללא הפסקה ומעצב אותנו כמו שהמים והרוח מפסלים את הצוק לאט לאט. אז כן, מערכת הבחירות מתקרבת אלינו, עוד רגע תתנפץ גם היא ותהפוך לקצף על פני המים.

ג.

מי יודע כמה מערכות בחירות אני כבר כותב למי אני מצביע ולמה, פורש מערכת שיקולים ומנסה לשכנע. הפעם החלטתי לרדת מזה. אני חושב שזה קצת בגלל הדיסקים הישנים שלי.

כמו רבים מבני דורי, שמרתי עליהם הרבה אחרי שהפסקתי לשמוע בהם והרבה אחרי שבכלל לא היה לנו נגן דיסקים בבית. נאחזתי בהם בלי לדעת למה, נאחזתי בהם עד שבכלל שכחתי שאני נאחז בהם. עד שלאחרונה ויתרתי עליהם סופית, עשיתי מעשה וזרקתי אותם לזבל. זה היה אחרי הרבה זמן שניסיתי להיפטר מהם, אבל אף אחד לא רצה לקנות אותם ואפילו לא לקחת בחינם.

זה לקח כמה נגלות, ובסוף הדיסקים מילאו שני פחים ירוקים גדולים עד להתפקע. עשרות שנים של איסוף ואגירה ומי יודע כמה כסף ואיך להמיר אותו לערכים של היום היו מוטלים בפחים הירוקים. עמדתי שם לרגע. חסר בית ראה אותי וכנראה חשב שאני קולגה. הוא עבר את הכביש, הציץ אל הפח הפתוח וגיחך באכזבה. מה זה, שאל. רק זיכרונות, אמרתי וסגרתי את המכסה על החפצים שהגדירו אותי בלי להרגיש כלום.

ככה עם הדעה וההצהרה הפוליטית. פעם הן העסיקו והגדירו אותי הרבה יותר. אם הבנאדם הוא מרק ואם דעה פוליטית היא ירק ואם שמאלני זה (נגיד) שעועית - אז הייתי לגמרי מרק שעועית. לא רק שהייתי מרק שעועית - רציתי שכולם יהיו מרק שעועית ומי שלא היה מרק שעועית, הייתה לי בעיה איתו ולו הייתה בעיה איתי. זה מאוד מעייף. היום אני מרק שעועית עם הרבה יותר ירקות ובכלל לא אכפת לי איזה מרק אתם אם בכלל, מצדי תהיו גם תפוח - ומה יותר בזבוז זמן מלשכנע תפוח להיות שעועית. העיקר שתהיו בסדר.

פעם ראיתי בזה ערך, אבל היום, כשהדבר הראשון שאתה יודע על בנאדם זו הפוליטיקה שלו ומה הוא מצביע, אני רואה יותר ערך דווקא בלא לספר מה אני מצביע.

ד.

ולכן אספר לכם מה אני מצביע. אחרי הכול, מה זה הבנאדם אם לא סך הסתירות הפנימיות שלו. אז ככה, בהתחלה בכלל רציתי להיות קול צף ולהצביע למשהו מרכזי, אולי גנץ, אחר כך אמרתי נציל את מרצ, ותוך כדי חשבתי שלעבודה יש רשימה טובה והתרשמתי לעומק מאורלי לוי אבקסיס. אבל נכון לעכשיו אצביע לחד"ש־תע"ל. בניגוד לאדישות המרחפת שהוצגה בסעיפים הקודמים, נפגעתי עד עמקי נשמתי מהדיבור ומהיחס שהופנה בבחירות האלה למפלגות ולציבור הערבי מכל המפלגות מהמרכז וימינה.

כבר הצבעתי חד"ש בעבר, אבל אז זה היה מבחינה אידיאולוגית; הלב שלי אדום וחשבתי, וחושב עדיין, ששיתוף פעולה פוליטי יהודי־ערבי אמיתי זה דבר חשוב שלמענו שווה לבלוע כמה צפרדעים. הפעם זה לא אידיאולוגי וזה לא פוליטי, זה אישי. נפגעתי לא רק כאזרח ישראלי, הרגשתי כאילו הדברים כוונו אליי, כאילו אני ערבי - ואפילו חבר ערבי אחד אין לי. זו לא הצבעה אסטרטגית, אולי אפילו אנטי אסטרטגית, זו בקושי הצבעה מנומקת, זו הצבעה שיעילותה מפוקפקת לכל הדעות ותועלתה לא ברורה, אבל נכון לעכשיו, זה מה שאני הולך לעשות. לא ציפיתי לזה, לא תכננתי את זה, אבל זה מה שנתנו לי. זו אולי מערכת הבחירות הכי פחות גורלית מעכשיו ועד הנצח, אבל אני הולך לקלפי פגוע וכועס.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים