גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא התחיל באושוויץ: מאה שנה לטבח ביהודי פינסק

פעמים רבות, הדיון באנטישמיות הפולנית מתחיל ונגמר בשואה, אבל האמת היא שיש להסתכל עליו בקונטקסט רחב הרבה יותר ● השבוע לפני מאה שנה הדהד בכל רחבי העולם הטבח בפינסק: הצבא הפולני רצח 35 יהודים, פולין איבדה את זוהרה, ויהודיה איבדו את התקווה

בית קברות יהודי בפולין / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
בית קברות יהודי בפולין / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

 השבוע לפני מאה שנה, עיר קטנה, באחד הנידחים שבמחוזות אירופה, פרצה אל מרכז התודעה הבינלאומית. שמה היה פינסק, והסיבה לעניין הפתאומי הייתה רצח 35 מיהודיה בידי חיילי הדיוויזיה התשיעית של צבא פולין.

שלושים-וחמישה חללים באפריל 1919 הם כמובן כאין וכאפס לעומת נהר הדמים שעמד להציף את פינסק וסביבתה עשרים שנה ויותר אחר כך. בין קיץ 1941 לסתיו 1942 חוסלה כמעט כל האוכלוסייה היהודית בין הים הבלטי לים השחור. בתוך 15 חודשים נרצחו 33 אלף יהודים בפינסק לבדה.

אבל באפריל 1919, הטבח בפינסק הרעיש את אמות הספים של הדיפלומטיה הבינלאומית. פולין, שפינסק נפלה בידיה זמן קצר קודם, מצאה את עצמה מאבדת במהירות את אהדת המערב. עד אותו הזמן היא נחשבה לקורבן המובהק ביותר של שרירות לב ושל עריצות. עצמאותה רבת השנים נגזלה ממנה, וחזרה ונגזלה, מכוח קנוניות בין המעצמות הגדולות של אירופה. התקוממויותיה התקופתיות נגד כובשיה עוררו הערצה ורגשי אשמה בערי הבירה של המערב. בסיום מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1918, היא נמצאה ראויה לשחרור ולפיצוי אולי יותר מכל ארץ אחרת ביבשת.

הטבח בפינסק איים להפקיע מפולין את ההילה הרומנטית ולהחשיד אותה בניסיון להרוס את הסדר העולמי החדש. בפאריס ישבו בימים ההם מנהיגי המעצמות המנצחות של מלחמת העולם הראשונה. בהשראת נשיא ארה"ב וודרו וילסון הם ניסו להבטיח שהמלחמה ההיא, על 15 מיליון מתיה, תהיה "המלחמה שתסיים את כל המלחמות".

נשיא ארה"ב הציע להעמיד במרכז העולם החדש והצודק את עקרון ההגדרה העצמית לכל העמים. פולין עמדה להיות אחת המוטבות העיקריות של הנוסחה הזו. ב-120 השנה הקודמות היא התחלקה בין שלוש ארצות, שעשו כמיטב יכולתן לטשטש את זהותה הלאומית. בעיני נוצרים, פולין הייתה "כריסטוס בין האומות", מיוסרת וצלובה. עכשיו הגיע תורה לקום לתחייה.

אבל בחודשים הראשונים של חירותה, התחילו להגיע ידיעות מדאיגות על התנהגות צבאה. חיילים פולניים התעמרו בכל מיעוט לאומי שנקרה בדרכם. הם השפילו, היכו ושדדו. בין הנקרים, היו הרבה מאוד אוקראינים ו"רוסים לבנים" (כיום, בלארוסים). וכמובן היו הרבה יהודים. עוד לפני אפריל 1919 היו ידיעות על מעשי רצח, אבל בעוד שאת הרציחות ההן היה אפשר לתרץ באזור הדמדומים שבין שני עידנים היסטוריים, פינסק הייתה טבועה לחלוטין בחותמה של פולין החדשה.

בתחילת 1919, פולין שעתה זה חזרה ונולדה, ניסתה להרחיק את גבולה עם רוסיה מזרחה. מייסדיה-מחדשיה קיוו לכלול בה את כל אוקראינה, ולהציב דגל פולני בקייב. זמן-מה היה נדמה שמבוקשם יעלה בידיהם, בשעה שרוסיה קרסה אל תוך מלחמת אזרחים איומה.

פינסק ערב מלחמת העולם הראשונה על גלוית דואר ישנה

ביום חמים ושטוף שמש

בתחילת אפריל 1919 נכנס הצבא הפולני לפינסק. חיו בה אז קצת יותר מ-36 אלף בני אדם. כמעט שלושה רבעים מהם היו יהודים, אחת הפרופורציות הגבוהות ביותר בעולם של אז. היא הייתה כמעט הגדרה מילונית של סוף העולם. בעיני שאר אירופה, אזור הביצות של פינסק וסביבותיה היה שקול כנגד הרי החושך. היא הייתה כמעט לא-נגישה. דוברות היו משיטות את המקומיים אל העיר. היא הייתה ענייה ומעוטת חן. אף אחד מרחובותיה או בנייניה לא הרשים את האורח הזר.

אבל היא הייתה מרכז יהודי תוסס, שהתערבבו בו כל גוֹני החיים היהודיים של זמנם. שליח מארץ ישראל יספר שנים אחדות אחר כך כיצד נתקל בצעירי פינסק, ש"עברית עשירה ומדויקת, בפיהם.

במוצאי יום שבת, חמישה באפריל, שהיה "חמים ושטוף שמש,, התכנסו 200 פעילים יהודיים בבית העם של פינסק לטקס עצה על בעיות המזון והאספקה של הקהילה. האסיפה עמדה להתפזר, כאשר כיתת חיילים פולניים פרצה אל בית העם. בראשם עמד רב-סרן בן 29, אלכסנדר ייז׳י-לוצ׳ינסקי. הוא יסביר אחר כך שקיבל מידע ממלשין יהודי שלפיו המתכנסים הם "מהפכנים בולשביקיים חמושים, הזוממים לרצוח את חיילי חיל המצב הפולני".

עדי ראייה מסרו אחר כך את פרטי התעללותם של הפולנים ביהודים. הם היכו, הם השפילו, הם משכו זקנים, הם שדדו מכל הבא ליד, ולבסוף גררו 35 גברים יהודיים אל קיר מנזר, וירו בהם. לא כולם נהרגו מיד. הפצועים נגררו שותתי דם ברחובות העיר, עד שאקדחיהם של חיילים פולניים השיגו אותם.

השחיטה בפינסק העמוד הראשון של דער מאמענט

יצחק קצנלסון, לימים המשורר האחרון של גטו ורשה, כתב שיר בשם "פינסק,. "חלמתי: / אני מובל / ברחובות עיר / ומועמד אל קיר / של מנזר [...] ומן המנזר / יתגנבו צללים / והמה כהים / כמהים -- / מן המנזר. / וסביב סביב / יגששו. / בעפר רגליי יתפלשו / וילחשו חרש: /ישו".

היו נחוצים שלושה ימים לידיעה כדי להגיע לוורשה. היא היכתה את היהודים בתדהמה. העיתון היידי החשוב ביותר בעולם, "דער מאמענט", הקיף את עמודו הראשון במסגרת שחורה תחת הכותרת "השחיטה בפינסק". ליהודים היה אז ייצוג ניכר בפרלמנט של פולין, ה"סיים". דוברם הראשי, יצחק גרינבוים (לימים, שר הפנים הראשון של מדינת ישראל), עלה לדוכן הנואמים, והכריז בלשון המעטה לא-אופיינית: "הממשלה אומרת לנו, שמדיניות פולין כלפי אזורי הספר מכוונת לזכות באהדה ובאמון מצד כל האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל. לרוע המזל, אינני יכול לאשר בשם היהודים שאלה אמנם פני הדברים. אדרבא, כל החדשות המגיעות אלינו מאשרות על-פי הנראה כי נעשה כל מאמץ לשכנע את היהודים שהם לעולם לא ימצאו אושר בתוך המדינה הפולנית".

נאומו של גרינבוים שוסה בקריאות ביניים סרקסטיות. "אה, אתם תמיד חפים מפשע,, קרא חבר פרלמנט אחד. כאשר גרינבוים הזכיר שיהודים התחילו להתיישב באזורים ההם עוד לפני 800 שנה, שיסה אותו פרלמנטר אחר בקריאה "לאסוננו!". לפי הדיווח ב"הצפירה", "כאשר ירד גרינבוים מבמת-הנואמים מיהרו אליו [הצירים] בחרפות וגידופים, וכמעט הגיע הדבר לידי מהלומות".

לא כל הנוכחים התעלמו או לעגו. צירי פרלמנט מן השמאל חתמו על דרישה לכונן ועדת חקירה. אחד מהם הקדים להזהיר את הפרלמנט מפני "בריונים במדי-צבא", המוציאים את דיבתה של פולין רעה.

שר המלחמה, גנרל לשנייבסקי, השתמט מתשובה מפורשת לנאום גרינבוים, אבל פיתח את הקו שדוברים אחרים יאמצו בעקבותיו. ממשלת פולין עשתה כמיטב יכולתה לעזור לתושבי פינסק, אמר הגנרל, "אבל חלקים של הקהילה היהודית הגיבו באופן עוין". הוא גם טען במשתמע, שהיהודים ירו על הצבא הפולני. חיילי הרפובליקה המתחדשת רק הגנו על עצמם. יתר על כן, קולונל אמריקאי ממוצא פולני שהגיע לפינסק שעות אחדות לפני הטבח, מסר שהיהודים המשתתפים באסיפה הורשו להיכנס אליה על יסוד "סרטים אדומים" שהחביאו מתחת למעיליהם. אדום היה כמובן צבע הבולשביקים השנואים. מה ניצחת הייתה הטענה.

ביטוי מושלם לאומללות ולאי-הצדק

לטבח בפינסק הייתה תוצאה חשובה אחת: ועידת השלום בפאריס סירבה לסמוך על הבטחותיה של פולין לכבד את זכויות מיעוטיה, שהיו שליש האוכלוסייה (אוקראינים, ביילורוסים, גרמנים, ליטאים ויהודים). היא כפתה עליה, אפוא, אמנת מיעוטים, שנציגי פולין התנגדו לה בכל כוחם.

אחד הנציגים ההם, למרבה האירוניה, היה היסטוריון יהודי מפורסם, שמעון אשכנזי (בפולנית, "שימון אסקנאזי"). הוא התמנה לנציג הראשון של פולין בחבר הלאומים בז׳נבה - הגלגול הראשון של האו"ם. אסקנאזי, איש מעניין במידה בלתי רגילה, ניסה לפתח נוסחת דו-קיום בין יהודים לפולנים. לשווא. כאשר עלתה לשלטון ממשלת ימין לאומנית, ב-1923, הוא נדחף בעדינות החוצה. הוא מת ב-1935.

אמנת המיעוטים הצליחה להגן על המיעוטים רק באופן חלקי ולזמן קצר. בסופו של דבר, היא העכירה את יחסי פולין עם מיעוטיה, והזיקה מאוד למוניטין של פולין בעולם החיצון.

בקיץ 1919 שיגר נשיא ארה"ב וילסון שליח מיוחד לפולין לבדוק את מצב היהודים. השליח היה בעצמו יהודי, הנרי מורגנת'ו, לשעבר שגריר ארה"ב בטורקיה. מורגנת'ו לא חסך את שבטו מן הציונים, והטיל עליהם אחריות להעכרת יחסי יהודים ופולנים. אבל הוא מסר לנשיא עדות ראייה דרמטית. בזיכרונותיו הוא סיפר כי ביקורו בפינסק "אינו חדל להלך עליי אימים, ביטוי מושלם לאומללות ולאי-הצדק המושלים כיום בחלק כה גדול של העולם".

הוא היה הראשון שהורשה לבקר בבית הקברות שבו טמנו הפולנים את קורבנותיהם. "כאשר נכנסתי, מספר גדול של יהודים באו בעקבותיי. ברגע שהגיעו אל נחלת הקבר של קרוביהם, הם השליכו את עצמם על הקרקע, ומגרונותיהם בקעו יללות שהחרישו את אוזניי; הם שיקפו ייסורים של מאות שנים". באותו הערב, מורגנת'ו נכח בטקס אזכרה בבית הכנסת. "כל יהודי פינסק היו שם... ההמונים האלה פרצו בבכי ובקריאות-שבר, עד שנדמה כי ארובות השמיים ייבקעו".

מורגנת'ו הזדעזע ימים אחדים אחר כך, כאשר פגש את מנהיג פולין יוזף פילסודסקי, שלמרות שהיה בעצמו סוציאליסט ותיק וחף מאנטישמיות, הכחיש שהיו פוגרומים כלשהם בפולין. נקל לשער מה טענו הלאומנים. עיתוניהם תקפו בחריפות ובלעג את התעניינותן של ממשלות זרות בגורל היהודים. הם ציטטו ידיעות על מהומות גזע בוושינגטון ובשיקגו, והציעו שממשלת פולין תשגר משלחת לאמריקה "לחקור את טבח הכושים".

כיכר השוק בפינסק על גלויית דואר ישנה

מכת מוות לדימוי הפולני

ההיסטוריון הפולני-שוודי יוזף לוואנדובסקי כתב (בכרך השני של Polin, כתב עת אקדמי על תולדות היהודים בפולין): "רצח יענק'ל היה לאמתו של דבר רצח פאן טדיאוש (Pan Tadeusz)". זה האחרון הוא שמו של האפוס הלאומי הפולני, שחובר לפני 200 שנה ויותר בידי גדול משוררי פולין, אדם מיצקייביץ'. הוא תרם לדימוי הרומנטי וההירואי של פולין בעיני העולם החיצון. לוואנדובסקי, מבקר חריף של עיוותי ההיסטוריוגרפיה הפולנית, חשב שהפוגרום של פינסק (ושל כמה ערים ועיירות נוספות) הנחית מכת מוות על דימויה של פולין.

הוא גם הנחית מכת מוות על התקווה שהיהודים, עשירית מהאוכלוסייה בפולין, ייהנו מזכויות שוות במדינת הלאום הפולנית. 20 השנים הבאות כמובן לא השתוו לשנות הכיבוש הנאצי, אבל הן היו שזורות ברדיפות ובהתנכלויות, שהחמירו והלכו ככל שקרבה מלחמת העולם השנייה. גזירות כלכליות על יהודים הניבו לפני 95 שנה את מה שאנחנו מכנים "העלייה הרביעית". היא העניקה תנופה לתל אביב, והפכה אותה במידה רבה מפרבר של יפו לעיר. סוציאליסטים ציוניים עיקמו את חוטמם, וקראו לגל המהגרים החדש "עליית הגזוז", אבל זה היה מפני שלא ידעו - איך יכלו לדעת - מה יהיה גורלם של יהודי פולין 15 שנה אחר כך.

ערב מלחמת העולם השנייה, בשעה שפולין שקעה והלכה אל משבר כלכלי עצום ממדים, המוני היהודים הגיעו עד פת לחם מפני שפולנים נוצריים נענו לקריאה להחרים את חנויותיהם. חרם כלכלי על יהודים היה נשק רגיל באמתחת הימין הלאומני. הוא התחיל עוד בימי השלטון הרוסי, ב-1907, והוכרז ל"ציווי לאומי עליון".

הדיון באנטישמיות פולנית מתנהל בהתפרצויות תקופתיות לפחות זה חצי מאה. לרוע מזלה, פולין מעוטת-היהודים מגלה את אותן הכנות והחינניות שגילתה פולין מרובת-היהודים לפני מאה שנה. שנאה והיעדר ביקורת עצמית חוזרות ומבצבצות, ורחמים עצמיים מקלקלים את השורה. הטעות הרווחת בארץ היא הסמכת הדיון ההיסטורי והמוסרי הזה לשואה. התשובה הפולנית הלא בלתי סבירה היא שהפולנים היו בעצמם קורבנות ישירים של הכיבוש הנאצי. הם אומנם היו, והיטלר זמם לחסל את זהותם הלאומית גם באמצעים פיזיים.

מוטב, אם כן, להיסטוריה של שנאת היהודים בפולין להידון בקונטקסט הרבה יותר רחב של 150 השנה האחרונות. את נקודת ההתחלה אפשר למצוא בספר רב-עניין, "כאשר הלאומיות התחילה לשנוא", מאת בריאן פורטר (הוצאת אוקספורד, 2000). פורטר מתאר שם את הידרדרות התנועה הלאומית הפולנית במאה ה-19, בתוך 50 שנה, מיעדים ליברליים ואורח מחשבה פלורליסטי אל אידיאולוגיה ואל פרקטיקה של שנאת זרים.

כמעט מדהים למצוא שם את ביטויי הידידות והקרבה של פולנים ליהודים בשלבים הראשונים של התפתחות תנועתם הלאומית. השתתפותם הפעילה ורבת-הקורבנות של יהודים בהתנגדות לשלטון הרוסי, עוררה את אדם צ'ארטורסקי, אחד הפולנים הבולטים ביותר של דורו, להכריז ב-1861: "היום יהודי פולין מאוחדים איתנו מכוח הייסורים העצומים והעינויים שמנחילה להם אותה היד עצמה. הם חדלו להיות אומה בתוך אומה".

בימי המרד הפולני קצר הימים, פטריוטים מקומיים קראו למועצת המדינה להבטיח שוויון מלא של היהודים "בתור אחינו וילדיה של אותה המולדת,. הם אפילו דיברו על "קורבנם המשותף של ילדיה הנוצריים והעבריים של פולין", אשר נישא על כתפיהם של "נוצרים ושל לוויים אל בית העלמין המשותף, ולפיכך אל תחייה משותפת". הדימויים כאן עוצרים נשימה, מפני שהם שואבים את השראתם מייסורי מותו של ישו הנוצרי ותחייתו. בקונטקסט של זמנו, קשה לחשוב על לשון מזמינה ומקרבת יותר מן הלשון הזו.

חצי מאה אחר כך נולדת הקריאה לשנאת היהודים, והיא מרחיקה עד הצדקה של השמדה פיזית. הלאומיות הפולנית מידרדרת בתקופה הזו אל מקום המעמיד אותה בקרבה מיידית לפילוסופיה הנאצית. היהודים מתוארים עוד בסוף המאה ה-19 כטפילים בגוף האומה, הצריכים הרחקה. היטלר התחיל להשתמש בדימויים האלה רבע מאה אחר כך.

שנאת היהודים לפני אושוויץ היא הַצריכה דיון. מדוע אין היא נדונה במידה מספקת (מחוץ כמובן לחוגים אקדמיים)? סיבה אפשרית אחת היא שדיון באנטישמיות "בלי אושוויץ" מצריך הכרה בחטאיהן הכבדים של תנועות לאומיות כלפי מיעוטיהן וכלפי שכניהן. השוואה עם נאצים ועם אושוויץ מחמיצה לעיתים קרובות את המטרה, מפני שהיא מקוממת ומסיחה את הדעת. לא כל לאומיות מסתיימת באושוויץ. אבל כל לאומיות עלולה להסתיים בפינסק.

עוד כתבות

ורנר היור, יו"ר בנק ההשקעות האירופי / צילום: FRANCOIS LENOIR, רויטרס

בנק ההשקעות האירופי מסיט הלוואות מדלקים מאובנים

בנק ההשקעות האירופי משנה את מדיניות ההלוואות שלו, ובכך מצטרף לטרנספורמציה האנרגטית בעידן משבר האקלים ובהלימה ליעדי הסכם פריז

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

אג"ח מטומי מזנקת: דיווחה על הסכם למכירת החברה הבת טים אינטרנט ב-46 מיליון אירו

אם המכירה תצא לפועל, תוכל החברה החבוטה לפרוע את מלוא החוב שלה למחזיקי האג"ח ● מטומי מחזיקה ב-90% ממניות טים אינטרנט, שהיא למעשה פעילותה היחידה ● כ-19.1 מיליון אירו מהסכום יועבר ל-Rainmaker, מייסדי טים אינטרנט שמכרו למטומי את ה-90%

מתקן הפקת נפט של ארמקו./ צילום: רויטרס

ארמקו תנפיק מניותיה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, פחות מהצפוי

ארמקו תנפיק ב-IPO כ-3 מיליון מניות בכ-8 דולרים ליחידה ● הנסיך הסעודי בן סלמאן קיווה להנפיק 1.5% ממניותיה של חברת הנפט הסעודית לפי שווי של 2 מיליארד דולר

אמנון שעשוע/ צילום: אינטל Walden Kirsch

הדרך אל האקזיט כבר לא עוברת דרך הרכב האוטונומי

הטרנד של מכוניות ללא נהג נדחה למועד לא ידוע, אבל מדובר בחדשות טובות עבור תעשיית האוטו־טק הישראלית • שלושה אירועים שנערכו בשבועות האחרונים מפזרים חלק מהערפל מעל עתידו של התחום • מה גרם ליו"ר סקודה להתלהב בתל אביב, אילו מסרים היו חבויים בכנס המשקיעים של מובילאיי והאם הענף בחר צד בסכסוך בין המעצמות?

נתניהו בכנס "חירום" בגני התערוכה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"עם הרשימה המשותפת אתה הולך להקים ממשלה? מה עובר לכם במוח?"

כך אמר ראש הממשלה נתניהו הערב ב"כנס חירום" שערך בגני התערוכה ● נתניהו הוסיף כי "בכל זאת, בזמן שהאזרחים שלנו הותקפו בטילים, באותו זמן בדיוק אתם מנהלים משא ומתן עם חברי כנסת התומכים בארגוני הטרור ורוצים להשמיד את המדינה"

רובי שמיר, לילך אשר טופילסקי, דני גילרמן, דני דיין, עזי שפר וגיא פרנקלין פותחים את המסחר / צילום: שחר עזרן

רגע לפני פרישתה של לילך אשר טופילסקי: הנהלת דיסקונט פתחה את המסחר במנהטן

בבורסה בני יורק ציינו בשבוע שעבר את יום ישראל, באירוע אותו ערכו הליגה לידידות אמריקה-ישראל (AIFL) ומתחמי היזמות SOSA

פרנק הלוסקה מנכל אנקיאנו/ צילום: יחצ

מניית אנקיאנו ממשיכה להתרסק: חברת התרופות של בלווטניק דיווחה על כישלון בניסוי

המוצר המוביל של החברה, לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, היה בשלב II של הניסויים הקליניים, ואמור היה להיות האחרון לפני שיווק ● מניית החברה נפלה בנאסד"ק 14% מאז ההודעה ביום חמישי ועד סגירת המסחר ביום שישי

יעקב ברדוגו וירון דקל / צילומים: תמר מצפי, יונתן בלום

בין ברדוגו לדקל: האם האג'נדה התאימה את עצמה לקומבינה?

הדי פרשת 4000 מתדפקים על דלתות גלי צה"ל - האם תיפתח בדיקה על הקשרים בין מפקדי התחנה דקל ואלקבץ לבין סביבת נתניהו? ● ומדוע מרבית עיתונאי גל"צ שותקים? ● פרשנות

מגדלי עזריאלי והסביבה /צילום: גיא ליברמן

חיידק ליסטריה התגלה בסניפי לנדוור וארומה ת"א בקניון עזריאלי

משרד הבריאות קבע בעקבות בדיקת מעבדה מיוחדת כי יש להפסיק באופן מיידי את פעולות המטבח והכנסת המזון בשני סניפי רשתות הקפה בעזריאלי

ענת גואטה / צילום: איל יצהר

רשות החדשנות ורשות ני"ע ישקיעו 6 מיליון שקל בתוכנית פיילוטים בתחום הפינטק

במסגרת התוכנית שתושק בימים הקרובים, חברות וסטארט-אפים ישראליים יקבלו גישה למאגרי המידע של הרשות לניירות ערך ולנתוני המסחר של הבורסה ● המהלך אמור לעודד חברות לפתח פתרונות טכנולוגיים בתחומי הפינטק

ד"ר מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד / צילום: איל יצהר, גלובס

המשותפת בתגובה לכנס החירום של הליכוד: חוששים שהסתה תביא לפגיעה באוכלוסייה הערבית

קודם לכן ח"כ איימן עודה לקצין הכנסת, למשטרת ישראל ולשר לביטחון הפנים בבקשה להצמיד לו אבטחה בעקבות איומים על חייו ופרסום תמונתו במדי הג'יהאד האיסלמי ● בפנייתו כתב: "ההיסטוריה לימדה אותנו שבכוחן של תמונות כאלה להוביל לרצח פוליטי"

מוצרי חלב על מדפי שופרסל / צילום: תמר מצפי

שוק המזון והמשקאות בסטגנציה; הטואלטיקה והניקיון בצמיחה

לפי נתוני סטורנקסט, בניכוי עליית המחירים, הצמיחה בשוק מוצרי הצריכה בעשרת החודשים הראשונים של השנה עומדת על 1.6% בלבד

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא

הנשיא ריבלין גוער בנתניהו וגנץ על שלא השכילו עדיין להקים ממשלת אחדות

בסיור בדרום לאחר ירי הרקטות בשבוע שעבר אמר ריבלין: "הרף לכם! אין צורך בבחירות נוספות, התכבדו ושובו. אני קורא גם לליכוד וגם לכחול לבן להתעשת ולהבין שהעם לא רוצה בחירות נוספות. די לו בבחירות האלו"

טל קדם / צילום: תמר מצפי

לא רק ניהול קרנות נאמנות: הראל פיננסים תשיק עוד קרן לנכסים אלטרנטיביים

בית ההשקעות של קבוצת הביטוח הראל יוצא לדרך עם קרן שמתמחה בהשקעה בחוב בארה"ב בגיבוי בטוחות נדל"ן ● היקף הגיוס המתוכנן בקרן החדשה - 350 מיליון שקל

הבורסה בהונג-קונג / צילום: שאטרסטוק

מגמה מעורבת בשוקי אסיה; ממשיכים לעקוב אחר חזית הסחר

בסין דווח בסוף השבוע על שיחת טלפון חיובית בין סגן הנשיא הסיני ובין שר האוצר האמריקאי בנוגע להסכם סחר "שלב 1" ● ביום שישי חצה הדאו ג'ונס לראשונה רף של 28,000 נקודות, לאחר שהיועץ הכלכלי לבית הלבן לארי קודלו אמר כי שתי המעצמות "מתקרבות" לעסקה

דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis, רויטרס

"נשיא אוקראינה יעשה כל מה שתבקש ממנו": האם מינוי גורדון סונדלנד היה הטעות הגדולה ביותר של טראמפ?

האם מינוי גורדון סונדלנד היה הטעות הגדולה ביותר של דונלד טראמפ? איל הנדל"ן היהודי תרם מיליון דולר, וקיבל שגרירות באירופה ● הוא הבטיח לטראמפ שנשיא אוקראינה "אוהב את התחת שלך" ● טראמפ האמין, בדק, הבטיח ודרש ● התוצאה היא הליכים להעמיד את הנשיא למשפט הסנאט

ברק כהן / שלומי יוסף

העונש של ברק כהן, מוביל מחאת "באים לבנקאים": מאסר על-תנאי וצו הרחקה מרוסק-עמינח

על כהן, שהורשע בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי לשעבר לאחר שהפרקליטות נסוגה מהאישומים היותר קשים נגדו במסגרת הסדר טיעון, נגזר גם קנס של 20 אלף שקל ● ביהמ"ש: "גרם לזילות חופש הביטוי" ● כהן: "היה שווה - הבנקאים הורתעו"

שי ניצן/ צילום: איל יצהר

13 מיילים בשנתיים, בלי בקשות גיבוי: מה נכלל ביתר המיילים ששלח שי ניצן לשופטים ולעורכי דין פרטיים

תפוצת "פורום יוצאי הפרקליטות" של שי ניצן שעוררה סערה לאחר שנחשף כי ביקש מעורכי דין פרטיים ושופטים להגן על המערכת לא כללה בקשות דומות ● מה בכל זאת נכלל ב-13 המיילים שהגיעו לידי גלובס?

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: בבלפור מפיצים עליי עלילות קונספירציה מופרכות והזויות

סער התייחס לחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו ובו ציוץ מחדש לתזה שהופצה הבוקר על ידי בעל הטור גדי טאוב, לפיה סער ימשוך שליש סיעת ליכוד איתו כדי לכונן ממשלה עם כחול לבן

מפגין יורה בחץ וקשת במחאה בהונג קונג / צילום: Athit Perawongmetha, רויטרס

חץ וקשת ובקבוקי תבערה: המחאה נגד השלטון מתלהטת

האלימות במחאות נגד השלטון בהונג קונג, שמתקיימת ברציפות מיוני האחרון, מסלימה, וההתנגשויות בין האזרחים למשטרה הופכים לקשים יותר ויותר ● צפו בתמונות