גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ראש ממשלה שפעם אחר פעם עושה קמפיין שמטיל רפש - זה בלתי נתפס"

רביב דרוקר, הפרשן הפוליטי של רשת 13, חושף פרשת הצוללות ו"ביביטורס", שנחשב לסדין אדום בכל מה שנוגע לנתניהו ולימין, עייף ממערכת הבחירות הנוכחית ובעיקר מודאג ● "מעולם לא דיברתי על קץ הדמוקרטיה, אבל ממשלה של נתניהו־פייגלין־סמוטריץ' היא באמת מפחידה" ● פירמה 

רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי
רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי

"זו מערכת הבחירות שהיה לי הכי קשה לסקר והיא עדיין לא הסתיימה. המאמצים שאתה עושה כדי לשמור על היותך עיתונאי לפני כל יצר אחר, שואבים ממך הכי הרבה אנרגיה",  מצהיר בטון עייף-משהו העיתונאי רביב דרוקר, שממהר להסביר: "תמיד המעטתי בקטע הזה של ממשלת ימין, אבל עכשיו אתה אומר ממשלה של נתניהו-פייגלין-סמוטריץ' היא באמת מפחידה.

"מעולם לא דיברתי על קץ הדמוקרטיה או על פאשיזם. אני חושב שזו הגזמה פראית וכיוון לא נכון, אנחנו לא ארדואן או פוטין. אבל עכשיו אתה אומר זה הדבר האמיתי ואין שום גורם ממתן. מישהו כמו כחלון, הוא לא ממתן", הוא ממשיך ומבקש להדגים: "אתה רואה את הסיפור של הפלאפון (חשיפתו של עמית סגל על כך שהאיראנים פרצו לנייד של בני גנץ - ג.ל), זה 'סמיר קמפיין' (קמפיין הטלת רפש - ג.ל) ברמות הכי קשות, שאתה לא מאמין שראש ממשלה ישראלי יעז. אני לא אומר שראשי ממשלה לא בחשו מאחורי הקלעים, אבל שראש ממשלה, בקולו, פעם אחר פעם, יעשה סמיר קמפיין? זה בלתי נתפס.

"אם האיראנים מחזיקים חומר סודי על גנץ, נתניהו לא אמור להיות ראש הממשלה שאומר 'חבר'ה, איך דואגים שהם לא יוכלו לעשות לו כלום כי הוא אזרח ישראלי ורמטכ"ל לשעבר ואנחנו באותו צד'? הוא כמעט אומר לאיראנים 'בואו תתחילו לעבוד, יש עוד מעט בחירות'". מהליכוד נמסר בתגובה כי "ראש הממשלה נתניהו לא קשור בשום צורה שהיא לעניין הטלפון של בני גנץ".

מבחינת דרוקר, זה רק חלק אחד מהקושי בסיקור מערכת הבחירות הנוכחית. "אתה רואה את העיתונאים של הצד השני, וזה כמו לשחק פינג-פונג עם הקיר. אתה מנסה להיות עיתונאי, לא מאוהדי נתניהו אבל בכל זאת, ובצד השני, שהוא מיעוט לא שולי בקצה המחנה, הברדוגואים, הסג"לים והריקלינים מקבלים מקום מאוד מרכזי.

"הם לא עושים את העבודה של ליבסקינד (העיתונאי קלמן ליבסקינד - ג.ל) ועיתונות - הם תועמלנים. אני משחק אותה יפה נפש, עושה תחקירים על בני גנץ, מחפש עליו מידע, מנסה להיות הכי הגון. חופר על כחול לבן, יורד על אבי גבאי ועל לבני, והצד השני כאילו מצופף שורות ויאללה למלחמה. הכול עובר".

"אני מנסה להיות הכי הגון כלפי נתניהו, לא מבטיח שאני מצליח"

ככל שזה נוגע לנתניהו ולימין, דרוקר, הפרשן הפוליטי של רשת 13 ומוביל תוכנית התחקירים המוערכת "המקור", הוא לא עוד עיתונאי, אלא סדין אדום של ממש. במסגרת עבודתו פרסם שלל תחקירים וחשיפות שביקרו את התנהלות ראש הממשלה וסביבתו, בין היתר בנוגע לקשריו של נתניהו עם בעלי הון על רקע מימון נסיעותיו לחו"ל - מה שהפך בסופו של דבר ל"פרשת ביביטורס". בשלהי 2016, נחשפה ב"מקור" גם פרשת הצוללות שהדיה טרם נדמו גם בימים אלה.

העובדה שכבר הצהיר בעבר כי דעותיו הפוליטיות נוטות שמאלה ("אני שמאלן מניאק", הוא אומר בציניות שמלווה בחיוך גדול), לצד מעמדו כעיתונאי בכיר בתקשורת שמסומנת גם כך כשמאלנית, הפכו אותו למטרה ברורה לחיצי גורמים רבים בצד הימני של המפה. לפני כמה שבועות דמותו, לצד כמה עיתונאים בכירים אחרים, התנוססה על שלט חוצות ענק שעליו נכתב "הם לא יחליטו".

דרוקר דווקא מפתיע כשהוא מסביר כי הצעד השנוי במחלוקת הזה, שבמפלגת הליכוד קיבלו עליו אחריות, נמצא בגבולות המשחק העכשווי. "זה לגיטימי בעיניי. זה פייר פליי. בתוך הגבולות הללו האם זה מה שאתה מצפה מראש ממשלה? זאת המכובדות? יש בזה משהו שהוא לא-לא לגיטימי, הוא פשוט מגעיל. אתה אמור להיות מעל זה. אתה אמור להתווכח עם היריבים הפוליטיים שלך, עם מנהיגים של מדינות. להתווכח עם עיתונאים? זה לא לכבוד שלו".

אם היו מפרסמים שלט כזה לפני 5 שנים, טרם עידן טראמפ וההתנגחויות של נתניהו בתקשורת, גם אז היית אומר שזה לגיטימי?

"יכול להיות שהתרגלנו, אבל אני חייב להגיד שעמדתי תמיד הייתה שהתקשורת היא גוף מאוד משפיע שאנחנו לא מתעסקים איתו מספיק. אני כן חושב שלעיתונאים יש אחריות ושזה לא מגונה לבקר עיתונאים ולתקוף אותם, אבל אני חושב שלראש ממשלה צריך להיות אינטרס בתקשורת חופשית וכל הדברים האלה שכבר לא מעניינים אף אחד.

"דבר שני, אני חושב שזה לא לכבוד שלו, לא לרמה שלו. בסדרה שעשינו על 'הקברניטים' קראתי הרבה מאוד טקסטים של ראשי ממשלה, ואני לא חושב שנתקלתי בדוגמה אחת שראש ממשלה הזכיר בפומבי שם של עיתונאי".

אתה מלווה אותו המון שנים. מתי היה הרגע הזה, אם אתה יכול לזהות אותו, שנתניהו כאילו החליט שזהו, התקשורת היא סוג של אויב.
"'התקשורת היא אויב' זה מיומו הראשון בתקשורת, אבל עד 2015 הוא שמר על קשר עין עם המחנה המתנגד. הוא עשה כמה פעמים את 'הם מפחדים', אבל אני לא זוכר את זה פרסונלית", אומר דרוקר שלדעתו בשנה ההיא הכול השתנה. "2015 היא הנקודה הכי חשובה, לדעתי. זה היה אחרי קדנציה שהוא כאילו ניסה לתקשר עם 'הצד השני'. לבני, לפיד, בית המשפט העליון. הוא ניסה לשמור על איזשהו קשר. אבל הוא הרגיש שמה שהוא קיבל בחזרה זו כפיות טובה. נתנו לו בראש. דברים שהיו בעיניו לא לגיטימיים".

ב"צד השני", הכוונה לתקשורת?

"התקשורת, העמותות, ארגונים לזכויות אדם, יריבים פוליטיים - כולם. אנשי המחנה השני שנצבעו אצלו כשמאלנים. הוא הוכיח לעצמו שני דברים: הראשון, מבחינתו, שלא עוזר להיות בסדר איתם כי הם עדיין יהיו נגדך. והשני, שהוא יכול לנצח בלעדיהם. זה היה הניצחון הכי מוחץ בחיים הפוליטיים שלו. זאת הייתה נקודת מפנה מאוד-מאוד משמעותית בנושא של נתניהו כלפי הצד השני, כולל בית המשפט, המשטרה, הפרקליטות".

אתה חושב שימנים שרואים אותך מסקר את נתניהו יכולים לדעת שיש כאן עיתונאי הגון כלפיו למרות הכול? אתה מסוגל להיות אובייקטיבי בסיקור שלו?

"זאת לא שאלה שאני יודע לענות עליה עד הסוף", הוא עונה בכנות, ולאחר מכן מוסיף: "אני מנסה להיות הכי הגון שאני יכול כלפיו, אני לא מבטיח שאני מצליח כל הזמן".

בגלל הדם הרע ביניכם?

"לא רק בגלל המתקפות האישיות, כמו משום שהרבה פעמים פשוט חסר מידע. קשה לפעמים לראות את החיים כמו שהוא רואה אותם כשהוא מרחיק אותך כל הזמן", מסביר דרוקר שמספר כי נתניהו מסרב לפגוש אותו זה שנים רבות".

"80% שנתניהו מרכיב את הממשלה הבאה"

הפגישה עם דרוקר מתקיימת פחות מ-24 שעות אחרי הראיון המדובר והספונטני של ראש הממשלה אצל קרן מרציאנו בקשת 12, וקשה להגיד שדרוקר מאמין לכל מילה שיצאה לנתניהו מהפה.

מה אתה חושב שצפוי לו, לנתניהו?

"כבר למדתי לקח ממערכת הבחירות הקודמת אחרי שהימרתי על בוז'י והערכתי שהוא ינצח אותו או ישיג רוטציה. כאן היה נראה שביבי היסטרי, מבוהל", הוא אומר ומופתע שאני חושב אחרת ממנו. "זו ההתרשמות שלי. כנראה שהמוח שלי בנוי בצורה מוגזמת מדי שהוא מניח שאם נתניהו עוזב את הבית במוצאי שבת ונוסע לאולפן 'חברת החדשות' באמצע המהדורה, אחרי שתמיד אמר שהוא לא נוסע לאולפנים, ומתראיין בלי דד-ליין - לי זה שידר המון לחץ, המון בהלה, המון אי-דיוקים. אבל כמו שאתה אומר יכול להיות שלציבור זה שידר משהו אחר לחלוטין".

אבל מה אתה חושב שיקרה אחרי הבחירות?

"כרגע הוא בדרך לנצח. בכל הסקרים הוא מקים קואליציה. קשה, בעייתית, אבל מקים קואליציה. 80% שהוא מרכיב את הממשלה הבאה. צריכים לקרות פה כמה דברים - שליברמן ופייגלין לא ייכנסו, ושמפלגה או שתיים בגוש הימין לא יעברו את אחוז החסימה. ומנגד, שכל מפלגות השמאל, כולל בל"ד, כן ייכנסו. כמו שאני רואה את אחוז ההצבעה הצפוי במגזר הערבי, אז היא הכי בסכנה.

"במלאכת הרכבת הקואליציה נתניהו ימכור כל דבר שזז כדי לקבל הגנה מכתב האישום, אולי חסינות במודל כלשהו של החוק הצרפתי".

הוא הצהיר שהוא לא יעשה דבר כזה.

"תקשיב לטקסט שלו בדיוק. הוא אמר 'אני לא עוסק בזה', 'אני לא צריך את זה'. יש כל מיני דרכים לעשות".

למי תצביע בבחירות?

"אני אף פעם לא אומר. זה ברור שאני מצביע לגוש מרכז-שמאל על מפלגותיו, זה לא סוד גדול".

השנה תסגור "המקור", שאותה מוביל דרוקר לצד העיתונאי ברוך קרא, עשר שנות פעילות. פרק פתיחת העונה ששודר בחודש שעבר ועסק באסון נחל צפית גרף 7 אחוזי רייטינג, ודרוקר לא נשמע מרוצה. "רייטינג הוא מאוד מעניין, מאוד חשוב. המספר אכזב אותנו כי עבדנו מאוד קשה על התוכנית הזאת וחשבנו שהיא טובה ומעניינת. זה לא מספר אסוני, אבל אנחנו מקווים ליותר". 

חשבת שתמשיכו כל כך הרבה שנים?

"אני לא אדם נורא ספונטני שמתכנן לזמן קצר, אבל התשובה היא לא. אני מצדיע לאילנה (אילנה דיין והתוכנית "עובדה" - ג.ל) שמשודרת כבר 25 או 24 שנה, מספר פסיכי כזה. אני מאוד אוהב את זה, יש המון מתחים והמון לחצים, ובסך הכול אני מאוד אוהב את העבודה הזאת".

אילנה דיין / צילום: איליה מלניקוב

מה ההבדל עכשיו בין ערוץ 13 לערוץ עשר?

"עד עכשיו שידרנו רק תוכנית אחת, אבל כבר יש הבדל. פתאום יש המון אנשים. למשל, באנו להצטלם לדיגיטל ויש שלוש מצלמות ואפילו איפרו אותי. קודם היה בא בן אדם אחד, פותח פלאפון וזהו - זה הדיגיטל. פה יש הרבה יותר אופרציה.

"מצד אחד זה נחמד כי אתה מרגיש כאילו מקצוען; מצד שני, היינו רגילים להיות מהירים וזריזים. ברור לי שהלחץ למספרים יותר גבוה, אבל מה שטוב אצלנו זה שאין לנו כל כך מרחב תמרון. אז מה אני אעשה? תוכנית כמו אלירז שדה? זה מה שאנחנו עושים. אין לנו לאן לזוז הרבה".

אתה חושב שתקבל את אותו הגב כמו בערוץ עשר?

"כרגע אני בטוח שכן, בעיקר בגלל זהות המנהלים. אין לי ספק שזה יהיה אותו דבר".

גם למנהלים יש מנהלים.

"אין ספק, אבל הם עברו כל כך הרבה, כולנו עברנו כל כך הרבה ביחד - שינוי בעלים, בעלים לוחצים. אם שידרנו את 'ביביטורס' כשלאודר (רון לאודר, מבעלי ערוץ עשר לשעבר - ג.ל) חותם על הצ'קים, אז עזוב, שום דבר לא ישתווה לזה. שידרנו תוך כדי שביתות, תוך כדי עיכוב במשכורות, תוך כדי הפגנות. אני יכול לכתוב ספר רק על השידורים תוך כדי לחץ".

אם חוזרים ל'מקור', למה לדעתך יש מעט תוכניות תחקירים בישראל?

"תמיד מדברים על טייקון שסוגר את הברז, וזה סקסי להגיד את זה, אבל עוד לפני זה צריך שתהיה יכולת - ואין. עכשיו יגידו שאין יכולת כי לא היה רצון לתחקירים ולא גידלו כתבים ולא שילמו להם אז לא פיתחו יכולת. לדעתי, זה לא נכון. אין תחקירים כי אין יכולת - וכפתור היכולת הוא הכי חשוב.

"עושים כאן המון סרטים יפים ודוקו, ואני לא מזלזל, אבל תחקיר אמיתי עושים אולי חמישה בשנה. קח את התחקירים הגדולים, ואני יכול להראות לך שכל אחד מהם יכול היה להתפרסם שלוש שנים קודם. סיפור הצוללות התפרסם בנובמבר 2016. באותה העת גנור (מיקי גנור, הנציג לשעבר של טיסנקרופ בעסקת הצוללות שהפך לעד מדינה וחזר בו לאחרונה - ג.ל) ייצג את החברה כבר חמש שנים. איפה היינו כל אותן השנים?

"קח את תחקיר וואלה! של גידי וייץ. אחלה תחקיר שעשה שינוי. זה היה על הרצפה ואף אחד לא הרים. הבעיה היא היכולת".

בעתיד יהיו בכלל עיתונאים חוקרים? הרי היום בקושי מלמדים עיתונות בבתי הספר לתקשורת. הכול זה דיגיטל ושיווק.

"אני חושב שיהיו, לא בטוח שהם יצמחו בעיתונות. אני חושב שזה תחום שתמיד יזדקקו לו ושיש צורך אמיתי, אבל לא בטוח שיצמחו עיתונאים חוקרים בתקשורת כי אי-אפשר להתפרנס מהמשכורות האלה".

ויש גם את העניין הזה שהאמון של הציבור בתקשורת מתערער. יכול להיות שאנחנו כעיתונות עוזרים לזה כשאנחנו לא תמיד מתנהגים בצורה ברורה, בלי קשר להתקפות פוליטיות על עיתונאים. קח אותך - אתה פרשן פוליטי שמביע את דעתו, וכמה דקות לאחר מכן נכנס לדמות העיתונאי החוקר שמספר לנו שכל מה שאנחנו רואים מבוסס על עובדות. זה לא מודל בעייתי?

"הרווחנו הרבה מחוסר האמון כלפינו עוד הרבה לפני נתניהו, בגלל רשימה של חטאים אחרים - בשטחיות, בחובבנות, בעובדה שאנחנו לא מוכנים להתנצל כמו שצריך ולתקן. אני לא חושב שזה החטא - ואפילו ההיפך.

"דמיין לעצמך שהייתי שומר את דעותיי לעצמי ולא היו יודעים שאני 'שמאלן מניאק', האם הדיווח שלי לא היה מושפע ממה שאני חושב? - ודאי שהיה מושפע. זה היה יותר גרוע כי אני כאילו מסתיר".

אבל אז אתה מפרסם תחקיר שהוא רק עובדות. איפה הקו בין היותך פרשן להיותך עיתונאי חוקר?

"אני לא אומר שזה חף מטעויות. אני חושב שהחסרונות של המודל פחותים מהיתרונות של השקיפות. גדלנו על חיים יבין, 'מר טלוויזיה', שהיה מהאו"ם. אחרי שהוא עזב הסתבר שהוא 'שמאלן מניאק', לפחות לפי עמדותיו. אז כל השנים שהוא ישב ב'מבט' עם 90% רייטינג והכתב בני ליס הביא לו דיווחים - זה לא השפיע על איך שהוא דיווח? אני חושב שעדיף המודל שלנו עם חסרונותיו".

לפני כמה שנים, אחרי שפרסמת תחקיר על ההתנהלות ב"ישראל היום", קראת לאנשי "ידיעות אחרונות" להעביר אליך מידע כדי שתוכל לפרסם תחקיר נוסף על ההתנהלות שם. והנה, פתאום התראיינת ל"ידיעות" בראיון נרחב. זה לא קצת צבוע מצידך?

"לתחושתי, זה לא צבוע. המשכתי לבקר את 'ידיעות אחרונות' לכל אורך התקופה, ביקורת לגיטימית, וגם פרסמתי מאמר ב'הארץ' שקרא לנוני מוזס להתפטר. התקשר כתב שאני מאמין בו, יהודה נוריאל, שאמר לי שכל השנים הוא רצה לראיין אותי ושעכשיו גם מסכימים.

"חשוב לי להעביר לפעמים מסרים, אז אם עיתון מנסה להוביל תהליך חיובי זה נראה לי בסדר. אם 'ישראל היום' ירצה לראיין אותי ואני יודע שהראיון יהיה הוגן, אני אתראיין גם בו, למרות שאני חושב עליהם דברים נוראים ככלי תקשורת. אגב, אני לא חושב שהם כלי תקשורת, אבל אני לא מאמין בחרמות".

מה לגבי פוליטיקה? שני מגישים שעבדו לצידך ב"מקור", עפר שלח ומיקי רוזנטל, הלכו לכנסת. יש מחשבות ללכת בדרכם?

"מעשית, לא היו אף פעם מחשבות ומעולם לא קיבלתי הצעה מאף מפלגה. אני חייב להגיד שפעם לפני 15 שנה הג’וק כן היה קיים, אבל לא עכשיו. אולי בגיל חמישים, שישים".

אתה מתקרב.

"אני מתקרב. אני חייב להגיד שהתשוקה לשם קטנה מאי-פעם. אתה משווה מה מישהו כמוני היה יכול לעשות בפוליטיקה אם נניח הייתי ח"כ בכיר? שמאלן כמוני מעולם לא יגיע להיות שר, אבל נניח שר זוטר, אני לא אשפיע כמו היום.

"אם היית אומר לי שיש תהליך שלום אמיתי עם הפלסטינים ושאהיה בחדר המשא-ומתן - הייתי מוכן למכור את הבית שאין לי, ולעשות הרבה כדי להיות שם. אבל להיות בממשלה שלא עושה הרבה... אני רואה את השרים מקרוב ולא מתרשם מיכולת ההשפעה שלהם או מאיכות החיים שלהם".

אילו עיתונאים אתה מעריך בארץ, לא כולל ברשת 13?

"אני מעריך את גידי (וייץ - ג.ל) ללא ספק, ואת אילנה (דיין). שניהם עיתונאים עם יושרה ואינטגריטי. יש עוד רבים טובים שלא הצליחו להכחיד אותם עם הזמן. אני גם חייב להגיד מילה טובה על נחום ברנע שהתעמתי איתו בעבר ולא דיברנו הרבה שנים. לצד הביקורת שלי עליו בשנים קודמות, אני רואה אותו עכשיו במערכת הבחירות ואני לא יכול שלא להצדיע ליציאה שלו לשטח. האיש בן 74, ואין אירוע בחירות שהלכתי אליו והוא לא נמצא שם.

"אתה פותח טלוויזיה ביום שישי בצהריים כדי לראות את בני גנץ בנחל עוז, ונחום שם, איפה שאתה לא פותח. אחרי שהודיע על פרישה (מכתיבת טורו השבועי ב"ידיעות אחרונות" - ג.ל) הוא מפוצץ בכל שישי שלושה עמודים על בחירות. אחרי כל מה שאמרתי עליו בעבר, אני חייב להגיד שהלוואי עליי בגיל 74 להסתובב ככה עם הפנקס ולרשום בכל מקום. באמת מעורר כבוד". 

על המגעים עם התאגיד: "זה נפל כי הם ידעו שאני מת על הערוץ שאני עובד בו ומרגיש חלק ממנו"

לפני כחצי שנה פורסם כי דרוקר קיים משא-ומתן עם תאגיד השידור הציבורי "כאן". כעת הוא מספק הצצה לשיחות שניהל בעניין ולהצעה שקיבל. "דיברנו ארוכות וניהלנו משא-ומתן, אבל אמרתי שכל עוד ערוץ עשר על הסכין אני לא עובר לשום מקום, רק שייגמר - וכך בדיוק היה. הגענו לסיכומים שהיו מאוד אטרקטיביים בכל מיני מישורים. התאגיד הוא מקום מאוד קוסם למי שבא עם תוכנית תחקירים, שהמקום הטבעי שלה הוא ערוץ ציבורי ופחות מסחרי. דיברתי עם אלדד וגיל (מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר - ג.ל)".

על מה זה נפל בסוף?

"על זה שידעו שאני מת על המקום הזה. אני הרבה שנים בערוץ (ערוץ עשר - ג.ל), מרגיש חלק וקשה לעזוב. אמרתי להם בתאגיד 'תדעו, שכשנגמור בינינו אני אציג להם (לקברניטי הערוץ - ג.ל) את המצב ואבקש שישלימו פערים אישיים ופערים של התוכנית, ואם הם יסגרו אותם, לפחות חלקית, אני אשאר".

וזה מה שקרה? אמרת "תילחמו עליי" ונלחמו?

"כן. זה לא היה פשוט. הייתה תקופה מתוחה, אבל בסופו של דבר עשינו תקציב לתוכנית וסגרנו את הפערים. לא לגמרי, אבל עשו מאמץ והחלטתי להישאר. אגב, הובלתי את המהלך עם כל המערכת שלי שהייתה בתמונה - תמרי העורך וברוכי (עידו תמרי וברוך קרא - ג.ל). זאת לא הייתה החלטה רק שלי כי זו הייתה אמורה להיות עסקת חבילה - כל התוכנית הייתה צריכה לעבור לתאגיד, כל הצוות.

"רוב האנשים שדיברתי איתם אצלנו, אני לא רוצה להגיד כולם, אבל הרוב הביעו נכונות לעבור". 

לא חושש להביע ביקורת על הקולגות: "לשים אדם שהמחויבות הראשונה שלו היא בעצם ללקוחות שלו?! זה בעייתי"

הלחץ לא חסר סביבו, ורק בימים האחרונים הוא הצית אש מסוג שונה. זמן קצר אחרי שבמהדורת שישי של הערוץ פרסמה הקולגה אילה חסון מידע חדש בעניין פרשת הצוללות, צייץ דרוקר בחשבון הטוויטר שלו תיקון לדברים. הצעד הלא שגרתי הזה הפך מיד לשיחת היום ברשתות החברתיות, וללא מעט ביקורת כלפי חסון, שכאמור עובדת לצידו באותו הערוץ.
בשיחה איתנו הוא לא חושש להביע דעה שלא בטוח שקברניטי הערוץ יאהבו, על קולגות אחרים ברשת 13 - רני רהב ושרון גל.

אתה חושב שבערוץ עשר הייתה עולה תוכנית כמו זו של רני רהב ושרון גל?

"לא נראה לי". 

מה אתה חושב על זה באופן אישי?

"אני מתבאס מזה. רוב התרחישים אמרו שבשלב הזה ערוץ עשר יהיה בבית הקברות של הטלוויזיה. הרי רשת פוצצו את המיזוג וזה היה גמור. זה באמת כבר היה כאילו בהוספיס. אחרי שניצלנו שוב, בפעם הלא יודע כמה, באופן פלאי עוד נשארו לנו אותם המנהלים. אז יש צפרדעים שאתה מבין שאתה צריך לאכול. זה צפרדע שבערוץ שלך משדרים דבר כזה".

בערוץ טענו שזו בסך הכול תוכנית אירוח. אתה מקבל את זה?

"אני אחלק את התשובה שלי לשתיים: עם כל ההסתייגויות שלי לגבי שרון גל, שהן לא פשוטות ולא קטנות, הבעיה האמיתית שלי עם התוכנית הזו היא שיש בה יחצ"ן. אז נכון שמגיש בטלוויזיה נמצא כביכול בשוק הפרטי, אבל יש לו מחויבות. יש חוזה לא כתוב והוא שהמחויבות הראשונה היא לכם - הציבור. אבל לשים אדם שהמחויבות הראשונה שלו היא בעצם ללקוחות שלו?!

"יש לרהב המון לקוחות, ואנחנו לא יודעים מי הם כל הזמן, אנחנו לא עוקבים, לא מסתכלים באתר שלו לבדוק. זה נורא בעייתי כי אתה בעצם אומר לצופה 'תשמע, אתה משני לעומת הלקוח שלו". 

עוד כתבות

חגיגות 47 שנה למהפכה האסלאמית בטהרן, פברואר 2026 / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

הסוף לשלטון האייתוללות? מה צריך כדי שזה יוכל להתממש

בכל העולם תולים תקוות שהתקיפה הישראלית־אמריקאית באיראן תסתום את הגולל על
שלטון האייתוללות ● כדי שזה יקרה, המומחים מציינים ארבעה גורמים שיכולים לסמן את
קץ המשטר ● עד כמה הפעם הם באמת קרובים להבשלה? ● המשרוקית של גלובס

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

ספינת מטען / צילום: ap, Noah Berger

הרוכשת של צים מקפיצה את מחירי התובלה לארץ. והיא לא היחידה

בימים האחרונים הפעילו רוב חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות את הסעיפים בחוזים, שמאפשרים להם להטיל "תוספות חירום" למחירי הובלת המכולות והמטענים בשל מצב המלחמה במזרח היתכון ● התאחדות התעשיינים – "המדינה צריכה לקחת אחריות"

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"אף אחד לא עושה את זה": המחליף של באפט בהתחייבות מדהימה

גרג אייבל שנכנס בתחילת ינואר לתפקיד מנכ"ל ברקשייר האת'ווי הודיע כי ירכוש בכל משכורתו מניות של החברה שבראשה הוא עומד ● ומה חשב על כך באפט?

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינה של משמרות המהפכה נעה במפרץ הפרסי / צילום: ap, Vahid Salemi

מה מחירו של טיל פטריוט?

מהן שלוש חברות התעופה הגדולות בארה"ב, מהו מקצועו של גיבור ספרו האחרון של הרלן קובן "תחשוב פעמיים", ומיהו האדם הראשון שקדח ושאב נפט בארה"ב? ● הטריוויה השבועית

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המדד שכדאי להכיר כשמחיר הנפט גבוה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית ● 
המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים ● נביא הזעם שדווקא אופטימי לגבי ישראל ● ומנהלת ההשקעות שמעדיפה את הבורסה בת"א, גם אחרי העליות החדות

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת שבוע אדום; מחיר הנפט בזינוק החד ביותר מאז 1983

מדד הפחד (VIX) קפץ ● ענקית הספנות הדנית מארסק השהתה זמנית שני קווי שירות המקשרים בין המזרח התיכון לאירופה ● מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב יותר מ-92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ממשיכים לרדת ● הביטקוין בירידות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת"א ננעלה ביציבות; מדד הנפט קפץ על רקע הזינוק במחירים בעולם

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הבורסה נופלת, על אף התוצאות החיוביות שפרסמה לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

קים ג'ו אה לצד אביה, באחת מהופעותיה הפומביות / צילום: Reuters

בגיל 12 בלבד היא בדרך לרשת את הרודן הגדול בעולם

שושלת קים שוברת מסורת פטריארכלית בת קרוב ל־80 שנה: בעוד קים ג'ונג און מטפח את תדמית "אבי האומה", בעולם כבר מעריכים שבתו, קים ג'ו אה, היא היורשת הרשמית ● האם מצבו הבריאותי של המנהיג האכזר הוא שמוביל לחשיפתה המוקדמת?

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי

אלה הכלים שצריכים מנהלים במשק הישראלי בשעת חירום / צילום: Shutterstock

המחקר שבדק התנהגות מנהלים בזמן המתקפה באיראן - והתובנות

מחקר ייחודי שנערך במהלך המלחמה עם איראן ביוני 2025 כלל קבוצות שיח עם מנהלים במערכת הבריאות ● הם חשפו בזמן אמת מהם אתגרי הניהול בשעת חירום וכיצד ניתן להיערך אליהם ולהתמודד איתם ● הלקחים המרכזיים: חיזוק מנהלי הביניים, אמפתיה וגיבוי, גם לפחד וגם לטעויות

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע / צילום: קלמי נתיב - עמוס לוזון צלמים

השכר שלו נחתך ב-60% אבל הוא בטוח שזה "תפקיד חייו"

"אנחנו מנסים לנצל את התקופה שבה הציבור בבית כדי לקדם עבודות. לעובדים אנחנו מספקים מיגוניות או מאתרים מקלטים ציבוריים. יועצים חיצוניים מחו"ל עזבו ברובם" ● שיחה קצרה עם איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע

ג'קי כהן, מנכ''ל פנינסולה / צילום: שלומי פרי

האזהרה החמורה לשוק הנדל"ן שמסתתרת בדוחות חברת האשראי

דוחות חברת האשראי החוץ־בנקאי פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב, חושפים תמונה מדאיגה של ענף הנדל"ן בישראל ● פנינסולה מציינת בדוח "התממשות גורמי סיכון בענף הנדל"ן, שורה של חברות נכנסו לקשיים תזרימיים וחדלות פירעון, שחיקה מהותית ברווחיות, עיכובים מהותיים בהשלמת פרויקטים וחזרת צ'קים"

צעדת מחאה נגד מלחמת וייטנאם / צילום: Reuters, ZUMA Press

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש

העימות עם איראן מחזיר לוושינגטון ויכוח ישן: האם התערבויות צבאיות שנועדו להיות קצרות וממוקדות הופכות שוב ושוב לעימותים ארוכים ויקרים ● מבט היסטורי על מלחמות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק והמאבק בדאעש מגלה דפוס חוזר של הסלמה בלתי צפויה והשלכות פוליטיות שמלוות את ארה"ב שנים ארוכות