פאינה קירשנבאום / צילום: שלומי יוסף
בפעם הרביעית ולא האחרונה, התייצבה גם היום (ד') פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים ומי שחשודה בקבלת שוחד במסגרת פרשת ישראל ביתנו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הפעם נדרשה קירשנבאום להשיב לשאלותיו של ראש צוות התביעה, עו"ד ד"ר מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שהתעקש לעבור עם קירשנבאום כמעט על כל אחת ואחת מהראיות שהגישה התביעה בתיק, ולדרוש את התייחסותה הפרטנית לכל אחד ואחד מרכיבי האישום נגדה.
קירשנבאום, נזכיר, מואשמת בקבלת שוחד בתמורה לחלוקת תקציבים ממשלתיים-קואליציוניים של מפלגתה לגופים וארגונים שונים. זאת, בסיועו הצמוד מי שרבים נהגו לכנותו "יד-ימינה", דוד (דאוד) גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של המפלגה והיה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום בפרשה, אך הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון, ונידון ל-7 שנות מאסר (ערעורו על חומרת העונש תלוי בפני בית המשפט העליון).
"כולם ביקשו ממני כסף קואליציוני. מ-8 בבוקר ועד 4 אחה"צ, כל רבע שעה היה בא אליי מישהו אחר ומבקש כסף קואליציוני. ככה זה עבד גם במפלגות אחרות. זה לא היה סוד שאני אחראית על הכספים הקואליציוניים של המפלגה (בין 170 ל-220 מיליון שקל בשנה, מ.ב). ובאמת הגיע אליי 'ים' של פניות מצד ארגונים ורשויות, ואני ניסיתי לתמרן בין הצרכים של כולם, ולראות שזה גם תואם את האג'נדה של המפלגה וגם תורם לפיתוחה וחיזוקה של מדינת ישראל", העידה קירשנבאום שטוענת לאורך כל הדרך כי אין כל פסול בעצם חלוקת הכספים הקואליציוניים על-ידה.
לטענת הפרקליטות, נזכיר, הבעייתיות שדבקה לכאורה במעלליה של קירשנבאום נוגעת לתמורה שקיבלה תמורת הכספים שחילקה.
השיטה של קירשנבאום, לפי האישום, עבדה כך: סגנית השר לשעבר הקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו לגופים שונים, בתמורה לכך שקיבלה שוחד בדמות כספים, מימון חופשות, מכשירי אלקטרוניקה וטובות הנאה נוספות - לה, לבני משפחתה ולמפלגה.
כך למשל, לפי האישום, בין השנים 2014-2011 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות וגורמים פרטיים כ-4 מיליון שקל לעמותות "עזרא העולמית" ו"עזרא ארה"ב". כל זאת, על-פי כתב האישום, תוך שקירשנבאום מדגישה בפני דניאל אלינסון, יו"ר העמותות, כי הכספים האלה התקבלו הודות לפעולותיה. לפי האישום, בתמורה להעברת התקציב, מימנו עמותות עזרא נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, ילדיה, בעלה, אחיה וגיסתה; רכשו בעבורה ובעבור בני משפחתה מוצרי אלקטרוניקה; העסיקו את בנה טמיר בעמותות עזרא כ"מנהל פורום אינטרנטי"; ועוד.
אלינסון, שעמד כאמור בראש העמותות, הורשע בכך שהעביר באמצעות העמותה בראשה עמד כספי שוחד לפאינה קירשנבאום, משפחתה ומקורביה, וגזר דינו אמור להינתן בימים הקרובים.
"כמו שהייתי יושבת עם איווט"
אחת מהראיות החשובות ביותר בקשר לאישום הנוגע לעמותות עזרא, ומה שבמידה רבה הוביל להרשעת אלינסון במתן שוחד לקירשנבאום ובני משפחתה, היא טבלה מפורטת שערך אלינסון ובה מופיע פירוט כל טובות ההנאה לכאורה שקיבלה קירשנבאום מהעמותות. בעדותה הראשית, הפתיעה קירשנבאום כשנמנעה מלטעון כי היא אינה מכירה את הטבלה שערך אלינסון.
היום התבקשה קירנשבאום להתייחס לנתונים המופיעים בטבלה שהיא כאמור לא הכחישה שידעה על קיומה. בניגוד לעדותה הראשית, אז טענה קירשנבאום כי היא נמנעת מלהתייחס לפרטים הרשומים בטבלה מכיוון שהגיעה ללא משקפיה וגררה תגובה נדהמת מצדו של השופט ירון לוי, הפעם התייצבה קירשנבאום עם משקפיה ואף ציינה זאת כשחיוך על פניה, לשביעות רצונו של השופט.
"דני (דניאל אלינסון, מ.ב) בהחלט היה מגיע אליי עם טבלה הזאת, ובהחלט ניהל את הטבלה הזאת, אבל אני מעולם לא התעמקתי בה. אני רואה בטבלה גם דברים שאף פעם לא התייחסתי אליהם, ואין לי הסבר להרבה דברים כאן שהוא כתב על דעת עצמו", העידה קירשנבאום.
אבן-חן בחר להדגיש בפני קירשנבאום את העובדה שאלינסון ניסה להשמיד כל זכר לטבלה עם הפיכת החקירה של הפרשה לגלויה. "את יודעת שאלינסון מחק את הטבלה הזאת מהמחשב שלו ברגע שהתחילה החקירה, ולקח למשטרה 3 חודשים לשחזר אותה? את מודעת לכך שהוא החל לשמור על זכות השתיקה רק אחרי שהטבלה שוחזרה?", נשאלה קירשנבאום שהשיבה כי היא ראתה שאלינסון מגיע לישיבות עימה יחד עם הטבלה, אך הדגישה שלא ראתה את הפרטים שבטבלה בזמן אמת ולא עודכנה על-ידי אלינסון לגבי מה שנרשם לזכותה בעמודת ההכנסות.
"בשביל מה היה צריך את הטבלה הזאת בכלל", שאל השופט את קירשנבאום, שהשיבה: "אתה שואל אותי? זה לא אני שכתבתי אותה. אני יודעת... הוא בטח רצה להראות שהוא זוכר ומנהל."
לוי המשיך להקשות על קירשנבאום: "אם חשבת שלא צריך את הטבלה ולא הבנת למה היא משמשת, למה לא ביקשת מאלינסון שיפסיק לעשות בה שימוש? ראיתי שכשאנשים עושים משהו שאת לא אוהבת, את מעיפה אותם. אז למה נתת לו?"
קירשנבאום השיבה: "דני זה לא אחד שאני יכולה להעיף אותו. הוא אדם חשוב עם הרבה זכויות. אז אעיף אתו בגלל איזה טבלה?" לוי המשיך את דו-השיח עם קירשנבאום: "לא להעיף אותו במובן של לפטר אותו, אבל להגיד לו משהו כמו 'אני המנכ"לית, ואתה כפוף אליי, מה אתה בא אליי עם טבלה, כשהדברים צריכים להתנהל כמו שצריך'". קירשנבאום השיבה: "אבל הדברים התנהלו כמו שצריך", ולוי שאל אותה בתגובה: "אז הטבלה היא בסדר?", וקירשנבאום ענתה: "לא, אני מתכוונת לפעילות שלו בשטח".
בהמשך התייחסה שוב לעניין זה, ואמרה: "זה כמו שכשאני הייתי יושבת עם איווט (אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מ.ב), הייתי מגיעה עם דף ועליו נקודות לפגישה. הוא לא ידע מה כתוב שם, זה משהו פנימי שלי. אז מה, הוא היה מעיף אותי בגלל זה? אמרתי לדני שלא צריך את הטבלה הזאת, אבל הוא המשיך לכתוב בה".
לוי ניצל את התשובה הזו של קירשנבאום כדי לשוב לטענה מרכזית שלה שעלתה בחקירתה הראשית, לפיה אלינסון למעשה היה כפוף אליה בתור מי שעמד בראש ארגון "ביתנו העולמית", ולכן כל הכספים ששולמו לה מעזרא הם בעצם כספים פנימיים של המפלגה.
"ככה מתנהל רב-סרן כשהאלוף אומר לו מספיק?", שאל לוי, ברומזו לקירשנבאום כי בתור מי שהייתה ממונה לטענתה על אלינסון, הייתה לה היכולת לגרום לו להפסיק למלא את הטבלה. "הוא אמנם כפוף אליי, אבל הוא גם מנכ"ל עזרא העולמית. הוא עשה פעילות מבורכת, אז למה שאעמוד איתו על קוצו של יוד? התפקיד שלי זה לא לדכא את העובדים שלי, להפך", העידה קירשנבאום.
"הממונה שלי זה המצפון שלי"; "בכה כמו פיון קטן"
בהמשך, ביקש אבן-חן את התייחסותה של קירשנבאום לעדותו של אלינסון, במסגרתה טען שהוא היה מראה לה את הטבלה והיא הייתה מדווחת עליה לממונים עלייה. "מי זה הממונים עליי? לא הייתי מדווחת לאף אחד. לא יודעת למה אמר את זה, כנראה שכשאתה עומד על דוכן העדים אתה אומר דברים שאתה לא מתכוון אליהם. הוא גם בכה, מה הוא בוכה? מה יש לו לבכות? הוא עשה עבודה מבורכת אז מה הוא בוכה כמו פיון קטן. לא היה לי צורך לדווח על זה לאף אחד ולא דיווחתי על זה. גם אם תביא את (אביגדור) ליברמן הוא יגיד לך שלא הייתי צריכה לדווח לו. המצפון שלי זה הממונה עליי", העידה.
"מי במפלגה ידע על מימון הטיסות והמוצרים של אלינסון?", נשאלה קירשנבאום שהשיבה: "אני. חוץ ממני אך אחד לא היה צריך לדעת. אני לא מדווחת לאף אחד."
בהמשך החקירה התרככה מעט קירשנבאום. "אולי הייתי צריכה להיות יותר נוקשה בניהול וברישום של הדברים, אבל בארגונים הרבה פעמים אתה פשוט זורם עם המציאות", העידה.
לאחר מכן, נשאלה קירשנבאום באופן פרטני על כל שורה ושורה מהטבלה שערך אלינסון. כך, למשל, נשאלה על מכשירי טלפון שנרכשו עבורה ותועדו בטבלה. אחד מהטלפונים נתפס אצל ביתה, מיטל, למרות שלטענת קירשנבאום הוא נרכש לה על-ידי אלינסון על-מנת שתעשה בו שימוש בזמן ביקוריה בארה"ב. "הטלפון של מיטל נפל למים אז נתתי לה אותו בינתיים", הסבירה.
וכך, למשל, נשאלה קירשנבאום מדוע היא טענה שהמצלמה שנמצאה באחת משתי הכספות שבביתה שייכת לבעלה, למרות שמדובר במצלמה שנרכשה על-ידי עזרא לבקשתה. קירשנבאום השיבה "לבעלי יש בדיוק אותה מצלמה אז חשבתי שזו המצלמה שלו".
"אני מכירה שופט שגם הבת שלו וגם החתן שלו מועסקים בפרקליטות"
שלוות הנפש שאפיינה את קירשנבאום במהלך המשפט שמתנהל נגדה, החלה מעט להיסדק עם הימשכותה של החקירה הנגדית בעניינה. מי שתמיד שמרה על פנים חתומות ונמנעה מלהתפרץ בזמן עדויותיהם של כ-70 עדי התביעה, הראתה סימנים קלים של עצבנות כבר בעדותה הראשית כשהשופט לוי הפנה אליה מספר שאלות ולא היה שבע רצון מתשובותיה. כעת, כשנדרשה להשיב לשאלותיו של אבן-חן, גברה אף יותר חוסר סבלנותה של קירשנבאום שנדרשה פעמים רבות להתייחס בפעם השנייה או השלישית לאותן ראיות עליהן כבר העידה. עם זאת, נדמה היה קירשנבאום מצליחה להתעשת במהירות יחסית.
כך קרה, למשל, כשנשאלה על העסקת בנה, טמיר, בעמותת עזרא העולמית. "מה פסול בזה שגוף שכפוף אליי מעסיק את הבן שלי? אני מכירה שופט שגם הבת שלו וגם החתן שלו מועסקים בפרקליטות", הטיחה קירשנבאום באבן-חן, כשהיא רומזת ככל הנראה לכך שאבן-חן נשוי לביתו של שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, עודד מודריק, שגם בתו מועסקת בפרקליטות. אחיו המנוח של השופט בדימוס עודד מודריק, עמנואל מודריק, ששימש בתקופה הרלוונטית כחשב משרד הנגב והגליל, נחקר גם הוא באזהרה במסגרת הפרשה אך לא הוגש נגדו כתב אישום. "אתה יודע כמה בנים של שופטים יושבים בפרקליטות ובמשרדי עורכי דין כי אבא שלהם בפרקליטות או שופט?", הוסיפה.
וכך קרה גם כאשר נשאלה מדוע בנה טמיר התלווה אליה לאחת מנסיעותיה שמומנו על-ידי עזרא, אז הטיחה באבן-חן: "אתה נסעת להכין את קולגנוב לעדות שלו בגרמניה עם עוד פרקליט, נכון? למה לא נסעת לבד?" בשלב זה שאל השופט לוי את קירשנבאום: "וזה היה נראה לך הגיוני שהוא יקח את הבן שלו לגרמניה כדי להכין עד לעדות?", וקירשנבאום השיבה: "אם הוא מוכשר, חכם, ויודע רוסית שזה מה שהיה צריך בנסיעה הזאת - אז למה לא".
גם בהמשך עדותה של קירשנבאום היו מספר רגעים סוערים. כך קרה למשל כשקירשנבאום נחקרה על בקשה שהגישה לוועדת האתיקה של הכנסת, בה פורטה מטרת נסיעתה למוסקבה באופן שונה ממה שהיה בפועל. "האמת זו לא אופציה? למה לא לכתוב את האמת?" שאל השופט לוי את קירשנבאום, שהודתה שתוכן הבקשה שהוגשה לא שיקף את מה שבאמת התרחש בביקור. "אתה צודק השופט, חיפפתי בחלק מהדברים, זו הייתה תקלה ולא עשיתי את זה כמו שצריך. הייתי צריכה להקפיד יותר. אולי זה מעומס עבודה או דברים כאלה, הייתה אצלי התרופפות", אמרה קירשנבאום.
מדברים בקודים
כבר בשבוע שעבר התייחסה קירשנבאום לעובדה כי בהאזנות הסתר שבוצעו לה נשמעו היא וגודובסקי מדברים בקודים ("עץ זה שקלים, ירוק זה דולרים"). לטענת הפרקליטות, שיחות אלה ממחישות כי השניים התחלקו בכסף מזומן שקיבלו כשוחד, אך לטענת קירשנבאום כל השיחות בהן נשמעים השניים מדברים על "ירוק" ועל "עץ" הן שיחות שמתייחסות להלוואה פרטית שנתנה קירשנבאום לגודובסקי ולמאמציה לגרום לכך שהוא יחזיר לה את הכספים שהוא חייב לה.
היום ביקשה התביעה להשמיע לקירשנבאום את השיחות האמורות פעם נוספת. באחת השיחות נשמעת קירשנבאום שואלת את גודובסקי: "יש לך ירוק בבית?", והוא משיב לה "את צריכה ירוק או עץ?", קירשנבאום משיבה לו: " אני צריכה עץ", וגודובסקי משיב לה כי יש לו כרגע בבית "2.5 ירוקים".
"איך זה שנושא החזר ההלוואה לא עולה אפילו פעם אחת, אפילו ברמז, בשיחות על הכסף?" תהה לוי בפני קירשנבאום. "למה לא לשאול 'מתי אתה מחזיר לי את ההלוואה?' זה לא יותר פשוט?" קירשנבאום השיבה: "ככה 'דיברנו. זה כמו שברוסית לא אומרים 'מיליון' אלא אומרים 'לימון'. זו צורת ביטוי כזאת".
בשיחה נוספת נשמע גודובסקי שואל את קירשנבאום "כמה את צריכה?". גם בשיחה זו, טענה קירשנבאום, מדובר על החזר ההלוואה שהעניקה לו. "הוא לא הביא לי את הכסף שהיה חייב לי, אז הוא שואל אותי כמה אני צריכה. הוא ידע למה אני מתקשרת, לא הייתי להסביר".
גם בשיחה זו נשמע גודובסקי שואל את קירשנבאום האם היא צריכה "עץ" או "ירוק". "אבל כבר אמרת לו בשיחה הקודמת שאת צריכה 'עץ'. אז למה הוא שואל שוב?" תהה השופט לוי שקיבל מקירשנבאום שוב ושוב את אותה תשובה שנראה היה כי היא רחוקה מלהניח את דעתו.
***
חזקת החפות: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.