אורלי ממן, הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי "כאן", קובעת כי הראיון שערך העיתונאי ירון דקל עם חברו הפוליטיקאי גדעון סער אינו עולה בקנה אחד עם הקוד האתי של התאגיד; וכי נפל פגם בהחלטה לשדר את הראיון ללא גילוי נאות המבהיר את הקשר החברי שקיים בין דקל לבין סער ואשתו, העיתונאית גאולה אבן.
ממן נדרשה לבדוק את הנושא בגלל תלונה שהוגשה בעניין על-ידי עמותת "הצלחה", באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו"ד אלעד מן. לטענת עו"ד מן, בין דקל לסער קיימת מערכת יחסים של חברות קרובה, ודקל אף היה זה שהנחה את חתונתם של סער ואבן. "בנסיבות האלה ראוי היה לכל הפחות לכלול גילוי נאות אודות הקרבה בין השניים".
עוד טען עו"ד מן כי האופן בו נוהל הראיון, בהעדר גילוי נאות, עומד בסתירה להוראות הקוד האתי של התאגיד ותקנות האתיקה שח מועצת העיתונות. לדבריו, "ראוי לבחון גם את שיקול-דעתם של העורכים, לרבות מנהל חטיבת החדשות, בעניינים אלה - בעיקר על רקע האפשרות להיערך לנושאים אלה מראש ונוכח היותו של הראיון מוקלט".
כאמור, ממן קבעה כי התלונה מוצדקת, וכי דקל לא אמור במצב העניינים הקיים לראיין את סער. בתשובתה התייחסה ממן לתקנון האתי של התאגיד, המגדיר ניגוד עניינים ככל אינטרס אישי, ואף מראית-עין נופלת בגדר זה.
כאמור, ממן סבורה כי לא היה צריך לאפשר לדקל לראיין את סער: "חברות קרובה ואישית היא לכל הפחות חשש לניגוד עניינים, והיא נופלת לכל הפחות בגדר מראית-עין. עובדת הקשר בין המראיין למרואיין הייתה אמורה, על פניה ולפי הכללים, להחיל מניעות על קיום הראיון".
לטענת ממן, גם אם היא לוקחת בחשבון את הגישה המקלה של חטיבת החדשות, שם סברו כי לא היה צורך למנוע את הראיון, שכן הוא היה לטעמם מקצועי וענייני - הרי שנדרש לכל הפחות גילוי נאות. "מצב בו לשיטת חברת החדשות אין מניעות לקיום ראיון מחד גיסא, ואין גילוי נאות מאידך גיסא (בבחינת אחיזת המקל משתי קצותיו), מאיינת בפועל את הסעיף הרלוונטי בתקנון האתי ומכאן שאינה יכולה להתקבל, וזאת עוד בטרם נדרשנו לפוטנציאל המדרון החלקלק הטמון במצב עניינים כזה".
ממן מבהירה כי בניגוד לעמדת חטיבת החדשות, לפיה 'לא נמצא פגם בהחלטה או בראיון', ההחלטה על גילוי נאות אינה תלויה בתוצאת הראיון. "חובת גילוי נאות היא בלתי תלויה", כותבת ממן, "והיא נעשית מראש ולא בדיעבד. מטרתה האחת היא הבטחת האמון הציבורי בכלי התקשורת תוך גילוי התמונה המלאה בפניו גילוי מערכת יחסים מיוחדת כזו או אחרת בין מראיין למרואיין או לנשוא כתבה. בעשותנו כך אנו מניחים לציבור הרחב לשפוט בנסיבות העניין אם הוא מוצא את הראיון או את הכתבה כמקצועיים, עניינים ואחראיים".
ממן מדגישה כי "התאגיד מספק שירות למען הציבור במימון הציבור, ואבן הראשה של פעילותו היא אמון הציבור בו. אמון זה יושג מתוך דבקות בכללי האתיקה המקצועית".
