גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיאוריה מוניטרית מודרנית? הכירו את האיש שיישם אותה לפני 300 שנה

כלכלן בן המאה ה-17 הבטיח לחלץ את צרפת שהייתה שקועה בחובות ממיתון, הדפיס בשם המלך עוד ועוד כסף-נייר במטרה להגביר את הפעילות הכלכלית, אך סופו שניפח בועת נכסים שהתפוצצה והפילה איתה את כלכלת צרפת כולה ● לידיעת תומכי התיאוריה שגורסת כי ממשלה יכולה להגדיל את חובותיה ואת גירעונה ללא הגבלה

הדפסת דולרים בוושינגטון / צילום: REUTERS/Gary Cameron
הדפסת דולרים בוושינגטון / צילום: REUTERS/Gary Cameron

מי שעוקב אחרי ערוצי החדשות בכלל ואחרי ערוצי החדשות הכלכליות בפרט בארה"ב, לא יכול שלא לשמוע בחודשים האחרונים את המונח Modern Monetary Theory ,MMT, או התיאוריה המוניטרית המודרנית. זאת נוכח התמיכה שהיא צוברת והדיון שפתחה בנושא הכוכבת העולה של הדמוקרטים החדשים, אלכסנדריה אוקסיו קורטז.

הנושא כל כך צבר תאוצה עד שאפילו יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, התייחס אליו בהופעתו בקונגרס ואמר כי המחשבה "שגויה".

מה אומרת התיאוריה? התיאוריה סוברת כי ממשלה יכולה להדפיס את כל הכסף שהיא צריכה, בניגוד למצב שבו היא מלווה את הכסף ומוגבלת לכאורה בכמותו, וכן חייבת בתשלום ריבית עליו. כלומר, למעשה אין שום דבר שמונע מממשלה להגדיל את ההוצאות הציבוריות, אבל באותה נשימה גם לא יכול להיגמר לה הכסף והיא לעולם לא תגיע למצב של פשיטת רגל.

בשעה שהגירעון של הממשלה הפדרלית הולך ותופח ומאיים להגיע בקרוב לטריליון וחצי דולר לשנה, והחוב הממשלתי, הגדל בקצב של כ-2 מיליון דולר לדקה, או 3 מיליארד דולר ליום, חצה כבר את רף 22 טריליון הדולר, הפופולריות הפתאומית של התיאוריה מובנת. יתר על כן, היא אטרקטיבית במיוחד כאשר הריבית בגין החוב מאיימת להפוך בתוך שנים בודדות לסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה, והביקוש הממשלתי לכסף-חוב דוחף את שערי הריבית מעלה-מעלה ואת המשק למיתון.

הניסיון של שלוש אימפריות עבר

אלא שלמען האמת, יש משהו מטעה מאוד במילה "מודרנית" בתוך השם של התיאוריה. רצונו של השליט להוציא כספים כאשר יחפוץ - גילו אלפי שנים. תחילה הייתה זו האימפריה הרומית שהפחיתה את תכולת מתכת הכסף שבמטבע עד לפחות מאחוז מכמותו המקורית וייצרה עוד ועוד מטבעות עד שהובילה לאינפלציה של אלפי אחוזים ותרמה באופן ממשי לקריסתה שלה. מאוחר יותר הגיע תורה של שושלת יואן ששלטה באימפריה הסינית במאה ה-14 לספירה, והמציאה את כסף הנייר .

אך הבעלות על המילה "תיאוריה" שבפרקטיקה הזו, שייכת דווקא לסקוטי בן המאה-17 בשם ג'ון לאו (John Law). לאו נולד ב-1671 באדינבורו שבסקוטלנד למשפחה של בנקאים וסוחרי זהב. הוא הפך לכלכלן ועסק רבות בשאלת התיאוריה של הכסף.

ג'ון לאו / ציור: Leonardus Schenk. Shutterstock

בשנת 1705 פרסם לאו ספר בשם "כסף ומסחר: הצעה לספק לאומה כסף" (Money and Trade Considered: With a Proposal for Supplying the Nation with Money ). בספר הוא הציע להקים בנק לאומי אשר ינפיק כסף-נייר שיגובה באדמות המדינה.

לאו היה הוגה הדעות הראשון שהציע להנהיג כסף-נייר בכלל וכסף שאינו מבוסס על משאב מוגבל כזהב, בפרט. הוא גם היה הראשון שביקש להעביר את ייצור הכסף מהטבע, קרי כריית הזהב, לידי הממשלה. זאת, כך הסביר, משום שבדרך זו תוכל הממשלה להגביר כרצונה את היצע הכסף אשר יגביר את הפעילות הכלכלית ובעקבותיה את התעסוקה.

אופן הפעולה של הבנק הלאומי שלאו הציע בספרו דומה מאוד לזה של הבנקים המרכזיים של היום: "כדי לספק לאומה את הכסף שהיא צריכה אני מציע שהפרלמנט ימנה 40 בעלי תפקידים שיהיו כפופים לו. להם תהיה הסמכות להדפיס שטרות אשר ישמשו כהילך חוקי לביצוע תשלומים".

לאו ראה את הבנק הלאומי כארגון אשר יהיה אחראי לייצור, הפצה וניהול של כסף הנייר אשר ישמש ככסף של האומה. הוא האמין כי הפעילות הכלכלית המוגברת שתיווצר בעקבות הדפסת הכסף, תספוג את כסף הנייר החדש המיוצר ולכן לא יהיו לייצור הכסף השפעות אינפלציוניות.

לאו היה הכלכלן הראשון שטבע בכתביו את הביטוי "ביקוש לכסף", וראה בכסף יותר מאשר רק כלי לביצוע טרנזאקציות (medium of exchange), אלא מוצר בפני עצמו אשר הגדלה מלאכותית של כמותו תביא לתוצאות חברתיות חיוביות, כמו תעסוקה ופריחה כלכלית.

צרפת הייתה על סף פשיטת רגל

לאו הציג את רעיונותיו לפרלמנט הסקוטי במסמך מפורט, אך הפרלמנט דחה אותם. בעקבות הדחייה עבר לאו לצרפת. כאשר הגיע לשם ב-1714, הכתר היה שקוע בחובות ענק והכלכלה הייתה שרויה במשבר קשה. נסיבות אלו הפכו את צרפת לכר פורה לרעיונותיו של לאו.

בשנת 1715 הלך לעולמו המלך לואי ה-14 לאחר 72 שנים ו-110 ימים על הכס. הוא השאיר אחריו את הממלכה על סף פשיטת רגל, כשהיא חייבת מיליארדי ליברות (הכסף בצרפת באותו הזמן). מולן עמדו הכנסות ממסים של בקושי 150 מיליון ליברות לשנה. את מקומו של לואי ה-14 ירש פיליפ הנסיך מאורלינס אשר נתקל קודם לכן בלאו וברעיונותיו, והוא זימנו אליו לפריז.

בשנת 1716 קיבל ג'ון לאו מהמלך רישיון לפתוח בנק שהותר לו להנפיק שטרות בנקאיים, מעין כסף-נייר. השטרות אומנם גובו בכסף ובזהב שאוחסנו במרתפי הבנק, אך גם כך מדובר היה בקונספט חדש לגמרי בצרפת.

אחד מרעיונותיו של לאו היה להשתמש בבנק ככלי למימון החוב העצום של הכתר. מימון החוב היה אטרקטיבי כמובן בעיני המלך, וללאו ניתנה רשות למכור את מניות הבנק לציבור כאשר התמורה עבור המניות משולמת בחובות הכתר, קרי בשטרות חוב של המלך שהחזיקו המשקיעים. בתמורה לקבלת החוב כתשלום עבור המניות הכיר הכתר בשטרות הבנקאיים שהנפיק הבנק כהילך חוקי, כלומר כאמצעי לתשלום מסים ועבור סילוק חובות פרטיים. בשלב הזה החזיק הבנק רזרבה של כ-50% זהב וכסף במרתפיו כנגד השטרות הבנקאיים שהדפיס.

אך כל הפעילות הזו הייתה רק הקדמה. מה שלאו ביקש היה ליישם את התיאוריה שנדחתה על ידי הפרלמנט הסקוטי ולהוכיח כי ייצור כסף נייר בכמות גדולה, כסף המגובה לא בזהב אלא למשל באדמות המדינה, יחלץ את הכלכלה הצרפתית ממיתון, יגדיל את הכנסות הכתר, וכך יאפשר לו לפרוע את חובותיו, ויגדיל מאוד את המסחר ואת התעסוקה בממלכה כולה.

התוכנית הגרנדיוזית ליישוב טריטוריית לואיזיאנה

אחד מנכסי הקרקע הנרחבים ביותר של הכתר שכן ביבשת החדשה, אמריקה. קראו לו "הטריטוריה של לואיזיאנה", שטח אדמה עצום של 828,000 מיילים רבועים (2.1 מיליון קילומטרים רבועים) שהשתרעו מעבר לנהר המיסיסיפי, מהמקום שבו שוכנת היום ניו-אורלינס וכל הדרך צפונה עד קנדה. היום נכללות בו המדינות ארקנסו, אייווה, מיזורי, קנזס ועוד חלקים ממדינות רבות אחרות.

ב-1717 יצא לאו לדרך כדי ליישם את תוכניותיו הגרנדיוזיות. חברה חדשה הוקמה, "חברת המערב", Company of the West, והכתר העניק לה מונופול על הניצול המסחרי ועל היישוב של "הטריטוריה של לואיזיאנה". ההון הראשוני של החברה נקבע על 100 מיליון ליברות. מחיר מניה של החברה נקבע על 500 ליברות, והמניות הוצעו בבורסת פריז לאזרחי צרפת כמו גם למשקיעים זרים. המשקיעים יכלו לשלם בעד המניות גם עם החוב של הכתר, קרי עם איגרות חוב של המלך. 

בשעה שהחברה ספגה חלקים גדלים והולכים של חובות הכתר, היא קיבלה זיכיונות נוספים מהמלך, כולל מונופול על מסחר בטבק והזכות להיות גובה המס של המלך בשטחים מסוימים. מלאה בכסף מגיוסי ההון שרובם בוצעו בזהב, וכן מהכנסות מהפעילות הבלעדית שניתנה לה על ידי המלך, הלוותה החברה לכתר עוד סכום גדול נוסף שיכסה עוד מחובות העבר. לאחר מימון זה, כל מנגנון גביית המסים ניתן בלעדית לחברה. במקביל המשיך הבנק של לאו, אשר שטרות הנייר שייצר שימשו כהילך חוקי והפכו לפופולריים עד מאוד, להקטין באופן מתמשך את יחס הרזרבה. במקביל גם המשיכה החברה לגייס עוד כספים ולקנות מהמלך עוד זיכיונות.

כדי להבטיח את המשך הפעילות הנמרצת הקימה החברה נקודת יישוב קדמית בשפך נהר המיסיסיפי, וקראה לה "ניו-אורלינס" על שם פיליפ הנסיך מאורלינס. כאשר משקיעים ביקשו להשקיע בחברה הצומחת, הם קיבלו הלוואות מהבנק של לאו בכסף הנייר תוך שימוש במניות כבטוחה, וכאשר לאו שילם למשקיעים דיבידנדים, הם שולמו בכסף הנייר של הבנק.

הנסיכים והדוכסים הסתערו על המניות

עד 1719 ההיסטריה סביב החברה הגיעה לשיא. אחד העדים דאז תיאר "קהל עצום של נסיכים ודוכסים שמבוקר ועד ערב היו מוכרים נכסים וממשכנים תכשיטים כדי לקנות ממניות החברה". מחיר המניות הגיב בהתאם, ועד מהרה הוא עלה ל-10,000 ליברות למניה.

ב-1720 ההתלהבות שככה, בין השאר משהתברר כי ניצול מסחרי של האדמות באמריקה קל יותר בתיאוריה מאשר בפועל, ומחירי המניות החלו לרדת.

כדי לעצור את הסחף לאו החל לרכוש את המניות מהמשקיעים (רכישה חוזרת, BuyBack, על ידי החברה, גם זו המצאה של לאו), ושילם תמורתן בכסף הנייר של הבנק, שהיה מגובה כזכור על ידי הכתר ועל ידי קרקעותיה הרבות של המדינה. קרקעות או לא, נוכח הכמות הגדולה של הכסף המודפס, הוא החל לאבד מערכו במהירות, וההמון החל לבקש להחליפו חזרה לזהב.

הבהלה לזהב גרמה לממלכה לעצור את יבוא הזהב ואת ייצורם של כל הכלים והתכשיטים מזהב. עם הצניחה בערך הכסף והבהלה לזהב, המשיכו גם מניות החברה בקריסתן. כל מערכת כסף הנייר המגובה במעמד הריבון וביכולתו לגבות מסים, כמו גם ברכוש הקרקעות העצום של המדינה, התאדתה כלא הייתה. יחד עימם התאדה גם ערך מניות החברה. ברחובות פריז נצפו מחזות זוועה, ועשרות נמחצו מתחת לרגליו של ההמון שניסה למשוך את כספו מהבנק המתמוטט.

ג'ון לאו ברח מצרפת בעור שיניו, כשהוא מותיר מאחוריו חברה הרוסה, רבבות חסרי כול ואומה מצולקת לדורות. הוא ילך לעולמו שנים ספורות מאוחר יותר מבוזה ומרושש, ורעיונותיו נשכחו למאות שנים.

נשכחו אך לא מתו. לידתה בתחילת המאה ה-20 של האסכולה הקיינסיאנית הרואה בייצור כסף מכשיר מרכזי לעידוד ולהמרצת הכלכלה, ושהפכה להיות האסכולה השלטת על הכלכלה באופן בוטה מאז 1987, הקימה את ג'ון לאו ואת רעיונותיו לתחייה. וכך, אף שנשכח, יהיה זה אך מוצדק לכנות את ג'ון לאו האב הרוחני של קונספט "ההרחבה הכמותית", אם לא של בנקאות מרכזית כפי שהתפתחה להיות במאה הזו.

אלא שכאמור, שלוש פעמים לפני כן בהיסטוריה האנושית ניסו אימפריות את הקסם הזה של מימון חובות והוצאות הממשלה בדרך של ייצור כסף מהאוויר. האימפריה הרומית, האימפריה הסינית והאימפריה הצרפתית שאימצה בחום את רעיונותיו של ג'ון לאו. שלושת התקדימים הסתיימו בחורבן טוטאלי כלכלי, חברתי ואף פוליטי.

מעניין יהיה לראות איך יסתיים ניסוי זה שמתרחש בימינו ושבתוכו אנחנו חיים, האם ה"תיאוריה המוניטרית המודרנית" אכן תעמוד בהבטחותיה כי הפעם זה אחרת, והאם לאחר אלפי שנים של חלומות אלכימיה, הצליח האדם סוף סוף למצוא את נוסחת הקסם של ייצור עושר ושפע יש מאין. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה