אפי שטנצלר / צילום: שלומי יוסף
"מילאתי תפקידים ציבוריים גדולים, ועכשיו אני נלהב ללכת לאקדמיה. הכנסת אף פעם לא הייתה המקום שמשך אותי להגיע אליו", מספר יו"ר קק"ל לשעבר אפי שטנצלר בראיון ראשון מאז פרש מהתפקיד ב-2015 ומוסיף: "בתפיסה שלי, כשעומדים בראשות עיר, העשייה היא יותר דומיננטית מאשר בכנסת".
שטנצלר מונה לאחרונה ליו"ר המכון למשפט, יזמות חברתית והתחדשות עירונית במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהקימו המרכז הבינתחומי וחברת הנדל"ן אאורה. מאז עזב את קק"ל, תחום הנדל"ן קרץ לו והוא הקים את חברת אוורסט איננווסטמנט, המציעה השקעות נדל"ן בארה"ב, יחד עם חתנו אלכס קובלנץ, ועם רו"ח יהושע הזנפרץ ומשה חביב.
על תקופת כהונתו של שטנצלר בקק"ל נמתחה ביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה בקשר להעברת כספים לארגונים שונים על בסיס פוליטי.
ספגתם ביקורת חריפה מאוד ממבקר המדינה.
"קק"ל היא ארגון שהוקם לפני 100 שנה, ושמתנהל לפי חוק כחברה בע"מ, חברה פרטית ולא ממשלתית. בדיוק כמו הסוכנות היהודית, קרן היסוד וההסתדרות הציונית", אומר שטנצלר, "חוק מבקר המדינה לא חל על המוסדות הלאומיים האלה, ולמרות זאת כשהמבקר שפירא אמר לי שהוא רוצה לעשות ביקורת בקק"ל לראשונה מאז נוסדה. למרות התנגדות הדירקטוריון, חשבתי שנכון לעשות ביקורת, שנכנעתי את הדירקטוריון, ואני שמח על הביקורת שנעשתה. פרצתי דרך בעצם זה שאפשרתי את זה. המבקר עשה ביקורת ומתוך 794 פרויקטים בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, הוא מצא שב-15 היו בעיות. עם זאת, ברור שיש מה לשפר בקק"ל".
לדברי שטנצלר, על ההישגים של קק"ל בתקופתו, פחות מדברים. "כשנכנסתי לקק"ל היו 40 אלף רוכבי אופניים בישראל - היום יש למעלה מ-250 אלף, אחרי שפרצנו עשרות אלפי קילומטרים של שבילי אופניים ביערות, ושדרגנו את כל יערות קק"ל אחרי שנים שלא נגעו בהם. נטענו מאות אלפי דונמים בעיקר בנגב. הקמנו את פארק נחל באר-שבע שהוא פארק מטרופוליני ענק ששינה את פני העיר - לפני כן קבלנים היו בונים עם הגב לפארק שהיה מלא פסולת, ועכשיו בונים עם הפנים אליו".
מה אתה חושב על המהלכים שכחלון עשה בשוק הדיור?
"הממשלה האחרונה השקיעה 6 מיליארד שקל במחיר למשתכן, ובהתחדשות עירונית אפס שקלים. מחיר למשתכן זה חשוב, אבל העתיד לא נמצא שם אלא בהתחדשות עירונית, ושם צריכים להיות מושקעים המשאבים כדי למצוא את הרגולציה הנכונה שפרויקטים בפריפריה יהיו ישימים.
"כיום מונצח מצב לא שוויוני. הרעיון של הריסת שמונה בנייני רכבת והקמת ארבעה מגדלים במקומם עם מסחר, תשתיות חדשות ושטח ירוק, הוא רעיון נכון שגם פותר את הצורך בתוספת דירות. מדינת ישראל תהיה היחידה בעולם שתשלש האוכלוסייה שלה מבלי שמתווספות לה קרקעות. אלה פתרונות שלא צריך לחכות שנים שיקרו. שגם בתל-אביב, גם בערד וגם בכרמיאל הדרך תהיה ברורה ואפשרית. אין מישהו שמפסיד בהתחדשות עירונית".
"להקים סטארט-אפים להתחדשות עירונית".
לפני חודשים אחדים נכחו אפי שטנצלר ובעל חברת אאורה, עו"ד יעקב אטרקצ'י, בכנס בנושא התחדשות עירונית, שם נוצר החיבור בין שטנצלר - איש מפלגת העבודה, לאטרקצ'י - איש הליכוד, שהוליד את הקמת מכון אאורה למשפט, יזמות חברתית והתחדשות עירונית במרכז הבינתחומי. "אחרי שעזבתי את קק"ל קיבלתי הרבה הצעות אבל החלטתי שהכי מתאים לי המכון, שהוא כמו ילד שצריך ללוות ולראות אותו גדל ומתבגר וגם כזה שיכול להשפיע", מספר שטנצלר.
לדבריו, במכון שיפעל תחת מטריית בית הספר למשפטים, יהיו שלוש זרועות, הראשונה היא תוכנית לימודים ל-30 סטודנטים בשנה, מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי. "התחדשות עירונית היא לא רק בנייה ויש בה הרבה תחומים נלווים כמו חברה, הגנת הפרטיות, קיימות ורגולציה. סטודנטים שילמדו במכון יקבלו נקודות לתואר.
"הזרוע השנייה היא מחקר. אין כמעט מחקרים בישראל בתחום הנדל"ן, ואין בכלל על התחדשות עירונית. אנחנו שואפים גם לחקור את התחום, גם בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בעולם, להוציא סקירות ולפרסם ממצאים, שיוכלו לשמש כבסיס להצעות חוק ותקנות, על מנת לשפר את התחום ולקצר תהליכים.
"הזרוע השלישית היא ייזום סטארט-אפים בתחום ההתחדשות העירונית שהסטודנטים ייזמו לאחר היכרות של התחום הן ברמת הלימוד והן ברמת הסיורים בשטח בפרויקטים שאאורה מבצעת וגם של חברות אחרות. סטודנט יוכל להכיר לפרטי פרטים פרויקט התחדשות עירונית מהרגע שאושר ועד למסירת המפתח לדירה. אטרקצ'י חי ונושם את התחום והולך בעצמו לפגישות עם דיירים, ופותר בעיות של אנשים שנפטרו או התגרשו".
"לא ערוכים לפינוי ישובים"
הזכרת מצוקת קרקעות, ואנחנו נמצאים ערב בחירות לממשלה. מה דעתך על פינוי שטחים?
"לפני השאלה הפוליטית, מבחינה פרקטית המדינה איננה ערוכה לפינוי ישובים, כי אין לה אלטרנטיבה, ולכן לפני שמדברים על פינוי צריכה להיות חשיבה אם אפשר לפנות ואם צריך בכלל. לולא היו חולות חלוצה ש-2,000 שנה לא נגעו בהם וקק"ל הכשירה אותם למפוני גוש קטיף, גם להם לא היה בית. ראיתי מקרוב את פינוי גוש קטיף. פינינו 10,000 איש. לולא הקק"ל שהכינה תשתיות ודיור זמני, חלק גדול מאותם מפונים היו עדיין שוהים בבתי מלון או מקומות זמניים אחרים.
"אני חושב שהמצב היום ביהודה ושומרון הוא כזה שלא בכדי נושא פינוי ישובים לא עלה בכלל במערכת הבחירות הנוכחית. צריך לזכור שמי שהקים ישובים ביהודה ושמרון וברמת הגולן זה מפלגת העבודה".
"צריך להיכנס למערכת ולעשות שינוי - לא מספיק לקטר ביום שישי"
שטנצלר, המזוהה עם מפלגת העבודה, ושהיה מקורב לשמעון פרס, כיהן כמזכיר מועצת פועלי גבעתיים משנת 1985, ובהמשך מונה למנכ"ל העירייה. ב-1993 נבחר לראשות העירייה וכיהן בתפקיד שלוש קדנציות. "ראיתי מה היה במלחמת יום הכיפורים וחשבתי שצריך להיכנס למערכת ולעשות שינוי - לא מספיק לקטר ביום שישי. זה נכון גם היום", הוא אומר.
מה ההישג הכי גדול שלך בגבעתיים?
"אני מרוצה שלא נכנעתי לעניין המעבר לחטיבות ביניים. החטיבות הן בזבוז של מיליארדי שקלים בהוצאות כפולות על ניהול, מורים ובזבוז משאבי ציבור יקרים כמו מבני ציבור.
"עניין נוסף הוא שידעתי שהעיר צריכה עוגנים כלכליים, ולכן תכננתי אז את הסיטי של גבעתיים, היכן שבשנים האחרונות הוקם מגדל השחר וקמים מגדלים נוספים על גבול רמת גן. צבי בר התנגד אז לתוכנית שקידמנו כי הוא לא רצה תחרות למתחם הבורסה, אבל הגענו עד למועצה הארצית וניצחנו.
"נלחמתי גם להוסיף חניונים תת קרקעיים בתוכניות שכבר היו מאושרות עם חנית עיליות. קניון גבעתיים למשל, היה צריך להיבנות עם 400 חניות עיליות לפי התוכנית המקורית. הקמנו חניונים תת קרקעיים אחר כך גם במגדל הפניקס, בית פלאפון ותיאטרון גבעתיים. ההיגיון מאחורי זה היה מחשבה על ביטחון בשעת חירום. באף בניין מגורים בגבעתיים לא היה אז חניון תת קרקעי, ואז אף אחד לא דיבר על תמ"א 38".
כשאתה מסתכל על העיר היום אתה מרוצה?
"גבעתיים היא דוגמה לעיר של 4,500 דונם בלבד, שגרים בה קרוב ל-60 אלף תושבים באיכות חיים גבוהה. רן קוניק עושה עבודה מצוינת ולזכותו ייאמר שהוא מתייעץ מהרגע הראשון שנבחר, ואנחנו נפגשים לעיתים תכופות".