גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

גם רפורמת שטרום לא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום, שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות ע"י בנק הפועלים ובנק לאומי ● אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה ● פרשנות

דרור שטרום / צילום: איל יצהר
דרור שטרום / צילום: איל יצהר

1. הצלחת הנפקת ישראכרט: סימן מעודד לבורסה

ההצלחה של הנפקת ישראכרט בבורסה מבורכת מאוד, והיא סימן מעודד. היא סימן מעודד משום שהבורסה הוכיחה שהיא מסוגלת לקלוט בקלות יחסית הנפקות ענק בסדר גודל של ישראכרט: כ-1.6 מיליארד שקל. הוכח גם שעדיין אפשר למכור היישר לציבור את מרבית המניות - כ-60% - של חברה מסוימת וגדולה, אירוע די נדיר בהנפקות בתל-אביב.

גם העובדה שבנק הפועלים זנח את הרעיון הלא מוצלח לחלק את מניות ישראכרט כדיבידנד בעין - דיבידנד המשולם ברכוש ולא בכסף - כחלק ממכירת ישראכרט - לטובת מכירת רוב המניות בבורסה ועשה זאת בעיתוי הנכון - זה ייאמר לזכות הנהלתו. זה יאפשר לו למכור עתה בנחת את יתרת המניות, כגרעין שליטה.

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום. רפורמה שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות על-ידי בנק הפועלים ובנק לאומי. אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה. כפי שנראה, גם יוזמי הרפורמה סבורים כי הרפורמה הולכת ומתרחקת מהיעדים שהציבו לה.

2. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולו בצורה קצת אחרת. כשהבשילו המסקנות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, כתבתי פה, לא פעם ולא פעמיים, שהתסריט של ועדת בכר עלול להתממש שוב - והרפורמה תעבוד בסופו של דבר לרעת הצרכנים. במקום תחרות על שירותים בנקאיים, תחרות שאמורה להוזיל את מחירי השירותים באשר הם, התסריט היותר ראלי הוא שהמחירים יעלו. 

ובכן, זה בדיוק מה שעומד לקרות, אחרי מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס והשלמת הנפקת ישראכרט, ויש לי הוכחה חותכת לכך שזה אכן המצב. מי שנתן את העדות הזו הוא לא אחר מאשר דרור שטרום עצמו, הרוח החיה מאחורי הרפורמה ומאחורי כל הסיסמאות שלה על תחרות וירידת מחירים. שטרום הטיל את עדות הפצצה שלו השבוע בכנס הפיקוח על הבנקים כשאמר: "לא צריך להיבהל אם המרווח באשראי הצרכני יעלה. יכול להיות שנראה בשוק עוד אנשים שיקבלו אשראי, כאלה שלא מקבלים היום. הכל תלוי מה יהיה היקף הקהל. ככל שהקהל יהיה רחב יותר, הריבית הממוצעת תעלה ואין בזה דבר פסול".

לא ייאמן! העדות של שטרום למעשה "הפלילה" את עצמו. שטרום, שעמד בראשות ועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, מודה שהמרווח הפיננסי, כתוצאה מהצעדים שלו להגברת התחרות, עלות לעלות! יתירה מכך: התירוץ של שטרום הוא שאין בכך שום פסול ולא צריך להיבהל מכך - זה אך טבעי. כלומר, שטרום מכשיר את הקרקע לכישלון הצפוי של הרפורמה שלה מבחינת מחירים, שזה הפקטור הכי משמעותי בכל תחרות ומנסה להסיט את הדיון להרחבת מעגלי האשראי לאנשים שלא קיבלו אותו כביכול עד עתה.

מבחינתו, לא חשוב שהמרווחים יעלו, זה אפילו לא פסול, העיקר שיותר אנשים יקבלו יותר אשראי. רגע, רגע. הרי המטרה העילאית של תחרות היא להוזיל את מחירי השירותים לצרכנים ופה קורה ההפך: הרגולציה הישראלית, בראשות שטרום, יוזמת רפורמת עם פסטיבל רעשני במיוחד של יחסי ציבור, רפורמה שעושה בדיוק את ההפך ממה שיוזמיה הצהירו עליו עם צאתם לדרך.

רפורמת שטרום היא דוגמה מצוינת לרגולציה העקומה בישראל. אפשר להניח שיוזמי הרפורמה התכוונו לעולם תחרותי שכולו טוב לצרכנים בתחום האשראי. אבל זו בדיוק הבעיה: הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לא שהמצב שנוצר הוא גיהנום, בהחלט לא, אבל הוא לא, וגם לא יהיה מה שחלמו עליו תוך שיווק אגרסיבי של חלומות באספמיה לציבור.

3. משקי-הבית משלמים את המחיר

כל רפורמה מתחילה מכוונות טובות וראויות: הבנקים אכן מאוד דומיננטיים באשראי למגזר הפרטי - שליטה של כ-82% בשוק האשראי הצרכני - ולכן המטרה של כל יוזמה שנועדה לגוון את מקורות האשראי היא ראויה. גיוון או תחרות על מקורות אשראי אמורים להוזיל את המחירים, והכוונה היא להוזלה במרווח הפיננסי.

מהו אותו מרווח במילים פשוטות? המרווח הוא מעין דמי תיווך בגין הפעילות הבנקאית. הבנק לוקח כסף מפלוני, בדרך כלל ממשקי-הבית באמצעות פיקדונות, ואז מלווה אותו לאלמוני, בדרך כלל לסקטור העסקי וגם למשקי-הבית. על הפיקדונות הוא משלם ריבית נמוכה יחסית ועל ההלוואות הוא גובה ריביות גבוהות יחסית. ההפרש הוא אותו מרווח פיננסי, אחד ממרכזי הרווח המשמעותיים של הבנקים.

איפה נעוצה הבעיה? בהבדלי המרווח בין משקי-הבית לסקטור העסקי: בעוד שהמרווח הפיננסי בסקטור העסקי עומד על כ-2%, אצל משקי-הבית - ללא משכנתאות, שם המרווח נמוך מאוד - הוא מתקרב ל-6%. זה אומר דבר מאוד פשוט: משקי-הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות ומשלמים את הריביות הגבוהות ביותר על אוברדראפט או על הלוואות אחרות, שלעתים מגיעות עד 14%-15% בסביבת הריבית הנוכחית.

4. נפרק את הבנקים ונייצר תחרות: זה לא עובד

מה שניסתה לעשות ועדת שטרום כדי לייצר תחרות, היא להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים, תחת התפיסה הידועה הלקוחה מוועדת בכר, שאם נפרק חלקים מהבנקים, אותם חלקים יתחרו בהם לחיים או למוות לטובת הצרכנים. זה לא עבד בוועדת בכר וזה גם לא יעבוד הפעם.

את לאומי קארד רכשה קרן פרייבט אקוויטי. את ישראכט קנו, בחלקה, הציבור, באמצעות הנפקה כך שהיא עוברת, בינתיים, לשלטון מנהלים. הגופים הללו ירצו הרי להחזיר כמה שיותר מהר את ההשקעה (ורבורג פינקוס) ולהניב תשואה גבוהה ככל האפשר לבעלי המניות מקרב הציבור (ישראכרט). לכן אפשר לשכוח מתחרות ומירידת מחירים לצרכנים, ואפשר לדבר על הדברים ההפוכים, בדיוק כמו בוועדת בכר: זחילה של מחירים כלפי מעלה, כפי שכבר מורגש בשנה האחרונה, ו"סיבוב" גדול במיוחד על גבי הצרכנים החלשים.

זו הסיבה, אגב, שלאומי והפועלים לא ממש מבכים את הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי שלהם. הם קיבלו מחיר טוב והם מצאו את הדרך לחיות בשלום עם "המתחרות" שלהם כביכול בעתיד.

לאומי, למשל, ימשיך לתת ללאומי קארד מימון זול, יבצע ללאומי קארד הקדמת תשלום בגין העסקאות של לקוחותיו והכי חשוב - הוא התחייב להנפיק מספר מינימלי של כרטיסי לאומי קארד - כלומר, מה שהיה הוא שיהיה: לאומי יפיץ בעיקר כרטיסי לאומי קארד בשנים הקרובות. ב"תמורה", סיכמו הצדדים שיוגבל המידע על לקוחות לאומי שיעבור לאומי קארד. המשמעות היא חסם לתחרות בין שני הצדדים. אז מה השתנה? כלום לא השתנה, חוץ מהבעלות על החברות.

5. השיח הפופוליסטי: מי שנגד הופך אוטומטית למושחת

לא רק הנאיביות של הרגולטורים, בדיונים על מפת הרפורמות שלהם, מדאיגה. מה שמטריד זה השיח הפופוליסטי שהם מייצרים, בשם המקצועיות כביכול. כל רפורמה מתחילה בהפצצה של קלישאות כמו "האינטרס הציבורי", "טובת הציבור", "טובת הדמוקרטיה" וכד' ונגמרת בקול ענות חולשה.

כל הביטויים הללו הם כלי משחק על לוח השחמט של הרגולטורים ולהקת המעודדות שלהם בעיתונות במטרה אחת בלבד: להציג את כל מי שמעז להעלות ביקורת נגד יישום הרפורמות המתוכננות כמושחת, כמשרת של הבנקים וכמי שמסכל רפורמות חשובות וכמי שפועל נגד האינטרס הציבורי. אין לדמוניזציה זו שום קשר כמובן עם המציאות, אבל למרבה הצער היא עוזרת להעביר הרבה "רפורמות" שיותר מאשר הן מועילות הן מזיקות. 

6. הטכנולוגיה היא הרגולציה הכי אפקטיבית לצרכנים ולתחרות

אז מה בכל זאת הפתרון? מי שחושב שיש פתרון קסם להגברת התחרות באשראי הצרכני משלה את עצמו. ספק גדול אם יוזמה רגולטורית כזו או אחרת, תצליח לספק את התוצאות המקוות. המדינה פספסה את האופציה להפוך את בנק הדואר לבר-תחרות באשראי הצרכני, מעין בנק חברתי, ותלתה את יהבה על חברות כרטיסי האשראי.

כמובן שרגולציה הכרחית ותמשיך להיות קיימת, השאלה היא רק המינון שלה, האפקטיביות והתועלת שבה. היא נחוצה במקרה של כשל שוק קיצוני במיוחד וספק גדול אם האשראי הצרכני הוא המקרה הקיצוני הזה. ובלאו הכי, מה שלא עשתה ותעשה הרגולציה, תעשה הטכנולוגיה - "הרגולציה" הטבעית והטובה ביותר לכל שוק ומחוללת התחרות האפקטיבית ביותר, במיוחד בשוק הבנקאות והפיננסים. מיזמי הפינטק, מיזמי ה-P2P ומאגר האשראי שאוטוטו יתחיל לפעול, עושים ויעשו בשביל התחרות והצרכנים הרבה יותר מועדת שטרום.

עוד כתבות

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים