גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

גם רפורמת שטרום לא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום, שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות ע"י בנק הפועלים ובנק לאומי ● אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה ● פרשנות

דרור שטרום / צילום: איל יצהר
דרור שטרום / צילום: איל יצהר

1. הצלחת הנפקת ישראכרט: סימן מעודד לבורסה

ההצלחה של הנפקת ישראכרט בבורסה מבורכת מאוד, והיא סימן מעודד. היא סימן מעודד משום שהבורסה הוכיחה שהיא מסוגלת לקלוט בקלות יחסית הנפקות ענק בסדר גודל של ישראכרט: כ-1.6 מיליארד שקל. הוכח גם שעדיין אפשר למכור היישר לציבור את מרבית המניות - כ-60% - של חברה מסוימת וגדולה, אירוע די נדיר בהנפקות בתל-אביב.

גם העובדה שבנק הפועלים זנח את הרעיון הלא מוצלח לחלק את מניות ישראכרט כדיבידנד בעין - דיבידנד המשולם ברכוש ולא בכסף - כחלק ממכירת ישראכרט - לטובת מכירת רוב המניות בבורסה ועשה זאת בעיתוי הנכון - זה ייאמר לזכות הנהלתו. זה יאפשר לו למכור עתה בנחת את יתרת המניות, כגרעין שליטה.

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום. רפורמה שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות על-ידי בנק הפועלים ובנק לאומי. אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה. כפי שנראה, גם יוזמי הרפורמה סבורים כי הרפורמה הולכת ומתרחקת מהיעדים שהציבו לה.

2. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולו בצורה קצת אחרת. כשהבשילו המסקנות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, כתבתי פה, לא פעם ולא פעמיים, שהתסריט של ועדת בכר עלול להתממש שוב - והרפורמה תעבוד בסופו של דבר לרעת הצרכנים. במקום תחרות על שירותים בנקאיים, תחרות שאמורה להוזיל את מחירי השירותים באשר הם, התסריט היותר ראלי הוא שהמחירים יעלו. 

ובכן, זה בדיוק מה שעומד לקרות, אחרי מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס והשלמת הנפקת ישראכרט, ויש לי הוכחה חותכת לכך שזה אכן המצב. מי שנתן את העדות הזו הוא לא אחר מאשר דרור שטרום עצמו, הרוח החיה מאחורי הרפורמה ומאחורי כל הסיסמאות שלה על תחרות וירידת מחירים. שטרום הטיל את עדות הפצצה שלו השבוע בכנס הפיקוח על הבנקים כשאמר: "לא צריך להיבהל אם המרווח באשראי הצרכני יעלה. יכול להיות שנראה בשוק עוד אנשים שיקבלו אשראי, כאלה שלא מקבלים היום. הכל תלוי מה יהיה היקף הקהל. ככל שהקהל יהיה רחב יותר, הריבית הממוצעת תעלה ואין בזה דבר פסול".

לא ייאמן! העדות של שטרום למעשה "הפלילה" את עצמו. שטרום, שעמד בראשות ועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, מודה שהמרווח הפיננסי, כתוצאה מהצעדים שלו להגברת התחרות, עלות לעלות! יתירה מכך: התירוץ של שטרום הוא שאין בכך שום פסול ולא צריך להיבהל מכך - זה אך טבעי. כלומר, שטרום מכשיר את הקרקע לכישלון הצפוי של הרפורמה שלה מבחינת מחירים, שזה הפקטור הכי משמעותי בכל תחרות ומנסה להסיט את הדיון להרחבת מעגלי האשראי לאנשים שלא קיבלו אותו כביכול עד עתה.

מבחינתו, לא חשוב שהמרווחים יעלו, זה אפילו לא פסול, העיקר שיותר אנשים יקבלו יותר אשראי. רגע, רגע. הרי המטרה העילאית של תחרות היא להוזיל את מחירי השירותים לצרכנים ופה קורה ההפך: הרגולציה הישראלית, בראשות שטרום, יוזמת רפורמת עם פסטיבל רעשני במיוחד של יחסי ציבור, רפורמה שעושה בדיוק את ההפך ממה שיוזמיה הצהירו עליו עם צאתם לדרך.

רפורמת שטרום היא דוגמה מצוינת לרגולציה העקומה בישראל. אפשר להניח שיוזמי הרפורמה התכוונו לעולם תחרותי שכולו טוב לצרכנים בתחום האשראי. אבל זו בדיוק הבעיה: הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לא שהמצב שנוצר הוא גיהנום, בהחלט לא, אבל הוא לא, וגם לא יהיה מה שחלמו עליו תוך שיווק אגרסיבי של חלומות באספמיה לציבור.

3. משקי-הבית משלמים את המחיר

כל רפורמה מתחילה מכוונות טובות וראויות: הבנקים אכן מאוד דומיננטיים באשראי למגזר הפרטי - שליטה של כ-82% בשוק האשראי הצרכני - ולכן המטרה של כל יוזמה שנועדה לגוון את מקורות האשראי היא ראויה. גיוון או תחרות על מקורות אשראי אמורים להוזיל את המחירים, והכוונה היא להוזלה במרווח הפיננסי.

מהו אותו מרווח במילים פשוטות? המרווח הוא מעין דמי תיווך בגין הפעילות הבנקאית. הבנק לוקח כסף מפלוני, בדרך כלל ממשקי-הבית באמצעות פיקדונות, ואז מלווה אותו לאלמוני, בדרך כלל לסקטור העסקי וגם למשקי-הבית. על הפיקדונות הוא משלם ריבית נמוכה יחסית ועל ההלוואות הוא גובה ריביות גבוהות יחסית. ההפרש הוא אותו מרווח פיננסי, אחד ממרכזי הרווח המשמעותיים של הבנקים.

איפה נעוצה הבעיה? בהבדלי המרווח בין משקי-הבית לסקטור העסקי: בעוד שהמרווח הפיננסי בסקטור העסקי עומד על כ-2%, אצל משקי-הבית - ללא משכנתאות, שם המרווח נמוך מאוד - הוא מתקרב ל-6%. זה אומר דבר מאוד פשוט: משקי-הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות ומשלמים את הריביות הגבוהות ביותר על אוברדראפט או על הלוואות אחרות, שלעתים מגיעות עד 14%-15% בסביבת הריבית הנוכחית.

4. נפרק את הבנקים ונייצר תחרות: זה לא עובד

מה שניסתה לעשות ועדת שטרום כדי לייצר תחרות, היא להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים, תחת התפיסה הידועה הלקוחה מוועדת בכר, שאם נפרק חלקים מהבנקים, אותם חלקים יתחרו בהם לחיים או למוות לטובת הצרכנים. זה לא עבד בוועדת בכר וזה גם לא יעבוד הפעם.

את לאומי קארד רכשה קרן פרייבט אקוויטי. את ישראכט קנו, בחלקה, הציבור, באמצעות הנפקה כך שהיא עוברת, בינתיים, לשלטון מנהלים. הגופים הללו ירצו הרי להחזיר כמה שיותר מהר את ההשקעה (ורבורג פינקוס) ולהניב תשואה גבוהה ככל האפשר לבעלי המניות מקרב הציבור (ישראכרט). לכן אפשר לשכוח מתחרות ומירידת מחירים לצרכנים, ואפשר לדבר על הדברים ההפוכים, בדיוק כמו בוועדת בכר: זחילה של מחירים כלפי מעלה, כפי שכבר מורגש בשנה האחרונה, ו"סיבוב" גדול במיוחד על גבי הצרכנים החלשים.

זו הסיבה, אגב, שלאומי והפועלים לא ממש מבכים את הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי שלהם. הם קיבלו מחיר טוב והם מצאו את הדרך לחיות בשלום עם "המתחרות" שלהם כביכול בעתיד.

לאומי, למשל, ימשיך לתת ללאומי קארד מימון זול, יבצע ללאומי קארד הקדמת תשלום בגין העסקאות של לקוחותיו והכי חשוב - הוא התחייב להנפיק מספר מינימלי של כרטיסי לאומי קארד - כלומר, מה שהיה הוא שיהיה: לאומי יפיץ בעיקר כרטיסי לאומי קארד בשנים הקרובות. ב"תמורה", סיכמו הצדדים שיוגבל המידע על לקוחות לאומי שיעבור לאומי קארד. המשמעות היא חסם לתחרות בין שני הצדדים. אז מה השתנה? כלום לא השתנה, חוץ מהבעלות על החברות.

5. השיח הפופוליסטי: מי שנגד הופך אוטומטית למושחת

לא רק הנאיביות של הרגולטורים, בדיונים על מפת הרפורמות שלהם, מדאיגה. מה שמטריד זה השיח הפופוליסטי שהם מייצרים, בשם המקצועיות כביכול. כל רפורמה מתחילה בהפצצה של קלישאות כמו "האינטרס הציבורי", "טובת הציבור", "טובת הדמוקרטיה" וכד' ונגמרת בקול ענות חולשה.

כל הביטויים הללו הם כלי משחק על לוח השחמט של הרגולטורים ולהקת המעודדות שלהם בעיתונות במטרה אחת בלבד: להציג את כל מי שמעז להעלות ביקורת נגד יישום הרפורמות המתוכננות כמושחת, כמשרת של הבנקים וכמי שמסכל רפורמות חשובות וכמי שפועל נגד האינטרס הציבורי. אין לדמוניזציה זו שום קשר כמובן עם המציאות, אבל למרבה הצער היא עוזרת להעביר הרבה "רפורמות" שיותר מאשר הן מועילות הן מזיקות. 

6. הטכנולוגיה היא הרגולציה הכי אפקטיבית לצרכנים ולתחרות

אז מה בכל זאת הפתרון? מי שחושב שיש פתרון קסם להגברת התחרות באשראי הצרכני משלה את עצמו. ספק גדול אם יוזמה רגולטורית כזו או אחרת, תצליח לספק את התוצאות המקוות. המדינה פספסה את האופציה להפוך את בנק הדואר לבר-תחרות באשראי הצרכני, מעין בנק חברתי, ותלתה את יהבה על חברות כרטיסי האשראי.

כמובן שרגולציה הכרחית ותמשיך להיות קיימת, השאלה היא רק המינון שלה, האפקטיביות והתועלת שבה. היא נחוצה במקרה של כשל שוק קיצוני במיוחד וספק גדול אם האשראי הצרכני הוא המקרה הקיצוני הזה. ובלאו הכי, מה שלא עשתה ותעשה הרגולציה, תעשה הטכנולוגיה - "הרגולציה" הטבעית והטובה ביותר לכל שוק ומחוללת התחרות האפקטיבית ביותר, במיוחד בשוק הבנקאות והפיננסים. מיזמי הפינטק, מיזמי ה-P2P ומאגר האשראי שאוטוטו יתחיל לפעול, עושים ויעשו בשביל התחרות והצרכנים הרבה יותר מועדת שטרום.

עוד כתבות

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החנו את רכבי העבודה בבית - ויחויבו במס הכנסה

ביהמ"ש קבע כי די בכך שהעובד נסע הביתה עם הרכב מהעבודה, והרכב רק חנה בביתו ללא כל שימוש נוסף, כדי שהעובד יחויב במס על שווי השימוש ● בכך נדחה ערעור שהגישה חברת גיל-רן ניהול וביצוע פרויקטים על דרישת פקיד השומה לחייב את העובדים בשווי השימוש ברכב שסיפקה להם

המניות שיפלו מחר בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הדס שטייף / צילום: תמר מצפי

הדס שטייף מנסה לגייס מהציבור 800 אלף שקל. יותר מהסכום שיקבל אפי נוה

העיתונאית הדס שטייף פתחה בקמפיין גיוס תרומות בעקבות פסק הדין שחייב אותה בפיצויים לעו"ד אפי נוה ● שטייף טוענת כי אין ביכולתה לשאת בתשלום, וכי היא חוששת מעיקולים ומהליכי הוצאה לפועל ● במקביל, נותרה אי-ודאות לגבי חלקה של המדינה בתשלום הפיצויים שנפסקו גם נגד גלי צה"ל

מטה רבולוט בלונדון / צילום: Shutterstock

מגרמניה ועד אירלנד: הלקחים מהחדירה המהירה של רבולוט לבנקאות האירופית

מבצעים אגרסיביים, פרסומות בנמלי תעופה ואפס עמלות עו"ש: ענקית הפינטק האירופית כבר צברה 80 מיליון לקוחות והגיעה לשווי של 100 מיליארד אירו ● רגע לפני שהיא מתחילה לפעול בישראל: אילו לקחים ניתן להפיק מההצלחה שנחלה במדינות אירופה

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

התלות האמיתית של ישראל בארה"ב אינה כספית - ועלולה להיעלם

בחירות האמצע הוכיחו שהמעמד הייחודי שקיבלה ישראל בוושינגטון מאז מלחמת יום הכיפורים התערער ● ההישענות על נשק וחימושים אמריקאיים, שיתוף הפעולה בתוכניות ביטחוניות - מכיפת ברזל ועד חץ, ההשקעות הפרטיות של עשרות מיליארדי דולרים לשנה והנכסים שאי אפשר לתמחר - כמו הווטו במועצת הביטחון באו"ם - מעידים עד כמה מסוכן הקרע הזה

מפגינים בעיר גרנובל בצרפת. עימותים אלימים וונדליזם שובר שיאים / צילום: Reuters, Previtali Leo/ABACA

הכסף באירופה כבר לא מספיק לכולם, והזעם משתולל

30 שנות עבודה לקניית דירה, 80 שנה להכפלת רמת החיים: אחרי עשורים של שגשוג, העוגה הכלכלית באירופה הפסיקה לגדול, ונתח לקבוצה אחת בא על חשבון האחרת ● כשלמאבק מצטרפים תסכול של בני מהגרים וארגונים רדיקליים, התוצאה היא גל מהומות שמאיים על יציבות היבשת

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

"אני מקווה שתמות": עדויות חדשות חושפות את התפרצויות הזעם של מנכ"ל אנבידיה לשעבר

לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", ג'נסן הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות ואף השליך לכאורה בקבוק מים לעבר בכיר בחברה ● באחד המקרים אמר למנהל בכיר: "אני מקווה שתחלה בשפעת, ושהמצב יחמיר" ● העדויות מציירות תמונה שונה מהתדמית הציבורית שטיפח המנכ"ל שהודח בעקבות פרשת הרומן והחשד לריגול סיני

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

חיפה / צילום: Shutterstock

הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס משנת 2020

כמעט שבע שנים אחרי המכרז, 41 דירות בפרויקט שעבר מחנן מור לחברת שתית מוצעות בהגרלות המשך, במחיר בסיס של כ-8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה ● לצד המחיר הנמוך, הזוכים יצטרכו להביא בחשבון את המלאי שנותר ואת ההמתנה: בחוזה של אחד המתחמים נקבעה מסירה בדצמבר 2029

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

בנק אש יגייס לפחות 150 מיליון שקל; ניר צוק ישתתף בגיוס

שווי הבנק בגיוס עדיין לא נקבע ● ההון שיגוייס נועד להתחיל את הפעילות המסחרית של הבנק, שעדיין לא החלה ● ככל הידוע, המערכות של בנק אש כבר מוכנות להציע לציבור בישראל חשבונות עובר ושב באופן דיגיטלי

רנה האס, מנכ''ל ARM / צילום: ap

עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג

רנה האס, מנכ"ל ARM, קיבל פנייה מדירקטוריון אנבידיה ונחשב למועמד מוביל להחלפת ג'נסן הואנג ● ניסיונו הקודם באנבידיה והובלת ARM הפכו אותו למועמד בולט, על רקע סימני השאלה סביב המשך כהונתו של הואנג ● למינוי עשויה להיות גם משמעות לישראל, בזכות פעילות הפיתוח של ARM ברעננה והקשרים עם תעשיית השבבים המקומית

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?