גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

גם רפורמת שטרום לא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום, שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות ע"י בנק הפועלים ובנק לאומי ● אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה ● פרשנות

דרור שטרום / צילום: איל יצהר
דרור שטרום / צילום: איל יצהר

1. הצלחת הנפקת ישראכרט: סימן מעודד לבורסה

ההצלחה של הנפקת ישראכרט בבורסה מבורכת מאוד, והיא סימן מעודד. היא סימן מעודד משום שהבורסה הוכיחה שהיא מסוגלת לקלוט בקלות יחסית הנפקות ענק בסדר גודל של ישראכרט: כ-1.6 מיליארד שקל. הוכח גם שעדיין אפשר למכור היישר לציבור את מרבית המניות - כ-60% - של חברה מסוימת וגדולה, אירוע די נדיר בהנפקות בתל-אביב.

גם העובדה שבנק הפועלים זנח את הרעיון הלא מוצלח לחלק את מניות ישראכרט כדיבידנד בעין - דיבידנד המשולם ברכוש ולא בכסף - כחלק ממכירת ישראכרט - לטובת מכירת רוב המניות בבורסה ועשה זאת בעיתוי הנכון - זה ייאמר לזכות הנהלתו. זה יאפשר לו למכור עתה בנחת את יתרת המניות, כגרעין שליטה.

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום. רפורמה שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות על-ידי בנק הפועלים ובנק לאומי. אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה. כפי שנראה, גם יוזמי הרפורמה סבורים כי הרפורמה הולכת ומתרחקת מהיעדים שהציבו לה.

2. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולו בצורה קצת אחרת. כשהבשילו המסקנות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, כתבתי פה, לא פעם ולא פעמיים, שהתסריט של ועדת בכר עלול להתממש שוב - והרפורמה תעבוד בסופו של דבר לרעת הצרכנים. במקום תחרות על שירותים בנקאיים, תחרות שאמורה להוזיל את מחירי השירותים באשר הם, התסריט היותר ראלי הוא שהמחירים יעלו. 

ובכן, זה בדיוק מה שעומד לקרות, אחרי מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס והשלמת הנפקת ישראכרט, ויש לי הוכחה חותכת לכך שזה אכן המצב. מי שנתן את העדות הזו הוא לא אחר מאשר דרור שטרום עצמו, הרוח החיה מאחורי הרפורמה ומאחורי כל הסיסמאות שלה על תחרות וירידת מחירים. שטרום הטיל את עדות הפצצה שלו השבוע בכנס הפיקוח על הבנקים כשאמר: "לא צריך להיבהל אם המרווח באשראי הצרכני יעלה. יכול להיות שנראה בשוק עוד אנשים שיקבלו אשראי, כאלה שלא מקבלים היום. הכל תלוי מה יהיה היקף הקהל. ככל שהקהל יהיה רחב יותר, הריבית הממוצעת תעלה ואין בזה דבר פסול".

לא ייאמן! העדות של שטרום למעשה "הפלילה" את עצמו. שטרום, שעמד בראשות ועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, מודה שהמרווח הפיננסי, כתוצאה מהצעדים שלו להגברת התחרות, עלות לעלות! יתירה מכך: התירוץ של שטרום הוא שאין בכך שום פסול ולא צריך להיבהל מכך - זה אך טבעי. כלומר, שטרום מכשיר את הקרקע לכישלון הצפוי של הרפורמה שלה מבחינת מחירים, שזה הפקטור הכי משמעותי בכל תחרות ומנסה להסיט את הדיון להרחבת מעגלי האשראי לאנשים שלא קיבלו אותו כביכול עד עתה.

מבחינתו, לא חשוב שהמרווחים יעלו, זה אפילו לא פסול, העיקר שיותר אנשים יקבלו יותר אשראי. רגע, רגע. הרי המטרה העילאית של תחרות היא להוזיל את מחירי השירותים לצרכנים ופה קורה ההפך: הרגולציה הישראלית, בראשות שטרום, יוזמת רפורמת עם פסטיבל רעשני במיוחד של יחסי ציבור, רפורמה שעושה בדיוק את ההפך ממה שיוזמיה הצהירו עליו עם צאתם לדרך.

רפורמת שטרום היא דוגמה מצוינת לרגולציה העקומה בישראל. אפשר להניח שיוזמי הרפורמה התכוונו לעולם תחרותי שכולו טוב לצרכנים בתחום האשראי. אבל זו בדיוק הבעיה: הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לא שהמצב שנוצר הוא גיהנום, בהחלט לא, אבל הוא לא, וגם לא יהיה מה שחלמו עליו תוך שיווק אגרסיבי של חלומות באספמיה לציבור.

3. משקי-הבית משלמים את המחיר

כל רפורמה מתחילה מכוונות טובות וראויות: הבנקים אכן מאוד דומיננטיים באשראי למגזר הפרטי - שליטה של כ-82% בשוק האשראי הצרכני - ולכן המטרה של כל יוזמה שנועדה לגוון את מקורות האשראי היא ראויה. גיוון או תחרות על מקורות אשראי אמורים להוזיל את המחירים, והכוונה היא להוזלה במרווח הפיננסי.

מהו אותו מרווח במילים פשוטות? המרווח הוא מעין דמי תיווך בגין הפעילות הבנקאית. הבנק לוקח כסף מפלוני, בדרך כלל ממשקי-הבית באמצעות פיקדונות, ואז מלווה אותו לאלמוני, בדרך כלל לסקטור העסקי וגם למשקי-הבית. על הפיקדונות הוא משלם ריבית נמוכה יחסית ועל ההלוואות הוא גובה ריביות גבוהות יחסית. ההפרש הוא אותו מרווח פיננסי, אחד ממרכזי הרווח המשמעותיים של הבנקים.

איפה נעוצה הבעיה? בהבדלי המרווח בין משקי-הבית לסקטור העסקי: בעוד שהמרווח הפיננסי בסקטור העסקי עומד על כ-2%, אצל משקי-הבית - ללא משכנתאות, שם המרווח נמוך מאוד - הוא מתקרב ל-6%. זה אומר דבר מאוד פשוט: משקי-הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות ומשלמים את הריביות הגבוהות ביותר על אוברדראפט או על הלוואות אחרות, שלעתים מגיעות עד 14%-15% בסביבת הריבית הנוכחית.

4. נפרק את הבנקים ונייצר תחרות: זה לא עובד

מה שניסתה לעשות ועדת שטרום כדי לייצר תחרות, היא להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים, תחת התפיסה הידועה הלקוחה מוועדת בכר, שאם נפרק חלקים מהבנקים, אותם חלקים יתחרו בהם לחיים או למוות לטובת הצרכנים. זה לא עבד בוועדת בכר וזה גם לא יעבוד הפעם.

את לאומי קארד רכשה קרן פרייבט אקוויטי. את ישראכט קנו, בחלקה, הציבור, באמצעות הנפקה כך שהיא עוברת, בינתיים, לשלטון מנהלים. הגופים הללו ירצו הרי להחזיר כמה שיותר מהר את ההשקעה (ורבורג פינקוס) ולהניב תשואה גבוהה ככל האפשר לבעלי המניות מקרב הציבור (ישראכרט). לכן אפשר לשכוח מתחרות ומירידת מחירים לצרכנים, ואפשר לדבר על הדברים ההפוכים, בדיוק כמו בוועדת בכר: זחילה של מחירים כלפי מעלה, כפי שכבר מורגש בשנה האחרונה, ו"סיבוב" גדול במיוחד על גבי הצרכנים החלשים.

זו הסיבה, אגב, שלאומי והפועלים לא ממש מבכים את הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי שלהם. הם קיבלו מחיר טוב והם מצאו את הדרך לחיות בשלום עם "המתחרות" שלהם כביכול בעתיד.

לאומי, למשל, ימשיך לתת ללאומי קארד מימון זול, יבצע ללאומי קארד הקדמת תשלום בגין העסקאות של לקוחותיו והכי חשוב - הוא התחייב להנפיק מספר מינימלי של כרטיסי לאומי קארד - כלומר, מה שהיה הוא שיהיה: לאומי יפיץ בעיקר כרטיסי לאומי קארד בשנים הקרובות. ב"תמורה", סיכמו הצדדים שיוגבל המידע על לקוחות לאומי שיעבור לאומי קארד. המשמעות היא חסם לתחרות בין שני הצדדים. אז מה השתנה? כלום לא השתנה, חוץ מהבעלות על החברות.

5. השיח הפופוליסטי: מי שנגד הופך אוטומטית למושחת

לא רק הנאיביות של הרגולטורים, בדיונים על מפת הרפורמות שלהם, מדאיגה. מה שמטריד זה השיח הפופוליסטי שהם מייצרים, בשם המקצועיות כביכול. כל רפורמה מתחילה בהפצצה של קלישאות כמו "האינטרס הציבורי", "טובת הציבור", "טובת הדמוקרטיה" וכד' ונגמרת בקול ענות חולשה.

כל הביטויים הללו הם כלי משחק על לוח השחמט של הרגולטורים ולהקת המעודדות שלהם בעיתונות במטרה אחת בלבד: להציג את כל מי שמעז להעלות ביקורת נגד יישום הרפורמות המתוכננות כמושחת, כמשרת של הבנקים וכמי שמסכל רפורמות חשובות וכמי שפועל נגד האינטרס הציבורי. אין לדמוניזציה זו שום קשר כמובן עם המציאות, אבל למרבה הצער היא עוזרת להעביר הרבה "רפורמות" שיותר מאשר הן מועילות הן מזיקות. 

6. הטכנולוגיה היא הרגולציה הכי אפקטיבית לצרכנים ולתחרות

אז מה בכל זאת הפתרון? מי שחושב שיש פתרון קסם להגברת התחרות באשראי הצרכני משלה את עצמו. ספק גדול אם יוזמה רגולטורית כזו או אחרת, תצליח לספק את התוצאות המקוות. המדינה פספסה את האופציה להפוך את בנק הדואר לבר-תחרות באשראי הצרכני, מעין בנק חברתי, ותלתה את יהבה על חברות כרטיסי האשראי.

כמובן שרגולציה הכרחית ותמשיך להיות קיימת, השאלה היא רק המינון שלה, האפקטיביות והתועלת שבה. היא נחוצה במקרה של כשל שוק קיצוני במיוחד וספק גדול אם האשראי הצרכני הוא המקרה הקיצוני הזה. ובלאו הכי, מה שלא עשתה ותעשה הרגולציה, תעשה הטכנולוגיה - "הרגולציה" הטבעית והטובה ביותר לכל שוק ומחוללת התחרות האפקטיבית ביותר, במיוחד בשוק הבנקאות והפיננסים. מיזמי הפינטק, מיזמי ה-P2P ומאגר האשראי שאוטוטו יתחיל לפעול, עושים ויעשו בשביל התחרות והצרכנים הרבה יותר מועדת שטרום.

עוד כתבות

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט וירידות חדות באירופה

בוול סטריט, הדאו ג'ונס בדרך לרצף שלושת הימים הגרוע ביותר מאז סערת המכסים באפריל 2025 ● גל המימושים במניות השבבים מתחדש ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר: אמזון, אלפבית וברודקום מזנקות ● נגיד הפד כריסטופר וולר מעריך שיידרשו העלאות ריבית של 1% ויותר כדי להוריד את האינפלציה ● פאלו אלטו מזנקת ברקע גל תקלות הטכנולוגיה בארה"ב ● טארגט קופצת לאחר הזינוק החד ביותר בתנועת הלקוחות מאז 2022 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות של עד 1.3%

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים