גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

גם רפורמת שטרום לא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום, שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות ע"י בנק הפועלים ובנק לאומי ● אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה ● פרשנות

דרור שטרום / צילום: איל יצהר
דרור שטרום / צילום: איל יצהר

1. הצלחת הנפקת ישראכרט: סימן מעודד לבורסה

ההצלחה של הנפקת ישראכרט בבורסה מבורכת מאוד, והיא סימן מעודד. היא סימן מעודד משום שהבורסה הוכיחה שהיא מסוגלת לקלוט בקלות יחסית הנפקות ענק בסדר גודל של ישראכרט: כ-1.6 מיליארד שקל. הוכח גם שעדיין אפשר למכור היישר לציבור את מרבית המניות - כ-60% - של חברה מסוימת וגדולה, אירוע די נדיר בהנפקות בתל-אביב.

גם העובדה שבנק הפועלים זנח את הרעיון הלא מוצלח לחלק את מניות ישראכרט כדיבידנד בעין - דיבידנד המשולם ברכוש ולא בכסף - כחלק ממכירת ישראכרט - לטובת מכירת רוב המניות בבורסה ועשה זאת בעיתוי הנכון - זה ייאמר לזכות הנהלתו. זה יאפשר לו למכור עתה בנחת את יתרת המניות, כגרעין שליטה.

אפשר לומר שההנפקה המוצלחת של ישראכרט בבורסה היא אחד ההישגים של רפורמת שטרום. רפורמה שכפתה את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות על-ידי בנק הפועלים ובנק לאומי. אך למרבה הצער, זו לא הייתה המטרה של הרפורמה, בוודאי לא המטרה העיקרית שלה. כפי שנראה, גם יוזמי הרפורמה סבורים כי הרפורמה הולכת ומתרחקת מהיעדים שהציבו לה.

2. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולו בצורה קצת אחרת. כשהבשילו המסקנות של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, כתבתי פה, לא פעם ולא פעמיים, שהתסריט של ועדת בכר עלול להתממש שוב - והרפורמה תעבוד בסופו של דבר לרעת הצרכנים. במקום תחרות על שירותים בנקאיים, תחרות שאמורה להוזיל את מחירי השירותים באשר הם, התסריט היותר ראלי הוא שהמחירים יעלו. 

ובכן, זה בדיוק מה שעומד לקרות, אחרי מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס והשלמת הנפקת ישראכרט, ויש לי הוכחה חותכת לכך שזה אכן המצב. מי שנתן את העדות הזו הוא לא אחר מאשר דרור שטרום עצמו, הרוח החיה מאחורי הרפורמה ומאחורי כל הסיסמאות שלה על תחרות וירידת מחירים. שטרום הטיל את עדות הפצצה שלו השבוע בכנס הפיקוח על הבנקים כשאמר: "לא צריך להיבהל אם המרווח באשראי הצרכני יעלה. יכול להיות שנראה בשוק עוד אנשים שיקבלו אשראי, כאלה שלא מקבלים היום. הכל תלוי מה יהיה היקף הקהל. ככל שהקהל יהיה רחב יותר, הריבית הממוצעת תעלה ואין בזה דבר פסול".

לא ייאמן! העדות של שטרום למעשה "הפלילה" את עצמו. שטרום, שעמד בראשות ועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, מודה שהמרווח הפיננסי, כתוצאה מהצעדים שלו להגברת התחרות, עלות לעלות! יתירה מכך: התירוץ של שטרום הוא שאין בכך שום פסול ולא צריך להיבהל מכך - זה אך טבעי. כלומר, שטרום מכשיר את הקרקע לכישלון הצפוי של הרפורמה שלה מבחינת מחירים, שזה הפקטור הכי משמעותי בכל תחרות ומנסה להסיט את הדיון להרחבת מעגלי האשראי לאנשים שלא קיבלו אותו כביכול עד עתה.

מבחינתו, לא חשוב שהמרווחים יעלו, זה אפילו לא פסול, העיקר שיותר אנשים יקבלו יותר אשראי. רגע, רגע. הרי המטרה העילאית של תחרות היא להוזיל את מחירי השירותים לצרכנים ופה קורה ההפך: הרגולציה הישראלית, בראשות שטרום, יוזמת רפורמת עם פסטיבל רעשני במיוחד של יחסי ציבור, רפורמה שעושה בדיוק את ההפך ממה שיוזמיה הצהירו עליו עם צאתם לדרך.

רפורמת שטרום היא דוגמה מצוינת לרגולציה העקומה בישראל. אפשר להניח שיוזמי הרפורמה התכוונו לעולם תחרותי שכולו טוב לצרכנים בתחום האשראי. אבל זו בדיוק הבעיה: הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. לא שהמצב שנוצר הוא גיהנום, בהחלט לא, אבל הוא לא, וגם לא יהיה מה שחלמו עליו תוך שיווק אגרסיבי של חלומות באספמיה לציבור.

3. משקי-הבית משלמים את המחיר

כל רפורמה מתחילה מכוונות טובות וראויות: הבנקים אכן מאוד דומיננטיים באשראי למגזר הפרטי - שליטה של כ-82% בשוק האשראי הצרכני - ולכן המטרה של כל יוזמה שנועדה לגוון את מקורות האשראי היא ראויה. גיוון או תחרות על מקורות אשראי אמורים להוזיל את המחירים, והכוונה היא להוזלה במרווח הפיננסי.

מהו אותו מרווח במילים פשוטות? המרווח הוא מעין דמי תיווך בגין הפעילות הבנקאית. הבנק לוקח כסף מפלוני, בדרך כלל ממשקי-הבית באמצעות פיקדונות, ואז מלווה אותו לאלמוני, בדרך כלל לסקטור העסקי וגם למשקי-הבית. על הפיקדונות הוא משלם ריבית נמוכה יחסית ועל ההלוואות הוא גובה ריביות גבוהות יחסית. ההפרש הוא אותו מרווח פיננסי, אחד ממרכזי הרווח המשמעותיים של הבנקים.

איפה נעוצה הבעיה? בהבדלי המרווח בין משקי-הבית לסקטור העסקי: בעוד שהמרווח הפיננסי בסקטור העסקי עומד על כ-2%, אצל משקי-הבית - ללא משכנתאות, שם המרווח נמוך מאוד - הוא מתקרב ל-6%. זה אומר דבר מאוד פשוט: משקי-הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות ומשלמים את הריביות הגבוהות ביותר על אוברדראפט או על הלוואות אחרות, שלעתים מגיעות עד 14%-15% בסביבת הריבית הנוכחית.

4. נפרק את הבנקים ונייצר תחרות: זה לא עובד

מה שניסתה לעשות ועדת שטרום כדי לייצר תחרות, היא להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים, תחת התפיסה הידועה הלקוחה מוועדת בכר, שאם נפרק חלקים מהבנקים, אותם חלקים יתחרו בהם לחיים או למוות לטובת הצרכנים. זה לא עבד בוועדת בכר וזה גם לא יעבוד הפעם.

את לאומי קארד רכשה קרן פרייבט אקוויטי. את ישראכט קנו, בחלקה, הציבור, באמצעות הנפקה כך שהיא עוברת, בינתיים, לשלטון מנהלים. הגופים הללו ירצו הרי להחזיר כמה שיותר מהר את ההשקעה (ורבורג פינקוס) ולהניב תשואה גבוהה ככל האפשר לבעלי המניות מקרב הציבור (ישראכרט). לכן אפשר לשכוח מתחרות ומירידת מחירים לצרכנים, ואפשר לדבר על הדברים ההפוכים, בדיוק כמו בוועדת בכר: זחילה של מחירים כלפי מעלה, כפי שכבר מורגש בשנה האחרונה, ו"סיבוב" גדול במיוחד על גבי הצרכנים החלשים.

זו הסיבה, אגב, שלאומי והפועלים לא ממש מבכים את הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי שלהם. הם קיבלו מחיר טוב והם מצאו את הדרך לחיות בשלום עם "המתחרות" שלהם כביכול בעתיד.

לאומי, למשל, ימשיך לתת ללאומי קארד מימון זול, יבצע ללאומי קארד הקדמת תשלום בגין העסקאות של לקוחותיו והכי חשוב - הוא התחייב להנפיק מספר מינימלי של כרטיסי לאומי קארד - כלומר, מה שהיה הוא שיהיה: לאומי יפיץ בעיקר כרטיסי לאומי קארד בשנים הקרובות. ב"תמורה", סיכמו הצדדים שיוגבל המידע על לקוחות לאומי שיעבור לאומי קארד. המשמעות היא חסם לתחרות בין שני הצדדים. אז מה השתנה? כלום לא השתנה, חוץ מהבעלות על החברות.

5. השיח הפופוליסטי: מי שנגד הופך אוטומטית למושחת

לא רק הנאיביות של הרגולטורים, בדיונים על מפת הרפורמות שלהם, מדאיגה. מה שמטריד זה השיח הפופוליסטי שהם מייצרים, בשם המקצועיות כביכול. כל רפורמה מתחילה בהפצצה של קלישאות כמו "האינטרס הציבורי", "טובת הציבור", "טובת הדמוקרטיה" וכד' ונגמרת בקול ענות חולשה.

כל הביטויים הללו הם כלי משחק על לוח השחמט של הרגולטורים ולהקת המעודדות שלהם בעיתונות במטרה אחת בלבד: להציג את כל מי שמעז להעלות ביקורת נגד יישום הרפורמות המתוכננות כמושחת, כמשרת של הבנקים וכמי שמסכל רפורמות חשובות וכמי שפועל נגד האינטרס הציבורי. אין לדמוניזציה זו שום קשר כמובן עם המציאות, אבל למרבה הצער היא עוזרת להעביר הרבה "רפורמות" שיותר מאשר הן מועילות הן מזיקות. 

6. הטכנולוגיה היא הרגולציה הכי אפקטיבית לצרכנים ולתחרות

אז מה בכל זאת הפתרון? מי שחושב שיש פתרון קסם להגברת התחרות באשראי הצרכני משלה את עצמו. ספק גדול אם יוזמה רגולטורית כזו או אחרת, תצליח לספק את התוצאות המקוות. המדינה פספסה את האופציה להפוך את בנק הדואר לבר-תחרות באשראי הצרכני, מעין בנק חברתי, ותלתה את יהבה על חברות כרטיסי האשראי.

כמובן שרגולציה הכרחית ותמשיך להיות קיימת, השאלה היא רק המינון שלה, האפקטיביות והתועלת שבה. היא נחוצה במקרה של כשל שוק קיצוני במיוחד וספק גדול אם האשראי הצרכני הוא המקרה הקיצוני הזה. ובלאו הכי, מה שלא עשתה ותעשה הרגולציה, תעשה הטכנולוגיה - "הרגולציה" הטבעית והטובה ביותר לכל שוק ומחוללת התחרות האפקטיבית ביותר, במיוחד בשוק הבנקאות והפיננסים. מיזמי הפינטק, מיזמי ה-P2P ומאגר האשראי שאוטוטו יתחיל לפעול, עושים ויעשו בשביל התחרות והצרכנים הרבה יותר מועדת שטרום.

עוד כתבות

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.31 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?