גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בית המשפט מצר את צעדיהן של חברות המימון החוץ-בנקאי?

חברת האשראי החוץ-בנקאי אס.אר אקורד שבבעלות עדי צים הגישה תביעה נגד בנק הדואר, בטענה כי בניגוד לחובתו בדין הוא מסרב לנכות צ'קים בלתי סחירים של לקוח עסקי שביקש לקבל תמורתם אשראי מאקורד ● המחוזי קבע כי רשימת השירותים שעל בנק הדואר להעניק היא רשימה סגורה, וכי השירות הנדרש אינו נכלל בה ● מומחית לדיני בנקאות: "מתרבים המקרים שבהם הבנקים מסרבים לנהל חשבונות ללקוחות עקב חשד להלבנת הון"

עדי צים / צילום: תמר מצפי
עדי צים / צילום: תמר מצפי

האם פסק דין שניתן לאחרונה עשוי להקשות על פעילותן של חברות המימון החוץ-בנקאי, הנהנות מצמיחה הולכת וגוברת בשנים האחרונות? זו השאלה המרכזית שעולה בעקבות הכרעה בסכסוך משפטי בין חברת אס.אר אקורד, חברת האשראי החוץ-הבנקאי בבעלותו של עדי צים, לבין בנק הדואר.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את עמדת בנק הדואר, שלפיה הוא אינו מחויב לספק ללקוחותיו את שירות ניכיון הצ'קים הבלתי סחירים ("למוטב בלבד"), שמציעה אקורד ללקוחותיה. זאת, בהחלטה ארוכה ומנומקת שעשויה להשליך בהמשך גם על בנקים ושירותים נוספים.

שוק האשראי החוץ-הבנקאי זוכה לעדנה בשנים האחרונות. כפי שעולה מדוח בנק ישראל לסיכום שנת 2018 שפורסם בחודש שעבר, מאז שנות ה-2000 מתחולל שינוי מבני בשוק האשראי בישראל. במסגרת שינוי זה, גדל חלקו של המימון החוץ-הבנקאי יחסית למימון הבנקאי, באופן כמעט חסר תקדים לעומת העולם.

אחת מחברות האשראי החוץ-בנקאי הבולטות במשק היא חברת אס.אר אקורד, שבבעלותו של איש העסקים צים, לשעבר מבעלי רשת "כמעט חינם". ב-2018 הרוויחה אקורד כ-45 מיליון שקל, תוך שהיא מציגה גידול משמעותי בהכנסות מלקוחותיה, שעלו ל-478 מיליון שקל (לעומת 278 מיליון שקל ב-2017). גם הכנסות המימון של אקורד ב-2018 גדלו משמעותית, בכ-40%, ועלו לכ-69 מיליון שקל.

לטענת החברה, בדיווח שפרסמה לפני מספר ימים, המקור לעלייה זו הוא ב"הצלחת הנהלת החברה להגדיל את מסגרות האשראי בבנקים ואצל נותני אשראי אחרים, תוך הקפדה על טיוב תיק האשראי ואיכות הלקוחות".

אלא שכפי שעולה מפסק הדין בתביעת אקורד נגד בנק הדואר, לפחות במקרה אחד החברה דווקא לא נחלה הצלחה, ולא מן הנמנע כי לפסק הדין יהיו השלכות גם על מקרים נוספים.

שירות ניכיון הצקים למוטב בלבד של אקורד

שלושה שלבים

את התביעה שהוגשה נגד בנק הדואר, ושעסקה בשירות ניכיון צ'קים בלתי סחירים ("למוטב בלבד") שמציעה אקורד, הגישו אקורד וחברת האחים "כהן שיווק והפצה", שביקשה לקבל אשראי מאקורד תמורת הצ'קים שקיבלה מלקוחותיה - באמצעות בנק הדואר.

לקוחות המעוניינים לקבל אשראי מאקורד, תמורת ניכיון צ'קים בלתי סחירים, דוגמת חברת האחים כהן, נדרשים לפעול על-פי מתווה תלת-שלבי המחייב מעורבותו של בנק. בשלב הראשון, הלקוח פותח חשבון ייעודי בבנק לפי בחירתו, ומשעבד עם פתיחת החשבון את מלוא הכספים שעתידים להיות מופקדים בו לטובת אקורד, באופן בלתי הדיר, על דרך של ביצוע המחאת זכות על דרך השעבוד.

בשלב השני, מוסר הלקוח (בעל החשבון בבנק) את הצ'קים שאינם סחירים לאקורד, מקבל כנגדם אשראי ומצייד את אקורד בייפוי-כוח מתאים, שמאפשר לאקורד להפקיד את הצ'קים בעצמה לחשבונו בבנק.

בשלב השלישי, שהוא השלב שסביבו נאבקו הצדדים בבית המשפט - בהתאם להוראה הבלתי חוזרת שניתנה על-ידי הלקוח לבנק במועד פתיחת החשבון, על הבנק להעביר את יתרות הזכות הנצברות בחשבון, והעולות על 100 שקל מיד עם היווצרותן, בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של אקורד.

החל משנת 2014 ובמשך מספר שנים, הסכים בנק הדואר לספק את השירות בהתאם למתווה האמור. אלא שבסביבות 2016 הודיע בנק הדואר על כוונתו לחדול מסיפוק השירות האמור. ואכן, ב-2017, כשפנתה חברת האחים כהן לבנק הדואר, וביקשה לפתוח חשבון בנק תוך המחאת הזכויות בו על דרך השעבוד לטובת אקורד, היא נתקלה בסירוב של בנק הדואר.

מכאן, הוגשה תביעתם של האחים כהן ואקורד, בטענה כי סירובו של בנק הדואר למתן השירות בהתאם למתווה התלת-שלבי, עומד בניגוד לחובתו למתן שירות בהתאם לדין, מהווה הפרה של עיקרון תום-הלב ועוד.

מנגד, טען בנק הדואר - שיוצג בהליך על-ידי עורכי הדין יהושע ליברמן, יובל שלהבת ועדי אתר ממשרד יגאל ארנון - כי על אף שחוק הדואר והתקנות שהותקנו מכוחו מחייבים אותו להעניק סל רחב מאוד של שירותים ללקוחותיו, המתווה שלפיו נוהגת אקורד אינו נכלל בהם. עוד לטענתו, מתווה זה עלול להגביר את חשיפתו למעשי הלבנת הון, וגם בשל סיבה זו אין לחייבו להעניק את השירות.

שופטת בית המשפט המחוזי, לימור ביבי, קבעה כי בנק הדואר אכן לא מחויב להעניק את השירות על-פי המתווה של אקורד. זאת, בעיקר, לאור כך שרשימת השירותים שבנק הדואר מחויב להעניק בהתאם לחוק היא רשימה סגורה. לכן, "יש לפרש את היקף השירותים באופן מצמצם". לדברי ביבי, מכיוון שהשירות שמספקת אקורד אינו מפורט בחוק או בתקנות - לא חלה חובה על בנק הדואר לספקו.

עוד ציינה השופטת כי אמנם הדין מחיל על בנק הדואר "חובה לביצוע פעולות של העברת כספים בהתאם להוראת הלקוח וכן, לביצוע הוראות קבע - קרי, הוראות תשלום מראש של הלקוח לאדם אחר". אולם המשמעות של הוראות דין אלה אינה שהוא מחויב להעניק שירות בהתאם למתווה של אקורד. "סבורתני כי בין חובת בנק הדואר לבצע העברות לפי הוראת לקוחותיו, ואפילו בין חובתו לבצע הוראת קבע, לבין השירות שבמתווה-אקורד, תהום פעורה.

והשופטת נימקה - "אין בחובה לבצע העברת כספים באופן פרטני או במסגרת הוראת קבע, בכדי להוביל לקיומה של חובה המוטלת על בנק הדואר לבצע העברה של סכום שאינו מוגדר מראש, ובמועד שאינו מוגדר מראש - אשר יש בה גם בכדי להטיל על בנק הדואר חובת נאמנות אקטיבית - בגדרה עליו לעקוב אחר החשבונות, לבחון האם בכל רגע נתון קיימת בהם יתרה העולה על 100 שקל, ולהעביר יתרה זו אל אקורד". נימקה השופטת.

עו"ד יהושע ליברמן, יגאל ארנון ושות' / צילום: יורם רשף

הפיכה לנאמן

נוסף לנימוק המרכזי לדחיית התביעה, סיפקה השופטת ביבי מספר נימוקים נוספים שתומכים בהחלטתה. נימוק אחד נגע לטענת בנק הדואר, שהתקבלה במלואה על-ידי השופטת, שלפיה במסגרת המתווה הופכות אותו התובעות, הלכה למעשה, לנאמן שלהן.

כך, למשל, כנאמן עליו יהיה לבחון את היתרות בחשבון ולהעבירן לחשבון חברת אקורד, אם יצטברו יתרות העולות על 100 שקל. בכך, למעשה משמש הבנק כנאמן של שני הצדדים, לבדיקת היתרות ולהעברת הכספים לאקורד.

ביבי דחתה את טענת אקורד והאחים כהן, שלפיה בכל מקרה חב בנק הדואר בנאמנות כלפי לקוחותיו, וקבעה כי "המתווה שהתובעות מבקשות להחיל על הבנק, אינו מבוסס על חובת הנאמנות הרגילה של הבנק כלפי לקוחותיו… אין מדובר ביישום נאמנותו הקלאסית של הבנק כלפי לקוחו, אלא ביצירת נאמנות של הבנק שבמסגרתה הנהנה הוא צד שלישי".

השופטת ביבי ציינה גם את הקשיים התפעוליים שמטיל המתווה התלת-שלבי על בנק הדואר, בייחוד במקרים שבהם מוטל עיקול על החשבון. "פעילות בהתאם למתווה, מטילה על בנק הדואר קשיים תפעוליים, אשר בעטיים סירובו למתן שירות כאמור הוא תם לב ועולה בקנה אחד עם חובתו להגינות". לדבריה, "גם ככל שניתן לבצע את הפעולה נשוא המתווה של העברת הכספים לאקורד במערכת ממוחשבת, הרי שמרגע שמוטל על החשבון עיקול, נדרש הבנק לפעילות ידנית".

הסיכון: הלבנה

אחד מהנימוקים המעניינים ביותר שנכללו בפסק הדין לדחיית התביעה, גם אם לא המרכזי שבהם, נגע לחשש שהעלו עורכי הדין שייצגו את בנק הדואר בכל הנוגע לצעדים שנדרש מהם לנקוט בתחום האיסור על הלבנת הון. לדברי השופטת ביבי, "המתווה מעורר בנוסף בעייתיות וסיכונים בהקשר לחובות המוטלים על בנק הדואר, במסגרת החקיקה האוסרת הלבנת הון ומימון טרור. בעייתיות אשר התגברה לאור שינויים רגולטוריים בנושא ודגש של רשויות האכיפה בארץ ובעולם, על תפקידם של המוסדות הפיננסיים כחלק ממערך הלחימה בהלבנת הון וטרור".

לדבריה, "בשנים האחרונות, כחלק מהכלים במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ובמימון הטרור, הוטלו על התאגידים הבנקאיים, חובות זיהוי, דיווח, בקרה וניהול כלפי לקוחותיהם. החובות האמורות, הוטלו על התאגידים הבנקאיים הואיל והניסיון בישראל, כמו גם בעולם כולו, הוכיח כי הלבנת כספים נעשית במקרים רבים באמצעות ניצול לרעה של המערכת הבנקאית, תוך הפקדת כספים במערכת, המרתם למטבע זר במידת הצורך, והעברתם בין חשבונות בנקים ומדינות שונות.

פרופ' רות פלאטו שנער / צילום: תמיר ברגיג

"פעולות, כאמור, יכול שייעשו בצורה מתוחכמת: למשל, על-ידי ביצוע פעולות בנקאיות באמצעות מיופי-כוח על-מנת להסתיר את זהותם של בעלי הכספים למעשה, העברות כספים למדינות מקלט (OFF SHORE), שבהן הפיקוח על המטבע רופף וחוקי הסודיות הבנקאית חמורים, העברת כספים באמצעות חשבונות מעבר וחשבונות קורספונדנט על-מנת לטשטש את מקורם, ביצוע הלוואות בדויות, וכיו"ב".

עוד הדגישה השופטת בהקשר זה כי לאחרונה אף הושם דגש רב יותר על תחום זה, בין היתר לאור העובדה כי ישראל הצטרפה באוקטובר האחרון, באופן רשמי, לארגון ה-FATF - גוף שהוקם על-ידי מדינות ה-7 G, שמטרתו לקדם את המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

לסיכום נקודה זו, כתבה השופטת: "הנני סבורה כי הפעילות בהתאם למתווה אמנם מעלה בעייתיות הנוגעת לתחום הלבנת ההון, וזאת במיוחד בהינתן שהבעלים הרשום של החשבון אינו הבעלים של החשבון דה-פקטו, אלא שהחשבון הוא בבעלות בפועל של חברת אקורד. בעייתיות זו חריפה יותר בשים לב לכך שהחשבון כשלעצמו אינו כולל כל זיהוי חיצוני הקושר אותו לאקורד, ואין בו כשלעצמו בכדי ללמד על הבעלות האמיתית בו, או על הנאמנות העומדת בבסיסו".

עורכי הדין יצחק מימון ורלי לוי, באי-כוחה של אקורד, מסרו בתגובה: "המתווה שאותו יזמה אס.אר. אקורד יחד עם בנק הדואר, שירת מספר מטרות: הוא יצר אלטרנטיבה למימון זהה שאותו מעניקים הבנקים המסחריים, וגיוון את אמצעי המימון העומדים לרשות הלקוחות, בייחוד לאלה שהם מודרי אשראי, עבורם היווה המתווה ערוץ מימון עיקרי. פסק הדין חיסל למעשה ניסיון מוצלח של גוף חוץ-בנקאי מוביל להפקיע מידי הבנקים המסחריים את המונופול ליתן אשראי נגד צ'קים שסחירותם הוגבלה.

"עם זאת, בכך לא נסתם הגולל על האפשרות להמשיך ולפתח מכשירים דומים. ככל שהמדינה וקברניטיה אכן מעוניינים לפתח שוק אשראי ושירותים חוץ-בנקאיים, תחרותי וזמין, וליישם את מסקנות הוועדות שהתכנסו בעניין, מן הראוי כי יפעלו להגשמתו באמצעות חקיקה מתאימה.

"אזכיר כי לפני שנה פרסמה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מכתב הממוען לתאגידים הבנקאיים, ונושאו - פעילות התאגידים הבנקאיים מול לקוחות מסוג נותני שירותים פיננסיים, מסמך שבו נדרשו התאגידים לקבוע מדיניות באשר לפתיחה ולניהול חשבונות, ובכללם חשבונות נאמנות. עד כה, לא נודע מה תוצאות אותו מהלך, והגופים החוץ-בנקאיים ממשיכים לפקוד את שערי בית המשפט בדרכם לפתיחת חשבון".

עשרות חשבונות דומים של אקורד בסכנה; האם הבנקים המסחריים צפויים לנהוג כמו בנק הדואר?

לפסק הדין בעניין חברת "אס אר. אקורד" ובנק הדואר - ככל שבית המשפט העליון לא יהפוך אותו בערעור שסביר כי יוגש - צפויות השלכות הרבה מעבר לעניינם הספציפי של הצדדים. ל"גלובס" נודע כי במרוצת השנים נפתחו בבנק הדואר עשרות חשבונות של לקוחות אקורד שביקשו מבנק הדואר לפעול בהתאם למתווה התלת-שלבי שבית המשפט קבע שבנק הדואר אינו חייב לכבד. ההערכה היא כי מרבית החשבונות האמורים כבר אינם פעילים נכון לעת הזו, אם כי ברור שבעקבות פסק הדין תהא אקורד מנועה מלפתוח חשבונות על-פי המתווה האמור, וההערכה היא שזו הסיבה שבגינה השקיעה אקורד מאמצים רבים בהליך המשפטי בעניינה של החברה של האחים כהן.

השפעה נוספת של פסק הדין על אקורד טמונה בסכנה שמא גם הבנקים המסחריים יסרבו לכבד את המתווה התלת-שלבי האמור. לדברי פרופ' רות פלאטו-שנער, ראשת המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית מהמכללה האקדמית נתניה, ברור כי לפסק הדין יש חשיבות גם לגבי הבנקים המסחריים. "נקודת המוצא של השופטת הייתה, שבנק הדואר לא חייב היה להעניק את השירות המבוקש, לאור רשימת השירותים המצומצמת שחובה עליו לספק לפי החוק. מעיון בחוק הבנקאות, עולה שגם בנק רגיל, הגם שתחומי הפעולה שלו רחבים מאלה של בנק הדואר, אינו חייב להעניק שירות שכזה", מסרה פלאטו-שנער.

זאת ועוד, ייתכן גם כי לפסיקה תהיה השפעה על חברות מימון נוספות שמבקשות לפעול במתווה דומה.

אולם אין חולק כי ההשפעה המהותית יותר של פסק הדין טמונה בשורת הקביעות העקרוניות שמופיעות בו, בנוסף לקביעות הנוגעות למתווה הספציפי שנידון בפסק הדין. כך למשל, נקבע שלא ניתן לכפות על הבנק לאפשר שעבוד של חשבון לצד שלישי, וכי אין חובה לבנק לשמש כנאמן של צד שלישי שאינו בעל החשבון. עוד נקבע כי לא ניתן לכפות על הבנק לבצע העברה כספית קבועה שאינה מוגדרת בסכום ובתאריך, וכי קשיים תפעוליים שעליהם מצביע הבנק, יכולים לשמש כנימוק טוב לסירוב להעניק שירות כלשהו.

ביחס לקביעות אלה, סבורה פרופ' פלאטו-שנער כי השופטת לימור ביבי "קבעה בצדק שאין בכוחה כדי לחייב את בנק הדואר להסכים למתווה המבוקש", וכי הן נכונות ביחס לבנקים המסחריים באותה מידה שהן רלוונטיות לבנק הדואר. לדבריה, "חובת האמון חלה גם על הבנקים המסחריים ומטילה עליהם סטנדרט התנהגות גבוה מאוד כלפי לקוחותיהם. עם זאת, אין פירושו של דבר שמכוח חובת האמון הבנק צריך להסכים לכל מבוקשו של הלקוח. כאשר מדובר במתווה בעייתי מבחינה תפעולית, המטיל על הבנק סיכונים שונים, זכותו של הבנק לסרב למתן השירות".

קביעה עקרונית נוספת שנכללה בפסק הדין ויכולה להיות בעלת השפעה רחבה, היא הקביעה שלפיה מצבים המגבירים את החשיפה של הבנק בתחום הלבנת הון יכולים להקים לו זכות לסרב להעניק שירות. לדברי פלאטו-שנער, גם קביעה זו תשמש את הבנקים המסחריים במקרים אחרים. "עם החמרת הפיקוח על הבנקים בתחום זה, מתרבים המקרים שבהם הבנקים מסרבים לנהל חשבונות ללקוחות עקב חשד להלבנת הון", ציינה. "במקרה הנדון נקבע שהמתווה המבוקש עורר בעיות, בפרט לאור העובדה שהבעלים הרשום בחשבון אינו הבעלים דה-פקטו, ובשל הקשיים בחובת הזיהוי של הנהנה בחשבון. קביעה זו רלוונטית גם לבנקים המסחריים, ומסייעת בתיחום המקרים שבהם הבנק רשאי לסרב לניהול החשבון".

המשמעות היא כי כעת ייתכן שבנק הדואר והבנקים המסחריים יזכו למקור משפטי נוסף, ככל שלא ייהפך בבית המשפט העליון, שיכול לשמש בסיס לסירובם להעניק שירותים נוספים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; למונייד מזנקת ב-9%, נייס ב-6%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדותיה": הישראלית שמזנקת בחדות בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב