גד זאבי / צילום: שלומי יוסף
העליות החדות בניירות הערך של אינטרנט זהב , בי קומיונקיישנס ובזק כעת מצביעים על כך שבשוק אוהבים את הצעתו של איש העסקים גד זאבי לרכישת השליטה בפירמידת התקשורת.
זאבי, שמבקש לחזור לסיבוב שני של השקעה בבזק, לאחר סיבוב ראשון שבו נלקחו מידיו המניות, הגיש אמש את ההצעה למנכ"ל אינטרנט זהב, דורון תורג'מן, ולנאמן למחזיקי האג"ח (אשר שולטים בפועל בחברה). היום נרשמו זינוקים חדים בניירות הערך של החברות: מניית אינטרנט זהב מזנקת ב-18% בשעות הצהריים, ביקום קפצה ב-28% ובזק ב-15% (במחזור עצום, שעמד על יותר מ-80 מיליון שקל). אג"ח ד' של אינטרנט זהב קפצו ב-35% (ונסחרת עדיין בתשואת 'זבל' תלת-ספרתית); ואג"ח ג' של ביקום עלתה ב-8% (תשואה של כ-8%).
זאבי, בן 80, יליד קיבוץ מסדה, הוא איש עסקים עתיר עלילות בשוק ההון, שידע בעבר הצלחות ואכזבות למכביר. רכישת 20% ממניות בזק מידי החברה הבריטית כייבל אנד ווירלס באוקטובר 1999 אמורה הייתה להיות המקפצה שתעמיד אותו בחזית אחת עם הטייקונים הגדולים במשק, ולהפוך אותו למועמד מוביל לרכישת מניות המדינה בחברת התקשורת הלאומית, לכשזו תופרט. בפועל, מהרכישה הזאת התחילה הידרדרות בעסקיו.
משבר שפרץ בשוק המניות כעבור שנתיים, גרם לירידה חדה בשווי מניות בזק, מנע מהחברה לחלק דיבידנדים, ובסופו של דבר, נאלץ זאבי לוותר בשנת 2003 על המניות שרכש לטובת הבנקים, שהעמידו לו הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון דולר למימון המהלך.
מגעים להסדרי חוב בקבוצה
הצעתו הנוכחית של זאבי, שידע בשנים האחרונות כמה הצלחות בעסקיו, כוללת רכישת 100% ממניות אינטרנט זהב בתמורה ל-300 מיליון שקל - סכום שיושקע בחברה. יחד עם 50 מיליון שקל נוספים, שכבר מצויים כיום בקופת אינטרנט זהב, יועבר הסכום כולו כהשקעה בביקום - החברה הבת שבה מחזיקה אינטרנט זהב 52%. זאת, במסגרת הליך הנפקת זכויות או גיוס הון בתנאים שיוסכמו על הצדדים. אם בעלי המניות האחרים בביקום לא יזרימו גם הם כסף לחברה, החזקתה של אינטרנט זהב בביקום, השולטת בבזק, תגדל לכ-80%.
ניירות הערך של הפירמידה שמעל בזק רשמו מתחילת השנה ירידות חדות, על רקע מחיקות הערך הגדולות בדוחות בזק, שהובילו לעצירת תשלומי הדיבידנדים ולקשיים בחברות במעלה הפירמידה. אינטרנט זהב עצרה בינואר את התשלומים למחזיקי האג"ח והתחילה במגעים להסדר חוב, ולאחר מכן התחיל תהליך דומה גם בביקום, שבניהולו של עמי ברלב.
לאורך התקופה ניהלו נושי אינטרנט זהב מגעים עם הקרן הזרה סרצ'לייט, שהציעה לרכוש את מניות ביקום שמחזיקה אינטרנט זהב, אבל הצעתה לא התקבלה. אינטרנט זהב חייבת למחזיקי האג"ח 739 מיליון שקל נכון לסוף 2018, וביקום - כ-2.5 מיליארד שקל.
בסוף 2018 היו בקופת אינטרנט זהב 136 מיליון שקל במזומנים והשקעות. ההצעה של זאבי קובעת כי בסופו של התהליך יוותרו בקופתה 17 מיליון שקל, והיתרה תשמש לפירעון חוב למחזיקי האג"ח. נוסף על כך, יקבלו מחזיקי האג"ח מניות ביקום בתמורה ל-50 מיליון השקל, שיושקעו בביקום מקופת אינטרנט זהב. במקביל מציע זאבי להנפיק סדרת אג"ח חדשה בסך 300 מיליון שקל ע.נ., שתובטח בשעבוד מדרגה ראשונה על מניות ביקום, ששוויין הסחיר יהיה 300 מיליון שקל. האג"ח יישאו ריבית שנתית של 4%, מתוכם 2% ישולמו כל חצי שנה ו-2% ייצברו לקרן וישולמו עם התשלום הקבוע בסוף השנה השביעית. הקרן תוחזר בהדרגה: 25 מיליון שקל בסוף השנה השלישית וסכום זהה אחרי שנה, 50 מיליון שקל בסוף השנה החמישית, וסכום זהה אחרי שנה, ו-150 מיליון שקל בסוף השנה השביעית.
למחזיקי האג"ח מוצע גם מנגנון אפסייד, המבוסס על מחיר מניית נכס הבסיס, בזק. 80 מיליון שקל ישולמו להם אם מניית בזק תעלה מעל 4.25 שקלים (לעומת 2.38 שקל מחיר הנעילה אתמול), תשלום שיועבר בסוף השנה השביעית בתוספת ריבית של 4% מיום הזכאות. עוד 80 מיליון שקל ישולמו אם מחיר המניה יעלה על 5.75 שקלים ב-6 השנים הראשונות, ו-140 מיליון שקל ישולמו אם המחיר יעלה מעל 6.5 שקלים ב-7 השנים הראשונות.
באינטרנט זהב יש פה שיעור ריקברי של בין 60%-100%, תלוי במימוש האפסייד. נראה כי מחזיקי האג"ח אוהבים את ההצעה, וכבר הבינו ממילא שלא ייראו את כל החוב בחזרה.
בבנקים לומדים את הצעת זאבי
הצעת זאבי עומדת בתוקף ל-8 ימים, ותפקע אם לא יתקבל אישור אסיפות האג"ח של אינטרנט זהב וכן אישור דירקטוריון אינטרנט זהב. אם יתקבלו האישורים, ייכנסו הצדדים לדיונים. הדירקטוריון יתכנס ככל הנראה ביום חמישי לדון בנושא. הדירקטוריון כולל כיום שני דח"צים ושני נציגים של הבנקים נושי חברת יורוקום (הפועלים, הבינלאומי ודיסקונט), החברה הפרטית שבאמצעותה שלט בזמנו שאול אלוביץ בפירמידת בזק.
בבנקים לומדים היום את הצעת זאבי, אבל ממבט ראשון נראה שהיא לא תשאיר לבנקים, שהם כיום בעלי המניות המרכזיים ביורוקום, כלום. מנגד, היות וממילא נראה שהבנקים לא צפויים לקבל כלום ממכירת בזק בסיטואציה הנוכחית (כאשר כל הפירמידה בסכנת התמוטטות), ספק אם ימהרו לסגור את הדלת בפני זאבי. הגיוני יותר שינסו ללחוץ אותו לשפר את ההצעה, שתשאיר להם אפסייד מסוים. מכיוון שנציגי הבנקים משמשים דירקטורים באינטרנט זהב, יש להם יכולת לקיים מו"מ מול זאבי, בניגוד להצעות שמגיעות ישירות לקומה התחתונה יותר - בביקום, שם אין לבנקים השפעה.
אישור נוסף שנדרש לצורך העסקה נוגע לביקום, כאשר זאבי מבקש לקבל את אישור מחזיקי אג"ח ביקום ואישור דירקטוריון החברה עד 10 במאי. על כך יש להוסיף את אישור בית המשפט להסדר, עד 30 ביוני, שאם לא כן, תפקע ההצעה.
בזק מוותרת על הגדלת ההון
התנאים הנוספים שמציב זאבי כוללים גם מציאת פתרון לחובת קיפול שכבה לפי חוק הריכוזיות; שינוי אמות המידה הפיננסיות בביקום בהסכמת כל הצדדים; וכן שלא יהיה שינוי בהון המונפק של ביקום ושל בזק עד למועד השלמת ההסדר.
בהקשר זה נזכיר שבזק תכננה לבקש את אישור בעלי המניות שלה להגדיל את ההון הרשום למסחר במטרה לגייס בעתיד עד 2 מיליארד שקל במניות, אלא שביקום - בעלת השליטה בבזק - ביקשה לעכב את המהלך. היום הודיעה בזק רשמית כי הסירה את הנושא מסדר היום של האסיפה.
נציין שעל דירקטוריון בזק הופעלו בימים האחרונים לחצים כבדים מצד משקיעים זרים וגופים מוסדיים לדחות את גיוס ההון שתכננה. הנהלת בזק גם קיבלה מסרים חד-משמעיים ממשקיעים זרים, שהביעו אי-שביעות רצון מהמהלך והזהירו שבמצב שנוצר אין שום סיבה להמשיך ולהחזיק במניה.
בשבוע שעבר ערכו מנכ"ל בזק, דודו מזרחי, וסמנכ"ל הכספים, יהלי רוטנברג, פגישות עם משקיעים בלונדון ונשאלו על ההיגיון שבמהלך. השניים הסבירו שהרעיון נולד מתוך מחשבה שיש צורך בחיזוק מבנה ההון של החברה בסיטואציה הקיימת כיום בשוק התקשורת, אבל נראה שזה לא שכנע אותם. מה שהביא לשינוי ההחלטה הייתה המכתב ששלחה ביקום בשבוע שעבר, כאשר בשלב זה היה ברור שאין סיכוי להעביר את ההחלטה באסיפה הכללית, ולכן הוחלט שלא להמשיך ולצאת נגד רוב בעלי המניות.
לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי, כתב היום בתגובה להצעה כי היא חיובית לבעלי החוב של אינטרנט זהב, לא מספיק חיובית עבור בעלי החוב של ביקום ומסוכנת מאוד עבור זאבי. להערכת לובלין, מחזיקי אג"ח אינטרנט זהב יכולים לרשום ריקברי פוטנציאלי של כ-70 אגורות לשקל, פלוס מנגנון אפסייד.
עוד הוא מעריך כי במידה ובהנפקת ההון של ביקום לא ישתתפו גופים נוספים מלבד אינטרנט זהב, ייתכן כי מחזיקי אג"ח ביקום ידרשו "כרית" גדולה יותר מ-350 מיליון שקל וייפתח מו"מ בין הצדדים. לובלין מזכיר את נכס המס של בזק (בגין yes, בגובה כ-1.1 מיליארד שקל) שמחיקתו עלולה להביא "בקלות" את ביקום להפרה נוספת בקובננטס.
"במספרים פשוטים, זאבי מציע לרכוש את השליטה בביקום שנמצאת ב-NAV שלילי, לפי שווי חברה של כ-600 מיליון שקל, כשבנוסף הוא נותן שיעבוד על המניות לבעלי החוב של אינטרנט זהב - בעיני, עסקה מסוכנת מאוד עבור זאבי", מסכם לובלין.