אסף קרת וירון ברסקי, שותפים מייסדים ומנהלים בקרן / צילום: עדי כהן צדק
בנק ההשקעות הבינלאומי RMGlobal הודיע על השלמת סגירה שנייה במסגרת גיוס ההון לקרן ההשקעות RMGP Biopharma. הקרן מיועדת להשקיע בחברות של חממת הביוטק FutuRx מרחובות, או בחברות שבגרו ממנה. עד כה גייסה הקרן 64 מיליון דולר.
הרעיון להקים את הקרן הייעודית עלה ב-2016 על ידי ירון ברסקי ואסף קרת, המנהלים את הסניף הישראלי של בנק ההשקעות מאז 2013. המודל של השקעה בחברות המקושרות עם חממה ספציפית הוא ייחודי. במודל הנפוץ, זכייני החממה משקיעים בכל חברות החממה ואז השקעות המשך באלה שמעניינות אותם במיוחד. הזכייניות של חממת FutuRx - קרן הביומד המובילה אורבימד וחברות התרופות ג’ונסון אנד ג’ונסון וטקדה - אכן עושות זאת. הקרן הייעודית של RMGlobal, לעומת זאת, מביאה אל השולחן הון וקשרים בלי להיות זכיינית, ולפיכך היא אינה מחויבת להשקיע בכל אחת מהחברות בחממה.
הסגירה הראשונה של קרן RMGP ב-2017 הייתה בהיקף של 30 מיליון דולר. "הרעיון היה לגייס את הסכום הראשון מהר, כי החממה כבר עבדה ולא רצינו לפספס הזדמנויות", אומר ברסקי. "הצטרפנו לרכבת שכבר נסעה במהירות, ולכן התחלנו לעבוד עוד לפני שיבשה הדיו על מסמכי הגיוס הראשון, אבל קיווינו מאוד שהקרן תהיה גדולה יותר, כדי שנוכל להקצות שליש מההון לתמיכה בחברות כבר בזמן החממה ושני שלישים להשקעות המשך".
מה הרכב המשקיעים שלכם?
ברסקי: "95% הם משקיעים מוסדיים בתחום מדעי החיים, קרנות מדעי חיים או חברות פארמה לא ענקיות הפועלות באזור גיאוגרפי מסוים ורוצות גישה לפורטפוליו שלנו. המשקיעות הן מארה"ב, מישראל, מדרום אמריקה ומאסיה".
קרת: "אחת מחברות הפורטפוליו של החממה הגיעה דרכנו. הנה, הטכנולוגיה של חברת TNIK, שמפתחת תרופה חדשה לסרטן, הגיעה ממכון מחקר בדרום קוריאה, דרך הקשרים שלנו. אנחנו מקווים שיגיעו כך לחממה עוד מוצרים, ובאופן ספציפי, עוד מוצרים מקוריאה. 50% ממוצרי החממה מגיעים מהאוניברסיטאות וממכוני המחקר בארץ, וכ-50% מחו"ל".
קרן aMoon של מריוס נאכט היא בין הגופים המושקעים ב-RMGP. "המיקוד בטכנולוגיות פארמה פורצות דרך בפיתוח מוקדם הוא מרכיב חשוב באקוסיסטם של תעשיית ה-HealthTech הישראלי", אומר ד"ר יאיר שינדל, שותף מייסד ב-aMoon.
אילו השקעות כבר ביצעתם?
ברסקי: "השתתפנו בסבבי ההשקעה של חברת ביומיקס, המפתחת טיפולים מבוססי פאג’, תאים אוכלי חיידקים שיכולים לשמש כאנטיביוטיקה. החברה המיוחדת הזאת גייסה 24 מיליון דולר כבר בתקופת החממה, ועוד 32 מיליון דולר מאז בגרה ממנה. זה סכום גבוה לחברת תרופות ישראלית, ודאי יחסית לשלב שבו היא נמצאת".
השקעה נוספת נעשתה בחברת מיטוכוניקס, המטפלת במחלות ניווניות של העצבים (אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS) ובחברת Pi Therapeutics, הפועלת בתחום הסרטן.
בין החברות שבהן השקיעה הקרן בתקופת החממה אך טרם עלו לכותרות נמצאות בי סנס, המבוססת על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת תל אביב - תרופה עם מנגנון פעולה חדש לטיפול בכאב נוירופתי (כאב עצבי); פינק ביופארמה מאוניברסיטת בן גוריון, שגילתה מנגנון המשפעל תאים של מערכת החיסון נגד תאי סרטן ופותח אפשרות חדשה לטיפול אימונותרפי; אימפקט, שפיתחה מנגנון המשכלל את טכנולוגיית ה-CAR-T ועשוי להרחיב את סוגי הסרטן שניתן לטפל בהם בעזרתה.
חברות כמו ביומיקס ומיטוכוניקס גייסו סבבים ראשונים גדולים. מה הלאה מבחינתן?
ברסקי: "אנחנו רוצים להביא משקיעים שיכולים לתמוך בחברות עד הנפקה. חברות כאלה דורשות המון זמן וכסף, ומשקיעים שיודעים לנהל את הסיכון הזה נכון. המטרה שלנו היא לתמוך ב’עמק המוות’ עד שמגיעים למשקיע כזה. בינתיים נראה שזה עובד".
"יש מנהלי קרנות מבריקים"
אילו שינויים אתם רואים בתעשיית הביוטק היום?
קרת: "אפשר לראות את התפחות השוק. הקרנות הישראליות מניבות תשואות יפות למשקיעים שלהן. יש מנהלי קרנות מבריקים. זה תחום עתיר סיכון ולכן לא כולם יצליחו לבסוף, אבל זה מה שמצופה מהם - להסתכן.
"אנחנו רואים המון מודלים פיננסיים יצירתיים - ב-FutuRx, בקרנות שמשתפות פעולה עם בתי חולים, בחממות שמשלבות גורמים פיננסיים, חברות גדולות ובתי חולים לפעילות בתחום הבריאות הדיגיטלית, שיש בו הזדמנות יוצאת דופן בישראל.
"שינוי נוסף מתרחש בהבנה שמודל הניסויים הקליניים אינו בר קיימא, ולא רק בגלל המחיר אלא משום שמרוב ניסויים - לחברות קשה להגיע לחולים. יהיה צורך בפתרונות חלופיים כמו עבודה על מאגרי מידע מהעולם האמיתי, באמצעות כלים של בינה מלאכותית".