גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת הממשלה הבאה: שרי משרדים קטנים יחלקו שירותי דוברות, לוגיסטיקה ותקציבים

נציבות שירות המדינה בוחנת הקמת מטה מרכזי שיעניק באופן מרוכז שירותי מינהלה למשרדים קטנים • בין השירותים שיספק המטה: משאבי אנוש, חשבות ורכש • בין המטרות: חיסכון וצמצום תקנים כפולים ותמרוץ שרים ואנשי מקצוע איכותיים לבחור במשרדים הגדולים

נציבות שירות המדינה בוחנת הקמת מטה מרכזי שיטפל בכל שירותי המינהל והתפעול של משרדי ממשלה, המוגדרים כמשרדים קטנים. על-פי התוכנית המתגבשת, במטה המרכזי יאוחדו כל תקני המינהלה אשר מפוזרים כיום בין המשרדים "הקטנים", והוא יהיה אחראי למתן שירותי מינהל לכל המשרדים הללו, ובכללם: משאבי אנוש, תקציבים, חשבות, דוברות, רכש ולוגיסטיקה. נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אמר כי ייעול השירותים למשרדים ייעל את השירות לאזרח.

על-פי הרעיון הנבחן ישמש המטה עבור משרדי ממשלה העומדים בשלושה פרמטרים: מספר עובדים של עד 200 איש, תקציב שנתי של עד חצי מיליארד שקל, ומידת המרכזיות של המשרד בתוך הענף שבו הוא פועל. הקריטריון השלישי הוא העמום ביותר, אך ניתן ליישם אותו למשל על משרד התקשורת, שמצד אחד איננו משרד גדול בהיקפי משאבי האנוש והתקציב, אבל מצד שני נחשב לגורם מאוד מרכזי ברגולציה הענפית. במקרה של משרד כמו משרד התקשורת הנטייה תהיה שלא להוציא בשלב הזה את פעילות המטה, מחשש שהדבר יפגע גם בפעילות הליבה של המשרד.

לפי הערכות פנימיות, המטה המרכזי כבר רלוונטי עבור שבעה משרדים קטנים קיימים: משרד התרבות והספורט, המשרד לשוויון חברתי ואזרחים ותיקים, המשרד לשיתוף-פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, משרד התפוצות והמשרד לירושלים ומורשת.

המטה המרכז יוכל לקלוט משרדים נוספים, אם יוקמו, לאחר כינון הממשלה החדשה. את תהליך הבחינה מרכז אבי חליבה, מנהל אגף בכיר למשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש של המשרד לשירותי דת, משרד הפנים ומשרד החינוך. בנציבות מקווים שהצלחת היוזמה תיצור פתח ליוזמות התייעלות נוספות. לאחר השלמת עבודת המטה בכוונת הנציבות לתאם את המהלך עם משרד ראש הממשלה.

צמצום התמריץ לפתיחת משרדים חדשים

היוזמה נועדה להיערך לכינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות, מתוך הנחה שריכוז המטות ישיג מספר יתרונות ניהוליים: ראשית, כמובן חיסכון בתקורות וצמצום תקנים כפולים ומיותרים כמו דובר או חשב נפרדים שיש כיום למרבית המשרדים הקטנים; שנית, המהלך אמור להקטין את האטרקטיביות של המשרדים הקטנים מבחינת השותפות הקואליציוניות העתידיות, ולצמצם את התמריץ לבקש משרדים חדשים, שבמקרים רבים הקמתם המאולצת מייצרת עיוותים במבנה הממשלה. שלישית, צמצום המשרדים אמור לתמרץ שרים ואנשי מקצוע איכותיים לכיוון המשרדים הגדולים ובעלי מוטת השפעה, במקום "שיתבזבזו" במשרדים קטנים בעלי אופי פרויקטלי.

לנציבות אין עדיין אומדנים לגבי העלויות הכספיות שייחסכו כתוצאה מהמהלך, ואין עדיין המלצה ברורה על המסגרת המתאימה למטה המרכזי. אפשרות אחת שכבר מופעלת בהצלחה היא לאחד מטה של משרדים-אחים: משרד המדע והטכנולוגיה מקבל את שירותי המטה שלו ממשרד התרבות והספורט. מודל אחר שגם הוא כבר מופעל בממשלה באופן חלקי הוא של משרד מטה גדול שישמש משרד-אם עבור משרדי-לוויין: המודל הזה מופעל כיום במשרד ראש הממשלה שמספק שירותי מטה למשרד המודיעין. האופציה השלישית היא להקים מטה מרכזי חדש ונפרד בסמיכות לנציבות.

אבחנה בין שכר המנכ"לים

בנציבות שירות המדינה לא מתייחסים לכך במסגרת היוזמה הנוכחית, אולם יישום הרעיון של האחדת המטות צפוי לעורר דיון ציבורי מחודש באחת הסוגיות הרגישות ביותר במגזר הציבורי: שכר המנכ"לים.

במהלך הקדנציה של הממשלה היוצאת נעשו שני ניסיונות-נפל להעלות את שכר מנכ"לי משרדי הממשלה או לפחות להצמיד אותו לשכר הממוצע במשק, בדומה לשכר הח"כים, השרים וסגני השרים. לצד ביקורת על העלאת השכר למנכ"לים ולכל בכירי המשרדים הצמודים לשכרם מעורר הנושא גם שאלה אחת ראויה: מדוע נהנים מנכ"לי משרדי ממשלה קטנים, שלא לומר קיקיוניים מתנאי שכר זהים לאלה של מנכ"לי משרדים גדולים ומורכבים כמו האוצר, החינוך או הביטחון? יישום יוזמת הנציבות יחדד את הצורך ליצור אבחנה בין משרדים גדולים למשרדים קטנים - אבחנה שתקבל ביטוי גם בתנאי השכר של הצמרת הניהולית של כל קטגוריה. תוצאה אפשרית של תהליך כזה תהיה "ראש גדול" של המשרדים הקטנים ויוזמות להרחיב את תחומי הפעילות ולקסל אחריות על פרויקטים שלא שייכים בהכרח להגדרה הקלאסית של המשרד. דוגמה חיובית לכך היא המשרד לשוויון חברתי, שקיבל על עצמו את האחריות לניהול פרויקט אסטרטגי - ישראל דיגיטלית. 

איך מוגדר משרד ממשלתי קטן?

● עד 200 עובדים ● עד 500 מיליון שקל תקציב שנתי ● משרד שאינו רגולטור בענף

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

שנה הקמה: 2006; שר: גלעד ארדן; תקציב: 102; מספר עובדים: 32

המשרד לשוויון חברתי (אזרחים ותיקים)

שנת הקמה: 2007; שרה: גילה גמליאל; תקציב: 436 מיליון שקל; מספר עובדים: 77

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

שנה הקמה: 2005; שר: אריה דרעי; תקציב: 497 מיליון שקל; מספר עובדים: 68

המשרד לשיתוף-פעולה אזורי

שנת הקמה: 1999; שר: צחי הנגבי; תקציב: 31 מיליון שקל; מספר עובדים: 38

המשרד לענייני מודיעין

שנת הקמה: 2009; שר: ישראל כ"ץ; תקציב: 11.5 מיליון שקל; מספר עובדים: 20 תקנים

משרד התפוצות

שנה הקמה: 1999; שר: נפתלי בנט; תקציב: 9.6 מיליון שקל; מספר עובדים: 14

המשרד לירושלים ומורשת

שנה הקמה: 1990 (הוקם מחדש ב-2015); שר: זאב אלקין; תקציב: 50.8 מיליון שקל

ייעול המשרדים - חיסכון של כמה מיליונים בשנה / פרשנות

האחדת המטות של משרדי הממשלה הקטנים היא יוזמה חיובית ומרעננת של נציבות שירות המדינה, אבל גם בנציבות יודעים שמדובר רק בקצה קרחון של חוסר יעילות ובזבוזים במגזר הציבורי. הקצה הזה אכן בולט מאוד לעין הציבורית. צמצום מספר השרים ומשרדי הממשלה כמו גם שכר השרים והמנכ"לים ומטוסו החדש של ראש הממשלה הם הנושאים שמקבלים את הבולטות הרבה ביותר בסיקור התקשורתי בגלל סמליותם. החשיפה הזו איננה פרופורציונלית לחיסכון הכלכלי האמיתי הכרוך בצמצום מספר השרים והמשרדים. הערכות פנימיות בנציבות מדברות על מיליוני שקלים בודדים שאפשר לחסוך בשנה כתוצאה מהאחדת מטות משרדי הממשלה הקטנים. אלה סכומים בטלים בשישים לעומת, למשל, הקטנת תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי בנקודת אחוז אחת - ששווה חיסכון שנתי של כמעט 2 מיליארד שקלים.

מי שמוביל את הנושא במערכת הפוליטית הוא מנהיג "יש עתיד" ושותפו של בני גנץ להנהגת "כחול לבן", יאיר לפיד. ביוזמתו כולל המצע הנוכחי של כחול לבן הבטחה לצמצם את מספר השרים ל-18. מדובר בהחזרת המצב שהיה בתקופת ממשלת נתניהו לפיד. ב-2014, אישרה הכנסת את הגבלת מספר השרים ביוזמת לפיד, שאף התנה בכך את הצטרפותו לממשלה. חוקי המשילות שחוקקו במארס אותה שנה, העלו את אחוז החסימה ל-3.25% (שיעורו הנוכחי) והגבילו את מספר השרים בממשלה ל-18 ואת מספר סגני השרים ל-4 בלבד. רק שנה חלפה ובמסגרת ממשלתו החדשה עם החרדים ביטל נתניהו את המגבלות על מספר השרים וסגני השרים באמצעות הוראת שעה. בממשלת נתניהו הנוכחית כיהנו עם השבעתה 21 שרים, חלקם, כמו שר התחבורה ישראל כ"ץ ושר החינוך נפתלי בנט, קיבלו לידיהם בנוסף משרדים קטנים יותר. דרישתו של לפיד צודקת וראויה אבל הניסיון להציג את קיצוץ מספר השרים כמקור תקציבי אפשרי למימון תוכניות חדשות בהיקף של מיליארדים - הוא מגוחך. 

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה