נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין / צילום: שאטרסטוק
כמה קולות שווים מנדט, איך מחשבים את אחוז החסימה ומה זה בכלל הסכם עודפים? רגע לפני שהולכים לקלפי, "גלובס" עושה סדר בכל השלבים עד לכינון הכנסת ה-21 והממשלה ה-35.
השלב הראשון הוא מי בכלל זכאי להצביע. כ-6.3 מיליון בעלי זכות בחירה, בני 18 ומעלה, רשאים לגשת ל-10,720 הקלפיות הפזורות ברחבי המדינה. המספר הזה גדל בכחצי מיליון מאז בחירות 2015, ומסקרן יהיה לראות כיצד הדור החדש יחלק את קולותיו. בפעם הקודמת שיעור ההצבעה היה גבוה באופן יחסי, ועמד על 72.3%. התוצאה הייתה שכל מנדט היה שווה 33,511 קולות.
הסקרים שצופים מספר גבוה של מפלגות סביב אחוז החסימה גורמים ללבטים רבים בקרב הבוחרים. ההתלבטות היא האם להצביע למפלגה קטנה, שעשויה לא לעבור את אחוז החסימה, או להצביע "הצבעה אסטרטגית" ולבחור במפלגה גדולה. בבחירות הקודמות כ-190 אלף קולות כשרים ירדו לטמיון כתוצאה ממפלגות שלא עברו את אחוז החסימה - 3.25% מקולות הבוחרים. הדוגמה המובהקת ביותר היא מפלגת יחד של אלי ישי, שזכתה ב-125 אלף קולות - כ-3% מהקולות - אך לא עברה את הרף הנדרש. הפעם התמונה מורכבת אפילו יותר, שכן הפעם נרשם מספר שיא של מפלגות - 41.
ויש גם את הקולות העודפים והסכמי העודפים. כאשר סופרים את כל הקולות ומבצעים חלוקה ראשונית של מנדטים, נותרים קולות, בין קולות ספורים לכמה עשרות אלפים, שלא מהווים מנדט שלם. לדוגמה, בשנת 2015, חולקו בשלב הראשון 116 מנדטים למפלגות ו-4 נותרו לחלוקה בשלב מאוחר יותר.
איך מחליטים לאן הם הולכים? הנוסחה קצת מורכבת: מספר הקולות שקיבלה רשימה לחלק למספר המנדטים להם היא זכתה בחלוקה הראשונית. המפלגה שמקבלת את התוצאה הגדולה ביותר זוכה במנדט. לשתי רשימות שנקשרות ביניהן בהסכם עודפים יש סיכוי גבוה יותר לזכות במנדטים הנותרים הללו. למרות זאת, מספר מפלגות כמו כולנו, כחול לבן, גשר וזהות בחרו שלא לחתום על הסכם כזה.
לפחות שמונה רשימות בסכנה
לפי הסקרים האחרונים, מספר מפלגות מוכרות עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה. גם מפלגות שקיבלו בשבועות האחרונים חמישה מנדטים בסקרים, נמצאות בבעיה. הימין החדש, זהות, ש"ס, ישראל ביתנו, כולנו, גשר, מרצ ובל"ד-רע"ם. כל המפלגות הללו נמצאות בסכנה. כל רשימה כזו שלא תעבור את אחוז החסימה, עשויה לשנות באופן מהותי את המאזן בין הגושים.
מה קורה אם דווקא שתי מפלגות הנוטות יותר ימינה לא יעברו את אחוז החסימה, או רק מפלגה כמו מרצ לא תעבור? אם שתי מפלגות ימין לא יעברו את אחוז החסימה, אז גוש השמאל מרכז עשוי לגדול. אם מפלגה בצד השמאל י של המפה לא עוברת את אחוז החסימה, גוש הימין יגדל.
כל האפשרויות של הנשיא ריבלין
החל מיום רביעי הקרוב, יעבור הפוקוס מהמתמודדים ל בית הנשיא, והזרקור יופנה כולו אל נשיא המדינה ראובן ריבלין. חוק-יסוד: ‘הממשלה’ קובע בניסוח כללי מאוד: "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות".
פרסום תוצאות הבחירות יהיה במהלך יום רביעי, ולכן שבוע ההתייעצויות ימתח עד חמישי הבא, יממה בלבד לפני שהמדינה כולה יוצאת לפגרת פסח. השבעת הכנסת ה-21 תתרחש ב-30 באפריל, אך מהלכי הרכבת הקואליציה עשויים להימשך עד סוף מאי.
אל ריבלין יעלו ויבואו ראשי הסיעות, ויבשרו לו על מי הם בחרו להמליץ בתור ראש הממשלה הבא. בשלב הזה, ברור מראש שנציגי איחוד מפלגות הימין, הימין החדש, הליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה ימליצו על נתניהו. גם משה כחלון ומפלגת כולנו נספרים בטור הימין, לאור אמירה מפורשת של כחלון בסוף השבוע האחרון. אם כך, מדובר על 55-59 ממליצים בטוחים לפי הסקרים האחרונים.
בצד השני, בכחול לבן יכולים לבנות על כ-47 ממליצים. מה יעשו שאר ה-16? הסיעות הערביות עשויות שלא להמליץ כלל. פייגלין מצידו שומר כרגע את הקלפים קרוב לחזה, למרות העובדה שהוא מזוהה יותר עם מפלגות הימין. בנוסף, בכחול לבן, טוענים שחלק מן הממליצים יתחרטו וישנו את הצהרותיהם מיד אחרי הבחירות, כאשר תוצאות האמת יתקבלו.
אפשרות נוספת היא שחלק מן המפלגות יבחרו שלא להמליץ כלל. אופציה זו נלקחת בחשבון במסגרת קמפיין הלחץ (קמפיין הגוואלד) שמנהל נתניהו ביממות האחרונות. החשש שלו, שכחלון או ליברמן יחליטו בשבוע הבא לשבת על הגדר ולא להעביר המלצה. צעד כזה עשוי להטות את מספר הממליצים לכיוון כחול לבן.
אם הליכוד יוביל במספר המנדטים וגם במספר הממליצים - לריבלין לא יהיה ספק על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. גם במקרה של בשוויון במספר המנדטים עם כחול לבן, ולליכוד יהיו יותר ממליצים (אך לא 61) - יש להניח שהנשיא יטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה.
אך מה יקרה אם יהיה פער מנדטים לטובת כחול לבן, פער ה ממליצים יהיה לטובת הליכוד ואף מפלגה לא תחזיק יותר מ-61 ממליצים? זו השאלה הגדולה והמסקרנת.
מלאכת הרכבת הקואליציה מתחילה 7 ימים אחרי הבחירות, כלומר ב-18 באפריל. לחבר הכנסת שעליו הוטלה המלאכה יש 28 ימים לעשות זאת, והנשיא רשאי להאריך את התקופה ב-14 יום נוספים. אם חבר הכנסת הראשון לא מצליח לעשות זאת, כלומר לא מצליח להגיע לסיכומים עם נציגי 61 מנדטים לפחות, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הקואליציה על ח"כ אחר, וגם הוא מקבל 28 ימים להשלמת המשימה.