הכנסת / צילום: גיל יוחנן
ימים סוערים מצפים לנו בתקופה הקרובה. באופן כמעט אוטומטי, השיח בישראל מתמקד במצב הביטחוני, וביתר שאת, בשאלה מי הדמות המשדרת "ביטחוניזם" בצורה המובהקת ביותר, מי ה"גבר-גבר" שיצילנו.
בפועל,יש להודות כי מצבה הביטחוני של ישראל לא השתנה באופן מהותי בשני העשורים האחרונים תחת ממשלות ימין ושמאל כאחד. לא אלה ולא אלה שינו או משנים באופן מהותי את המצב הביטחוני. במשך שנות שירותי הצבאי הארוך ביחידות ובמפקדות השדה ראיתי כיצד מפקדי צה"ל הם אלה שמגדירים את התכלית האסטרטגית של המערכות הצבאיות (תפקיד שבמדינות מתוקנות שמור לדרג המדיני), מאשרים אותה בקבינט המדיני-בטחוני, ומתרגמים אותה לפעולה צבאית.
לכן, הגיע הזמן שהבחירות ייסובו על אופייה העתידי של החברה הישראלית ופחות על מצבה הביטחוני, עניין שבו לנבחרי הציבור יש השפעה ישירה יותר. בפרפרזה על דברי ראש הממשלה נתניהו, נדמה כי נכון שנלך לקלפי על "החיים עצמם".
תרשו לי להפנות את הזרקור למגמה שקטה, אך עמוקה בפוטנציאל להשפיע על החברה בישראל. בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית במרכזיותם של הארגונים העסקיים בחברה. ראו כיצד אנחנו מבלים זמן רב יותר מבעבר בארגונים או בממשק איתם, את המאבקים החברתיים שמקבלים ביטוי בארגונים עסקיים (לדוגמה, מעורבותם של חברות במחאת הלהט"בים) ואת הציפייה החברתית הגוברת שארגונים עסקיים ייתנו דין וחשבון על הדרך בה הם עושים את כספם.
כל אלה מעמידים את הארגונים העסקיים בעמדה שמעצבת את פני החברה. בנוסף, התפיסות הכלכליות הניאו-ליברליות הממומשות בישראל מובילות לצמצום תפקידיה והשקעותיה של הממשלה בחברה, ומכאן הולכת וצומחת הדרישה שחברות עסקיות ימלאו את הוואקום שנוצר. לא רק ביצירת צמיחה כלכלית - אלא גם בפיזור פירותיה באופן שוויוני יותר ובהנחלת ערכים בעלי משמעות חברתית בפעולתם.
מגמה זו עשויה להיות ערוץ מרכזי דרכו ניתן לגבש חברה צודקת, שוויונית ומכבדת. אם נעודד, נתגמל ונתמרץ ארגונים עסקיים לפעול למען החברה ולהיות קשובים בעצמם וכלפי סביבתם, נעצב חברה מסוג זה הלכה למעשה.
לכן, בבואנו לקלפי נבחן את מצע המפלגות ונצביע עבור אלה שמציעות להעביר חקיקה, לעודד הטבות מיסים ולבצע השקעות בחברות עסקיות, שיהפכו לקשובות יותר לצרכי הסביבה ולציפיותיה. לחברות שיפעלו מתוך ייעוד בעל משמעות רחבה מהשאת רווח, ושינכיחו במעשיהם ערכים כמו מגוון, שוויון, הכלה, שקיפות והוגנות.
זהו שינוי שכלל אינו פשוט. אך עסקים שיעשו זאת, יהפכו לארגונים רווחיים יותר בטווח הבינוני והארוך, ותוחלת החיים שלהם תהיה גבוהה משמעותית מעסקים שאינם כאלה. זה הולך ומתברר כנכון אמפירית.
האנושות הולכת לשם ואינני יודע כמה זמן ייקח עד המגמות החברתיות יייצרו מערכת שבה המובן מאליו הוא שעסקים מיטיבים עם החברה, שבזכותה הם קיימים.
בכוחן של ממשלות להאיץ את מימושו של חזון זה. לכן, מפלגות שיתכננו לעשות מהלכים בכיוונים אלו ראויות להוביל את מדינת ישראל כי בכך ישפיעו באופן מהותי על אופייה בעשורים הבאים.
הכותב הוא יועץ ארגוני