גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי מתקפת בוטים, עם פגיעה בפרטיות הגולשים: כך שירתה הטכנולוגיה את הפוליטיקאים בבחירות האלה

הבוטים והפייקים נכחו בשיח הפוליטי ברשת, אך השפעתם ככל הנראה הייתה קטנה מהתחזיות ● הטכנולוגיה שימשה את הפוליטיקאים לבנייה של מאגרי משתמשים, לעתים קרובות על חשבון הפרטיות של המשתמשים ● ואיזה פוליטיקאי היה קורבן של הכי הרבה פייק ניוז?

פייק ניוז / צילום: Shutterstock
פייק ניוז / צילום: Shutterstock

אחד מרגעי השיא של מערכת הבחירות לכנסת ה-21 היה מה שכונה "תחקיר הבוטים הגדול". מסמך בן עשרות עמודים שהפיקו קבוצת אקטיביסטים בתמיכת ארגון חברה אזרחית ואומץ ופורסם על ידי "ידיעות אחרונות" ו"ניו-יורק טיימס". תחקיר הבוטים צייר תמונה של רשת בת מאות חשבונות בטוויטר שמהדהדת מסרים בסגנון דף המסרים של הליכוד. התחקיר הצביע על קשר אפשרי של מפעילי הרשת לליכוד, אך לא הוכח קשר חד משמעי למפלגה.

נתניהו מצדו ניצל את התחקיר ובמסיבת עיתונאים חפוזה הציג אדם בשר ודם שלכאורה הוא זה שעומד מאחורי אחד המשתמשים שהוצג בתחקיר במפורש כ-"פייק", דהיינו משתמש מזוייף שלא עומד מאחוריו אדם אמיתי. במהלך מהיר אף הפך נתניהו את ה"בוטים" לצ'חצ'חים של 2019.

אלא שהעיסוק בתחקיר פספס נקודה קריטית. התחקיר עצמו, במידה מסוימת, היה סוג של פייק ניוז בעצמו. הפעמים היחידות שתחקיר הבוטים הזכיר את המילה בוט, מעבר לשם "תחקיר הבוטים" עמד על - אפס. כן, תחקיר הבוטים הגדול אישש בסופו של דבר עם ראיות תופעות שכבר הכרנו ובמרכזן טוקבקיסטים בתשלום או משתמשים שמפעילים ידנית כמה חשבונות במקביל. למעשה, עבור בכירים בעולם הפרסום בדיגיטל לא הייתה בכך משום הפתעה כלל.

בסדרת שיחות שערכנו סמוך למועד הכרזת הבחירות אמרו אנשי פרסום ותיקים ל"גלובס" כי קמפיין הבחירות בישראל לא צפוי לשחזר את התופעות שראינו במערכות בחירות בשנים האחרונות במערב - בצרפת, בברקזיט ובארה"ב.

"הדבר הבא מבחינת כלי השפעה במרחב הרשתי הוא מה שמכונה 'שגרירי שיחה' בקבוצות פייסבוק סגורות. אלה אנשים אמיתיים בעלי דעה אותנטית שתומכים באנשים ספציפיים, אבל מקבלים על זה תשלום. הם יכולים לפתוח דיונים בעצמם, או לאתר שיחות רלוונטיות ולהשתתף בהן. הניסיון של בחירות 2016 בארה"ב לימד אותנו שמי שייצור הכי הרבה שיחות ברשת יכול להוביל לניצחון, כך שהם יהיו אחד הכלים המרכזיים בבחירות 2019", אמר אז לגלובס ערן ניזרי, מנכ"ל סוכנות הדיגיטל "לידרס" שהעריך, כפי שאכן קרה, שאינסטגרם תצטרף אל פייסבוק, "בעיקר בזירת הסטוריז - הסרטונים הקצרים".

דורי בן ישראל מאתר "המזבלה", שהעריך אז כי לא תהיה לבוטים השפעה גדולה, אמר לנו כי "בסופו של דבר מי שהפיצה הכי הרבה פייק ניוז וזרעה קיטוב זו התקשורת. אין אתר שאתה לא נכנס אליו ורואה כותרת שהיא שגויה לגמרי שניזונה גם ממה שהיא קראה ברשתות. מי שיצרו אפקט הגברה לפייק ניוז אלו הם התקשורת לצד אושיות ומשפיעני רשת. גם בכל הפרויקטים של הבוטים למיניהם, בסופו של דבר בנאדם עושה את הנזק. התקשורת עשתה גלוריפיקציה לבוטים ולהשפעתם. הם אמנם קיימים אבל יותר לצורך ניהול מערכי תקשורת לריגול וניטור מידע. ההשפעה שלהם בבחירות לא משמעותית".

דורי בן ישראל / צילום: איל יצהר

גם נתונים של חברת הסייבר קלירסקיי, אותה מנהל בעז דולב, לשעבר מנהל מערכות המידע של הממשלה, מצביעים על כך שאין אינדיקציות לנוכחות משמעותית של משתמשים מזויפים בשיח. במחקר שנערך החל מה-3 במרץ ועד יום א' ה-7 באפריל ובדק את כל התכנים שכללו אזכור של המילים "בחירות", "ביבי" או "גנץ", נמצא כי עשרים משפיעני הרשת בפייסבוק ובטוויטר כוללים עמודים של כלי תקשורת מרכזיים ודמויות מוכרות בלבד, כמו ערוצי הטלוויזיה, הפוליטיקאים המובילים ודמויות כמו דן מרגלית וחנוך דאום.

רשימה של פעילי הרשת האקטיביים ביותר בטוויטר כוללת דמויות מוכרות לצד משתמשים ששמם עלול להעיד כי מדובר במשתמשים מזוייפים. עם זאת, הנתונים על היקף ההשפעה מצביעים על כך שמדובר ככל הנראה על היקף פעילות זניח עם תפוצה שהגיעה לקהל של עשרות מאות או אלפים בודדים בלבד. נתונים נוספים מצביעים על כך שככל שמדובר במילות מפתח אלה, לא הייתה פעילות משמעותית שמקורה בחו"ל, דבר שיכולה להצביע על פעילותן של רשתות בוטים. 

גם און גולדשטיין, מנהל מטה פרסום של "כחול-לבן" סבור כי נושא הבוטים והפייקים לא היה הסיפור הגדול של הבחירות. "אין ספק שהנושא הזה מייצר שיח ברשת, ההערכה שלנו היא שהיום הציבור יותר מודע לסיפור הזה, יותר מבין מתי מי שמגיב הוא לא אדם אמיתי אלא תוכנה או מגיבים בתשלום. לכן, אמנם הנושא הזה מייצר הרבה שיח ורעש אבל הציבור חכם ומבין שאת חלק גדול מהדברים צריך לקחת בערבון מוגבל", הוא אומר. "אנחנו מודעים לכך שיש שיח ברשת שהוא לא אמין ככותרת גג, אבל איך זה מתחלק על ידי רובוטים או פייקים זה פחות חשוב. אנחנו מתייחיסם לכולם אותו דבר - פשוט מתעלמים. אנחנו בעצמנו לא הפעלנו לא בוטים ולא אנשים שמקדמים בשכר", מוסיף גולדשטיין.

הטלפונים של כולנו הופצו לכל עבר

נוסף לבוטים ופייקים, מערכת הבחירות הביאה עמה שלל הודעות סמס מצד מפלגות, פוליטיקאים וגורמים נוספים. תופעה זו הורגשה כבר במערכות בחירות קודמות, אך נראה שהפעם המתקפה הייתה אינטנסיבית במיוחד. לדברי מומחי שיווק מרבית ההודעות נשלחות למספרי טלפון אקראיים, אך לעיתים מתקבלות גם הודעות הממוענות לקהל יעד מסוים, על בסיס מאגרי מידע שבהם נעשה שימוש כדי לאתר קהל יעד מפולח.

המאמצים ליצור מאגר בוחרים פוטנציאלי הוביל את המפלגות לנקוט בצעדים שהם אולי חוקיים, אך לא בהכרח עומדים בסטנדרט מחמיר של פרטיות. כך למשל, חוקרי חברת צ'ק פוינט מצאו כי האפליקציה של מפלגת "העבודה" מחלצת את רשימת אנשי הקשר של המשתמשים ללא ידיעתם ומעלה אותה לשרת חיצוני. האפליקציה איפשרה למפלגה לעבור על אנשי הקשר של המשתמשים ולאתר את האנשים הקרובים אליהם על ידי חיפוש סיומות ותחיליות של חיבה. עם זאת, יש לציין כי המידע הועבר לשרת בצורה מוצפנת.

המקור ה"נקי" ביותר של המפלגות הוא מידע על אנשים שהתפקדו אליה, ובעצם ההחלטה הזאת אישרו לה להכניס את פרטיהם למאגריה. לעתים דרך השגת המידע עקלקלה יותר: בבחירות העירוניות, לדוגמה, כמה מתמודדים ברחבי הארץ הודו כי אספו רשימות אנשי קשר מהפעילים שלהם. בנוסף קיימים גם מאגרי מידע ציבוריים, שירות 144 וכן הרשתות החברתיות - כולם מוגדרים מאגרי מידע לגיטימיים. אלא שלרוב שימוש בכל מאגר כזה בנפרד הוא מוגבל, ולכן יש צורך להצליב ביניהם. וכאן כבר נכנסים לתחום האפור: עצם ההצלבה מהווה עבירה על החוק כי מדובר ביצירת מאגר חדש שדורש רישיון. מעבר להצלבה, דרך נוספת שאינה חוקית אך כנראה נפוצה היא רכישת מידע ממקורות לא-לגיטימיים, כגון מועדוני לקוחות או מידע ממאגרים ממשלתיים שהודלף.

במערכת הבחירות הנוכחית, שתי התופעות, בוטים וסמסים אף נפגשו זה עם זה באופן מעניין: סמסים שנשלחו כביכול מטעם נתניהו, הפנו את המקבל אל המסנג'ר של פייסבוק, שם הם פגשו את הצ'אט-בוט של נתניהו. מדובר במנגנון שאלות תשובות אוטומטי ש"משוחח" עם המשתמש ומציע לו, למשל, לצפות בסרטונים, אך גם לסייע לקמפיין. במקרים מסוימים, אם המשתמש התנדב לעזור, הבוט שלח לו מספרי טלפון של אזרחים כדי להתקשר אליהם. מצילום מסך שהגיע לידי "גלובס" עולה שמשתמש שהסכים להתנדב, קיבל הודעה שבה נאמר "מעכשיו, ניתן לך את הטלפונים כאן דרך המסנג'ר. מוכן להתחיל לעשות טלפונים?". לא ברור מה מקורם של מספרי הטלפון.

החשבונות החשודים פירגנו לנתניהו

בוטים או לא בוטים, מי שבכל זאת זכה לחטוף את רוב מנת האש בבחירות היה יו"ר כחול לבן, בני גנץ, שלפי נתוני חברת ווקטיב, היה היעד המרכזי של הפייק הניוז בבחירות 2019. על פי החברה, שנתוניה מבוססים על ניתוח של כ-2.8 מיליון פוסטים, ציוצים, טוקבקים, כותרות, תגובות בפורומים ואזכורים פוליטיים - בכל שבוע נחשפו כמיליון ישראלים לפייק ניוז על גנץ. נתניהו, על פי נתוני ווקאטיב, הוא הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים. הכוונה בחשבונות חשודים הוא, בדומה לפרופילי המשתמשים שנחקרו ב"תחקיר הבוטים", חשבונות שלא ניתן להוכיח בוודאות כי אין מאחוריהם אדם אמיתי. על פי ווקאטיב, הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר הייתה זו שלפיה "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית".

בווקאטיב מציינים כי "גם נתניהו נפל קורבן לפייק ניוז במערכת בחירות זו, והותקף לעיתים גם מימין וגם משמאל, אך כמו כן הוזכר גם בפייק ניוז בהקשרים חיוביים". הניתוח מצא כי ישנה עלייה קבועה בנפח של הפייק ניוז בשיח הפוליטי הכללי ברשת שעמד בממוצע על 11% ושבועיים לפני הבחירות עמד על 14% מתוך השיח הכללי".

באשר לתפוצת הפייק ניוז, נתוני ווקאטיב מחזקים את טענתו של בן ישראל: "תפוצת הפייק גדלה לאורך תקופת האיסוף, בין היתר בעזרת השתתפות והדהוד אקטיבי על-ידי פוליטיקאים, מפלגות ומובילי דעה. כמות הפייק ניוז עלתה ב-89% בין השבוע הראשון של פברואר לשבוע האחרון של מרץ".

ווקאטיב בדקה גם אלו פוסטים שקריים זכו לתפוצה הרחבה ביותר. על פי המחקר של החברה, "הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר וזו שחזרה הכי הרבה פעמים היא 'גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית'. פוטנציאל החשיפה של ידיעה זו עמד על 1.5-2 מיליון משתמשים ישראליים ברשת. כמו כן, ידיעה זו חזרה על עצמה 5,559 פעמים במגוון ניסוחים ברחבי הרשת, בין היתר בפוסטים בפייסבוק, תגובות בפייסבוק, ציוצים וטוקבקים באתרי החדשות המובילים. הידיעה חזרה על עצמה אפילו יותר מהחדשות המזויפות סביב אשתו של גנץ בהקשר מחסום ווטש, וזאת מכיוון שהאמירה שגנץ ישב עם הערבים הושמעה גם על ידי גורמים פוליטיים רשמיים וקיבלה תוקף ואמינות גבוהים יותר בעיני הציבור".

אף על פי שהכותרות הכי פופולריות עסקו בגנץ, על פי ווקאטיב, "הדמות שהוזכרה הכי הרבה בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים באופן קבוע, הייתה של נתניהו, כאשר רוב האזכורים לגביו הם בהקשר חיובי. במקום השני בני גנץ, שבניגוד לנתניהו רוב האזכורים בהקשר אליו היו שליליים וכללו ביטויים נגטיביים ואף אלימים. למעשה, פרט לנתניהו רוב האזכורים של שאר הדמויות הפוליטיות נעשות בהקשר שלילי".

את ההבדל בין נפח הפעילות של שני המועמדים המובילים, תלה איתן מורדל, מנהל Vigo מקבוצת יפעת, בהבדלי הוותק בין הצדדים: "אנחנו רואים שנתניהו עושה עבודה טובה יותר מגנץ, אבל חשוב לזכור שהבסיס שלו חזק הרבה יותר. נתניהו עושה עבודת דיגיטל טובה, אבל הרבה יותר קל לו. גנץ הקים עמוד מאפס, במהלך תקופת הבחירות, ומצליח לקבל אינגייג'מנט טוב מאוד מצד העוקבים שלו". עם זאת, מסביר מורדל שלאחר נירמול כמות האינטראקציות ביחס למספר העוקבים, הפגין העמוד של גנץ ביצועים עדיפים - "נראה שגנץ עושה עבודה טוב יותר מביבי כי על כל עוקב נתניהו קיבל שתי אינטראקציות, לעומת גנץ שזכה לעשר אינטראקציות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו