בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר
עכשיו זה רשמי: ישראכרט תתחיל להיסחר בת"א בשבוע הבא. שלשום (ב') הושלם השלב הציבורי בהנפקת ישראכרט. גם בשלב זה נרשמו ביקושים גבוהים יחסית של כ-300 מיליון שקל. בבנק הפועלים בניהולו של אריק פינטו תכננו למכור 5% ממניות ישראכרט בשלב הציבורי, אולם לאור הביקושים החליטו להגדיל את היקף המכירה, באמצעות הפעלת אופציית ההקצאה הנוספת. בסך-הכול מכר הבנק בשלב המכרז הציבורי כ-7% מהמניות בתמורה לכ-190 מיליון שקל.
נזכיר כי בשבוע שעבר קיים בנק הפועלים את החלק המרכזי בהנפקה - המכרז המוסדי, וזכה לביקושים של 2.5 מיליארד שקל. בשורה התחתונה בבנק יכולים להיות מרוצים מתוצאות ההנפקה. הבנק מכר במסגרת הצעת המכר של ישראכרט 65.2% ממניות חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל במחיר של 13.5 שקלים למניה המשקפים לישראכרט שווי של 2.7 מיליארד שקל ומכפיל הון של 1.27. הבנק קיבל בתמורה למכירת המניות 1.8 מיליארד שקל. בנוסף לכך חילקה ישראכרט דיבידנד של 867 מיליון שקל לפני ההנפקה לבנק (ולמזרחי טפחות המחזיק בקרוב ל-2% ממניות ישראכרט).
כעת לאחר שהפכה החברה לציבורית, צפויים בישראכרט בניהולו של רון וקסלר לבצע גם גיוס אג"ח בהיקף של כמיליארד שקל. הגיוס יתבצע ככל הנראה מחר, ויזכה ככל הנראה לביקושים גבוהים. הסיבה לכך היא שמדובר באג"ח בדירוג גבוה של Aa2 לפי הדירוג שקבעה מידרוג.
השאלה המעניינת היא כיצד תתנהג מניית ישראכרט לאחר הנפקתה. התשובה לכך אינה טריוויאלית, במיוחד לאור העובדה שהיא חברת כרטיסי האשראי היחידה הנסחרת בבורסה, כך שאין לה ממש בנצ'מרק מבחינת רמת מחיר.
חברות כרטיסי אשראי: בין הארץ לחו"ל
יחד עם זאת, גורמים בשוק ההון נשמעו אופטימיים יחסית לגבי הצפוי: "החשש שיהיה לחץ שלילי על מחיר המניה הוסר לאור תוצאות ההנפקה", אומר גורם בכיר בשוק ההון. החשש מהלחץ על מחיר המניה נבע מכך שלפי חוק שטרום על בנק הפועלים למכור את כל החזקותיו בחברה עד לשנת 2021. בשוק ההון היו שחששו כי בנק הפועלים ימכור בהנפקה רק 40%-50% ממניות החברה, כך שתישאר בידיו עוד סחורה רבה ממנה יהיה עליו להיפטר תוך פחות משנתיים. בפועל נרשמו בהנפקת ישראכרט ביקושים גבוהים של 2.8 מיליארד שקל (כולל בשלב המכרז הציבורי), כך שהבנק מכר בסופו של דבר היקף גבוה יותר של מניות ונותר עם החזקה של כ-33% בלבד.
האתגר העומד בפני מנהלי ההשקעות והאנליסטים הוא כיצד לתמחר את מניית ישראכרט, היות ואין עוד חברות שניתן להשוות אליהן את המחיר. אמנם בעולם ישנן חברות כרטיסי אשראי שנסחרות בבורסה, אך המודל העסקי הוא שונה לעומת המודל של החברות בישראל שעוסקות גם בהנפקת כרטיסים, גם בסליקה וגם באשראי צרכני.
"יהיה מאוד קשה לתמחר את שווי המניה", מודה גורם בשוק ההון. מלבד העובדה שאין עוד חברות להשוואה, הרי שענף כרטיסי האשראי עומד בפני שינויים דרמטיים, שמקשים על תחזיות עתידיות. בין השאלות שנותרו פתוחות הן עד כמה תיפגע רווחיות פעילות הסליקה מהירידה הצפויה בעמלה הצולבת (העמלה המהווה את מחיר הרצפה של עמלת הסליקה), היות והענף כולו בכל זאת נמצא בצמיחה.
נושאים נוספים שעדיין נמצאים באי ודאות הם איך תיראה מערכת היחסים העתידית של חברות כרטיסי האשראי עם הבנקים, שהם צינור ההפצה המרכזי שלהם, ועד כמה יהפכו החברות לשחקן משמעותי בשוק האשראי הצרכני. כמו כן לאחר הפרידה מהבנקים החברות צפויות להיכנס לתחומי פעילות חדשים כגון ביטוח, והשאלה היא לאילו תחומים הן ייכנסו ועד כמה תחומים אלה יהפכו למנועי צמיחה בעבורן. "תחום כרטיסי האשראי נמצא בעיצומם של שינויים דרמטיים, וזה מאוד יקשה לתמחר את המניה ולקבוע האם היא אטרקטיבית או יקרה", מעריך בפנינו גורם בכיר בשוק.