גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיני-ג'ובס, מיני-פנסיה: המודל שהניע את השגשוג בגרמניה עלול לחזור אליה כבומרנג

אחד מכל 5 עובדים בכלכלה הגרמנית מועסק ב"מיני-ג'וב", משרה חלקית שהשכר החודשי המרבי עליה הוא 450 אירו ● המודל הגרמני הייחודי הזה אומץ בתחילת שנות ה-2000 כדי להתגבר על בעיית האבטלה ארוכת-הטווח, אבל עכשיו מתחילים לדון מחדש בהשלכות שלו - פנסיה מצומקת ותמריץ שלילי לצאת לעבודה ● במדינות מערביות אחרות, המודל הזה נדחה

מיני–ג’ובס/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
מיני–ג’ובס/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

ברלין. שטפן (שם בדוי) עובד בבית קפה פעם בשבוע כבריסטה. הוא מרוויח בערך 90 אירו למשמרת, כ-450 אירו בחודש, שמספיקים לו לשלם את שכר הדירה ולשמור קצת מהעודף לקניות בסופר. הוא היה יכול לבקש דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, אבל הוא מעדיף שלא, בגלל התדמית הגרועה של מקבלי "הארץ 4", כפי שהם נקראים בגרמניה. הוא אמן שמתפרנס במקביל כעצמאי ממכירת ציוריו ופסליו ומעבודות בקיץ בחו"ל. העבודה שלו, כמו של המנקה בבית הקפה שהוא עובד בו, כמו של העובדים האחרים שם, של השליח שמביא לו אוכל הביתה ושל חלק גדול נוסף מהעובדים בסקטור השירותים (Services) של המדינה היא קונספט גרמני ייחודי - "מיני-ג'וב".

ההגדרה היא ברורה. כל עבודה חלקית, בשכר נמוך יחסית, שבה העובד מרוויח 450 אירו בחודש או פחות, מוגדרת בגרמניה "מיני-ג'וב". היא מאפשרת למעסיקים לשלם סכום קבוע, נמוך יחסית למשרות מלאות או חלקיות, לרוב בשיעור 20% מהשכר, על הוצאות סוציאליות כמו ביטוח בריאות, פנסיה ועוד. העובדים, מצדם, לא משלמים שום מס, וגם לא צריכים למלא שום טופס כדי לעשות זאת. זה אולי נשמע כמו מעט כסף, או כמו הסתפקות במועט בתחום התעסוקה, אבל יותר מ-7 מיליון משרות מאוישות בגרמניה, נכון לנתונים עדכניים שפורסמו בתחילת השנה, עונות להגדרה של "מיני-ג'ובס". אחד מכל חמישה עובדים בכלכלה הגרמנית.

לא רוצים להיות האיש החולה של אירופה

"כדי להבין את ההצלחה של המיני-ג'ובס בגרמניה בשנים האחרונות חייבים להבין את הרקע שהוביל את הממשלה ליצור את המסגרת שתאפשר אותן", אומר ל"גלובס" ד"ר כריסטיאן תאואר, מומחה לכלכלה גרמנית, המלמד בין השאר באוניברסיטה העברית בירושלים. "הצמיחה החדה שלהן החלה בתחילת שנות ה-2000. גרמניה נחשבה עד אז ל'איש החולה של אירופה', ואחת הבעיות הגדולות שלה הייתה אבטלה ארוכת-טווח. ההוצאות על תשלומי רווחה היו אסטרונומיות ואיימו על העתיד הכלכלי של המדינה".

לדברי ד"ר תאואר, המצב הזה הניע רפורמות מקיפות בשוק העבודה ובכלכלה, בהובלת הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי לשעבר גרהארד שרדר, תחת הכותרת "אג'נדה 2010". כחלק מהרפורמה הוכרז קונספט המיני-ג'וב. אז היה מדובר בשכר מקסימלי נמוך יותר, של 350 אירו. ה"מיני-ג'ובס" היו חלק מליברליזציה שכמעט פירקה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשל ויכוחים אידיאולוגיים, אבל במבט לאחור נחשבת לדבר שהבטיח את השגשוג הגרמני שנרשם בשנים האחרונות. כלכלנים המבקרים את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על חוסר מעש וחוסר יוזמה בתחום המדיניות הכלכלית, למשל, סבורים שהיא רק קוטפת את הפירות של הרפורמות של שרדר.

"הרעיון היה ליצור איזושהי גמישות חדשה בשוק העבודה הגרמני, שהיה עד אז מאוד נוקשה", אומר ד"ר תאואר, "לאפשר למעסיקים לשכור אנשים ללא תשלומים סוציאליים גבוהים, וגם לאפשר זמניות בהעסקה. לתוכנית ה'מיני-ג'ובס' היו שתי מטרות מוצהרות עיקריות: לתת למובטלים כרוניים את ההזדמנות להיכנס מחדש לשוק העבודה באמצעות עבודות חלקיות ולהוציא עובדים כמו מנקות או מטפלים מהשוק האפור ולהפוך את העסקתם לחוקית".

בין שתי המטרות, אומרים המומחים, דווקא המטרה השנייה הושגה באופן יעיל יותר. מאז 2003, השנה שבה אומץ הקונספט, נרשמה ירידה הדרגתית במספר העובדים הלא-חוקיים כמו מנקים, מנקות, מטפלות ועובדים זמניים בעסקים ובמשקי בית בגרמניה. לגבי המטרה הראשונה, לעומת זאת, לא נרשם מעבר משמעותי של עובדים מ"מיני-ג'ובס" למשרות מלאות או חלקיות, והמספר עמד על כ-50 אלף בלבד בשנת 2014, למשל.

סטודנטים, פנסיונרים והכנסה נוספת

עם זאת, הקונספט הוכיח את עצמו מבחינה אחרת. מעסיקים ועובדים התנפלו יחד על הרעיון של עבודה קבועה ב"מיני-ג'ובס", בין השאר בגלל הגמישות שהעבודות הללו מציעות לשני הצדדים ויוקר המחיה הנמוך בגרמניה, שאינו מחייב משכורות גבוהות כדי להשיג רמת חיים בסיסית.

לפי נתונים שהוצגו לפרלמנט הגרמני בתחילת השנה, כ-7.2 מיליון משרות מתוך 32.7 מיליון המשרות המאוישות כיום בגרמניה סווגו כ"תעסוקה שולית" - כלומר "מיני-ג'ובס". בין העובדים בהן יש פנסיונרים שנאלצים לעבוד כדי לגמור את החודש, צעירים שמעדיפים להקדיש את זמנם לדברים אחרים, סטודנטים העובדים בהן באופן זמני וגם כאלה העובדים בהן כדי לתרום במשהו למשק הבית, בעוד רוב הפרנסה מגיעה מבן הזוג או מבת הזוג. לרוב, מדובר בנשים, וחלק מהביקורת הוא שצורת ההעסקה הזאת מסלילה ומעודדת נשים לעבוד בעבודות חלקיות בשכר נמוך. מתוך המספר הכולל, 2.8 מיליון עובדים ב"מיני-ג'ובס" במקביל למשרה מלאה או חלקית. מאז שהושקו ב-2003, מספר ה"מיני-ג'ובס" בגרמניה זינק ב-35%.

"אי-אפשר להתעלם מההצלחה של הקונספט מבחינת הכלכלה הגרמנית", אומר ד"ר דומיניק גרול, מומחה לשוק העבודה הגרמני במכון המחקר הכלכלי IfW שבקיל. "בשביל המעסיקים, החוקים מפשטים את תשלומי הרווחה והם לא צריכים להתמודד עם שלל סוכנויות ממשלתיות, אלא עם סוכנות אחת שהוקמה בעבור ה'מיני-ג'וברס'. זה יתרון גדול בביורוקרטיה הגרמנית. במקביל, הם מאפשרים להם גמישות יחסית בהעסקה ובפיטורים, ומעודדים אותם לעתים לפצל משרה מלאה לכמה משרות חלקיות. זה מאוד חשוב בעסקים שבהם יש פער גדול בין צורכי העבודה בחורף ובקיץ, למשל, כמו עסקי המסעדות ובתי הקפה".

"לפי הנתונים שבידינו", הוא מנתח, "כחצי מהעובדים ב'מיני-ג'ובס' הם סטודנטים, פנסיונרים או בלתי מועסקים. החצי השני הוא עובדים שחיים במשקי בית שבהם יש מפרנס עיקרי נוסף, או אנשים שמדובר מבחינתם בעבודה נוספת על העבודה המלאה. יש גם אחוז קטן של אנשים העובדים בכמה 'מיני-ג'ובס' במקביל".

ד"ר גרול רואה יתרון במסגרת, במיוחד בעבור מי שמעוניינים לעבוד באופן חלקי בלבד. "השאלה הגדולה היא לגבי מי שעובד באופן קבוע ב'מיני-ג'וב' - אם הם היו רוצים עבודה מלאה ולהיות חלק משוק העבודה או שהם רוצים רק לתרום למשק הבית שלהם ולעבוד באופן חלקי, בעוד שהם שומרים על זמן פנוי רב. לפעמים, אם אין להם האפשרות לעבודה קבועה ומלאה בגלל חוסר השכלה או חוסר זמינות, האלטרנטיבה ל'מיני-ג'ובס' יכולה להיות רק אבטלה, וזה מצב לא רצוי".

"דוחים את בעיית הפנסיה לעתיד"

בשאלה אם מדובר בסיפור הצלחה גרמני שני המומחים חלוקים. מבחינה כלכלית, גרמניה חווה גאות יחסית בעשור האחרון. היצוא שבר שיאים, פריון העבודה גם, והאבטלה ירדה לשפל היסטורי. "כל העבודות הלא-סטנדרטיות - עבודות זמניות או אפילו עבודות באמצעות סוכנות (עבודות קבלן) - הן במידה מסוימת הכרחיות לכלכלה בריאה כל עוד יש בה מגבלות קשות על פיטורים והעסקה, כמו שיש בגרמניה. כאן, אם עבדת במשך חמש שנים קשה מאוד לפטר אותך. בגלל חוסר הגמישות הזה, למעסיקים יש צורך בסוגים אחרים של עבודה", אומר ד"ר גרול.

עם זאת, ד"ר תאואר רואה את המספר ההולך וגדל של עובדים ב"מיני-ג'ובס" כחלק ממגמה גוברת של דואליזציה בשוק העבודה הגרמני. הרפורמות של שרדר וההתפתחויות מאז הפכו את שוק העבודה הגרמני לכזה המורכב משתי שכבות נפרדות - העובדים המאוגדים, בין השאר בתעשייה הגרמנית ובשירותים הציבוריים - אלה של פורשה או עיריית ברלין - למשל, לצד העובדים המועסקים-שולית, ה"מיני-ג'וברים", שנשכרים ומפוטרים בלי זכויות רבות או ביטחון תעסוקתי, שאינם יכולים להתקדם מבחינה מקצועית ושמשרתים למעשה את העובדים המאוגדים המבוססים יותר. לא ממש עובדי קבלן, אבל לא רחוק מזה.

"גרמניה היא אחת המדינות האחרונות באירופה שיש לה כוח עבודה תעשייתי", אומר ד"ר תאואר, "ואחת הסיבות לכך היא שהוצאות המחיה בגרמניה הן עדיין נמוכות. זה בגלל כלכלת השירותים שנובעת בין השאר מההצלחה של ה'מיני-ג'ובס'". במילים אחרות, לצד תעשיית הרכב של העובדים המאוגדים התפתחה תעשיית שירותים שבה תנאי העבודה שונים, המשרתת אותה. "עובד בפולקסווגן כמעט שלא ראה עלייה ריאלית בשכר בשנים האחרונות", אומר ד"ר תאואר, "אבל מצבו טוב משום שהשירותים בגרמניה כל כך זולים, וזה בגלל המיני-ג'ובס".

ד"ר תאואר סבור שאחת הבעיות המרכזיות בקונספט היא העתיד הפנסיוני של מי שעובדים בשכר כל כך נמוך. "מדובר בדחיית הבעיה של הפנסיה לעתיד, משום שרוב המיני-ג'וברים או המעסיקים שלהם מפרישים סכומים כה זעומים לקרנות הפנסיה, שלא יהיה בכך מספיק כדי לכסות את הוצאותיהם בעתיד. הם ילכו ישר למערכת הרווחה", הוא אומר. לדבריו, "ישנו סגמנט שלם בחברה של אנשים עובדים שלא משתתפים בתשלומים הסוציאליים. אנשים מהשוליים שגם לא מרגישים חלק מסיפור ההצלחה הגרמני".

במקביל, האפשרות להמשיך לקבל דמי אבטלה ותמיכה סוציאלית גם למי שעובדים ב"מיני-ג'וב" מייצרת "תמריץ שלילי לצאת לעבודה במשרה מלאה", לדבריו.

לכן השאלה אם ה"מיני-ג'ובס" הן סולם לטפס בו לדרך הנכונה או כביש ללא מוצא שדן עובדים גרמנים לעוני יחסי היא גם סוגיה פוליטית. נכון להיום, מפלגת השמאל "די לינקה" היא בין המתנגדות החריפות להמשך העידוד של צורת ההעסקה הזאת, בעוד המפלגה השמרנית (CDU) והליברלים (FDP) בעד להמשיך זאת, בין השאר על ידי העלאת התקרה המקסימלית ל-500 אירו. הסוציאל דמוקרטים, שיזמו את המהלך בגלגול קודם, הופכים ליותר ויותר ביקורתיים כלפי צורת העסקה זו.

בעולם לא ממהרים לאמץ את המודל

שני המומחים שדיברנו איתם סבורים שמדובר במודל נקודתי שנעשה כדי לסייע לשוק העבודה בגרמניה, שהיא כלכלה ייחודית באופי התעשייתי שלה ובתחום הרווחה, שלא בהכרח יתאים לכלכלות אחרות. לדברי ד"ר תאואר, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הציע בשנים האחרונות לספרד לאמץ מודל דומה, עם שכר מקסימלי נמוך יותר של 400 אירו, כדי להיחלץ מבעיות האבטלה שלה, אבל היוזמה לא אומצה. גם בבריטניה העלה משרד האוצר ב-2012 את האפשרות לאמץ את המודל, אך ללא תוצאה מעשית.

נכון לעכשיו, המיני-ג'ובר שטפן אומר שהוא מעדיף לא לחשוב על הפנסיה. הוא מודע לכך שהיא תהיה מזערית כשיגיע הזמן לפרוש מעבודה, בעוד 25 שנה, אם הוא ימשיך לעבוד ב"מיני-ג'וב" במקביל למכירת עבודות אמנות בסך שאינו עולה על הרף התחתון של מס לעצמאים. הוא מתכוון לנסות לפרוץ לשוק האמנות בשנים הקרובות. "אם זה לא יעבוד בעוד כמה שנים, אולי אעבור מחוץ לברלין ואחיה במקום שבו אוכל להקים משק אוטרקי, בלי צורך בהרבה כסף", הוא אומר. 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל