גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיני-ג'ובס, מיני-פנסיה: המודל שהניע את השגשוג בגרמניה עלול לחזור אליה כבומרנג

אחד מכל 5 עובדים בכלכלה הגרמנית מועסק ב"מיני-ג'וב", משרה חלקית שהשכר החודשי המרבי עליה הוא 450 אירו ● המודל הגרמני הייחודי הזה אומץ בתחילת שנות ה-2000 כדי להתגבר על בעיית האבטלה ארוכת-הטווח, אבל עכשיו מתחילים לדון מחדש בהשלכות שלו - פנסיה מצומקת ותמריץ שלילי לצאת לעבודה ● במדינות מערביות אחרות, המודל הזה נדחה

מיני–ג’ובס/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
מיני–ג’ובס/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

ברלין. שטפן (שם בדוי) עובד בבית קפה פעם בשבוע כבריסטה. הוא מרוויח בערך 90 אירו למשמרת, כ-450 אירו בחודש, שמספיקים לו לשלם את שכר הדירה ולשמור קצת מהעודף לקניות בסופר. הוא היה יכול לבקש דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, אבל הוא מעדיף שלא, בגלל התדמית הגרועה של מקבלי "הארץ 4", כפי שהם נקראים בגרמניה. הוא אמן שמתפרנס במקביל כעצמאי ממכירת ציוריו ופסליו ומעבודות בקיץ בחו"ל. העבודה שלו, כמו של המנקה בבית הקפה שהוא עובד בו, כמו של העובדים האחרים שם, של השליח שמביא לו אוכל הביתה ושל חלק גדול נוסף מהעובדים בסקטור השירותים (Services) של המדינה היא קונספט גרמני ייחודי - "מיני-ג'וב".

ההגדרה היא ברורה. כל עבודה חלקית, בשכר נמוך יחסית, שבה העובד מרוויח 450 אירו בחודש או פחות, מוגדרת בגרמניה "מיני-ג'וב". היא מאפשרת למעסיקים לשלם סכום קבוע, נמוך יחסית למשרות מלאות או חלקיות, לרוב בשיעור 20% מהשכר, על הוצאות סוציאליות כמו ביטוח בריאות, פנסיה ועוד. העובדים, מצדם, לא משלמים שום מס, וגם לא צריכים למלא שום טופס כדי לעשות זאת. זה אולי נשמע כמו מעט כסף, או כמו הסתפקות במועט בתחום התעסוקה, אבל יותר מ-7 מיליון משרות מאוישות בגרמניה, נכון לנתונים עדכניים שפורסמו בתחילת השנה, עונות להגדרה של "מיני-ג'ובס". אחד מכל חמישה עובדים בכלכלה הגרמנית.

לא רוצים להיות האיש החולה של אירופה

"כדי להבין את ההצלחה של המיני-ג'ובס בגרמניה בשנים האחרונות חייבים להבין את הרקע שהוביל את הממשלה ליצור את המסגרת שתאפשר אותן", אומר ל"גלובס" ד"ר כריסטיאן תאואר, מומחה לכלכלה גרמנית, המלמד בין השאר באוניברסיטה העברית בירושלים. "הצמיחה החדה שלהן החלה בתחילת שנות ה-2000. גרמניה נחשבה עד אז ל'איש החולה של אירופה', ואחת הבעיות הגדולות שלה הייתה אבטלה ארוכת-טווח. ההוצאות על תשלומי רווחה היו אסטרונומיות ואיימו על העתיד הכלכלי של המדינה".

לדברי ד"ר תאואר, המצב הזה הניע רפורמות מקיפות בשוק העבודה ובכלכלה, בהובלת הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי לשעבר גרהארד שרדר, תחת הכותרת "אג'נדה 2010". כחלק מהרפורמה הוכרז קונספט המיני-ג'וב. אז היה מדובר בשכר מקסימלי נמוך יותר, של 350 אירו. ה"מיני-ג'ובס" היו חלק מליברליזציה שכמעט פירקה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשל ויכוחים אידיאולוגיים, אבל במבט לאחור נחשבת לדבר שהבטיח את השגשוג הגרמני שנרשם בשנים האחרונות. כלכלנים המבקרים את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על חוסר מעש וחוסר יוזמה בתחום המדיניות הכלכלית, למשל, סבורים שהיא רק קוטפת את הפירות של הרפורמות של שרדר.

"הרעיון היה ליצור איזושהי גמישות חדשה בשוק העבודה הגרמני, שהיה עד אז מאוד נוקשה", אומר ד"ר תאואר, "לאפשר למעסיקים לשכור אנשים ללא תשלומים סוציאליים גבוהים, וגם לאפשר זמניות בהעסקה. לתוכנית ה'מיני-ג'ובס' היו שתי מטרות מוצהרות עיקריות: לתת למובטלים כרוניים את ההזדמנות להיכנס מחדש לשוק העבודה באמצעות עבודות חלקיות ולהוציא עובדים כמו מנקות או מטפלים מהשוק האפור ולהפוך את העסקתם לחוקית".

בין שתי המטרות, אומרים המומחים, דווקא המטרה השנייה הושגה באופן יעיל יותר. מאז 2003, השנה שבה אומץ הקונספט, נרשמה ירידה הדרגתית במספר העובדים הלא-חוקיים כמו מנקים, מנקות, מטפלות ועובדים זמניים בעסקים ובמשקי בית בגרמניה. לגבי המטרה הראשונה, לעומת זאת, לא נרשם מעבר משמעותי של עובדים מ"מיני-ג'ובס" למשרות מלאות או חלקיות, והמספר עמד על כ-50 אלף בלבד בשנת 2014, למשל.

סטודנטים, פנסיונרים והכנסה נוספת

עם זאת, הקונספט הוכיח את עצמו מבחינה אחרת. מעסיקים ועובדים התנפלו יחד על הרעיון של עבודה קבועה ב"מיני-ג'ובס", בין השאר בגלל הגמישות שהעבודות הללו מציעות לשני הצדדים ויוקר המחיה הנמוך בגרמניה, שאינו מחייב משכורות גבוהות כדי להשיג רמת חיים בסיסית.

לפי נתונים שהוצגו לפרלמנט הגרמני בתחילת השנה, כ-7.2 מיליון משרות מתוך 32.7 מיליון המשרות המאוישות כיום בגרמניה סווגו כ"תעסוקה שולית" - כלומר "מיני-ג'ובס". בין העובדים בהן יש פנסיונרים שנאלצים לעבוד כדי לגמור את החודש, צעירים שמעדיפים להקדיש את זמנם לדברים אחרים, סטודנטים העובדים בהן באופן זמני וגם כאלה העובדים בהן כדי לתרום במשהו למשק הבית, בעוד רוב הפרנסה מגיעה מבן הזוג או מבת הזוג. לרוב, מדובר בנשים, וחלק מהביקורת הוא שצורת ההעסקה הזאת מסלילה ומעודדת נשים לעבוד בעבודות חלקיות בשכר נמוך. מתוך המספר הכולל, 2.8 מיליון עובדים ב"מיני-ג'ובס" במקביל למשרה מלאה או חלקית. מאז שהושקו ב-2003, מספר ה"מיני-ג'ובס" בגרמניה זינק ב-35%.

"אי-אפשר להתעלם מההצלחה של הקונספט מבחינת הכלכלה הגרמנית", אומר ד"ר דומיניק גרול, מומחה לשוק העבודה הגרמני במכון המחקר הכלכלי IfW שבקיל. "בשביל המעסיקים, החוקים מפשטים את תשלומי הרווחה והם לא צריכים להתמודד עם שלל סוכנויות ממשלתיות, אלא עם סוכנות אחת שהוקמה בעבור ה'מיני-ג'וברס'. זה יתרון גדול בביורוקרטיה הגרמנית. במקביל, הם מאפשרים להם גמישות יחסית בהעסקה ובפיטורים, ומעודדים אותם לעתים לפצל משרה מלאה לכמה משרות חלקיות. זה מאוד חשוב בעסקים שבהם יש פער גדול בין צורכי העבודה בחורף ובקיץ, למשל, כמו עסקי המסעדות ובתי הקפה".

"לפי הנתונים שבידינו", הוא מנתח, "כחצי מהעובדים ב'מיני-ג'ובס' הם סטודנטים, פנסיונרים או בלתי מועסקים. החצי השני הוא עובדים שחיים במשקי בית שבהם יש מפרנס עיקרי נוסף, או אנשים שמדובר מבחינתם בעבודה נוספת על העבודה המלאה. יש גם אחוז קטן של אנשים העובדים בכמה 'מיני-ג'ובס' במקביל".

ד"ר גרול רואה יתרון במסגרת, במיוחד בעבור מי שמעוניינים לעבוד באופן חלקי בלבד. "השאלה הגדולה היא לגבי מי שעובד באופן קבוע ב'מיני-ג'וב' - אם הם היו רוצים עבודה מלאה ולהיות חלק משוק העבודה או שהם רוצים רק לתרום למשק הבית שלהם ולעבוד באופן חלקי, בעוד שהם שומרים על זמן פנוי רב. לפעמים, אם אין להם האפשרות לעבודה קבועה ומלאה בגלל חוסר השכלה או חוסר זמינות, האלטרנטיבה ל'מיני-ג'ובס' יכולה להיות רק אבטלה, וזה מצב לא רצוי".

"דוחים את בעיית הפנסיה לעתיד"

בשאלה אם מדובר בסיפור הצלחה גרמני שני המומחים חלוקים. מבחינה כלכלית, גרמניה חווה גאות יחסית בעשור האחרון. היצוא שבר שיאים, פריון העבודה גם, והאבטלה ירדה לשפל היסטורי. "כל העבודות הלא-סטנדרטיות - עבודות זמניות או אפילו עבודות באמצעות סוכנות (עבודות קבלן) - הן במידה מסוימת הכרחיות לכלכלה בריאה כל עוד יש בה מגבלות קשות על פיטורים והעסקה, כמו שיש בגרמניה. כאן, אם עבדת במשך חמש שנים קשה מאוד לפטר אותך. בגלל חוסר הגמישות הזה, למעסיקים יש צורך בסוגים אחרים של עבודה", אומר ד"ר גרול.

עם זאת, ד"ר תאואר רואה את המספר ההולך וגדל של עובדים ב"מיני-ג'ובס" כחלק ממגמה גוברת של דואליזציה בשוק העבודה הגרמני. הרפורמות של שרדר וההתפתחויות מאז הפכו את שוק העבודה הגרמני לכזה המורכב משתי שכבות נפרדות - העובדים המאוגדים, בין השאר בתעשייה הגרמנית ובשירותים הציבוריים - אלה של פורשה או עיריית ברלין - למשל, לצד העובדים המועסקים-שולית, ה"מיני-ג'וברים", שנשכרים ומפוטרים בלי זכויות רבות או ביטחון תעסוקתי, שאינם יכולים להתקדם מבחינה מקצועית ושמשרתים למעשה את העובדים המאוגדים המבוססים יותר. לא ממש עובדי קבלן, אבל לא רחוק מזה.

"גרמניה היא אחת המדינות האחרונות באירופה שיש לה כוח עבודה תעשייתי", אומר ד"ר תאואר, "ואחת הסיבות לכך היא שהוצאות המחיה בגרמניה הן עדיין נמוכות. זה בגלל כלכלת השירותים שנובעת בין השאר מההצלחה של ה'מיני-ג'ובס'". במילים אחרות, לצד תעשיית הרכב של העובדים המאוגדים התפתחה תעשיית שירותים שבה תנאי העבודה שונים, המשרתת אותה. "עובד בפולקסווגן כמעט שלא ראה עלייה ריאלית בשכר בשנים האחרונות", אומר ד"ר תאואר, "אבל מצבו טוב משום שהשירותים בגרמניה כל כך זולים, וזה בגלל המיני-ג'ובס".

ד"ר תאואר סבור שאחת הבעיות המרכזיות בקונספט היא העתיד הפנסיוני של מי שעובדים בשכר כל כך נמוך. "מדובר בדחיית הבעיה של הפנסיה לעתיד, משום שרוב המיני-ג'וברים או המעסיקים שלהם מפרישים סכומים כה זעומים לקרנות הפנסיה, שלא יהיה בכך מספיק כדי לכסות את הוצאותיהם בעתיד. הם ילכו ישר למערכת הרווחה", הוא אומר. לדבריו, "ישנו סגמנט שלם בחברה של אנשים עובדים שלא משתתפים בתשלומים הסוציאליים. אנשים מהשוליים שגם לא מרגישים חלק מסיפור ההצלחה הגרמני".

במקביל, האפשרות להמשיך לקבל דמי אבטלה ותמיכה סוציאלית גם למי שעובדים ב"מיני-ג'וב" מייצרת "תמריץ שלילי לצאת לעבודה במשרה מלאה", לדבריו.

לכן השאלה אם ה"מיני-ג'ובס" הן סולם לטפס בו לדרך הנכונה או כביש ללא מוצא שדן עובדים גרמנים לעוני יחסי היא גם סוגיה פוליטית. נכון להיום, מפלגת השמאל "די לינקה" היא בין המתנגדות החריפות להמשך העידוד של צורת ההעסקה הזאת, בעוד המפלגה השמרנית (CDU) והליברלים (FDP) בעד להמשיך זאת, בין השאר על ידי העלאת התקרה המקסימלית ל-500 אירו. הסוציאל דמוקרטים, שיזמו את המהלך בגלגול קודם, הופכים ליותר ויותר ביקורתיים כלפי צורת העסקה זו.

בעולם לא ממהרים לאמץ את המודל

שני המומחים שדיברנו איתם סבורים שמדובר במודל נקודתי שנעשה כדי לסייע לשוק העבודה בגרמניה, שהיא כלכלה ייחודית באופי התעשייתי שלה ובתחום הרווחה, שלא בהכרח יתאים לכלכלות אחרות. לדברי ד"ר תאואר, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הציע בשנים האחרונות לספרד לאמץ מודל דומה, עם שכר מקסימלי נמוך יותר של 400 אירו, כדי להיחלץ מבעיות האבטלה שלה, אבל היוזמה לא אומצה. גם בבריטניה העלה משרד האוצר ב-2012 את האפשרות לאמץ את המודל, אך ללא תוצאה מעשית.

נכון לעכשיו, המיני-ג'ובר שטפן אומר שהוא מעדיף לא לחשוב על הפנסיה. הוא מודע לכך שהיא תהיה מזערית כשיגיע הזמן לפרוש מעבודה, בעוד 25 שנה, אם הוא ימשיך לעבוד ב"מיני-ג'וב" במקביל למכירת עבודות אמנות בסך שאינו עולה על הרף התחתון של מס לעצמאים. הוא מתכוון לנסות לפרוץ לשוק האמנות בשנים הקרובות. "אם זה לא יעבוד בעוד כמה שנים, אולי אעבור מחוץ לברלין ואחיה במקום שבו אוכל להקים משק אוטרקי, בלי צורך בהרבה כסף", הוא אומר. 

עוד כתבות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"