גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיני-ג'ובס, מיני-פנסיה: המודל שהניע את השגשוג בגרמניה עלול לחזור אליה כבומרנג

אחד מכל 5 עובדים בכלכלה הגרמנית מועסק ב"מיני-ג'וב", משרה חלקית שהשכר החודשי המרבי עליה הוא 450 אירו ● המודל הגרמני הייחודי הזה אומץ בתחילת שנות ה-2000 כדי להתגבר על בעיית האבטלה ארוכת-הטווח, אבל עכשיו מתחילים לדון מחדש בהשלכות שלו - פנסיה מצומקת ותמריץ שלילי לצאת לעבודה ● במדינות מערביות אחרות, המודל הזה נדחה

מיני–ג’ובס/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
מיני–ג’ובס/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

ברלין. שטפן (שם בדוי) עובד בבית קפה פעם בשבוע כבריסטה. הוא מרוויח בערך 90 אירו למשמרת, כ-450 אירו בחודש, שמספיקים לו לשלם את שכר הדירה ולשמור קצת מהעודף לקניות בסופר. הוא היה יכול לבקש דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, אבל הוא מעדיף שלא, בגלל התדמית הגרועה של מקבלי "הארץ 4", כפי שהם נקראים בגרמניה. הוא אמן שמתפרנס במקביל כעצמאי ממכירת ציוריו ופסליו ומעבודות בקיץ בחו"ל. העבודה שלו, כמו של המנקה בבית הקפה שהוא עובד בו, כמו של העובדים האחרים שם, של השליח שמביא לו אוכל הביתה ושל חלק גדול נוסף מהעובדים בסקטור השירותים (Services) של המדינה היא קונספט גרמני ייחודי - "מיני-ג'וב".

ההגדרה היא ברורה. כל עבודה חלקית, בשכר נמוך יחסית, שבה העובד מרוויח 450 אירו בחודש או פחות, מוגדרת בגרמניה "מיני-ג'וב". היא מאפשרת למעסיקים לשלם סכום קבוע, נמוך יחסית למשרות מלאות או חלקיות, לרוב בשיעור 20% מהשכר, על הוצאות סוציאליות כמו ביטוח בריאות, פנסיה ועוד. העובדים, מצדם, לא משלמים שום מס, וגם לא צריכים למלא שום טופס כדי לעשות זאת. זה אולי נשמע כמו מעט כסף, או כמו הסתפקות במועט בתחום התעסוקה, אבל יותר מ-7 מיליון משרות מאוישות בגרמניה, נכון לנתונים עדכניים שפורסמו בתחילת השנה, עונות להגדרה של "מיני-ג'ובס". אחד מכל חמישה עובדים בכלכלה הגרמנית.

לא רוצים להיות האיש החולה של אירופה

"כדי להבין את ההצלחה של המיני-ג'ובס בגרמניה בשנים האחרונות חייבים להבין את הרקע שהוביל את הממשלה ליצור את המסגרת שתאפשר אותן", אומר ל"גלובס" ד"ר כריסטיאן תאואר, מומחה לכלכלה גרמנית, המלמד בין השאר באוניברסיטה העברית בירושלים. "הצמיחה החדה שלהן החלה בתחילת שנות ה-2000. גרמניה נחשבה עד אז ל'איש החולה של אירופה', ואחת הבעיות הגדולות שלה הייתה אבטלה ארוכת-טווח. ההוצאות על תשלומי רווחה היו אסטרונומיות ואיימו על העתיד הכלכלי של המדינה".

לדברי ד"ר תאואר, המצב הזה הניע רפורמות מקיפות בשוק העבודה ובכלכלה, בהובלת הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי לשעבר גרהארד שרדר, תחת הכותרת "אג'נדה 2010". כחלק מהרפורמה הוכרז קונספט המיני-ג'וב. אז היה מדובר בשכר מקסימלי נמוך יותר, של 350 אירו. ה"מיני-ג'ובס" היו חלק מליברליזציה שכמעט פירקה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשל ויכוחים אידיאולוגיים, אבל במבט לאחור נחשבת לדבר שהבטיח את השגשוג הגרמני שנרשם בשנים האחרונות. כלכלנים המבקרים את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על חוסר מעש וחוסר יוזמה בתחום המדיניות הכלכלית, למשל, סבורים שהיא רק קוטפת את הפירות של הרפורמות של שרדר.

"הרעיון היה ליצור איזושהי גמישות חדשה בשוק העבודה הגרמני, שהיה עד אז מאוד נוקשה", אומר ד"ר תאואר, "לאפשר למעסיקים לשכור אנשים ללא תשלומים סוציאליים גבוהים, וגם לאפשר זמניות בהעסקה. לתוכנית ה'מיני-ג'ובס' היו שתי מטרות מוצהרות עיקריות: לתת למובטלים כרוניים את ההזדמנות להיכנס מחדש לשוק העבודה באמצעות עבודות חלקיות ולהוציא עובדים כמו מנקות או מטפלים מהשוק האפור ולהפוך את העסקתם לחוקית".

בין שתי המטרות, אומרים המומחים, דווקא המטרה השנייה הושגה באופן יעיל יותר. מאז 2003, השנה שבה אומץ הקונספט, נרשמה ירידה הדרגתית במספר העובדים הלא-חוקיים כמו מנקים, מנקות, מטפלות ועובדים זמניים בעסקים ובמשקי בית בגרמניה. לגבי המטרה הראשונה, לעומת זאת, לא נרשם מעבר משמעותי של עובדים מ"מיני-ג'ובס" למשרות מלאות או חלקיות, והמספר עמד על כ-50 אלף בלבד בשנת 2014, למשל.

סטודנטים, פנסיונרים והכנסה נוספת

עם זאת, הקונספט הוכיח את עצמו מבחינה אחרת. מעסיקים ועובדים התנפלו יחד על הרעיון של עבודה קבועה ב"מיני-ג'ובס", בין השאר בגלל הגמישות שהעבודות הללו מציעות לשני הצדדים ויוקר המחיה הנמוך בגרמניה, שאינו מחייב משכורות גבוהות כדי להשיג רמת חיים בסיסית.

לפי נתונים שהוצגו לפרלמנט הגרמני בתחילת השנה, כ-7.2 מיליון משרות מתוך 32.7 מיליון המשרות המאוישות כיום בגרמניה סווגו כ"תעסוקה שולית" - כלומר "מיני-ג'ובס". בין העובדים בהן יש פנסיונרים שנאלצים לעבוד כדי לגמור את החודש, צעירים שמעדיפים להקדיש את זמנם לדברים אחרים, סטודנטים העובדים בהן באופן זמני וגם כאלה העובדים בהן כדי לתרום במשהו למשק הבית, בעוד רוב הפרנסה מגיעה מבן הזוג או מבת הזוג. לרוב, מדובר בנשים, וחלק מהביקורת הוא שצורת ההעסקה הזאת מסלילה ומעודדת נשים לעבוד בעבודות חלקיות בשכר נמוך. מתוך המספר הכולל, 2.8 מיליון עובדים ב"מיני-ג'ובס" במקביל למשרה מלאה או חלקית. מאז שהושקו ב-2003, מספר ה"מיני-ג'ובס" בגרמניה זינק ב-35%.

"אי-אפשר להתעלם מההצלחה של הקונספט מבחינת הכלכלה הגרמנית", אומר ד"ר דומיניק גרול, מומחה לשוק העבודה הגרמני במכון המחקר הכלכלי IfW שבקיל. "בשביל המעסיקים, החוקים מפשטים את תשלומי הרווחה והם לא צריכים להתמודד עם שלל סוכנויות ממשלתיות, אלא עם סוכנות אחת שהוקמה בעבור ה'מיני-ג'וברס'. זה יתרון גדול בביורוקרטיה הגרמנית. במקביל, הם מאפשרים להם גמישות יחסית בהעסקה ובפיטורים, ומעודדים אותם לעתים לפצל משרה מלאה לכמה משרות חלקיות. זה מאוד חשוב בעסקים שבהם יש פער גדול בין צורכי העבודה בחורף ובקיץ, למשל, כמו עסקי המסעדות ובתי הקפה".

"לפי הנתונים שבידינו", הוא מנתח, "כחצי מהעובדים ב'מיני-ג'ובס' הם סטודנטים, פנסיונרים או בלתי מועסקים. החצי השני הוא עובדים שחיים במשקי בית שבהם יש מפרנס עיקרי נוסף, או אנשים שמדובר מבחינתם בעבודה נוספת על העבודה המלאה. יש גם אחוז קטן של אנשים העובדים בכמה 'מיני-ג'ובס' במקביל".

ד"ר גרול רואה יתרון במסגרת, במיוחד בעבור מי שמעוניינים לעבוד באופן חלקי בלבד. "השאלה הגדולה היא לגבי מי שעובד באופן קבוע ב'מיני-ג'וב' - אם הם היו רוצים עבודה מלאה ולהיות חלק משוק העבודה או שהם רוצים רק לתרום למשק הבית שלהם ולעבוד באופן חלקי, בעוד שהם שומרים על זמן פנוי רב. לפעמים, אם אין להם האפשרות לעבודה קבועה ומלאה בגלל חוסר השכלה או חוסר זמינות, האלטרנטיבה ל'מיני-ג'ובס' יכולה להיות רק אבטלה, וזה מצב לא רצוי".

"דוחים את בעיית הפנסיה לעתיד"

בשאלה אם מדובר בסיפור הצלחה גרמני שני המומחים חלוקים. מבחינה כלכלית, גרמניה חווה גאות יחסית בעשור האחרון. היצוא שבר שיאים, פריון העבודה גם, והאבטלה ירדה לשפל היסטורי. "כל העבודות הלא-סטנדרטיות - עבודות זמניות או אפילו עבודות באמצעות סוכנות (עבודות קבלן) - הן במידה מסוימת הכרחיות לכלכלה בריאה כל עוד יש בה מגבלות קשות על פיטורים והעסקה, כמו שיש בגרמניה. כאן, אם עבדת במשך חמש שנים קשה מאוד לפטר אותך. בגלל חוסר הגמישות הזה, למעסיקים יש צורך בסוגים אחרים של עבודה", אומר ד"ר גרול.

עם זאת, ד"ר תאואר רואה את המספר ההולך וגדל של עובדים ב"מיני-ג'ובס" כחלק ממגמה גוברת של דואליזציה בשוק העבודה הגרמני. הרפורמות של שרדר וההתפתחויות מאז הפכו את שוק העבודה הגרמני לכזה המורכב משתי שכבות נפרדות - העובדים המאוגדים, בין השאר בתעשייה הגרמנית ובשירותים הציבוריים - אלה של פורשה או עיריית ברלין - למשל, לצד העובדים המועסקים-שולית, ה"מיני-ג'וברים", שנשכרים ומפוטרים בלי זכויות רבות או ביטחון תעסוקתי, שאינם יכולים להתקדם מבחינה מקצועית ושמשרתים למעשה את העובדים המאוגדים המבוססים יותר. לא ממש עובדי קבלן, אבל לא רחוק מזה.

"גרמניה היא אחת המדינות האחרונות באירופה שיש לה כוח עבודה תעשייתי", אומר ד"ר תאואר, "ואחת הסיבות לכך היא שהוצאות המחיה בגרמניה הן עדיין נמוכות. זה בגלל כלכלת השירותים שנובעת בין השאר מההצלחה של ה'מיני-ג'ובס'". במילים אחרות, לצד תעשיית הרכב של העובדים המאוגדים התפתחה תעשיית שירותים שבה תנאי העבודה שונים, המשרתת אותה. "עובד בפולקסווגן כמעט שלא ראה עלייה ריאלית בשכר בשנים האחרונות", אומר ד"ר תאואר, "אבל מצבו טוב משום שהשירותים בגרמניה כל כך זולים, וזה בגלל המיני-ג'ובס".

ד"ר תאואר סבור שאחת הבעיות המרכזיות בקונספט היא העתיד הפנסיוני של מי שעובדים בשכר כל כך נמוך. "מדובר בדחיית הבעיה של הפנסיה לעתיד, משום שרוב המיני-ג'וברים או המעסיקים שלהם מפרישים סכומים כה זעומים לקרנות הפנסיה, שלא יהיה בכך מספיק כדי לכסות את הוצאותיהם בעתיד. הם ילכו ישר למערכת הרווחה", הוא אומר. לדבריו, "ישנו סגמנט שלם בחברה של אנשים עובדים שלא משתתפים בתשלומים הסוציאליים. אנשים מהשוליים שגם לא מרגישים חלק מסיפור ההצלחה הגרמני".

במקביל, האפשרות להמשיך לקבל דמי אבטלה ותמיכה סוציאלית גם למי שעובדים ב"מיני-ג'וב" מייצרת "תמריץ שלילי לצאת לעבודה במשרה מלאה", לדבריו.

לכן השאלה אם ה"מיני-ג'ובס" הן סולם לטפס בו לדרך הנכונה או כביש ללא מוצא שדן עובדים גרמנים לעוני יחסי היא גם סוגיה פוליטית. נכון להיום, מפלגת השמאל "די לינקה" היא בין המתנגדות החריפות להמשך העידוד של צורת ההעסקה הזאת, בעוד המפלגה השמרנית (CDU) והליברלים (FDP) בעד להמשיך זאת, בין השאר על ידי העלאת התקרה המקסימלית ל-500 אירו. הסוציאל דמוקרטים, שיזמו את המהלך בגלגול קודם, הופכים ליותר ויותר ביקורתיים כלפי צורת העסקה זו.

בעולם לא ממהרים לאמץ את המודל

שני המומחים שדיברנו איתם סבורים שמדובר במודל נקודתי שנעשה כדי לסייע לשוק העבודה בגרמניה, שהיא כלכלה ייחודית באופי התעשייתי שלה ובתחום הרווחה, שלא בהכרח יתאים לכלכלות אחרות. לדברי ד"ר תאואר, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הציע בשנים האחרונות לספרד לאמץ מודל דומה, עם שכר מקסימלי נמוך יותר של 400 אירו, כדי להיחלץ מבעיות האבטלה שלה, אבל היוזמה לא אומצה. גם בבריטניה העלה משרד האוצר ב-2012 את האפשרות לאמץ את המודל, אך ללא תוצאה מעשית.

נכון לעכשיו, המיני-ג'ובר שטפן אומר שהוא מעדיף לא לחשוב על הפנסיה. הוא מודע לכך שהיא תהיה מזערית כשיגיע הזמן לפרוש מעבודה, בעוד 25 שנה, אם הוא ימשיך לעבוד ב"מיני-ג'וב" במקביל למכירת עבודות אמנות בסך שאינו עולה על הרף התחתון של מס לעצמאים. הוא מתכוון לנסות לפרוץ לשוק האמנות בשנים הקרובות. "אם זה לא יעבוד בעוד כמה שנים, אולי אעבור מחוץ לברלין ואחיה במקום שבו אוכל להקים משק אוטרקי, בלי צורך בהרבה כסף", הוא אומר. 

עוד כתבות

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

ח״כ אביגדור ליברמן, יו״ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר

אביגדור ליברמן: נתניהו לא מוכן לקבל את הכרעת הבוחר ולהודות בכישלון

ליברמן הוסיף כי נתניהו מנסה להרדים את המערכת כאשר הוא קורא לאחדות ומנגד ממשיך בנסיונות שלו לשכנע ח"כים ממפלגות אחרות להצטרף אליו ול"גוש ההלכה" שהקים אתמול על מנת להשיג רוב של 61 מנדטים

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

חתונה או חופש? המדינה תצטרך למצוא מודל נכון להקמת המטרו

מדינת ישראל ניסתה כבר את מודל חיי הזוגיות פעמיים, עם שתי הזכייניות של שני הקווים האדומים של הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים ● בתל אביב העסק התפוצץ מיד אחרי החתונה, בירושלים הזוגיות הייתה רווית ריב ומדון

ג'ו לובין, מייסד Consensys  / צילום: שלומי יוסף

צניחת את'ריום לא קלקלה את התיאבון למייסד ג'ו לובין: "עוד ננפיק מטבעות דיגיטליים"

ג'ו לובין, ממייסדי פלטפורמת המטבע הדיגיטלי את'ריום, המוביל את חברת Consensys, חזר לביקור בישראל, הפעם במסגרת שבוע הבלוקצ'יין בתל אביב ● בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מספר על התובנות שלו מ"חורף הקריפטו" ועל האסטרטגיה שלו להובלת תעשיית הבלוקצ'יין העולמית

הבריגדה האדומה / צילום: דוברות הבריגדה האדומה, יח"צ

שביתות והפגנות ברחבי העולם במחאה על אי הטיפול במשבר האקלים

כחלק ממהלך עולמי רחב, הבוקר נערכות הפגנות תלמידים ברחבי ישראל שפותחות שבוע של מחאת אקלים ●  מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות

בני גנץ ובנימין נתניהו, בחירות 2019, סבב ב' / צילום: אמיר מאירי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבליץ האחרון: זמן המסך שקיבל נתניהו מהערוצים - כפול מגנץ

רה"מ קבע את סדר היום, ושוב קיבל זמן אוויר כפול מגנץ בבליץ של הימים האחרונים. איכשהו, הפעם זה לא עבד

שי ניצן ואביחי מנדלבליט/ צילום: איל יצהר

בפרקליטות פתוחים לניהול מו"מ לעסקת טיעון עם סנגוריו של ראש הממשלה

מדוע שכר ראש הממשלה את שירותיו של עו”ד רם כספי, המומחה דווקא בתפירת עסקאות מסחריות, אחרי פרישתו מהייצוג של ראש מחלקת צווארון לבן במשרדו, עו"ד נבות תל צור • במה יתמקדו עורכי דינו של רה"מ בשימוע בעוד שבועיים • ומה חברי הכנסת הנוכחית לא הבינו

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

ראובן ריבלין/ צילום: שלומי יוסף

ההתייעצויות להרכבת הממשלה יחלו ביום ראשון

הנשיא קיבל את ההחלטה לאחר שיחת תיאום בנושא עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר לאחר שקיבל את הסכמתו לכך

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

7 כתבות הנדלן שעשו את השבוע / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברקס לכרמל שאמה ותוכנית להרחבת הכנסת. כותרות הנדל"ן

בית המשפט ביטל את החלטת עיריית רמת גן לאסור על תמ"א 48 באופן גורף ● בחיפה מתכננים מדיניות תמ"א משלהם. קובי אמסלם עובר לעמידר. ואיפה תוכלו לקנות דירות מוזלות שזוכי מחיר למשתכן ויתרו עליהן

הטלנובלה של גזונדהייט / איור: גיל ג'יבלי

הטלנובלה של גזונדהייט: אישה בת 92 מירושלים התעשרה בחצי מיליארד שקל - במזומן. כך זה קרה

לפני כשבועיים מימשה שושנה גזונדהייט בת ה–92 את רוב החזקותיה בערד השקעות תמורת יותר מחצי מיליארד שקל ● האם זה ישים סוף לסאגה שנמשכת כבר חצי יובל וכוללת סכסוכים בין השותפים בחברה ותביעות על גבי תביעות? לא בטוח

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

קריסת אינוונטק: הנאמן מבקש להגיש תביעת עתק נגד לפידות, לוקסנבורג ועיזבון יולי עופר

בבקשה שהוגשה היום לביהמ"ש נטען כי לפידות ולוקסנבורג רוקנו את אינוונטק ממזומנים תמורת העברת נכסי נדל"ן כושלים ממזרח אירופה לתוך החברה, במהלך שהביא לקריסתה ● עוד נטען כי המהלך התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד מעריכי שווי ורואי חשבון ישראליים והתבססות על חוות-דעת "מוזמנת" וכוזבת שיצרה שיערוך פיקטיבי של הנכסים

נתניהו והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו נפגש עם שליח ארה"ב למזרה"ת גרינבלט

בפגישה השתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר ● נשיא ארה"ב אמור לנאום באו"ם ביום שלישי הקרוב

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

טראמפ הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן: "מוכנים לאופציה צבאית"

טראמפ צפוי לכנס דיון בבית הלבן על צעדי תגובה אפשריים למתקפה על מתקני הנפט בסעודיה ● לפי גורמים אמריקניים, בין האופציות הנוספות - תגבור הסיוע לריאד או פעולות סייבר ● בטהראן מזהירים: "נגיב מהים התיכון עד הים האדום"

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

בני גנץ בישיבה ראשונה: אקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית בראשותי

את הדברים אמר גנץ בישיבת הח"כים הראשונה של רשימת כחול לבן לאחר הבחירות לכנסת ה-22 ● לפיד: "נתניהו לא מוכן לקבל את תוצאות הבחירות. בן אדם אחד מונע הקמת ממשלת אחדות ליברלית"

ג'יי קלייטון, יו"ר רשות ני"ע של ארה"ב / צילום: רויטרס

יו"ר ה-SEC: הביטקוין דורש "פיקוח טוב יותר" לפני שיוכל להיסחר בבורסות

ג'יי קלייטון התייחס למעמדו של המטבע הדיגיטלי המוביל, כמה ימים לאחר שחברות הקריפטו האמריקאיות SolidX ו-VanEck החליטו למשוך את בקשתן לאשר השקה של קרן סל מבוססת ביטקוין ● ממשלת גרמניה החליטה לאסור על הנפקת מטבעות "מקבילים" לאירו, כולל ליברה של פייסבוק