גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו על קצה מצוק, וחייבים לעצור שם": פרקליטי הצמרת של ישראל בטוחים ששלטון החוק בסכנה

ארבעה מעורכי הדין הבכירים בארץ נפגשו עם "גלובס" כדי להזהיר מפני הסכנות למערכת המשפט ולשלטון החוק • מרביתם סבורים כי על רה"מ נתניהו להתפטר עם הגשת כתב האישום, ויש להם גם מסר לשר המשפטים הבא: "נקווה שיבין שהדרך של שקד אינה הדרך הנכונה"

עורכי הדין רלי לשם, רובי בכר, אלקס הרטמן וגיורא ארדינסט / צילום: שלומי יוסף
עורכי הדין רלי לשם, רובי בכר, אלקס הרטמן וגיורא ארדינסט / צילום: שלומי יוסף

את המפגש הזה, עם ארבעה מבכירי עורכי הדין בארץ ערב הבחירות, ראשי המשרדים הגדולים, לא אנחנו יזמנו. הם ביקשו להיפגש. בדרך-כלל הם פוגשים זה את זה בבית המשפט, כשהם מייצגים לקוחות בתיקי ענק, בהליכי בוררות או סביב שולחן המשא-ומתן של עסקה גדולה שהם תופרים עבור לקוחותיהם. אבל הפעם אין סביבם לקוחות, תיקים משפטיים או עסקת מיליונים לתפור. "אז למה אנחנו כאן?", אני שואלת כשכולנו מתמקמים סביב שולחן ישיבות עצום באחד ממשרדי הענק שלהם. הם נאנחים.

"אנחנו עורכי דין הרבה שנים, מערכת המשפט ושלטון החוק בארץ מאוד יקרים לליבנו, ואנחנו מרגישים היום שנוצרה הצטברות של לחצים וזרמים שמייצרים איום אמיתי על מערכת המשפט ועל שלטון החוק במדינה", מסביר עו"ד רלי לשם, ראש משרד עורכי הדין מיתר. "אני חושב שזאת נקודה שכל אחד צריך כבר להפסיק לשבת בשקט, ולומר את מה שהוא חושב ומרגיש על ההתפתחויות האלה, שבעיניי הן מאוד-מאוד מסוכנות ומפחידות".

עו"ד רובי בכר, העומד בראש משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, ומי שהראיונות עימו נדירים עד לא קיימים, מסכים. "אני לא נוטה להתבטא, בעיקר בגלל שאני חושב שדעתי לא יותר חשובה משל כל עורך דין או אדם אחר", הוא אומר, "אבל החלטתי לחרוג ממנהגי, כי מה שמציק לי בעיקר במה שקורה בזמן האחרון, זו הרטוריקה. יש הרבה מהלכים שמוצעים בעת האחרונה לערוך שינויים כאלה ואחרים במערכות המשפטיות במדינה שאולי צריך לשקול אותם, אבל הרטוריקה היא רטוריקה לא בריאה, היא רטוריקה שיוצרת פגיעה בשלטון החוק, ושאותה צריך להפסיק".

עו"ד גיורא ארדינסט, שותף-מייסד של משרד עורכי הדין ארדינסט-בן נתן-טולידאנו, אף מזהיר בעניין זה כי "במידה רבה המערכת הפוליטית מתירה את דמם של שומרי הסף".

על הרטוריקה, התוכניות והסכנות לכאורה ליציבות שלטון החוק - שרובן מגיעות, לדברי עורכי הדין הבכירים, מבית מדרשן של המפלגות הימניות - הם ירחיבו בהמשך, אבל לפני כן אני תוהה אם הם לא חוששים שיגידו שהם שמאלנים, שהכול פוליטי, כשהם מבקרים בעיקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, דווקא בעיתוי הנוכחי. עו"ד רלי לשם לא מהסס כלל, כשהוא עונה ש"העיתוי, בסמוך לבחירות, מקרי". לדבריו, "זה קורה דווקא עכשיו בגלל ששיח הבחירות כל-כך הציף והעצים את כל הדברים שמטרידים. לא בחרנו לדבר בגלל הבחירות או ממניעים פוליטיים, אלא שמערכת הבחירות שמה את הבעיה במקום שאי-אפשר שלא להיתקל בה בכל פינה".

עו"ד אלקס הרטמן, השותף הבכיר במשרד ש. הורוביץ, יותר נחרץ בעניין הזה. "יכול להיות שיצבעו אותנו בתור שמאל. אוקיי, אבל זו לא האמת", הוא אומר. "ובכלל, לאורך כל השנים, העניין של ימין ושמאל לא היה חשוב כשהיה מדובר בפגיעה בשלטון החוק. מי שחוקק את רוב חוקי היסוד, מי שמינה את השופטים שהיום נחשבים למאוד ליברלים - הן דווקא ממשלות ימין. אני בכלל לא יודע למי חבריי כאן מצביעים, אף אחד מאיתנו לא איש פוליטי, ויכול להיות שיש כאן מגוון של דעות בנושאים שונים בינינו לבין עצמנו. מה שמשותף לנו הוא, שתמיד אנשים ששלטון החוק היה חשוב להם, בין שהם מימין ובין שמשמאל, הגנו על מערכת המשפט ועל הפרדת הרשויות".

1. ראש הממשלה תחת עננה פלילית - "מצב הזוי ובלתי נסבל"

כשמדברים על שלטון החוק, עולם המשפט והלחצים שמופעלים על מערכות המשפט, ניצבת על השולחן בראש ובראשונה הסיטואציה שבה נמצא ראש הממשלה נתניהו, תחת עננה כבדה של אישום פלילי בשלוש פרשות, בכפוף לשימוע, בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים. נתניהו, שנרשם כמנצח הגדול של הבחירות השבוע, אינו מתכוון לפרוש מראשות הממשלה על רקע התיקים הפליליים נגדו.

לדברי לשם, המצב הזה בלתי נסבל. "אני חושב שאם מדובר בחקירה הממוקדת יחסית בעבירה שאיננה בעלת חומרה יוצאת דופן, כל עוד החקירה מתנהלת - יכול ראש הממשלה להמשיך לכהן", הוא טוען."אבל כאשר מדובר בחקירה חמורה, בעניין חמור, אני חושב שמבחינה מוסרית ראש הממשלה צריך לפרוש מתפקידו".

האם חקירות 1000, 2000 ו־4000 חמורות?

לשם: "תיק 4000 (תיק בזק-וואלה שבו מואשם ראש הממשלה במתן שוחד, בכפוף לשימוע) הוא החמור שבפרשות, אבל אני חושב שגם ריבוי החקירות משחק פה תפקיד. ראש ממשלה צריך להיות 100% מזמנו ראש ממשלה, ואם יש לו חקירה אחת ממוקדת, אז הוא 90% ראש ממשלה. אולם כשיש לו כבר שלוש חקירות ויותר מכל הכיוונים, והוא צריך להקדיש מזמנו להגנה על עצמו, ויש גם חשש טבעי שמהלכים פוליטיים מסוימים נעשים תוך ראיית אינטרס החקירה שלו - העסק מתחיל להיות הרבה יותר סבוך; ואם יוגש כתב אישום, זה אפילו סבוך יותר.

"הזוי בעיניי, שראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום ימשיך לכהן כראש הממשלה. אנחנו רואים כבר עתה את ההתכתשויות בינו לבין מערכת אכיפת החוק, והמצב הזה הוא לא הגיוני בעליל. גם הרעיון שראש הממשלה יעלה על דוכן העדים, למשל, וייחקר בחקירה נגדית כראש הממשלה, הוא בלתי סביר. נכון שהחוק היבש מאפשר את זה, אבל אני לא חושב שמישהו העלה על דעתו שראש הממשלה ימשיך לכהן כשיש נגדו כתב אישום בעבירת שוחד".

ארדינסט נחרץ אף הוא בנוגע למצב. "ברור לחלוטין שזה מצב מאוד בעייתי, שאדם שיש נגדו המלצה להגיש כתב אישום בנושאים מאוד חמורים, בכפוף לשימוע, ימשיך לכהן", הוא אומר. "הציבור צריך לשאול את עצמו איך עניינים מדיניים שמונחים בפני ראש הממשלה - שיכולים לעלות בחיי אדם ויכולים להיות הרי גורל - מושפעים משיקולים פרסונליים של ראש הממשלה, ומהשאלה איך זה ישפיע על החקירה שמתנהלת נגדו".

מה עם חזקת החפות?

ארדינסט: "כשראש ממשלה מגיע למצב שבו הוא נאשם, אחרי שזה עבר הרבה מסננות מאוד-מאוד משמעותיות של צוותים במשטרה, צוותים בפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה, חזקת החפות לא מאפשרת לו להמשיך לכהן כראש הממשלה. כמו שאנחנו לא מעלים בדעתנו, ששופט ימשיך לכהן בסיטואציה כזאת. זו פגיעה משמעותית בשלטון החוק. זה יוצר כאן מערבולת וכאוס ואובדן ערכים מוחלט, בכל מה שקשור למערכת הפוליטית ולמערכת המשפטית".

בכר מסכים חלקית עם הקולגות שלו, אך גם מעלה טענת-נגד. הוא היחיד שתוהה אם מערכת המשפט צריכה להחליף את שיקול-הדעת של הבוחר בשיקול-דעתה. "לדעתי", הוא אומר, "לא ראוי שאדם שנמצא תחת חשדות כאלה יכהן כראש הממשלה, אבל אם למעלה מ-50% מהציבור, שמודע לכל הנסיבות והאפשרויות, חושב שנתניהו ראוי להיות ראש הממשלה, אני לא יודע מה יותר נכון. אם רוב הציבור הכריע שנתניהו ראוי להיות ראש הממשלה, אז למה שמישהו יחליף את שיקול-דעתו של רוב הציבור? אם רוב הציבור החליט שהוא ראוי, יש בעיה קשה לומר לו שהוא לא יכול".

בשלב זה, מנסה עו"ד הרטמן להחזיר את הדיון לפסים משפטיים. "כמשפטן, המועד הנכון לסיום תפקידו של ראש ממשלה כראש ממשלה הוא מועד הגשת כתב האישום", הוא מבהיר. "אם שר לא יכול לכהן אחרי מועד כתב האישום, אז למרות מה שנאמר בחוק, אני חושב שצריך להחיל את זה גם על ראש הממשלה. אם יוגש נגד נתניהו כתב אישום, הוא יצטרך להתפטר. הבחירות לא משקפות את רצון הציבור לגבי השאלה - אם יוגש כתב אישום, מה יקרה".

מצביעי נתניהו יודעים שעלול להיות כתב אישום - אז למה הבחירות לא משקפות את רצון הבוחר?
הרטמן: "הם יודעים שיש סיכוי לכך, אבל האם זה אומר שהם מכשירים את הכהונה שלו מראש גם תחת כתב אישום? אני מקווה שאנשים מצביעים על סמך האידאולוגיה שבה הם מאמינים. כל החלטה שקיבלו הבוחרים, כפופה גם להתפתחויות משפטיות בעתיד".

2. רשויות האכיפה - "הותר דמם של היועמ"ש והמפכ"ל"

בזמן שנתניהו מנהל את המאבק להוכחת חפותו, סופגות מערכות אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש - מהלומות חזקות שמגיעות מכיוונו, בדמות ביקורת על האופן שבו מתנהלת החקירה ומתקבלות ההכרעות בעניינו; או מכיוון אוהדיו, בדמות דה-לגיטימציה למערכות אכיפת החוק. לדברי ארדינסט, "המחשבה שכוחות פוליטיים מגויסים על-מנת לשרת מטרה אישית של ראש הממשלה במאבק שלו נגד כתב האישום שאולי יוגש נגדו, בכפוף לשימוע, היא מזעזעת".

ארדינסט חושש מההשלכות של ההתקפות הללו. "אני חושב שבמידה רבה המערכת הפוליטית מתירה את דמם של שומרי הסף, מתירה את דמו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, מתירה את דמו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, ומתירה את דמם של השופטים שיצטרכו לשבת בדין, אם יוגש כתב אישום", הוא אומר.

"הסיטואציה הזאת קטסטרופלית בעיניי - שראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו הליך משפטי, כאשר כתוצאה הכרחית מזה וכחלק מההגנה שלו, הוא מתיר את דמם של כל האנשים שהוא תופס אותם כעומדים מולו. אנשי הפרקליטות, היועמ"ש, שופטים, בית המשפט העליון - כולם דמם מותר. הביטוי 'דמם מותר' הוא אמנם ביטוי, אבל כבר קרו דברים במדינת ישראל - ראש ממשלה נרצח, נזרק רימון אל קבוצת מפגינים - והכול נעשה סביב יצרים פוליטיים. אנחנו לא רוצים להיות דרום אמריקה. אנחנו רוצים להישאר מדינת ישראל שהיא מדינת חוק, עם מוסדות חוק ומשפט שמתפקדים ללא מורא".

אנחנו בדרך להיות דרום אמריקה?

לשם: "אנחנו לא המדינה המושחתת ביותר, אבל בוודאי שיש שחיתות. דווקא בגלל שיש לנו מערכות של שומרי סף ואכיפת חוק, שהן עדיין בעלות עצמאות רבה, זה מסייע לחשוף את השחיתות הזאת. מה שעומד לזכותנו הוא, שלצד השחיתות השלטונית יש את ניקיון המערכת המשפטית.

"בהרבה מאוד מדינות שחיתות שלטונית הולכת יד ביד עם שחיתות משפטית, ואחת הסיבות שאנחנו יושבים כאן, היא הפחד שלנו - שהשחיתות השלטונית תחלחל למערכת המשפטית, ובעיניי זה סופנו. אחד הדברים שאנו כולנו גאים בו, הוא העובדה שכשאנחנו מופיעים בפני שופט, אנחנו יודעים בביטחון מוחלט שהוא ישר, הגון, ענייני, וישפוט באמת על-פי מה שהוא חושב, על-פי מצפונו ועל-פי הדין. ביום שנתחיל לחשוש שאנחנו הולכים לעמוד בפני שופט שמונע משיקולים פסולים - זה הרס המדינה. אנחנו חרדים מהשחיתות, שעלולה לחדור דרך סדקים בקיר שמפריד בין מערכת השלטון למערכת המשפטית. זה דבר שהוא קריטי לעתידנו".

הרטמן: "פגיעה במערכת המשפט, בשומרי הסף, היא תחילת הסוף של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, ואנחנו רוצים שהיא תישאר כך".

ארדינסט: "אם המגמה תימשך, ואם ההשתלחויות יימשכו, לא ירחק היום שנראה פרקליטי מדינה או פרקליטים בדרגות נמוכות יותר, שמנהלים משפט נגד פוליטיקאים, הולכים עם שומרי ראש - ושופטים הולכים עם שומרי ראש - וזה יהיה אסון במדינת ישראל. למילים יש כוח, ואנשים לוקחים דברים כפשוטם. אנחנו נמצאים על קצה של מצוק, ואנחנו חייבים לעצור שם".

3. שקד והרפורמות - "שבירת מחסום הבושה"

לדברי ארדינסט, אל "המצוק הזה" לא הובילו רק האירועים סביב חקירות נתניהו, אלא גם - ואולי בעיקר - האג'נדה שקידמה שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, ותוכניותיה לשינויים במערכת המשפט, ובין היתר התוכנית כי שופטי העליון ימונו על-ידי הפוליטיקאים, וחקיקת פסקת ההגבלה, שנועדה להגביל את יכולת העליון לבטל חוקים. "כשאני הולך ברחוב ורואה שלט ענק 'שקד תנצח על בג"ץ, ובנט ינצח את חמאס' - זה מזעזע בעיניי. זה שלט מחריד. התפיסה של בג"ץ כאויב העם, שאפשר לעשות הקבלה בינו לבין החמאס, והתפיסה של מי שהייתה שרת משפטים, שהיא צריכה לנצח את בג"ץ, כאילו הוא אויב או כאילו זו תזמורת שהיא צריכה לנצח עליה - היא תפיסה מחרידה, זה חוסר הבנה של דמוקרטיה, חוסר הבנה של תפקידו של בית המשפט בכלל, ושל בית המשפט העליון בפרט, חוסר הבנה של מה זה שמירה על שלטון החוק, שמירה על מיעוטים והגנה על זכויות פרט".

לשם מסכים ומוסיף כי "בפרפרזה על שרת התרבות היוצאת, מירי רגב, שאמרה 'מה שווה לנו תאגיד השידור, אם אנחנו לא שולטים בו', אז התחושה היא ששרת המשפטים אמרה 'מה שווה לנו העליון אם אנחנו, הפוליטיקאים, לא שולטים בו'.

"שרת המשפטים עשתה מספר לא מבוטל של דברים חיוביים וטובים, אבל אני חושב שהמורשת שהיא משאירה לנו בסיום כהונתה זו המגמה להחליש את מערכת בתי המשפט ולהכפיף עד כמה שניתן את מערכת בתי המשפט לממשלה. שקד דיברה על הפרדת רשויות, אבל למעשה דיברה על החלשת רשות אחת ספציפית. ההחלשה של בית המשפט, ויצירת התחושה שכל פעם שבית המשפט פוסק נגד הממשלה הוא למעשה אנטי-ציוני ונגד המדינה - הן דבר בלתי נסבל, ובעיניי זה אחד המאפיינים המרכזיים של הקריירה שלה".

ארדינסט מוסיף על כך כי "בכל מה שנוגע למינויים בעליון, האג'נדה של שקד נכשלה, במובן הזה ששופטים שמונו בתקופה שלה, ומתוך איזו מחשבה שלה שהאג'נדה שלהם תואמת את שלה, מראים שכשהם מתמנים הם עצמאיים ויש להם מחשבה משפטית עצמאית, והם לא כפופים לשרה. יש לנו בית משפט עליון מצוין".

עם זאת, הוא אומר, "מה שהיא עשתה, בעיקר בערכאות נמוכות, זה כרסום בלגיטימיות של הליך מינוי שופטים. לא הייתה לה שום בעיה לעמוד ולהגיד שהדעה הפוליטית ושהמוצא העדתי של מועמד רלוונטיים בעיניה, ושיש לה אג'נדה מסוימת והיא מקדמת אותה. אני לא עד כדי כך תמים כדי לחשוב שמעולם זה לא היה שיקול, אבל הוא הוסתר, הוא היה ב'סאב-טקסט'. אבל כשאני שומע מאנשים שמועמדים לשפיטה, שעשו עליהם תחקיר, שבדקו את הנטיות הפוליטיות שלהם והתבטאויות שלהם, או של בני הזוג שלהם, זה מזעזע. בעניין הזה של שבירת מחסום הבושה שקד גרמה נזק גדול; אבל היא לא הצליחה להרוס את בית המשפט העליון, כמו שאולי חשבה לעשות".

בנקודה הזאת בכר שוב מהווה מעין "אופוזיציה" חלקית לקולגות שלו. "ישנן תוכניות שהשרה העלתה שראוי לשקול אותן. אני חושב שגיוון השופטים, למשל, הוא ערך חשוב. טוב שהשופטים במדינת ישראל יגיעו מכל המגזרים בחברה. אני חושב שהיא שמה את זה נר לרגליה, וטוב שעשתה זאת. לא כל הנושאים שהשרה ביקשה לקדם היו בעייתיים. פסקת התגברות, בתנאים מסוימים, יכולה להיות דבר נכון למדינה. יש דברים טובים שנעשו על-ידה, תוך שימוש ברטוריקה לא טובה. לא צריך לצאת למלחמה נגד בית המשפט העליון כדי להשיג את המטרות האלה".

למילים יש כוח. הרטוריקה לפעמים עלולה להשפיע יותר מהמעשים.

בכר: "לזה בדיוק אני מכוון. שקד הייתה שרה מוכשרת ויעילה. גם כשהיא עשתה את המלחמה שלה בבג"ץ, היא עשתה את זה בכישרון רב וביעילות, ולכן גם גרמה נזק רב. זה, באופן ספציפי, היה לא נכון ומיותר".

הרטמן מסכים: "לצד דברים טובים שנעשו, הנזק העיקרי שגרמה שקד הוא הנזק באמון הציבור במערכות המשפט בכלל, ולא רק בבית המשפט העליון. המגמה שהיא שידרה, של פגיעה בכל האלמנטים של שלטון החוק, היא מגמה מאוד-מאוד מדאיגה".

מה דעתכם על מחליפיה הפוטנציאליים, יריב לוין או בצלאל סמוטריץ', שתקף בעבר את נשיאת העליון? יש סיכוי שתתגעגעו לשקד.

הרטמן: "אני לא חושב שנתגעגע למי ששם כסיסמה את האמירה 'אנצח על בג"ץ'".
לשם: "אני לא רוצה לחשוב על האפשרות שאי-פעם נתגעגע לשקד, וכולי תקווה - אולי תמימה - שבסופו של דבר בתהליך מינוי השרים ישקלו שיקולים ממלכתיים ראויים, ויבינו את התפקיד המיוחד של שר המשפטים, ואת המרקם העדין של הפרדת הרשויות. אם לא כך יהיה - מדובר בבכייה לדורות ובנזקים קשים למדינה כמדינה דמוקרטית-יהודית".

4. אפי נוה והלשכה - "ברית לא קדושה עם שקד"

כשמדברים על שרת המשפטים, השיחה זורמת בטבעיות אל מי שהיה בעל הברית שלה בוועדה למינוי שופטים: ראש הלשכה לשעבר, עו"ד אפי נוה, שהסתבך בפלילים. בימים אלה מתמודד נוה עם כתב אישום בגין סיוע לבת זוגו לעבור בביקורת הגבולות ללא החתמת דרכון וכן עם חקירה פלילית בחשד, בין היתר, לקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני (נוה לא הורשע, ולכן הוא זכאי לחזקת החפות).

הרבה לפני שכל זה קרה, התראיין נוה לתוכנית "עובדה" וחשף את הברית בינו לבין שקד, שבמסגרתה הסכימו על מינוי שופטים, וכן הקליט בסתר שופטים ועורכי דין שהגיעו לכנס הלשכה באילת. הרטמן: "כשראש הלשכה מקליט שופטים ועורכי דין - זה דבר חמור ביותר".

התנהלותו של נוה בפרשת ביקורת הגבולות, החווירה לעומת החשדות שעלו בפרשה שזכתה לכינוי פרשת המין והמינויים. הפרשה, שבעקבותיה הודיע נוה על פרישתו מראשות הלשכה, פגעה גם במעמדה של הוועדה למינוי שופטים, והקריאות לשנות את שיטת המינוי לא איחרו לבוא. לדברי לשם, אסור לעשות זאת. "הוועדה לבחירת שופטים הוקמה ב-1953, אחרי שהתחילו להיכנס שיקולים פוליטיים לבחירת שופטים", הוא מסביר. "האיזון הופר בקדנציה האחרונה, במובן זה שנציגי הלשכה למעשה עברו כאילו לצד הפוליטי, והתוצאה היא שהוועדה נהייתה עם רוב פוליטי, בניגוד למה שהתכוונו בחוק. וזאת בעיה גדולה. ברית כזאת היא פסולה בעיניי, אבל זה לא אומר שצריך לשנות את השיטה. השיטה נכונה".

למה ברית בין שופטי העליון לנציגי הלשכה בוועדה היא בסדר, וברית בין הפוליטיקאים לנציגי הלשכה - לא?

ארדינסט: "השותפות הטבעית בוועדה היא בין הלשכה לבין השופטים, כי אלה שני גופים מקצועיים, נטולי אג'נדה פוליטית. ויש גם הנחה ששר המשפטים שחבר בוועדה, גם לא יפעיל את האג'נדה הפוליטית. זה לא קרה בוועדה האחרונה. נוצר מצב של חוסר איזון מוחלט בוועדה, והברית הלא קדושה שנוצרה הובילה לכך שבמינויים לערכאות היותר נמוכות נוה ושקד עשו פחות או יותר ככל העולה על רוחם".

בכר: "המודל למינוי שופטים הוא חלק מהמסורת החוקתית של מדינת ישראל, ומסורת חוקתית לא משנים בקלות. בעיניי, המינויים שנעשו בשיטה הזאת, גם בהרכב הוועדה האחרונה, טובים. מאז ומתמיד בוועדה למינוי שופטים היו גם הסכמות בין חברים על מינויים, וזה כלל לא בעייתי, גם כאשר ההסכמות הן בין שרת המשפטים לראש הלשכה. הסכמות תמיד היו ותמיד יהיו, כי זה אנושי וטבעי, וזה לא בהכרח רע". 

שקד: "השינויים יחזקו את מערכת המשפט ואת אמון הציבור בה"

שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, מסרה בתגובה: "גם אני מאמינה במערכת משפט עצמאית, אבל בשום אופן אין לגזור מעצמאותה של המערכת את היותה חסינה מביקורת. ביקורת מחזקת את המערכת ולא מחלישה אותה. כאלה הם גם השינויים שביצעתי בבתי המשפט. בטווח הארוך בדיוק אלה השינויים שיחזקו את המערכת, וממילא גם את אמון הציבור במערכת".

עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של עו"ד אפי נוה, מסר בתגובה: "בטענות שהושמעו אין ממש. הטענות ביחס למינוי שופטים מתייחסות לכנס גדול ופומבי שנערך באילת, שבו התלוו מצלמות לעו"ד נוה באופן גלוי, ועל כן הביקורת אינה במקומה. אשר לטענות שהעלה עו"ד נוה ביחס לפרקליט המדינה, דומה כי אין מקום להתייחס בפורום זה לדברים. נסתפק בכך שהתנהלות רשויות האכיפה ביחס לעו"ד נוה מעוררת, בהיבטים מסוימים, יותר מתמיהה. הדברים יובררו, ככל שיהיה צורך בכך, במקומות המתאימים".

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את העבירות המיוחסות לו בפרשות המוזכרות בכתבה. נתניהו לא הורשע בכל עבירה, ויודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, עומדת לזכותו חזקת החפות; באשר לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - יודגש כי הוא לא הורשע בכל עבירה וזכאי ליהנות מחזקת החפות.

עוד כתבות

נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

יוסטון יש לנו בעיה: שו"ב צופה הפסד של 16-12 מיליון דולר מעיכוב בפרויקט הקמת נתיבי אגרה

החברה הודיעה כי השותפות הקבלנית המקימה את כבישי האגרה, שבה מחזיקה שו"ב 21.6%, הודיעה לה כי העיכוב נגרם "מגורמים שונים שחלקם אינם בשליטת החברה, ובכלל כך מספר אירועי מזג אוויר"

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork

עופר שלח / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עופר שלח: התר"ש לצה"ל לא מעניין את נתניהו כבר שנה שלמה

ח"כ עופר שלח הוסיף בפוסט פייסבוק נוקב במיוחד כי "רק כעת משתמש נתניהו בכך להפעלת לחץ פוליטי על כחול לבן"

ג'ונסון אנד ג'ונסון./ צילום:  רויטרס

שוב צרות בג'ונסון אנד ג'ונסון? החברה מודיעה על ריקול בארה"ב

הריקול יוגבל לאצווה אחת של בקבוקי טלק לתינוקות שיוצרו והופצו בארה"ב ב-2018

מערבל בטון של שפיר הנדסה. סיום הפרויקט בכביש 6 השפיע על התוצאות / צילום: אתר החברה

ארבעת האחים שפירא מבקשים לשדרג את שכרם בשפיר הנדסה לעד 5.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

כל אחד מהארבעה צפוי ליהנות משכר חודשי של 135 אלף שקל, לצד הטבות נוספות, בעלות שנתית מוערכת של כ-2.5 מיליון שקל ● זאת בנוסף למענק שנתי בסכום מקסימום של 3 מיליון שקל

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

68 אלף סיבות לארדואן לזרוק את המכתב של טראמפ לפח

טראמפ אמר כי הטורקים "עושים הרבה כסף" מייצוא פלדה לארה"ב, אך לפי נתוני משרד הסחר האמריקאי, התמונה נראית אחרת ● מעבר לכך, על התרומה לשוק העבודה האמריקאי של ייצוא הסחורות והשירותים לטורקיה, בהם הייצוא הביטחוני, טראמפ לא היה מעוניין לוותר ● הנה המספרים

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

מארק צוקרברג: "לפייסבוק תפקיד חשוב במניעת תוכן שגורם לקיטוב"

מנכ"ל פייסבוק נאם בשידור חי ופרש את משנתו בנושא חופש הביטוי ● בפוסט שפרסם יממה קודם לשידור הנאום כתב צוקרברג כי יתייחס לאיומים המרכזיים על חופש הביטוי, וכי הנאום הוא זיקוק של כל הדברים שלמד על הנושא בשנים האחרונות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בשינויים קלים אחרי יומיים חיוביים; שיכון ובינוי וטבע נחלשו

לאחר שאתמול זינקה טבע ב-9% בת"א, הירידות נמחקו בוול סטריט והיא חזרה עם פער שלילי ● מדד ת"א 35 קפץ אתמול ב-1.2% ● טבע רשמה עלייה של יותר מ-9% בעקבות דיווחים על כך שהחברה הציעה פשרה בפרשת משככי הכאבים ● המסחר בניו יורק ננעל אמש בירידות קלות

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

בנימין נתניהו / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

מה יקרה ב-48 השעות האחרונות לפני פקיעת המנדט והאם נתניהו ישלוף עוד שפן?

כל מי שמכיר את רה"מ יודע שהוא נוהג לשלוף שפנים מהכובע כשאף אחד לא מוכן • בהנחה שלא יקדים להחזיר את המנדט להרכבת הממשלה, גם הפעם כדאי להיות דרוכים עד הרגע האחרון • ומה הותיר נתניהו במשרד החוץ ● פרשנות

נחום ביתן/ צילום: תמר מצפי

נחום ביתן ממשיך לממש נכסים: מוכר סניף לרשת קינג סטור 

קינג סטור תרכוש ב-2 מיליון שקל סניף של יינות ביתן בעיר כרמיאל ● העסקה בין הצדדים נחתמה אתמול וכוללת סניף בשטח של 3,000 מ"ר

ג'ראד קושנר ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון/לע"מ

ג'ארד קושנר מגיע לישראל לדון על תכנית השלום

על פי דיווח באמצעי תקשורת אמריקאים, יבחן קושנר את האווירה הפוליטית בישראל בעקבות הבחירות האחרונות ● קושנר מתכנן לתת פומבי לתכנית השלום בין ישראל לפלסטינים

רנו / צילום: רג'י דוביגנאו, רויטרס

ב-3% עד 4%: ההכרזה שגרמה למניית רנו לצנוח

לאור ביצועים חלשים, רנו קוצצת בתחזית הרווחים שלה ● רנו גם חתכה את התחזית שלה למרווח התפעולי לאזור ה-5%, לעומת התחזית הקודמת ששמה את המרווח התפעולי ב-6%

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

הנשיא טראמפ / צילום: רויטרס

ההסכם עם ארדואן: ממשל טראמפ תקע סכין נוספת בגב הכורדים

ההתקפלות של טראמפ לפני ארדואן היא מהלומת קטלנית על שאיפת הכורדים לבית לאומי ומנציחה את דריסת הרגל הטורקית בסוריה ● מיט רומני: "האם ארה"ב כל כך חלשה עד שטורקיה הצליחה לכופף לה את היד?"  ● האם הנדל"ן של טראמפ בטורקיה שימש אמצעי לחץ בידי ארדואן? ● פרשנות

נחל הקיבוצים / צילום: יותם יעקובסון

כמעיין המתגבר: פארק המעיינות מציין 60 שנה בפסטיבל חגיגי

פסטיבל המעיינות חוגג השנה עשור להקמתם של פארק המעיינות ושביל המעיינות, וגם 60 שנה לגן השלושה (הסחנה), בשפע של פעילויות, הופעות, תערוכות ואירועים מיוחדים בחול המועד סוכות

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ השיב בשלילה להצעת נתניהו: החזר את המנדט, המתווה שלך לא כולל התייחסות לטוהר המידות

גנץ ציין כי במתווה של נתניהו אין התייחסות לנושא טוהר המידות וכי ההצעה היא "דרך לחסינות"

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים