אריה דרעי / צילום: רפי קוץ
הפתעת הבחירות האמיתית איננה במספר המנדטים הגדול של כחול לבן או אפילו בקריסת הימין החדש. ש"ס של אריה דרעי זינקה משישה לשמונה מנדטים, הפכה למפלגה השלישית בגודלה, אף שרוב הסוקרים והפרשנים ציפו כי תעבור בקושי את אחוז החסימה.
אני מלווה את ש"ס משנות התשעים, ובקמפיין הפעם התעוררה תחושה שכבר ראיתי בעבר. לאחר מערכת הבחירות הקודמת שלצד הזכרת שמו של הרב עובדיה שנפטר לפני כן, ניסתה ש"ס לפנות לציבור המקופחים הרחב בקמפיין השקופים, תוך כריתת ברית עם קבוצות חברתיות חילוניות, משוררים וסופרים מזרחיים ועוד.
הפעם חזרה ש"ס למקורות, לדת ולרבנים. שוב קמפיין של מעין קמיעות, ברכות, אותיות בספר תורה ונרות נשמה המזכים את מי שמבטיח לתמוך בש"ס, עליה לגן עדן. כל התנגדות ואיסור של ועדת הבחירות קיבלו מייד תגובה של ערעורים, בג"ץ ומצגי התקרבנות. דרעי לקח עימו את הרב שלום כהן, מחליפו האפור של הרב עובדיה יוסף בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה, למסע במסוק ברחבי הארץ והתמונות וסרטונים הוידאו הופצו בעיקר ברשתות החברתיות אל מול קהלי יעד מסורתיים ודתיים.
דרעי מיעט לדבר על פעילותו במשרד הפנים או משרד בפריפריה, ויותר ויותר עסק בענייני דת ומדינה. הוא ניסה לעורר עם חברו אביגדור ליברמן עימות בנושאים אלה, ואף שזה דעך מהר, הישיגי שתי המפלגות הראו שגם המהלך הזה היה אפקטיבי. ועוד דבר חשוב, דרעי מהשנייה הראשונה הודיע על תמיכה בנתניהו ועל פסילת כחול לבן, ודבק בתמיכה זו כל העת.
הנתון הדמוגרפי חשוב גם הוא, הבייס החרדי ובכללו זה של ש"ס גדל יותר בשל כניסת ארבעה שנתונים של צעירים בוגרי ותלמידי הישיבות למאגר המצביעים. דרעי השכיל לנצל מאגר זה הן להצבעה כמובן והן לפעילות ארגונית הקמפיין וביום הבחירות. כנסים שלמים יועדו לתלמידי הישיבות הצעירים בגילאי 18 פלוס, ושם גם היו חגיגות השמחה הגדולות ביותר. לשם השוואה, ביהדות התורה שמאגר מצביעים גדל באופן דומה, לא הצליחו למנף זאת ובמקרה הטוב יעלו משבעה לשמונה מנדטים. היעדרו של יריבו בתוך המחנה אלי ישי שעבר ליהדות התורה, השפיע במעט, אך הוסיף גם הוא ככל הנראה כמה אלפי מצביעים לש"ס. דרעי בדומה לנתניהו חברו הטוב, בליכוד, חתום על ההצלחה של ש"ס, ומנהיגותית בלתי מעורערת.