שוטרים / צילום: תמר מצפי
המדינה העבירה ערב הבחירות תשלום ראשון לעשרות אלפי שוטרים, סוהרים וגמלאי המשטרה השב"ס, המוסד והשב"כ במסגרת תחילת מימוש ההסכם על תוספת שכר בשל היעדר קביעות. מדובר בתוספת בגובה ממוצע של 7.5% מהשכר שתשולם לכ-60 אלף משרתים בכוחות הביטחון שאינם אנשי קבע בצה"ל או גמלאי צה"ל.
ל"גלובס" נודע כי האוצר העביר בתחילת החודש לחשבונות הבנקים של השוטרים ושאר המשרתים הזכאים, מקדמה המהווה את התשלום עבור חודשים ינואר ופברואר. התוספת אמורה להופיע בתלוש השכר של השוטרים והסוהרים הפעילים החל מהחודש הבא, ואז גם יועברו המקדמות עבור חודשים מארס-אפריל.
הדרגים המקצועיים באוצר לא עודכנו על תחילת התשלום לשוטרים אך גורמים במשרד אמרו ל"גלובס" כי אין במקרה כזה נוהל עדכון היות ולא מדובר בהחלטה של האוצר אלא בביצוע הוראת תשלום שהועברה ממשרד המשפטים. ההוראה הועברה לאוצר ממשרד המשפטים בסוף מרץ, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין המדינה לארגוני נשות השוטרים, הסוהרים וגמלאי השב"כ והמוסד שעתרו לתשלום התוספת.
מדובר בתוספת שכר שעלותה התקציבית הכוללת מוערכת ב-22 מיליארד שקל שייפרסו על-פני 16 שנים המדינה הסכימה לא רק לשלם לשוטרים את התוספת (המשולמת לאנשי הקבע בצה"ל משנת 2006) מעתה והלאה, אלא גם לשלם למפרע את התוספת החל משנת 2006.
השוטרים שתבעו את המדינה וזכו בבתי הדין לעבודה הסכימו במסגרת ההסכם לוותר על ריבית והצמדה על הסכומים שישולמו למפרע. הדרג המקצועי באוצר עשה מאמצים רבים לחסום את התשלום ואף שכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס את הממשלה כדי לקבל החלטה שתאפשר למדינה לערער לבג"ץ על פסקי הדין - אך לאחר שנתניהו חזר בו בלחץ השוטרים מיהר שר האוצר משה כחלון לחתום עימם על הסכם, בניגוד לדעת הדרג המקצועי שהעדיף לנהל משא-ומתן מסודר.
כניסת ההסכם לתוקף התעכבה עד כה משום שבשב"כ התקשו לעמוד בתנאי המוקדם של החתמת 95% מהגמלאים הזכאים על כתב היעדר תביעות נוספות נגד המדינה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי: "ביום 27.3.19, עם מתן פסקי הדין המאשרים את הסכמי הפשרה, העבירה הפרקליטות למשרד האוצר הוראות לביצוע התשלומים המתחייבים מכוח פסקי הדין המאשרים את הסכמי הפשרה, וזאת בהתאם לתקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה. יובהר כי הוראת ביצוע כאמור מופצת על ידי הפרקליטות בכל תיק המסתיים בחיוב כספי על ידי המדינה".