מיסוי / צילום: shutterstock
ב-2018 נערך האיחוד האירופי להטיל מס מחזור בשיעור של 3% על חברות אינטרנט בינלאומיות, אשר מחזור המכירות שלהם עולה על 750 מיליון אירו, והמכירות שלהן באיחוד עולות על 50 מיליון אירו - קרי, בעיקר על גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל.
משמעותו של המס, אם ייכנס לתוקף, היא שחברות האינטרנט האמריקאיות הגדולות יתחילו לראשונה לשלם מס באירופה, בהתאם להיקף צריכת השירותים שלהן ביבשת. המהלך לא צלח עד עתה, שכן ההחלטה חייבת להתקבל פה-אחד על-ידי כל מדינות האיחוד, וכרגע מתנגדות לו מספר מדינות, ובהן שבדיה, פינלנד, דנמרק ואירלנד.
סוגיות רבות עדיין עומדות לדיון, כמו טענתה של אירלנד כי מס מחזור פוגע בעיקרון של סחר חופשי של סחורות ושירותים, השאלה אם חברות אינטרנט יוכלו לגלגל את המס על הצרכן ומגרעות נוספות של מס מחזור (אין קשר להיקף רווחיות או אף להפסדים, כפל מס ועוד).
בהיעדר החלטה יימשך המצב הקיים, לפיו לרוב לא ישולם מס בגין פעילות של פרסום מקוון ומסחר מקוון, שכן רוב הרווחים מוסטים למקלטי מס מחוץ לאיחוד, תוך שימוש בחברות אירופיות באירלנד, בלוקסמבורג וכו'.
ההחלטה של האיחוד צפויה להתעכב זמן רב לאור מורכבות הסוגיות של מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ואיתור המקום או המדינה שבהם נוצר הערך הכלכלי, וכמובן גם ניגודי האינטרסים בין המדינות והרפיון הכללי של מבנה האיחוד.
לאחרונה הצרפתים איבדו את הסבלנות, ושר האוצר ברונו לה מאייר הכריז על כוונת צרפת לגבות 500 מיליון אירו בשנה, שישקף שיעור של 2%-5% ממחזור המכירות - ולא להמתין להחלטה מחייבת של כלל מדינות האיחוד. ייתכן כי מצוקה פוליטית ובעיקר הפגנות "האפודים הצהובים" דחפו את ממשלת צרפת למהלך פופוליסטי נגד התאגידים האמריקאים העשירים והבלתי אהודים בצרפת.
בשעה שאירופה מתעכבת, ישראל מתקדמת, ולאחרונה פורסם כי בכוונת רשות המסים למסות את תאגידי האינטרנט הגדולים, וכי לכולם נשלחו הודעות שומה או שמתנהלים דיוני שומה בנושא. נראה כי ישראל נוקטת עמדה שונה מאירופה, ובכוונתה להטיל מס חברות ומע"מ על פעילות החברות הזרות בארץ ולא מס מחזור.
בעניין מס החברות, על ישראל להתמודד עם סוגיית כפל המס, שמוסדר באמצעות אמנות מס בין מדינות שישראל חתומה עליהן. האמנות נועדו להגן על חברות בפני מס כפול, והן קובעות רף גבוה לכך, דהיינו שהחברה מקיימת נוכחות משמעותית במדינה שרוצה למסות אותה (לדוגמה, הטלת מס חברות על גוגל בישראל, בנוסף למס שהיא משלמת באירלנד - כששתי המדינות חתומות על אמנת מס).
האיחוד האירופי בוחן נושא זה, וכיום מתפתחת נטייה להנמיך את הקריטריונים המגבילים הטלת מס על חברות גלובליות הפעילות במדינות האיחוד ("נוכחות טכנולוגית" תיקבע בהתאם לקריטריונים כמותיים פשוטים למדידה, כגון מחזור ומספר משתמשים במדינה). אך לפי ההצעה שנדונה באיחוד, המס לא יוטל על חברות שמגיעות ממדינות מחוץ לאיחוד, שיש עמן אמנה למניעת כפל מס (אלא אם כן האמנה מכירה "בנוכחות דיגיטלית", וכרגע אין אמנות כאלה).
בכך יש שוני מהגישה הישראלית המוצהרת, שלכאורה מבקשת למסות גם פעילות של חברות זרות ממדינות אמנה, ולכן במקרה שהמחלוקות לא יסתיימו בפשרה בין הצדדים, צפוי שמחלוקות אלה יגיעו לפתחו של בית המשפט בישראל, כל עוד ישראל לא תתקן את אמנות המס עליהן היא חתומה.
בלומנטל הוא שותף-מנהל בפאהן-קנה Grant Thornton. מויאל הוא מנהל תחום מיסוי בפירמה.