אהוד ברק / איל יצהר
חברת הקנאביס אינטרקיור, שנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי נוכחי של 1.13 מיליארד שקל - כמעט אך ורק על בסיס פוטנציאל הפעילות של החברה הבת קנדוק - הודיעה הבוקר על הגשת תשקיף לא פומבי לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקה של מניות קנדוק בבורסת נאסד"ק. בתגובה, מזנקת מניית אינטרקיור בכ-8%.
ככל הידוע, קנדוק, שהיא עדיין בעלת הכנסות זעומות יחסית, מכוונת בהנפקה לשווי המוערך במיליארדי שקלים. זאת, על סמך השווי העצום שמקנים שוקי המניות בצפון אמריקה לחברות קנאביס קנדיות, הנסחרות בשווי של מיליארדי דולרים. על פי הערכות בשוק, אם יוצע לחברה שווי נמוך מהשווי הנוכחי של החברה האם, אינטרקיור, היא תוותר על ההנפקה.
האם השוק האמריקאי יהיה מוכן להעניק שווי כה גבוה לחברה הישראלית, שאינה מוכרת עדיין למשקיעים האמריקאים בתחום ושהכנסותיה, לפחות כיום, מזעריות? זאת נגלה בחודש-חודשיים הבאים, כשהחברה תתחיל במפגשים עם המשקיעים לקראת ההנפקה ותפרסם תשקיפים גלויים.
ייצור של 5-3 טונות קנאביס בשנה
קנדוק ייצרה במהלך השנה שעברה 3-5 טונות קנאביס על פי תקן GAP/GMP הישראלי, ועוברת בימים אלה תהליך של התרחבות. על פי דוחות אינטרקיור לשנת 2018, קנדוק רשמה אשתקד הכנסות של כ-7 מיליון שקל (כ-2 מיליון דולר). אינטרקיור דיווחה כי היעד הוא להביא את קנדוק לייצור של 100 טונות בתוך 18 חודשים.
נציין כי החברות קאנופי ואורורה, מובילות השוק הקנדי, נסחרות בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר, וכבר רושמות הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים ברבעון. החברות הבאות בתור, אלה שנסחרות סביב שווי של 3-5 מיליארד דולר (למשל, טילריי וקרונוס), רושמות הכנסות של בין מיליוני דולרים עד לכ-15 מיליון דולר ברבעון. אינטרקיור קולטת ברבעון האחרון חלק מהמטופלים של חברת תיקון עולם הישראלית, שנמצאת במחסור מבחינת כושר הייצור, כך שהכנסותיה צומחות.
יש לציין כי החברות הקנדיות פונות לשוק הקנדי הגדול, שיש בו מחסור משמעותי בקנאביס, וגם רשאיות לייצא ולהקים פעילות מחוץ לקנדה. החברות הישראליות עדיין לא יכולות לייצא, אם כי אישור כזה צפוי בסוף השנה, ובכל מקרה, הן לא יוכלו למכור לשוק הקנדי. סוגיית השוק והיצוא מייצרת אי-ודאות, שאולי יביאו בחשבון המשקיעים בתמחור של קנדוק לעומת החברות הקנדיות. קנדוק כבר עוסקת בהקמת פעילות מחוץ לישראל, אבל פעילויות אלה עדיין לא הבשילו.
חברת אינטרקיור היא בעלת 100% ממניות קנדוק. בעלי המניות הגדולים באינטרקיור, שצפויה להרוויח מהמהלך אם ייצא לפועל, הם אלכס רבינוביץ' (35%) ויעל פיגל (17%), שבעלה, המיליארדר גארי פיגל, הוביל סבב השקעה של 12 מיליון דולר בחברה. בעל מניות נוסף באינטרקיור הוא איש האנרגיה מודי בן ש"ך (5%), שהשקיע בחברה עוד לפני שנכנס לתחום הקנאביס, וראה את החזקתו מזנקת ביותר מ-1,000%. גם מנכ"ל ומייסד ענקית חללי העבודה WeWork, אדם נוימן, ביצע השקעה באינטרקיור.
יו"ר החברה הוא אהוד ברק, לשעבר ראש הממשלה ושר הביטחון, שקיבל אופציות אינטרקיור ששוות נכון להיום 37 מיליון שקל, וכשליש מהן ניתנות למימוש מיידי. אינטרקיור מקווה כי הקשרים הבינלאומיים של ברק והקשרים העסקיים של פיגל ונוימן ייתנו גושפנקה בינלאומית לחברה הישראלית. בעל השליטה רבינוביץ' גם הוא בעל קשרים בנאסד"ק.
לדברי שירי עדן, מנכ"לית נישות ויועצת לקרן הנאמנות סלע קנאביס, "המגדלים הוותיקים בישראל מחכים לראות אם אינטרקיור תצליח להנפיק את קנדוק בנאסד"ק ובאיזה שווי, שכן תהיה לכך השפעת רוחב על השוויים של שאר המגדלים הוותיקים - פארמוקן (שתשלים בקרוב את העסקה עם מדיקל), BOL (שקיבלה השקעה מעמיר שיווק), בטר (שאמורה להתמזג לשלד ווייטסמוק) ושיח שמתכוונת להיכנס גם היא לבורסה בתל אביב. לחברות האלה ותק דומה לקנדוק, ובמדדים אובייקטיביים של היקף הגידול הנוכחי והרווחיות, חלקן אף הראו תוצאות טובות יותר ב-2018".
כמה מהחברות הישראליות הוותיקות כבר נושאות עיניהן לבורסות האלה. IMC תכננה בעבר, וייתכן שעדיין מתכננת, מיזוג לשלד בורסאי בקנדה, וגם BOL מתכננת הנפקה בשוק הקנדי.
אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור, מסר: "כפי שהצהרנו בעבר, פנינו לנאסדק על מנת לממש את אסטרטגית הצמיחה הגלובלית כחברה מובילה בתחום הפארמה גרייד מדיקל קאנביס. קנדוק נמצאת בתנופת צמיחה בארץ ובעולם, רישום למסחר וגיוס בבורסת הנאסדק ממצב את החברה בשורה הראשונה יחד עם החברות המובילות בתחום ויציף ערך לבעלי המניות".