השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף
סכנה ממשית מרחפת מעל הפיצויים שאמורים היו לקבל נפגעי פרשת תרופת האלטרוקסין, המשמשת יותר מרבע מיליון ישראלים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. הסיבה: הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית שהתנהלה בקשר לפרשה, עומד כנראה לקרוס. ההסדר שאליו הגיעו הצדדים בפרשה, היה אמור להבטיח מתן פיצויים למי שנפגעו בגופם משינוי תרכובת התרופה ב-2011 ללא ידיעתם וסבלו מתופעות לוואי קשות. בשבועות האחרונים התגלו קשיים מהותיים ביישום המנגנון לתשלום הפיצויים.
הקשיים נובעים בעיקר מטעות קרדינלית בהערכת מספר הניזוקים. מתברר כי שיעורם גבוה פי כמה ממה שהוערך. כמו כן, נוצרו בעיות שנבעו מהתנהלות משרד הבריאות וקופות-החולים, שלטענת עורכי הדין המייצגים את הנפגעים, עולה לכדי הטעיה. זו הובילה למבול של פניות לוועדה שהוקמה מכוח הסדר הפשרה לצורך קביעה מי זכאי לפיצוי, וגרמה לשיתוק כמעט מוחלט של עבודתה.
הבעיות הקשות ביישום מנגנון הפיצוי לנפגעי התרופה מציבות סכנה מוחשית לחיסול הסכם הפשרה; אך גם אם בסופו של דבר המאמצים להותיר את הסדר הפשרה על כנו יישאו פרי, כבר עתה ברור כי הפיצוי לנפגעים מ-2011 צפוי להתעכב בשנתיים נוספות לפחות, וכן כי הסכום שיקבל כל נפגע יהיה נמוך משמעותית מהצפי הראשוני.
ורטיגו, רעד ונשירת שיער
לדעת רבים, התובענה הייצוגית בעניין פרשת האלטרוקסין היא אחת מהייצוגיות החשובות ביותר שנוהלו בישראל מאז חוקק "חוק תובענות ייצוגיות (2006)". התובענה לוותה במשברים קשים לאורך השנים הרבות יחסית שבהן נוהלה.
תזכורת קצרה: בפברואר 2011 שינתה חברת התרופות פריגו את הרכב האלטרוקסין. בעקבות השינוי החלו חלק מהמטופלים בתרופה לסבול מתופעות לוואי קשות ומ"יציאה מאיזון". בעיות כמו ורטיגו, רעד, נשירת שיער, דיכאון, השמנה, בחילות ואשפוזים בבית-חולים, הן רק חלק משלל תופעות הלוואי שעליהן דיווחו חלק ממשתמשי התרופה.
בעקבות התלונות הקים משרד הבריאות ועדת חקירה בעניין. זאת, אחרי שהוגשו 9 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד חברת פריגו ונגד קופות-החולים שסיפקו את התרופה, בסכום כולל של יותר מ-4.5 מיליארד שקל.
לאחר שהתובענות אוחדו לתובענה אחת, ובתום 4 שנות מאבק עם פריגו וקופות-החולים - קבע מי שכיהן אז כשופט המחוזי, והיום מכהן כשופט בבית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, כי הדיווח של פריגו על שינוי הרכב התרופה לקופות-החולים לקה בחסר. גרוסקופף אישר את התביעה נגד פריגו בלבד.
עשרות אלפי פניות
3 שנים מאוחר יותר, ובתום הליך גישור ארוך ומייגע שניהל נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, נכרת הסדר פשרה בתיק. בהסדר הוחלט על הקמת המנגנון לפיצוי הנפגעים. לשם כך הוקמה ועדה בראשות השופט המחוזי, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב ומנהל בתי המשפט, דן ארבל. בהסכם הפשרה נקבע כי תפקידה העיקרי של הוועדה הוא לבחון את כל הפניות של מי שטוענים שניזוקו משימוש בתרופה עם התרכובת החדשה.
הסדר הפשרה היה אמור להבטיח פיצוי של לפחות 9,500 שקל לכל נפגע. סכום הפיצוי הכולל שפריגו התחייבה לשלם - לא כולל שכר-הטרחה לעורכי הדין ושכר הוועדה שתפקידה לבחון מי זכאי לפיצוי - נקבע על כ-46 מיליון שקל.
הנחת העבודה של כל המעורבים בתיק, כולל של השופט גרוסקופף, הייתה שמספרם של מי שבאמת סבלו מתופעות-לוואי מהתרופה ויהיו זכאים לפיצוי ינוע סביב ה-4,000 איש. עם השנים הצטברו אצל עורכי הדין של קבוצת הניזוקים קרוב ל-3,000 פניות של מטופלים בתרופה, שקיבלו אישור רפואי המוכיח שהם סבלו מתופעות לוואי עקב נטילתה. למרות זאת, נכון להיום הצטברו בוועדה כ-28 אלף פניות של משתמשים בתרופה.
ההנחיה הממשלתית והכאוס
בפסק הדין שאישר את הסכם הפשרה, חייב השופט גרוסקופף את המדינה לפנות לקופות-החולים ולחייבן לפנות באופן יזום לכל משתמשי התרופה שניזוקו ממנה. המדינה עשתה זאת בשלב מאוחר מאוד - 3 חודשים אחרי שכבר אושר הסדר הפשרה; ו-3 שבועות בלבד לפני המועד האחרון שבו נקבע כי ניתן יהיה לפנות לוועדה (19.3.2019).
קופות-החולים, מכבי וכללית, המתינו מספר ימים נוספים ואז שלחו למטופלים בתרופה בתקופה הרלוונטית הודעה, שלפיה ייתכן שהם זכאים לפיצוי, וכי באפשרותם לפנות לוועדה הבוחנת את הזכאות לפיצוי.
אלא שלא רק העיתוי המאוחר של המדינה בהעברת ההנחיה לקופות-החולים יצר את האנדרלמוסיה שעימה מנסה כעת להתמודד הוועדה, גם תוכן הנחיית משרד הבריאות לקופות-החולים, ופנייתן למשתמשי התרופה תרמו ליצירת הכאוס.
ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי משרד הבריאות בפנייתו לקופות-החולים וכן הקופות מצידן, לא ציינו בהודעות כי מי שזכאים לפנות לוועדה לבירור זכאותם, הם רק אותם משתמשים שחוו תופעות-לוואי שמתועדים במסמכים רפואיים.
עו"ד יעקב דוידוביץ, המייצג את התובעים הייצוגיים, פנה לקופות-החולים במכתבים, ודרש מהן לפנות פעם נוספת למטופלים שנטלו את התרופה, ולעדכן אותם כי רק מי שסבל מתופעות לוואי המתועדים במסמכים רפואיים, יכולים להיות זכאים לפיצוי; אך ללא הועיל.
ימים ספורים לאחר שקופות-החולים פנו למי שנטלו את התרופה, החל הכאוס. תיבת הדוא"ל של הוועדה קרסה מעומס הפניות; עורכי הדין המייצגים את הנפגעים הוצפו בטלפונים; ומטופלים רבים התייצבו בעצמם במשרדי הוועדה והחלו מתקוטטים זה עם זה.
כך, למשל, ציין יו"ר הוועדה, השופט דן ארבל, באחד הדוחות שהגיש לאחרונה לבית המשפט: "החל מהרגע שבו הועברה הודעת sms למבוטחי הקופות, שהטעתה אותם לחשוב כי כל מי שנטל את התרופה בתקופה הרלוונטית, ללא קשר לתופעות-לוואי ואישורים רפואיים, זכאי להגיש בקשת פיצוי, החלה ההצפה, ובמקביל עלתה כמות האנשים שהגיעו להגשה ידנית, עד ל-100 איש ליום. כמות המיילים העצומה הביאה לסתימת תיבת המייל, וחייבה מיד הגדלת נפח התיבה - אפילו במוקד התמיכה של חברת מיקרוסופט היו בתדהמה נוכח קצב המיילים וכמותם - קרוב ל-150 ג'יגה-בייט".
כמות הפניות העצומה משפיעה על הסדר הפשרה במספר מובנים, אך המובן הבעייתי ביותר, בעקבות המצב שנוצר, אינו העומס על הוועדה והמשאבים שהוקצו לה, אלא נוגע לפיצוי שצפוי כל ניזוק לקבל, שכעת יקטן משמעותית.
חישוב פשוט מעלה, שכדי שהמספר של הניזוקים המפוצים אכן יהיה 4,000 - כפי שהוערך בהסדר הפשרה - על יותר מ-85% מהפניות להתברר כלא מוצדקות, מספר שנראה דמיוני ובלתי סביר.
תהליך ארוך ובור תקציבי
ואכן, כל הגורמים בוועדה ובקרב עורכי הדין המייצגים, שהסכימו לשוחח עם "גלובס", מסרו כי אין ספק שמספר הזכאים לפיצוי יתברר כגבוה הרבה יותר ממה שהוערך בפסק הדין ובהסדר הפשרה. חלקם מסרו כי הם סבורים שבמקרה הכי "אופטימי" מספר הניזוקים יהיה 7,000-8,000, דבר שיקצץ לחצי את הפיצוי שיקבלו הניזוקים.
לדברי גורם בוועדה, "זה בלתי נתפס, זה לא הגיוני. אפילו אם יותר מ-50% מהפניות לא מוצדקות - ובכלל לא בטוח שזה ככה - כבר יירד הפיצוי ביותר מחצי".
נכון להיום מתועדות כבר כ-28 אלף פניות לוועדה. המשמעות היא כי המשאבים שלהם תזדקק הוועדה לצורך בחינת הפניות הם כאין וכאפס לעומת מה שסברו בהתחלה. הוועדה מונה שופט, עוזר משפטי ומספר קלדניות. לצוות כזה יידרשו חודשים כדי לעבור באופן ראשוני על כל הפניות. בנוסף, על הוועדה חלה החובה לערוך הליכי שימוע למי שפנייתו נדחתה וחפץ בכך, וכן לבצע בירורים מעמיקים בחלק מהמקרים ועוד.
על-פי ההערכה, הליך הסינון הראשוני של הפניות אמור להיערך חודשים רבים. בדוח שהגיש לבית המשפט הנאמן שמינה בית המשפט לפקח על עבודת הוועדה ועל ביצוע פסק הדין, רו"ח אלישע סער, נכתב כי "תהליך ההקלדה יימשך מספר חודשים נוכח כמות הפניות העצומה".
לא רק משאב הזמן יקשה על עבודת הוועדה וביצוע הסכם הפשרה - גם סכום הכסף שהוקצה בהסכם הפשרה להבטחת פעילותה, צפוי לאזול. בהתאם לפסק הדין, פריגו הקצתה 2.3 מיליון שקל לעבודת הוועדה, וזו כבר "בזבזה" כ-500 אלף שקל - היינו יותר מחמישית מהתקציב.
עוד כתב הנאמן בדוח שהגיש כי "עלויות מנגנון ועדת הפיצוי צפויות לעלות משמעותית. הן בשל הגדלה הכרחית של כוח-האדם הנדרש להתגברות על הכמות העצומה והבלתי צפויה של הפניות, והן בשל משך הזמן שיידרש לטיפול בהן". לדבריו, הוועדה זקוקה לפרק זמן של שנתיים נוספות לפחות, כדי להגיע להחלטות סופיות בכל התיקים.
הנאמן מפרט גם כי שכר-הטרחה של שופט הוועדה נקבע ל-468 שקל לכל תיק שבו תתקבל החלטה (סכום שבעקבות המשבר שאליו נקלע מנגנון הפיצוי, הסכים השופט לקצץ בחצי). בנוסף, מסביר הנאמן כי עלויות כוח-האדם, מערכות המחשוב והתקשורת, דמי שכירות והוצאות המשרד, עומדות על כ-70 אלף שקל לחודש.
הבור התקציבי שאליו נקלעה הוועדה מתואר בקווים ברורים בדוח הנאמן. לפי חישוביו, אם יימצא שיש 8,000 ניזוקים שאותם יהיה לפצות, ובהסתמך על כך שלוועדה נדרשות לפחות שנתיים של עבודה - העלות הכוללת של המנגנון תאמיר לכ-6 מיליון שקל - כלומר, פי 3 מתקציב הוועדה נכון להיום. עוד מציין הנאמן כי כל 2,000 ניזוקים נוספים שאותם יהיה צריך לפצות, מוסיפים עלות של יותר ממיליון שקל לתקציב הוועדה.
לאור כל אלה, חותם הנאמן את הדוח שלו במסקנה ש"מגבלת התקציב שנקבעה בפסק הדין - 2.3 מיליון שקל - אינה מאפשרת קיום ההסכם ופסק הדין".
החלטה על מתווה חירום
בעקבות המצב הבעייתי שנוצר, חזר לתמונה מי שהיה השושבין של ההסדר, המגשר היום ונשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס. לפני זמן מה, בעודו שוהה בחו"ל ומחליף הודעות וואטסאפ על בסיס יומי עם הגורמים הרלוונטיים לביצוע הסכם הפשרה, ביקש גרוניס להישאר מעורב ומעודכן בפרטים, כדי למנוע את קריסתו של הסדר הפשרה.
לאחר חזרתו לארץ כינס גרוניס ישיבה דחופה עם כל הצדדים, שבסופה הוחלט על "מתווה חירום": להקדיש לוועדה חמישה חודשים נוספים, שבמהלכם היא תערוך מיון ראשוני בלבד של כל הפניות שהתקבלו, ותספק תמונת מצב עדכנית. עם זאת, גורמים בוועדה שדיברו עם "גלובס", מסרו כי להערכתם גם חמישה חודשים לא יספיקו למיון הראשוני של כל הפניות.
בנוסף, במסגרת "מתווה החירום" הסכים השופט ארבל לקצץ את שכרו במחצית; וגם הנאמן נתן את הסכמתו העקרונית לקיצוץ בשכרו. עורכי הדין המייצגים את הניזוקים הסכימו שלא לדרוש, לעת עתה, תוספת שכר-טרחה עבור עבודתם בעקבות מבול הפניות.
השופט ארבל אישר ל"גלובס" כי מצבה של הוועדה רחוק מלהשביע רצון, וכי הסכום שהוקצה לעבודתה לא יספיק לה. עוד מסר ארבל כי אכן קיימת סכנה ממשית לביצועו של ההסכם.
ברקע כל אלה, ניצב היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות עו"ד קרן אביסרור, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות מחוז מרכז), שפנה לבית המשפט בבקשה כי יורה על פתיחת שערי הוועדה ל-60 יום נוספים, לצורך קבלת פניות נוספות. לדברי היועמ"ש, פונים רבים לוועדה דיווחו כי לא קיבלו כל מענה במספר הטלפון של מי שמייצג את הניזוקים, עו"ד דוידוביץ, וכי הודעות הדוא"ל לא הגיעו אל יעדן, מכיוון שתיבת הדוא"ל נחסמה בשל עומס הפניות.
להודעה על מתווה החירום שגובש עם גרוניס והוגשה לבית המשפט, צורפה גם חוות-דעתו של השופט ארבל, ולפיה מתן אפשרות נוספת להגיש בקשות לוועדה (שכאמור נסגרה ב-19.3.2019, אך המדינה מבקשת שתיפתח מחדש) "תגרום מיידית להצפה שלא נוכל לעמוד בה, להתמוטטות של מנגנון הפיצוי, ולסיכול יכולת ביצוע פסק הדין".
עוד הוסיף השופט ארבל בהודעה על מתווה החירום כי "במצב כזה איאלץ להודיע על הפסקת פעילותי במנגנון הפיצוי... הועמדתי במצב שהוא בלתי צפוי לחלוטין, ומהווה שינוי מהותי בהתארגנות שצפתה 5,000-4,000 בקשות... הסכומים שהוקצבו אינם כלל בסדר הגודל הנדרש, ועל כן לא אוכל לעמוד במשימה בידיים קשורות, ללא מנגנון עזר בסדר גודל המתאים, אשר דורש שינוי תקציבי מתאים".
ההחלטה הסופית ביחס לשאלה - אם לפתוח את שערי הוועדה לקבלת פניות נוספות תוכרע בימים הקרובים. זאת, במסגרת דיון שאמור להיערך בפני השופטת אסתר שטמר, שקיבלה לידיה את הטיפול בתיק לאחר קידומו של גרוסקופף לעליון.
שטמר עוסקת שנים ארוכות בתובענות ייצוגיות, חלקן מורכבות וסבוכות כמו זו הנוגעת לפרשת האלטרוקסין, והצדדים מקווים שהיא תוכל למצוא את נוסחת הקסם, שתאפשר את המשך קיום המנגנון.
קופות-החולים: "פעלנו בהתאם להנחיות משרד הבריאות"
מטעם משרד הבריאות ומשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בהתאם לפסק הדין, הנחה משרד הבריאות - בתיאום עם גורמי משרד המשפטים - את קופות-החולים לפעול לזיהוי המטופלים, שנטלו את התכשיר בתקופה הרלוונטית, ולפנות אל כל אחד מהם בפנייה ישירה ויזומה, ולעדכן את המטופלים בדבר אישור הסדר הפשרה המתוקן, וזכאותם להגשת בקשה לפיצוי 'בהתאם למפורט בהסדר הפשרה'.
"עוד צוין בהנחיה כי הנחיות מפורטות בדבר הגשת הבקשה לפיצוי ניתן למצוא באתר האינטרנט, וצוינה הכתובת לפי פסק הדין. בנוסף, בהנחיה שהועברה לקופות-החולים הובהר כי מטופלים יהיו רשאים לצרף לבקשותיהם אסמכתאות על התקיימותן של תופעות-הלוואי, כמפורט בהסדר הפשרה שאושר בבית המשפט.
"למשרד הבריאות נודע כי התעוררו בעיות ביישום הסדר הפשרה, בין היתר, לאחר שתיבת הדואר-האלקטרוני של הוועדה קרסה, ולאחר שקבלת התיעוד הרפואי של המטופלים מקופות- החולים ארך זמן באופן שמנע את הגשת בקשות הפיצוי במועד. בנסיבות האמורות, הגיש היועץ- המשפטי לממשלה הודעה ובקשה,שבמסגרתה התבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשות פיצוי לטובת חברי הקבוצה.
"אכן, כפי שעלה מעמדות היועץ המשפטי לממשלה שהוגשו - היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה, לרבות (אך לא רק) נוכח סכום הפשרה הנמוך, והיותו של המנגנון מסורבל, כפי שאכן נמצא בפועל.
"יש להבטיח שכל המטופלים שנפגעו, וזכאים לפיצוי בכפוף ובהתאם לפסק הדין, יוכלו לממש את זכאותם, דבר אשר יגביר את אמון הציבור בכלי משפטי חשוב זה של תובענות ייצוגיות".
בא-כוחה של קופת-חולים כללית, עו"ד שי תמיר ממשרד ליפא מאיר, מסר בתגובה: "הכללית פעלה בהקשר זה בהתאם להנחיות משרד הבריאות (היא עצמה אינה צד להסדר הפשרה). מטבע הדברים, לא ניתן לתמצת הסדר פשרה המחזיק עשרות עמודים לכדי הודעת sms, ותמיד ניתן יהיה לטעון שחסרים בהודעה פרטים. בהודעה ששלחה הכללית לחבריה נכללו כל הפרטים שמשרד הבריאות הנחה למסור למטופלים".
נציגה של קופת-חולים מכבי, עו"ד-ד"ר אסף רנצלר ממשרד ש. הורוביץ, מסר: "משרד הבריאות הנחה את קופות-החולים לפנות אל כל אחד מבין אלה שצרכו את התרופה בתקופה האמורה, וכך מכבי פעלה".
בא-כוח הנפגעים: "פגיעה קשה באמון הציבור - האיש הרע בסיפור הוא המדינה"
עו"ד יעקב דוידוביץ, מי שמוביל ביד רמה את מאבקם של קבוצת התובעים הניזוקים בפרשת האלטרוקסין, צייר תמונה קשה בנוגע להתפתחויות האחרונות בפרשה.
לדבריו, המסר שעולה לאור ההתפתחויות האחרונות בפרשה, ומה שהוא מלמד על היכולת של מכשיר התובענה הייצוגית להשיא צדק, עלול להיות הרסני. "מדובר בפגיעה קשה באמון הציבור. במקור אנחנו חשבנו שלכל נפגע מגיעים 15,000 שקל; ובסוף הסכמנו להתפשר על 9,500 שקל לנפגע, כדי להביא לסיום הסאגה. העדפנו ציפור אחת ביד, למרות שלדעתנו סכום הפיצוי היה אמור להיות גבוה יותר. עכשיו מתברר לנו, שיכול להיות שהפיצוי לכל נפגע יעמוד אפילו על עשירית מזה".
עו"ד דוידוביץ תיאר את תדהמתו נוכח מספר הפניות העצום שקיבלה הוועדה. לדבריו, "לאורך כל הדרך האמנו שיש לכל היותר 3,000 נפגעים. ליתר ביטחון, השופט גרוסקופף נקט מספר 4,000 בפסק הדין. לא סתם נכלל בהסכם הפשרה גם סעיף שלפיו אם יהיו פחות מ-4,000 ניזוקים, תחולק יתרת הסכום בין כולם".
דוידוביץ מפנה אצבע מאשימה למדינה, ולא חוסך בביקורת עליה. "ברור שהאיש הרע בסיפור הוא המדינה. אם היא לא הייתה מאחרת בפנייה שלה לנוטלי התרופה, היינו יכולים להיערך בהתאם. מה שבכלל מרתיח, זה שהמדינה נתנה לאנשים להאמין שכל מי שהשתמש בתרופה זכאי לפיצוי - וזו הטעיה פר-אקסלנס".
גם דוידוביץ רואה שחורות ביחס לעתידו של הסכם הפשרה. "ברור שהפרויקט בסכנה. השופט ארבל, יו"ר הוועדה, מתקרב מאוד לנקודה שהמנגנון בסכנה. מדובר במצב מאוד משברי. עורכי הדין המייצגים, השופט ארבל, ואפילו רואה-החשבון הודיעו שיצמצמו את שכרם ויוותרו על פנייה לבית המשפט, כדי לקבל החזר על ההוצאות שנגרמות כתוצאה מהמחדל של המדינה, אבל בכלל לא בטוח שזה יספיק".
היועמ"ש התנגד להסדר: הפיצוי לא ראוי, ובמישור ההרתעתי תועלתו מוגבלת
היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות עו"ד קרן אביסרור, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות מחוז מרכז) התנגד לכל אורך הדרך לאישורו של הסדר הפשרה. על אף שגם היועמ"ש לא צפה מספר ניזוקים גבוה יותר, הוא מלכתחילה חשב שלא מדובר בפיצוי מספק לכל נפגע. עכשיו, כשנראה שהסכום אפילו נמוך יותר, מתחזקים עוד יותר טיעוניו - שנדחו ברובם - נגד הסכם הפשרה.
לעמדת היועמ"ש, בהסדר הפשרה לא נקבע פיצוי ראוי לניזוקים, והוא אינו מעביר כל מסר שיוביל לשינוי התנהגות הגורמים הפועלים בשוק התרופות בעתיד. בנוסף, לעמדתו, הסדר הפשרה אינו מקנה סעד ותרופה ראויים לחברי הקבוצה שנפגעו מהפרשה, אינו משקף את האחריות המוגברת שהייתה לפריגו, ואף במישור ההרתעתי תועלתו מוגבלת, אם בכלל. זאת כי אין בו כדי לספק תמריצים להתנהלות ראויה של השחקנים בשוק התרופות בעתיד.
היועץ המשפטי לממשלה צפה מראש גם בעיות בקשר למנגנון הפיצוי. לעמדתו, מדובר במנגנון מסורבל ומכביד על חברי הקבוצה - עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי.
אמנם השופט גרוסקופף אישר את הסדר הפשרה למרות התנגדות היועמ"ש, אך לאור הערותיו הורה השופט להגדיל במעט את סכום הפיצויים, וכן חייב את משרד הבריאות לפנות לקופות-החולים ולהורות להן שיידעו את מבוטחיהן באפשרות לקבל פיצוי.
יש שיאמרו כי מספר הפונים הגבוה ומה שמסתמן כסכום פיצוי נמוך, מעידים על כך שדבריו של היועמ"ש היו ראויים לקבל משקל רב יותר בהחלטתו של גרוסקופף. זאת, על אף שהוא התחשב בהם בהחלטתו, והורה על מספר שינויים בעקבותיהם.