גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טבע: עצירת מכירת המפעל בהר חוצבים תסב לחברה נזק

מחר בבוקר בבוקר ידון בית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד מכירת מפעל הטבליות של טבע בהר חוצבים בירושלים לקבוצת לוינשטיין תמורת 171 מיליון שקל ● המבקש: החברה סירבה להצעה של 181 מיליון שקל

מפעל טבע בהר חוצבים / צילום: איל יצהר
מפעל טבע בהר חוצבים / צילום: איל יצהר

למי יימכר מפעל טבע בהר חוצבים בירושלים? מחר בבוקר (ג') יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לצו מניעה שהוגשה נגד העסקה למכירת מפעל הטבליות של טבע  בהר חוצבים בירושלים תמורת 171 מיליון שקל. את הבקשה הגיש איש העסקים היהודי-צרפתי מאיר אזרוואל, שהגיש אף הוא הצעה בסך 160 מיליון שקל לרכישת המפעל במסגרת הזמנה להציע הצעות לרכישת המפעל שפרסמה טבע.

בבקשה לצו מניעה טען אזרוואל כי הודיע לטבע על נכונותו להעלות את הצעתו לסך של 181 מיליון שקל, אך החברה העדיפה להתקשר עם קבוצת לוינשטיין בסך 171 מיליון שקל.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד מימון אביטן, צוין כי טבע מצויה כיום בהליכי התייעלות כספית, וחובתה לפעול למיקסום התמורה בעד נכסיה, והיא אינה יכולה לוותר על תמורה כספית גבוהה יותר המוצעת לה בעד המפעל.

בתגובה שהגישה טבע לבקשה, טענה החברה כי הצעתו האחרונה של אזרוואל בסך 180 מיליון שקל, אותה הוא מציג כגבוהה ביותר שהוגשה לרכישת הנכס, הוצגה לטבע מספר ימים לאחר המועד הסופי להגשת הצעות שנקבע ל-4 במרץ 2019. זאת לאחר שטבע אף הבהירה לכל המציעים הפוטנציאליים, לרבות אזרוואל, כי לא תקבל הצעות משופרות לאחר מועד זה, וכי בכוונתה לפתוח במשא-ומתן עם המציע שיגיש את ההצעה הגבוהה ביותר במועד שנקבע.

עוד טענה טבע כי בניגוד לנטען, לו הייתה נעתרת לבקשת אזרוואל ומאפשרת לו להגיש הצעה משופרת לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות, אז הייתה מפרה את הכללים שהיא עצמה קבעה ואף חושפת את עצמה לטענות מצידה של לוינשטיין, שהגישה את ההצעה הגבוהה ביותר במועד שנקבע ולאחר שקיבלה הודעת זכייה.

בנוסף טוענת טבע בתגובה לבקשה לצו מניעה כי לעצירת העסקה בין טבע ללוינשטיין עשויות להיות השלכות משמעותיות - משפטיות וכלכליות - על החברה. זאת מאחר שאזרוואל השתהה 3 שבועות בהגשת הבקשה, שבמהלכם טבע ולוינשטיין כבר גיבשו נוסח מחייב של הסכם.

לטענת טבע, יש לדחות את הבקשה על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשתה, ומאחר שהתנהלות אזרוואל לוקה בחוסר תום-לב. לטענת טבע, לא נפל כל פגם בהתנהלותה בהליך המכירה, והיא עמדה בהתחייבותה לנהל משא-ומתן עם מגיש ההצעה הגבוהה ביותר.

טבע מזכירה בתגובה כי היא אמנם חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, אך אינה גוף ציבורי ודיני המכרזים אינה חלים עליה. כמו כן טענה החברה כי ההליך בה בחרה למכור את המפעל, הכולל גם ניהול משא-ומתן ולא רק הגשת הצעות, נובע מכך שההסכם המתגבש עם הזוכה הוא לא הסכם גנרי אלא הסכם מורכב שנוגע להסדרת סוגיות שונות, לרבות העובדה שמדובר במפעל ליצור תרופות ורגולציה שנובעת מכך, כגון חובתה לערוך בדיקת קרקע ואיכות סביבה.

לטענת טבע, צו מניעה נגד העסקה עם לוינשטיין יפגע ישירות בתוכניותיה של החברה באשר לקצב התקדמות הליך סגירת המפעל ותסב לה נזקים כבדים ועלויות רבות ומיותרות, לרבות המשך תשלומים בגין החזקת המפעל מעבר למועד המתוכנן.

מנגד טען אזרוואל בתגובה שהוגשה לבית המשפט כי התנהלות טבע נעדרת שקיפות, יושרה או שוויון, וכי החברה חפצה מטעמיה שלה בייקרה של לוינשטיין, וזאת על חשבון הציבור. זאת מאחר שהמכרז שפרסמה טבע היא מכרז ללא כללים, כאשר הכלל הוודאי היחידי שחייב להיות בו - קבלת ההצעה הגבוהה ביותר האפשרית לטובת חברת טבע ולמעשה לטובת הציבור - לא היה בו.

לדבריו, "חברת טבע לא יכולה לאחוז בשתי קצוות המקל - מחד לטעון כי הכול כפוף ללוחות זמנים דווקניים עד לרמת השעה, ומאידך להיות גמישה ולאפשר לצדדים מוטבים לשפר עמדות ולקבל הצעות נוספות לאחר המועד הסופי שנקבע על-ידה להגשה".

על הנזקים שטוענת טבע כי ייגרמו לה במקרה שצו המניעה יתקבל, טען אזרוואל כי התקשרות עמו או קיום התמחרות בינו לבין לוישנטיין במחיר התחלתי של 181 מיליון שקל תביא לסיום הליך המכירה ולהעשרת קופתה, ועל כן נזק לא יכול להיגרם.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל