ההנפקה של ליפט./Shutterstock צילום:א.ס.א.פ קריאייטיב
בסוף החודש שעבר החל המסחר במניות חברת התחבורה השיתופית lyft. כזכור, ליפט הודיעה בתשקיף שלה כי לא רשמה עד היום כל רווח וכי אין ודאות, שרווחים יופיעו בעתיד הנראה לעין. אך למרות זאת, ביום הראשון למסחר זינקה מניית החברה ב-20% מעל מחיר ההנפקה למחיר ששיקף לה שווי של מעל 25 מיליארד דולר לחברה. מאז הספיקה המניה לצנוח בחדות אל מתחת למחיר ההנפקה ולגלח כמה מיליארדים מהשווי, אך מחירה עדיין משקף תשואה על הנייר של אלפי אחוזים למשקיעים הראשונים.
דרמה גדולה עוד יותר, בליווי מסחר תזזיתי לא פחות, צפויה ללוות בקרוב את הנפקת הענק של Uber, לפי שווי מטרה של כ-110 מיליארד דולר. גם היא חברת תחבורה "חכמה" שיכולתה להרוויח הוטלה לא פעם בספק.
מהפכת האוטו-טק "משבשת" שוק גלובלי ועשיר, שבו יש ביקוש ממשי ל"ברזלים" ושירותים. ולמרות העובדה שהכסף שזורם כיום לתחום לא נטול ספקולטיביות, הטכנולוגיות והביקוש שמניעים אותו הם ממשיים מאוד.
ישראל נמצאת כיום בעמדה יוצאת דופן לקטוף את פירות הביקוש. ענף האוטו-טק הפך בשנתיים לזרם חשוב בתעשיית ההייטק הישראלית, ועל-פי הערכות מועסקים בו כיום קרוב ל-3,000 עובדים, כמחציתם ב"מובילאיי" ובמרכז הפיתוח של ג’נרל מוטורס בהרצליה. השווי המצרפי של החברות בענף, שמגולם בהערכות השווי לפיהן בוצעו הגיוסים האחרונים, מוערך ב-2.5 עד 3.5 מיליארד דולר, לא כולל מובילאיי. זאת למרות השלב המוקדם יחסית במחזור החיים שלהן, ולמרות העובדה שרובן עדיין רחוקות מהנפקה ציבורית או מאקזיט.
בשבוע שעבר, בחלק הראשון של הסקירה הרוחבית של הענף שנכתבת במלאת שנתיים ל"אקזיט" של מובילאיי, התמקדנו בחברות הסטארט-אפ של "הגל הראשון" - חברות בנות שנתיים-שלוש, שלרובן יש כבר מוצרים בשלים ולקוחות או לפחות "לקוחות בדרך". בחלק הזה נעסוק בחברות שרק התחילו להגיח מבין הצללים עם טכנולוגיות מרתקות.
השוק צפוף ונצריך לחפש נישות חדשות
בהערכה זהירה, פועלות כיום בישראל מעל 150 חברות סטארט-אפ בתחום האוטו-טק, אבל חברות חדשות רבות ממשיכות לצמוח מתחת למסכי הרדאר. החברות הללו נהנות מיתרונות ברורים לעומת חברות הגל הראשון, אבל גם סובלות מחסרונות.
היתרון הגדול שלהן מתבטא בכך שהן נכנסות לשוק השקעות "חם", עם ביקוש יתר שמבוסס על המוניטין הנצבר של ישראל בתחום. לרבים מהשחקנים הגדולים בעולם יש שלוחות לאיתור השקעות בישראל, ואנשיהם הופכים כמעט כל אבן בחיפוש אחרי טכנולוגיות חיוניות.
מצד שני, חלק נכבד מהתחומים האטרקטיביים ביותר בשוק, דוגמת חיישנים היקפיים לרכב אוטונומי, סייבר-סקיוריטי, אפליקציות שיתוף וכו’, כבר תפוסים. גם ההתלהבות של יצרני הרכב, הספקים והמשקיעים בענף ביחס לטכנולוגיות ייעודיות ל"רכב ללא נהג" - כלומר אוטונומיה בדרגה 5 - הולכת ומתקררת. זאת, במקביל להערכה שכלי רכב אלה לא יוצעו לשוק בהיקף נרחב לפני סוף העשור הבא.
כתוצאה מכך, בחלק מחברות הגל השני והשלישי ניתן לראות מגמה ברורה של פניה לנישות חדשות. הן לא קושרות בהכרח את גורלן ואת לוח הזמנים שלהן עם רכב בדרגת אוטונומיה 5. כמה מהן מכוונות לטווח הזמן המיידי, אחרות לטווח הרבה יותר רחוק. המשותף לכולן הוא חדשנות רב-תחומית ופורצת דרך.
טכנולוגיה מהחלל וריחות מרגיעים
דוגמה אחת בה נתקלנו לאחרונה היא "VOYAGE 81", שצצה במקביל גם בפורטפוליו של קרן "מניב" וגם של חממת סטארט-אפ "דרייב" של קבוצת מאיר. החברה, שהוקמה על ידי בועז ערד מאוניברסיטת בן גוריון עדיין לא יצאה רשמית מהמצב "השקט" שלה, אבל מהמידע הזמין ברשת עולה שהיא מפתחת, ככל הנראה, חיישן אופטי בעל יכולת לזהות ולנתח את הסביבה בצבע ובתדרי קרינה שונים, ולהפיק מהם מידע חיוני לנהיגה. הטכנולוגיה הזו מוכרת מתחום חקר החלל, והיכולת למזער ולהוזיל אותה עשויה לשפר משמעותית את "ראיית המכונה" של כלי רכב חכמים, עם או בלי נהג.
סטארט-אפ אחר, MOODIFY של היזם יגאל ארנון, מנסה לשלב שני תחומים שונים לחלוטין - פסיכולוגיה ובינה מלאכותית - כדי לעקוב אחרי מצבו הפסיכולוגי של הנהג ולשפר את בטיחות הנהיגה. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בזיהוי פנים בזמן אמת לצד ניתוח קולי ואבחון סימנים חיוניים של הנהג כדי לזהות מצבים פסיכולוגיים מסוכנים כמו מתח, חרדה, דיכאון ואפילו "מיקרו-שינה". הפתרון שלהם הוא לספק התערבות קצרה ומותאמת אישית באמצעות מפזר ריחות מתוחכם שמיועד להשרות רוגע על הנהג.
אם כבר עוסקים באוויר, הסטארט-אפ CRISPIFY, למשל, מציע חיישן ייחודי לזיהוי וניהול איכות האוויר בתוך הרכב ומחוצה לו. זאת באמצעות חיבור למסד נתונים בענן ולבינה מלאכותית. המערכת מיועדת להתחבר לכל מערכת מיזוג ברכב, ולשפר את האוויר אוטומטית או באמצעות התערבות של הנהג דרך אפליקציה.
לא מוותרים על מכוניות מעופפות
עוד כיוון התפתחות טיפוסי שמאפיין את חברות האוטו-טק של "הגל החדש", הוא הרחבת השימושיות של טכנולוגיות שפותחו במקור למטרות שונות לחלוטין והסבתן לתחום הרכב. חלק מהחברות בתחום הזה נגזרות מחברות ותיקות, שכבר מייצרות הכנסות מתחומים כמו ספנות, רפואה, חלל וכדומה.
לא חסרות דוגמאות אקזוטיות. קחו למשל את תחום כלי הרכב המעופפים. כבר ראינו כמה חברות סטארט-אפ שהציעו רעיונות שובי דמיון ומושכי קהל, חלקם מפיתוח ישראלי, אבל לפחות בינתיים השוק הזה קצת מתקשה עדיין להמריא (ותסלחו לנו על הקלישאה).
חברת OPTIVECTOR פיתחה טכנולוגיה מוגנת פטנטים של רוטור ייחודי, שנועדה במקור עבור כלי שיט. לפי אתר החברה, היא עדיין בשלב השקט שלה, אבל פי המידע ברשת הטכנולוגיה שלה מהווה "פריצת דרך שנותנת מענה לחסרונות של כלי רכב עם המראה אנכית, כמו רחפנים ומכוניות מעופפות, תוך שהיא מספקת שיפור בטווח הטיסה, ביחד עם הפחתה של רמת הרעש וללא מגבלות המהירות שטיפוסיות לכלי רכב רוטוריים קיימים". האם פריצת הדרך שתהפוך את הרכב המעופף מחזון למציאות תגיע מסטארט-אפ קטן ששוכן בתל אביב?
מנוע חשמלי וחכם גם לקורקינטים
מהפכה לא פחות גדולה, אבל עבור כלי רכב קרקעיים, מתכננת חברת הסטארט-אפ IRP SYSTEMS מנס-ציונה. גם כאן מדובר בחברה שמגיעה לתחום הרכב מכיוון שונה לחלוטין, הפעם מתחום האיירוספייס שבו עוסקת החברה האם שלה NEXUS.
הסטארט-אפ הזה מתכנן ליצור מהפכה בשוק הרכב החשמלי באמצעות "מנועים חשמליים מוגדרי תוכנה", שמפותחים כולם עצמאית בחברה, כולל הבקרים והאלגוריתמים. על פי נתוני החברה, ניתן להתקין את הטכנולוגיה הזו בכל סוג רכב עם הנעה חשמלית - החל מאופניים וקורקינטים חשמליים, כלה במכוניות חשמליות ופלאג-אין ואפילו באוטובוסים ובמטוסים בעלי הנעה חשמלית. לטענת החברה, המערכת מאריכה את הטווח בין טעינות, מגדילה את המומנט והמהירות ומעניקה "חוויית נהיגה יוצאת דופן".
בהתחשב בחשיבותו של שוק הרכב החשמלי, אם הטענות הללו יוכחו כברות יישום לפס ייצור המוני ובמחירים הגיוניים, ייתכן שמסתתר כאן עוד "חד קרן" ישראלי בין הצללים.
ואילו הסטארט-אפ "CU-BX" החל בכלל את דרכו בעולם הביו-רפואה עם טכנולוגיה להשגחה מרחוק על חולים, בעיקר קשישים, באמצעות חיישנים. את הטכנולוגיה הזו מרחיבה כיום החברה גם לזיהוי מצב הערנות, הנוחות והמצב הפיזי של הנהג והנוסעים בכל רכב, אוטונומי או לא.
להצטייד במשקיעים עם סבלנות ארוכה
אלה רק כמה דוגמאות מרתקות ושובות דמיון של חברות ישראליות חדשות ושאפתניות שנמצאות בדרך לחשיפה ציבורית. הן פונות לנישות שונות בתכלית, אבל כולן יגיעו, במוקדם או במאוחר, לפתחה של תעשיית הרכב ושל חברות הלוואי שלה.
כדי להבין מה מצפה לחברות שעושות כיום צעדים ראשוניים ואופטימיים בדרך לשוק הרכב, פנינו לאורן בצלאלי, מנכ"ל HARMAN ישראל, שהיא כיום חלק מקבוצת סמסונג אלקטרוניקה.
HARMAN מפתחת מגוון טכנולוגיות לשוק האוטו-טק העתידי - מסייבר סקיוריטי ועדכון תוכנה מרחוק ועד לניתוח נתוני רכב - והטכנולוגיות שלה, שפותחו בישראל, יגיעו בעתיד ללמעלה מ-350 מיליון כלי רכב באמצעות חוזי אספקה חתומים עם 24 יצרני רכב.
הטיפ הטוב ביותר שיש לבצלאלי לחברות הסטארט-אפ הצעירות בענף הוא להצטייד במשקיעים עם הרבה אורך רוח. "תחום האוטו-טק מתאפיין ב’זמן עד להכנסות’ (T2R) ארוך מאוד", הוא אומר. "כשנתיים-שלוש מיום החתימה על חוזים מול הלקוחות ועד שהטכנולוגיות עולות לכביש ומתחילות לייצר הכנסות. זאת בהתאם למודל התשלום של תעשיית הרכב שמתבסס על תשלום עבור מערכת שמותקנת בפועל בפס הייצור". הוא הוסיף כי "מי שלא בונה על אקזיט מוקדם צריך לחשוב על מקורות הכנסה צדדיים לתקופת הביניים". ¿