יעקב ליצמן / צלם: תמר מצפי
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר היום (ג') במסיבת עיתונאים שהוא רוצה להמשיך בתפקידו בממשלה הבאה ושלא יהיה מנוס מלהעלות את מס הבריאות בחצי אחוז לפחות, בתנאי שכל הכסף ילך אך ורק לבריאות. לדבריו, "המערכת זקוקה לכסף. אנחנו רוצים לחסל את תופעת 'הזקנה במסדרון'. יש לנו תוכנית לעשות את זה". לדבריו, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הוא ידרוש תוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל למערכת הבריאות, לצד דרישות נוספות.
במסיבת עיתונאים שקיים היום משרד הבריאות הושקה מערכת למדדית זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים. לפי נתוני המערכת, בחלק ממקצועות הרפואה העיקריים בקהילה (קופות חולים), התורים במרכז הארץ עשויים להיות ארוכים יותר בהשוואה לדרום ולצפון הארץ.
כך למשל, ההמתנה הממוצעת לרופא נשים בבאר שבע היא 19 ימים ובגולן הצפוני 22 ימים, בעוד שבמערב השרון (אזור נתניה), היא 25 ימים. ההמתנה הממוצעת לרופא נשים בתל אביב עומדת על 15 ימים. ההמתנה הקצרה ביותר לרופא נשים, היא בחרמון - 6 ימים בלבד בממוצע.
מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, שהציג את המערכת, אמר כי היעד שאליו מכוון המשרד הוא המתנה מקסימלית של עד 14 ימים לרופא מומחה בקהילה. ד"ר רחלי ווילף מירון, מנהלת תוכנית מדידת זמני המתנה ברפואה, הוסיפה כי "אי אפשר לטפל בבעיית התורים בלי לקבל תמונת מצב מסודרת לגביהם".
גם ברפואת אף אוזן גרון זמן ההמתנה במרכז - בתל אביב למשל - ארוך בהשוואה לפריפריה: 20 ימי המתנה בממוצע בתל אביב, בהשוואה ל-10 באשקלון ו-10-13 בחיפה ובגולן הצפוני. הסברים אפשריים לפערים בזמני ההמתנה עשויים להיות שבמרכז הביקוש לרופאים גבוה יותר, ושהרופאים מחוץ למרכז מחלקים פחות את זמנם בין רפואת קהילה לרפואה פרטית, שכן השנייה נפוצה פחות בפריפריה. עם זאת, ברפואת נשים, זמן ההמתנה הארוך ביותר היה דווקא מחוץ למרכז, באשקלון, ועמד על 32 ימים.
כפי שחשפנו במרץ, מדובר בפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מפרסם את זמני ההמתנה עבור רופאים מומחים בקהילה, ובפילוח לפי 52 אזורים, בהתאם למתודולוגיה אחידה שגובשה בחודשים האחרונים למדידת תורים - מתודולוגיה שלא התקיימה עד היום.
המערכת פתוחה לשימוש הציבור החל מהיום, מופיעה באתר משרד הבריאות, ונתוניה יתעדכנו מדי רבעון. פרסום התורים הוא בחמישה מקצועות עיקריים בקהילה - אורתופדיה, עור, נשים, אף אוזן גרון ועיניים - השכיחים ביותר ברפואה המקצועית, עם 70% מהביקורים - ובעתיד תורחב המדידה למקצועות נוספים.
את גיבוש המתודולוגיה ופעולות המדידה הובילו בחטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, בראשות ד"ר אסנת לוקסנבורג. המערכת תיתן ערך של ממש לציבור כאשר תתעדכן ותכלול את פילוח התורים לפי קופות החולים, דבר שצפוי לקרות בשנה הקרובה, ואז יוכל ציבור המבוטחים לבסס את בחירתו בקופה לפי אורך התורים לרופאים.
התוצאות במערכת מתבססות על דגימות של כ-6,000 יומני רופאים מ-4 קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת, ולאומית - בין דצמבר 2018 לפברואר 2019. בתהליך נאספו 50 התורים הפנויים הראשונים עבור כל יומן רופא, למשך כל תקופת הבדיקה ברציפות. סך הכל כמיליון תורים שימשו בסיס לחישוב זמני ההמתנה.
העבודה מיפוי התורים החלה על רקע ההבנה במשרד הבריאות שבשל המחסור ברופאים מומחים ופרישה מואצת לגמלאות של רופאים יוצאי ברה"מ לשעבר, התורים לרופאים בקהילה התארכו מאוד בשנים האחרונות. בדיקה שערכו טרם החלו במדידה, העלתה למשל שזמני ההמתנה לרופאי עיניים ועור הוכפלו בשמונה השנים האחרונות, מחמישה ימים ל-11 כיום.
זמן ההמתנה לרופא ממוחה הוא נגזרת של מספר הרופאים שעובדים בתחום. לפי הערכות, חסרים בישראל אלפי רופאים מומחים במגוון תחומים. מהצד השני, מדי שנה מאות רופאים צעירים מחכים להתמחות, בשל מחסור בתקנים להתמחויות בבתי חולים ובקהילה. הכשרתם של רופאים עד למומחיות אורכת כשש שנים לפחות, ולכן אף שמספר מקבלי הרישיון ברפואה שולש בעשור האחרון - עד שייכנסו למערכת עוד רופאים מומחים, יעבור שנים, ולכן בינתיים התורים צפויים רק להתארך. בהקשר זה אמר בר סימן טוב כי "הוספנו עוד 600 תקנים למתמחים בשנים הקרובות, כאשר מרב התקנים יהיו עבור מקצועות הקהילה".