תינוקות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בני דור ה-Y, אותם אלו שנולדו בשנות ה-80 וה-90, חיים בדיגיטל. הם מבצעים רכישות, מנווטים, מוצאים בני זוג, מתעדים את עצמם ומתקשרים אחד עם השני - הכל באמצעים דיגיטליים, באמצעות רשת האינטרנט ואפליקציות. החוויה הדיגיטלית נעלמת כשנולד להם ילד או ילדה. דווקא בתקופה של בלבול, סרבול, לעתים חוסר ניסיון, וצורך בעזרה חיצונית - העולם הדיגיטלי כמעט מחוץ לתחום. בשנים האחרונות המצב מתחיל להשתנות - מלבד קבוצות פייסבוק ו-ווטסאפ, גם יותר ויותר מוצרים מפותחים במטרה לסייע להורים העייפים עם הטיפול האינטנסיבי שדורשים התינוקות ו"לשבש" את התחום באמצעות מוצרים אלקטרוניים, טכנולוגיה חכמה ואיסוף וניתוח דאטה. התחום, שנקרא בייבי-טק, מציע להורים מוצרים שנוגעים לאספקטים שונים בטיפול בתינוק, משינה דרך האכלה ועד להרגעת בכי.
עדיין מדובר בתחום חדש וקטן יחסית, אך הוא נמצא בצמיחה. לפי חברת המחקר CBInsights, בקטגוריית הטכנולוגיה לילדים ותינוקות הושקעו 2.4 מיליארד דולר בשנה שעברה במסגרת של 148 עסקות. בשנת 2013 היה מספר דומה של עסקות, אך ההיקף הכולל שלהן עמד על כ-300 מיליון דולר. לתחום גם יש פוטנציאל צמיחה רב - לפי אתר Statista, שוויו של כל שוק מוצרי הטיפול בתינוקות הגלובלי הוערך ב-2018 ב-74 מיליארד דולר, ועד שנת 2026 הוא צפוי להאמיר ל-109 מיליארד דולר. לפי חברת המחקר Hexa, שוק המוניטורים לתינוקות לבדו, שמאפשרים להורים להשגיח על התינוק הישן שלהם גם כשהם בחדר אחר או מחוץ לבית, צפוי לצמוח מ-929 מיליון דולר ב-2016 ל-כ-1.6 מיליארד דולר ב-2025 כשהמכשירים צפויים ללכת ולהשתכלל ולכלול פיצ'רים כמו ראיית לילה, סנסורים לתנועה, טמפרטורה, קצב לב ועוד.
אחד המוצרים האלו הוא עריסה חכמה של Snoo Smart Sleeper שמזהה את עוצמת הבכי של התינוק, ופועלת להרגיע אותו באופן שאמור לדמות את הרחם - היא מנענעת את עצמה או משמיעה רעש לבן. אם התינוק עדיין לא נרגע, ההורים מקבלים התראה באפליקציה. לפי "CNBC", חברות הייטק כמו קוולקום וסנאפ מציעות את העריסה כהטבה לעובדים, בתקווה שתסייע להם לנוח כך שביצועיהם לא יפגעו מההורות הטרייה. המוצר temptraq של חברת Blue Spark מודד חום באמצעות הצמדת פד לגופו של הילד בזמן שהוא ישן ושולח את הנתונים למכשיר הנייד.
אפילו החלפת החיתולים קיבלה שדרוג טכנולוגי באמצעות מוצר בשם Monit, סנסור שחש בלחות, טמפרטורה ועוד, ומתריע לטלפון הנייד של ההורים כשיש צורך בהחלפה. ומה לגבי הרגעת התינוק? באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס פיתחו אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית בשם Chatterbaby שמזהה את הסיבה לבכי - רעב, כאב או רגזנות, ואף מסייעת להורים חירשים להבדיל בין בכי לקולות אחרים. המערכת מאפשרת להורים גם להקליט את בכי התינוק שלהם למאגר באופן אנונימי ולתייג בעצמם את הסיבה לבכי כדי להביא לתחזיות מדויקות יותר בעתיד.
גאדג'טים אחרים מוצעים להורים, בדגש על אמהות, אפילו לפני שהתינוק נולד - לתקופת ההריון ואף כדי לסייע בכניסה להריון. המכשיר Bloomlife, למשל, מאפשר לאמהות למדוד מהבית את הצירים בשלבים המתקדמים של ההריון מבלי להגיע לבית חולים, כדי לקבל תמונה של תכיפותם ואורכם ולהבין אם מדובר בצירים נורמלים ואם הם עשויים להוביל ללידה, ואף לשתף את המידע עם הרופא מרחוק. המוצר הלביש Tempdrop בפיתוח סטארט-אפ ישראלי מסייע לנשים להבין מתי הן פוריות על ידי ניטור טמפרטורת הגוף בשינה ובניית דפוסים על סמך אלגוריתמים.
המוצרים התפתחו מחוויות של ההורים
מאחורי צמיחת התחום והניסיון לפשט את משימות ההורות באמצעות טכנולוגיה עומדת כאמור הפיכת דור ה-Y להורים - לפי סקר שערך ארגון IEEE שעוסק בקידום טכנולוגי למען טובת האנושות בקרב 2,000 הורים בגילאי 20-36 מארה"ב, בריטניה, הודו, סין וברזיל, עלה ש-15% מההורים היו מוכנים לתת לתינוק שלהם ללבוש מנטרי בריאות לבישים, ו-19% היו מוכנים להלביש בהם את ילדם הפעוט. בנוסף, רבים מהיזמים מאחורי אותם מוצרים הם אבות ואמהות בעצמם, שנתקלו בקשיים שונים בחווית ההורות או ההריון שלהם והחליטו לפנות לטכנולוגיה כדי לפתור אותם. לכך מתחברת הבשלה של טכנולוגיות מסויימות כמו בינה מלאכותית, מדעי הנתונים, "אינטרנט של הדברים" ועוד.
טניה בולר, מייסדת ומנכ"לית הסטארט-אפ Elvie, שפיתחה משאבת חלב אלחוטית וחכמה, דיברה בתערוכת הטכנולוגיה CES שנערכה בלאס וגאס בינואר האחרון על הצורך להחזיר את האיזון לחייהן של נשים עובדות. בולר סיפרה כי כשהפכה לאם בעצמה ונאלצה להשתמש במשאבות ההנקה המסורתיות היא כעסה על כך שבתקופתינו עליה להשתמש במוצר כל כך לא נוח. באתר של אלבי נכתב כי בחברה "ניגשים לבעיות בתור נשים ופותרים אותן בתור מהנדסות, מדעניות ומעצבות שמתחילות עם צורך אמיתי ומביאות חדשנות סביבו".
טוני פארק, המייסד והמנכ"ל של הסטארט-אפ מוניט שפיתחו את הסנסור שמתריע על הצורך להחליף חיתול אמר בראיון לטק-קראנץ' כי פיתח אותה בחממת C-Lab של סמסונג מאחר שבתו סבלה ממצב עור שדרש חיתול יבש באופן תמידי. גם חברת Owlet, שפיתחה גרב חכמה שמנטרת דופק, רמות חמצן ואת שנת התינוק ומתריעה על מצבים מסוכנים, הוקמה בעקבות צורך של המייסד שלה, קורט וורקמן. בהסבר שמופיע באתר החברה מספר וורקמן הקים אותה בעקבות החוויה שהוא ואשתו חוו כשרצו להביא ילד וחששו מהסיכוי שיירש את בעיית הלב ממנה סבלה אשתו, ושלא יהיה באפשרותם לנטר את הדופק שלו בזמן אמת כדי לדעת אם הוא נמצא במצב מסוכן.
גם אסף גלזר, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי Nanit שפיתח מוניטור לתינוק שעוקב אחרי השינה של התינוק באמצעות ראיית ממוחשבת ומספק המלצות להורים, סיפר ל"גלובס" כי נכנס לתחום הבייבי-טק בעקבות ניסיון אישי. "יש לי שלושה בנים, ולפני שבע שנים כשנולד הבכור שלי אודי, מהר מאוד הבנתי שהכאב האמיתי שלי כהורה זה שינה. הורים מאבדים 44 ימי שינה בממוצע בשנה הראשונה של הורות, וזו הדאגה הראשונה שלהם בשלוש שנות ההורות הראשונות".
המוניטור של נניט משתמש במצלמה שממוקמת מעל המיטה ומנתחת באמצעות ראייה ממוחשבת את כל מהלך הלילה, כשבבוקר האפליקציה מודיעה להורים כמה זמן התינוק ישן, כמה פעמים בלילה ההורה ביקר אותו, ועוד. "אנחנו משדרים תקציר ווידאו שמספר את הסיפור של הלילה, כי הורים יעשו כל טעות אפשרית בלילה כדי ללכת לישון והם מתעוררים עם סוג של הנגאובר. אנחנו ניתן להם טיפים לשיפור השינה על סמך פרופיל השינה של התינוק ומידע מוכח".
הנתונים משמש למחקרים
המוצרים והאפליקציות בתחום מאפשרים להשתמש בדאטה שנאסף גם כדי לערוך מחקרים. בלומלייף, שמאפשרת למדוד את הצירים של האם מהבית, משתפת פעולה עם בתי חולים שחוקרים את הדאטה שנאסף כדי לנסות לאבחן ולמנוע לידות מוקדמות, שהיום קשה להבין מה גורם להן. גם החוקרים שפיתחו את Chatterbaby לאבחון סיבת בכיו של התינוק מתכוונים להשתמש במאגר הקולות שבנו כדי לנסות לקבוע אם ניתן לאבחן בשלב מוקדם בעיות התפתחותיות על סמך אופן הבכי של התינוק, ולשם כך המשתמשים באפליקציה מתבקשים למלא סקרים שנתיים על התפתחות הילד שלהם.
גם נאניט משתמשת בדאטה שאספה על שנת התינוק ומדדים נוספים לטובת מחקרים לזיהוי מוקדם של מצבים רפואיים, וגלזר מסביר כי "זה דאטה שמעולם לא הייתה גישה אליו. יש 20 מחקרים שנעשים בשיתוף אוניברסיטאות שונות שמשתמשים במידע שאנחנו אוספים כדי למצוא בו מידע יקר", ומדגיש כי המידע מאובטח ואין דרך לשייך אותו למשתמש מסוים.
מלבד סטארט-אפים, גם חברות גדולות נכנסו לתחום הבייבי-טק. לפני חודשיים אמזון הכריזה כי תשיק API למפתחים שיאפשר להם לעבוד על כישורים הקשורים לתינוקות עבור העוזרת הקולית אלכסה, כך שאפליקציות ומוצרים לתינוקות יוכלו להשתמש בפקודות קוליות. הכישורים הראשוניים שהוכרזו כללו את היכולת להשתמש בפקודות קוליות כדי לנטר את שנת ומשקל התינוק, ונתונים על החלפת חיתולים או האכלה. במקביל, הודיעה אמזון על השקעה בחברת Hatch Baby (האטץ' בייבי), שפיתחה מוצרים חכמים לתינוקות כמו משטח החלפת הטיטולים Grow שמודד אוטומטית משקל וגובה ושולח את הנתונים לאפליקציה. סכום ההשקעה לא נחשף. מנהל קרן ההשקעות של אלכסה הצהיר כי "אנחנו רואים בהורות איזור בו קול יכול להפוך את חיי הלקוחות לפשוטים יותר".
בנוסף לאמזון, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הייתה שותפה לפיתוח אפליקציית Nod שמספקת להורים המלצות וטכניקות מותאמות אישית להרדמת התינוק, וגם מוטורולה מוכרת מספר מוניטורים לתינוקות, בהם מוניטור שמזהה ומתריע כשהתינוק פותח דלת או מגירה. ככל הנראה, מאמצי החדשנות בתחום מתחילים לחדור לאט גם לבתי חולים, והחודש דווח ב-"CNBC" שבית חולים בניו אורלינס מאפשר לנשים בהריון לבדוק בעצמן מדדים כמו לחץ דם ומשקל, באמצעות מכשירים ששולחים את הנתונים ישר לרופאיהן, וחוסכים להן הגעה למרפאה.
תחושת שליטה מזויפת?
למרות הפוטנציאל של הטכנולוגיות החדשות בתחום, הוא גם מעורר חששות וביקורות. בראיון ל-"BBC" בנובמבר, ג'ני רדסקי, מהפקולטה להתפתחות הילד באוניברסיטת מישיגן, אמרה כי היא חוששת שכלים לניטור תינוקות יתנו להורים "תחושת שווא של שליטה, בעוד שצעד גדול בהפיכה להורה הוא היכולת להכיל את אי השקט והרגשות של חוסר השליטה". אמא בשם אוייפה שהתראיינה לגרדיאן סיפרה על החוויה שלה עם אפליקציה למעקב אחרי אלמנטים שונים הנוגעים לתינוקת שלה, ודבריה מטילים ספק בכך שהשימוש בטכנולוגיות הללו בכלל מרגיע את ההורים. "כמות המידע שהאפליקציה נתנה לי הפכה אותי ליותר חרדתית. ברגע שהפסקתי להשתמש בה, הביטחון שלי ביכולות ההורות שלי עלו משמעותית", אמרה.
גם גלזר הודה כי מוצרים מסוימים מגבירים חרדה ופחד בקרב ההורים המשתמשים, וסיפר שמסיבה זו כשרצה שנאניט תתחיל גם לעקוב אחרי נשימת התינוק, חיפש פיתרון שירגיש טבעי להורים. "פיתחנו מוצר משלים למוניטור - שמיכה ופיג'מות עם הדפס של ריבועים, ואנחנו מנטרים נשימה על ידי מעקב של המצלמה אחרי הריבועים שזזים לפי נשימות התינוק. ההורים ישנים יותר טוב בלילה", אמר.
אלא שבנוסף לחששות הפסיכולוגיים מחרדה הורית מוגברת או תחושת שליטה מזויפת, יש גם חששות לגבי חלק מהמוצרים שנוגעים לסכנות בריאותיות של ממש. רבים מהמוצרים אמנם מספקים מידע על מדדים פיזיים של התינוק או האם, אך רובם אינם מוגדרים כמכשירים רפואיים אלא כמוצרים צרכניים. ההשפעה של כך באה לידי ביטוי בתוצאות מחקר שבחן את רמות הדיוק של שני מוניטורים שנועדו לפקח על נשימת התינוק ועל סימנים חיוניים נוספים - הגרב החכמה של Owlet ו-Baby Vida. המחקר, אותו הוביל ד"ר כריס בונפייד מבית החולים לילדים בפילדלפיה, פורסם באוגוסט והוא כלל השוואה של שני המוניטורים למוניטורים בהם משתמשים בבתי חולים. לפי המחקר, שני המוניטורים הביתיים עלולים לפספס מקרים בהם יש רמה נמוכה של חמצן בדם של התינוקות. Owlet אף עלול להתריע התרעת שווא כשרמות החמצן תקינות.
בונפייד אמר לרויטרס כי "אין הוכחה שמוניטורים כאלה מונעים מוות בעריסה" והביע חשש מכך שבעיות הדיוק יתנו להורים תחושה מזויפת של ביטחון במקרים בהם תינוקות באמת חולים, או להיפך, יגרמו להם למהר עם ילדיהם לחדרי מיון בעקבות התראות שווא. מ-Baby Vida לא נמסרה תגובה למחקר, אך ב- Owlet הדגישו כי המכשיר מיועד לתינוקות בריאים בשימוש ביתי, והביעו ביקורת על המתדולוגיה שלו.